ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין עארף כמלאת נגד מדינת ישראל :

בפני כבוד ה שופטת בכירה רבקה שורץ

מבקשים

עארף כמלאת

נגד

משיבים
מדינת ישראל

החלטה

לפני בקשה להארכת מועד להישפט בגין עבירת מהירות מסוג ברירת משפט מיום 20.06.2020, שנאכפה באמצעות מערכת מדידה א-3.

המאשימה מתנגדת לבקשה.
לאחר עיון בטיעוני הצדדים בכתב לא מצאתי צידוק לזמן לדיון.

סעיף 229 לחוק סדר הדין הפלילי מסדיר את סדרי הדין בגין עבירות מסוג ברירות משפט והפעולות מכוחו מוגבלות בזמן מטעמי יעילות וסופיות הדיון.

השיקולים שעל בית המשפט להפעיל בבואו לבחון בקשה להארכת מועד להישפט הם אותם שיקולים שעל בית המשפט לשקול בבקשות לפי סעיף 130 ל חסד"פ (עיין: רע"פ 9303/16 אורגל נ'
מדינת ישראל (21.12.16) , רע"פ 8353/12 קרן בן ישראל נ' מ"י, הש' א. שהם, 29.11.12 , רע"פ 1260/09 שלבי עאטף סעיד נ' מ"י , הש' ס. ג'ובראן, 2.6.09, ע "פ (ב"ש) 7270/05 אלעסם דאהש ואח' נ' מ"י , הש' א. יוסף, 18.8.05 , עפ"ת 13936-05-11 מלמד נ' מ"י , הש' כ. סעב, 11.6.11 ).

המבקש עותר לבטול ההרשעה בטענה, כי לא ידע על הדוח ודבר קיומו נודאופן אקראי על ידי אחר שביצע את העבירה.

על פי תגובת המאשימה, הדוח נשלח לכתובת המבקש בדואר רשום ודבר הדואר חזר בציון "לא נדרש".

בנסיבות קמה חזקת מסירה לפי תקנה 44א לתקנות סדר דין פלילי והנטל עבר אל כתפי המבקש להוכיח, כי אי קבלת דבר הדואר לא נבע מהימנעותו לקבלו. הזמנה לדין חזרה בציון "לא נדרש" מהווה אישור מסירה [עפ"ת 14905-03-17 סילאם נ' מדינת ישראל (19.4.17) , ע"פ 9142/01 סוראיה איטליא נ. מי'].

משנשלחה הודעה בדואר רשום ומשחלפו 15 יום מיום המשלוח, די בכך כדי לבסס את חזקת המסירה [עיין: עפ"ת )ים) 62391-02-19]. משחלפו 15 יום מיום המשלוח כמצוות התקנות, די בכך כדי לקבוע שהמסירה הייתה כדין [עפ"ת 28662-12-12 קדוש נ' מדינת ישראל (29.5.13)].

המבקש לא הפריך את חזקת המסירה.

בגין הדו"ח השתכללה הרשעה זה מכבר בתום 90 הימים מיום העבירה גם אם הדוח לא שולם, ורואים את הנהג כמי שהודה ונגזר דינו.

לגופו של ענין נטען כי אחר נהג וצורף בין היתר תצהיר נהג.
נטען כי ייגרם למבקש עיוות דין באם הדוח לא יוסב.

אין הסבר מניח את הדעת לכך שהמבקש יודע להצביע על נהג אחר בחלוף כשנה לאחר מועד העבירה. [לענין שיהוי עיין : רע"פ 9580/11 אייל יוסף נ' מ"י, הש' א. רובינשטיין, 27.12.11, רע"פ 5231/13 מוני ערטול נ' מ"י, הש' א. שהם, 21.8.13 , עפ"ת 45555-06-20 עומר י הלוי נ. מי , ש' שלו (19.7.20)].

יש שיהוי כשנה ממועד העבירה.
אין הסבר מניח את הדעת לשיהוי בהגשת הבקשה.

הטענה כי אחר נהג אינה בהכרח מלמדת על עיוות דין [רע"פ 7709/13 שמעון סאסי נ' מ"י, הש' א. שהם, (28.11.13)].

באשר לטענה בדבר עיוות דין, יש להצביע על שיקולים כבדי משקל, שיש בהם פוטנציאל ממשי לשינוי התוצאה, על מנת שיבוטל פסק הדין בעילה זו ולתמוך אותם במסמכים ובראיות שיש בהם פוטנציאל של ממש לשינוי התוצאה.

אין עיוות דין.

יש לזכור כי הענות לבקשה לזנוח את הפרוצדורה ולהתמקד במהות תוביל לכך שבקשות להסבה יוכלו להיות מוגשות ללא תלות בזמן ביצוע העבירה (עיין: רע"פ 9580/11 אייל יוסף נ' מ"י, הש' א.רובינשטיין 27.12.11, רע"פ 9565/11 עופר וינברג נ' מ"י, הש' ס. ג'ובראן, 16.1.12).

עוד נקבע בעניין זה כי מאחורי פרוצדורה מסתתרת מהות, שהינה- עקרון סופיות הדיון והאינטרס הציבורי כי הדין ימוצה עם נאשמים שהורשעו בדין הפלילי (עיין: רע"פ 8653/13 יוסף לוי נ' מ"י, הש' ס. ג'ובראן, 8.1.14).

אין המפורט בבקשה כדי להניע את ההליך הפלילי מחדש.

הבקשה נדחית.

ניתנה היום, כ"ו תמוז תשפ"א, 06 יולי 2021, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: עארף כמלאת
נתבע: מדינת ישראל
שופט :
עורכי דין: