ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין יבגני זודין נגד מדינת ישראל :

בפני כבוד השופט יעקב בכר, שופט בכיר

מבקשים

יבגני זודין

נגד

משיבים

מדינת ישראל

החלטה

1. ראשית דבר:
בפני בקשה לביטול איסור שימוש ברכב מסוג פולקסווגן שמספר רישוי ו 17-999-12 וכן בקשה לביטול פסילה מנהלית.

2. נסיבות המקרה:
מתוקף סמכותו, הורה קצין משטרה ביום 19.6.21 על איסור שימוש מנהלי ברכב לתקופה של 30 יום וכן פסל את רישיונו של המבקש למשך 30 יום לאור סירובו לבצע בדיקת שכרות . המבקש עותר כעת לביטול איסור השימוש והפסילה המנהלית מאחר ולטענתו לא נערך לו כלל שימוע וכי החלטות הקצין במסמכי השימוע אינן מנומקות כראוי.

3. דיון והכרעה:
באשר לבקשה לביטול איסור השימוש ברכב:
יש לבחון תחילה קיומן של ראית לכאורה להוכחת ביצוע העבירה, וככל שאלו קיימות, יפנה בית המשפט לבחון באם התקיימו העילות המנויות בסעיף 57ב לפקודת התעבורה {נוסח חדש} (להלן: " הפקודה").

עיינתי בחומר הראיות, ובשלב זה, קיימות ראיות לכאורה כי אכן הנהג ביצע את העבירה המיוחסת לו בהזמנה לדין . מדוחות הפעולה של השוטרים המעורבים עולה כי המבקש נעצר לבדיקה במסגרת פעילות אכיפה משטרתית, נדף ממנו ריח חריף של אלכוהול, הוא לא שיתף פעולה עם גורמי האכיפה, התנהג בבריונות ובאלימות ברוטאלית , סירב לבצע בדיקת מאפיינים ובדיקת שכרות, או אז רישיונו נפסל ושימוש ברכבו נאסר ע"י קצין משטרה . כמו כן, גם בהגעתו לתחנת המשטרה בכרמיאל סירב המבקש לשתף פעולה בשנית , התנהג שוב באלימות כלפי השוטרים ותקף את חלקם עד לשחרורו עפ"י החלטת קצין היחידה.

באשר לטענת המבקש באמצעות סנגורו כי לא נערך בפועל שימוע למבקש וכי החלטות הקצין בדבר איסור שימוש ברכב ופסילה מנהלית כלל לא נומקו:
יאמר כי השימוע נערך למבקש מיד לאחר שסירב לבצע את בדיקת השכרות, והנימוק להחלטות הקצין הן מסוכנות הנהג בביצוע נהיגה בשכרות כעבירה מסכנת חיים וזאת לאור סירובו להיבדק.

משכך, אינני מקבל את טענת הסניגור כי לא נערך למבקש שימוע וכי החלטות הקצין לא נומקו. גם הפסיקה שאזכר הסניגור כדי לתמוך בבקשתו אינה רלוונטית שכן לפיה הנימוק עסק ב"נהג חדש", ביטוי כשלעצמו אינו מעיד על מסוכנות ואינו שייך לענייננו. סבורני כי הנימוק לפיו קיימת מסוכנות לאור סירובו של הנהג לבדי קת שכרות (עבירה כשלעצמה מסכנת חיים ובעוד נודף מהמבקש ריח חריף של אלכוהול ) מדבר בעד עצמו ומצדיק את איסור השימוש ופסילת הרישיון. יתרה מכך, גם במקרה אחר בנסיבות דומות של סירוב להיבדק בו נימק קצין המשטרה את החלטתו ב"סירוב לינשוף", לא נמצא כי נפל פגם בהחלטה וזאת לאור נסיבות המקרה ומהות העבירה ( בפ"מ (תעבורה ת"א) 3974-07-17 ברק כץ נ' מדינת ישראל (נבו 02.08.2017).

באשר לתנאי השני, הרי שמוסמך בית המשפט מכוח הוראת סעיף 57ב(ג) לפקודה לבטל את איסור השימוש ברכב או לקצר את התקופה שבה נאסר השימוש ברכב אם התקיימו נסיבות המצדיקות זאת. עם זאת, בנסיבות המקרה של מהות העבירה המיוחסת למבקש וחומרתה , לא מצאתי מקום לקצר את תקופת איסור השימוש ברכב שניתן למשך 30 יום והחלטת הקצי ן לעניין זה מוצדקת לטעמי.

באשר לבקשה לביטול פסילה מנהלית:
עולה כי מעבר לקיום ראיות לכאורה כי המבקש ביצע את המיוחס לו כאמור לעיל , הרי שחומרת עבירת נהיגה בשכרות הינה במדרג הגבוה ומעידה לכשעצמה על מסוכנות המבקש לכלל משתמשי הדרך. עם זאת, מדובר באדם ללא עבר תעבורתי כלל אשר העבירה החמורה המיוחסת לו זרה מבחינתו, ועל כן, סבורני כי גם אם אין מקום לבטל את הפסילה המנהלית, הרי שניתן יהיה להסתפק ב-20 ימי פסילה מנהלית במקרה דנן.

4. סיכומו של דבר:
הריני דוחה את בקשת המבקש לביטול איסור השימוש ברכב.
מורה על קיצור תקופת הפסילה המנהלית. רישיונו יוחזר לו בתום 20 ימי פסילה מנהלית. המזכירות תמציא העתק מהחלטתי זו לצדדים בפקס

ניתנה היום, כ"ז תמוז תשפ"א, 07 יולי 2021, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: יבגני זודין
נתבע: מדינת ישראל
שופט :
עורכי דין: