ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין איילון חברה לביטוח בע"מ נגד אביב שוורץ :

בפני כבוד ה שופט אלעד פרסקי

תובעים

איילון חברה לביטוח בע"מ

נגד

נתבעים

  1. אביב שוורץ – ניתן פסק דין
  2. הכשרת היישוב חברה לביטוח בע"מ

פסק דין

רקע
תביעת שיבוב של התובעת כנגד הנתבעת 2 (להלן: הנתבעת) בגין תשלום ששילמה למבוטחתה לשיפוי נזק שנגרם לה בתאונת דרכים שאירעה באחריות רכב שבוטח על ידי הנתבעת.
ביום 15.04.2016 אירעה תאונת דרכים (להלן: התאונה) בה נפגע רכב שהיה מבוטח על ידי התובעת (מסוג קיה, מ.ר. 4972533. להלן: הרכב הנפגע) מרכב שהיה מבוטח על ידי הנתבעת (מסוג איווקו, מ.ר. 9912700. להלן: הרכב הפוגע).
אין מחלוקת כי האחריות לתאונה מוטלת על נהג הרכב הפוגע. מי שנהג ברכב הפוגע בעת התאונה היה מר מרדכי הוכהוזר (להלן: הוכהוזר), אזרח אנגליה שאינו תושב ישראל .
לרכב הנפגע נגרם נזק שהביא להשבתתו. התובעת שילמה לבעלת הרכב הנפגע 78,678 ₪ מכו ח פוליסת הביטוח שהחזיקה . הנתבעת לא חלקה על גובה הנזק.
תחילה הוגשה התביעה כנגד הנתבעת 2 בלבד. בשלב מאוחר יותר תוקנה התביעה ובעל הרכב הפוגע צורף על ידי התובעת כנתבע 1 לתביעה זו. הנתבע 1 לא הגיש כתב הגנה וביום 10.12.2020 ניתן פסק דין בהעדר הגנה, המחייב את הנתבע 1 לשלם לתובעת את סכום התביעה וכן הוצאות ושכר טרחת עורך דין. הנתבע 1 לא ביקש לבטל את פסק הדין.

גדר המחלוקת
התובעת טוענת כי על פי סעיף 62 לחוק חוזה הביטוח, התשמ"א-1981 (להלן: החוק), על הנתבעת לשפות אותה בסכום אשר שילמה לבעלת הרכב הנפגע, גב' שולמית אליהו (להלן: שולמית) היות שביטחה את בעל הרכב הפוגע.
לטענת התובעת, רישיון הנהיגה הזר של הוכהוזר עמד בתוקף בעת התאונה נוכח עמידת הוכהוזר בתנאי תקנה 567(א) לתקנות התעבורה, התשכ"א-1961 (להלן: התקנות). זאת, היות שכניסתו האחרונה לארץ הייתה כחצי שנה לפני מועד התאונה, ומאחר שהרכב הפוגע מצריך רישיון נהיגה לפי תקנה 181 לתקנות. על כן, רישיונו הזר נחשב כרישיון תקף במועד התאונה ועל הנתבעת מוטלת חבות בהתאם לפוליסת הביטוח של הרכב הפוגע. אף ששאלת תוקף רישיון הנהיגה הזר כנגזרת של תקופות שהיית הוכהוזר בארץ עובר לתאונה עמדה במחלוקת במהלך ההליך וגבתה זמן דיוני יקר לצורך בירורים שונים, הנתבעת אינה טוענת עוד כי לו היה בידי הוכהוזר רישיון זר תקף (באנגליה) הוא לא היה תקף בארץ בשל תנאי תקנה 567(א).
עם זאת, לטענת הנתבעת מסתבר כי להוכהוזר לא היה רישיון זר תקף ועל כן פוליסת הביטוח שהנפיקה הנתבעת לבעל הרכב הפוגע אינה תקיפה ביחס לתאונה וממילא הנתבעת אינה חבה בתשלום לתובעת. לעניין זה הפנתה הנתבעת למספר אינדיקציות מהן עולה כי לנהג הרכב הפוגע לא היה רישיון נהיגה תקף. מנגד, לטענת התובעת, הנתבעת לא פעלה בשקידה סבירה על מנת לברר האם לנהג היה רישיון נהיגה תקף בעת אירוע התאונה.
עוד טוענת הנתבעת כי התובעת לא פעלה לגביית החוב ולמימוש פסק הדין שניתן כנגד הנתבע 1 וגם בשל כך יש לפטור אותה מתשלום לתובעת.
דיון והכרעה
סעיף 62(א) לחוק קובע כך:
"היתה למבוטח בשל מקרה הביטוח גם זכות פיצוי או שיפוי כלפי אדם שלישי, שלא מכוח חוזה ביטוח, עוברת זכות זו למבטח מששילם למוטב תגמולי ביטוח וכשיעור התגמולים ששילם."
על מנת להצליח בתביעת תחלוף על מבטח לעמוד בשלושה תנאים: "א) כי היה, על-פי פוליסת הביטוח, אחראי לנזק שנגרם למבוטח; ב) כי למעשה שילם למבוטח את נזקו; ג) שהנתבע אחראי לפצות את המבוטח על נזקו." ( ע"א 685/81 ליסנסס וג'נרל חברה לבטוח בע"מ נ' בורכרד ליינס בע"מ, לח(3) 421 (1984)).
אין מחלוקת כי התובעת חבה בתשלום לשולמית על פי פוליסת הביטוח שרכשה והיא אכן שיפתה אותה מכוח הפוליסה. אין גם מחלוקת כי האחריות לתאונה רובצת על הרכב הפוגע, ועל כן לשולמית יש זכות לקבל פיצוי בשל אירוע התאונה. משכך, קמה לתובעת זכות לבוא בנעליה של שולמית. זכותה של שולמית, ושל התובעת במקומה, היא כלפי בעל הרכב הפוגע באופן ישיר וכלפי מבטחת הרכב הפוגע - בענייננו, הנתבעת - בהתאם לסעיף 68 לחוק הקובע כך :
"בביטוח אחריות רשאי המבטח – ולפי דרישת הצד השלישי חייב הוא – לשלם לצד השלישי את תגמולי הביטוח שהמבטח חייב למבוטח, ובלבד שהודיע על כך בכתב למבוטח 30 ימים מראש והמבוטח לא התנגד תוך תקופה זו; אולם טענה שהמבטח יכול לטעון כלפי המבוטח תעמוד לו גם כלפי הצד השלישי "
זכאות הצד השלישי לשיפוי תלויה בתנאים הבאים (ע"א 3182/02‏ אשד (1980) מהנדסים ויועצים תעשייה ניהול ומכון בע"מ נ' המגן חברה לביטוח בע"מ, פ''ד נח(2) 179, בפסקה 8 (2003)):
"מהותו של ביטוח אחריות בדין הישראלי מוגדרת בסעיף 65 לחוק חוזה הביטוח. ביטוח האחריות מטיל על המבטח חובה לשפות את המבוטח בשל חבות כספית שהמבוטח עשוי להיות חייב בה לצד שלישי. שלוש שאלות משפטיות צריכות הכרעה על-מנת לקבוע אם על חברת הביטוח חלה החובה לשפות את המבוטח. ראשית, יש לקבוע אם יש להטיל על המבוטח חבות כלפי הצד השלישי. שנית, יש לברר אם מדובר בחבות מן הסוג המכוסה על-ידי חוזה הביטוח. רק אם התשובה לשתי השאלות הראשונות חיובית, פונים לשאלה השלישית והיא אם קמה חובה חוזית של המבטח לשפות את המבוטח לאור הוראות הפטור שנקבעו בפוליסת הביטוח או בחקיקה"

זכותו של הצד השלישי (בענייננו התובעת) אינה יכולה להיות טובה יותר מזו של המבוטח (בעל הרכב הפוגע) כלפי מבטחתו (הנתבעת). ראו למשל: רע"א 1219/18 פרץ נ' שלמה חברה לביטוח בע"מ ואח', בפסקה 9 (18.6.2018):
"ביטוח אחריות מקדם אפוא את האינטרס של הצד השלישי, בשל יכולתו להיפרע מן המבוטח. אך היקף זכותו של הצד השלישי הוא כהיקף זכותו של המבוטח, והוא יכול לתבוע רק את תגמולי הביטוח שהמבטח חייב למבוטח. זכותו של הצד השלישי "נגזרת" מזכותו של המבוטח וכפופה לטענות המבטח נגד המבוטח"
משכך, ככל שפוליסת הביטוח אינה מכסה את התאונה כך שהמבוטח אינו זכאי לשיפוי מהמבטחת (הנתבעת) הרי שגם הצד השלישי אינו זכאי לכך. בענייננו נעוצה המחלוקת בשאלת קיום רישיון נהיגה זר בר תוקף לנהג הרכב הפוגע (הוכהוזר).
לאחר שבחנתי את הראיות הרלוונטיות הגעתי למסקנה כי האפשרות שלהוכהוזר לא היה רישיון נהיגה תקף מסתברת יותר מן האפשרות ההפוכה , מן הנימוקים שלהלן. ראשית, נהגת הרכב הנפגע העידה כך (עמ' 6 לפרוטוקול):
"הבחור הזה יצא מהאוטו, הם היו שניים באוטו ושניהם לא דיברו בעברית. הם דיברו עם הבן שלי, ביקשנו פרטים מזהים אבל לא היה לו לתת לנו. גם הגיע שוטר דרכים והוא אמר שראו את התאונה במצלמת הדרך של נתיבי ישראל. הוא לא השאיר פרטים. הוא נתן איזה שם. הנהג צלצל למישהו, כנראה בעל אוטו, הוא אמר קח את הטלפון ומי שהוא כנראה בעל הרכב אמר לבן שלי "אל תפנה לביטוח. בוא נסגור בינינו". כנראה שלא היה לו ביטוח או לא היה לו רישיון כי גם השוטר ביקש רישיון ולא היה לו רישיון. בעל הרכב לא השאיר פרטים."
שנית, בתיק המשטרה שצורף על ידי הצדדים לא נמצא העתק רישיון הנהיגה של הוכהוזר (בשונה מהעתק רישיונה של שולמית) ולא צוינו פרטי רישיון כזה במסגרת תיעוד פרטי נהג הרכב הפוגע.
שלישית, בעל הרכב הפוגע, הנתבע 1, לא הודיע על התאונה לתובעת ואף לא השיב לפניות הנתבעת. יתרה מכך, לאחר שצורף בעל הרכב כנתבע בהליך דנא לא טרח להגיש כתב הגנה (הוגש אישור מסירה אישית של כתב התביעה לנתבע 1 ביום 2.8.2020), ולאחר שניתן כנגדו פסק דין בהיעדר הגנה לא ביקש את ביטולו. התנהלות זו אומרת דרשני. סביר להניח כי לו ידע שפוליסת הביטוח שבידו מכסה את אירוע התאונה לא היה מקבל בהכנעה פסק דין המחייב אותו במלוא הנזק.
נוכח מסקנה זו הרי שהנהג הפוגע אינו עומד בתנאי תקנה 567 לתקנות, שכן לא אחז ברישיון נהיגה זר בר תוקף במועד התאונה. על כן, התאונה אינה מכוסה לפי תנאי הפוליסה והנתבעת אינה חבה בשיפוי בעל הרכב הפוגע בגין אחריותו לתאונה . בנגזר, גם לצד השלישי, התובעת, אין זכות להשתפות על ידי הנתבעת. זאת, גם אליבא דדעת המיעוט בעניין "פרץ" שכן הצד השלישי לא יכול היה לרכוש "כוח התביעה" באף שלב (שם בפיסקה 21) בשל הכשל בתחולת הפוליסה.
די באמור על מנת לדחות את התביעה ולייתר את ההכרעה בשאלה האם התנהלות המבוטח בענייננו פוטרת את הנתבעת מחבותה כלפיו בהתאם לסעיף 24 לחוק הקובע כך:
"(א) לא קויימה חובה לפי סעיף 22 או לפי סעיף 23(ב) במועדה, וקיומה היה מאפשר למבטח להקטין חבותו, אין הוא חייב בתגמולי הביטוח אלא במידה שהיה חייב בהם אילו קויימה החובה; הוראה זו לא תחול בכל אחת מאלה:
(1) החובה לא קויימה או קויימה באיחור מסיבות מוצדקות;
(2) אי קיומה או איחורה לא מנע מן המבטח את בירור חבותו ולא הכביד על הבירור.
(ב) עשה המבוטח או המוטב במתכוון דבר שהיה בו כדי למנוע מן המבטח את בירור חבותו או להכביד עליו, אין המבטח חייב בתגמולי ביטוח אלא במידה שהיה חייב בהם אילו לא נעשה אותו דבר."
בענייננו בעל הרכב הפוגע (המבוטח) לא הודיע לנתבעת על התאונה, לא ענה לפניותיה ולא התייצב (אף שזומן) לעדות בבית המשפט. כאמור המבוטח לא הגיב להליך דנן אף לאחר שצורף לו כנתבע. כזכור מי שנהג ברכב הפוגע אינו בעל הפוליסה. ברי אפוא כי לזהותו של הנהג ולשאלת תוקף רישיונו יש משמעות מכרעת ביחס לתחולת פוליסת הביטוח. אי שיתוף הפעולה מצד בעל המידע הרלוונטי, בעל הרכב שמסר לנהג את רכבו, הקשה על חברת הביטוח לברר שאלה זו. במקום בו עסקינן באזרח זר שאינו תושב ישראל הרי שיתכן כי חוסר שיתוף הפעולה היה קריטי. נוכח היות הנהג תושב חוץ שאינו חי בישראל קיימת גם משמעות לאלמנט הזמן. המבוטח בוודאי היה מודע לנתונים אלה אך בחר שלא לשתף פעולה עם הנתבעת. אלא שהשאלה האם די בכך בכדי לקבוע כי המבוטח הכשיל את יכולת הנתבעת לברר אם הנהג אחז ברישיון בתוקף התייתרה כאמור.

סיכום
התביעה כנגד הנתבעת 2 נדחית. הנתבעת לא "אחזה את השור בקרניו" מלכתחילה וזמן יקר הושחת על בירור שאלת מועדי כניסת נהג הרכב הפוגע לארץ והעלאת טיעונים הרלוונטיים לתוקף רישיונו בהקשר לכך, חלף התמקדות בשאלה שלפיה הוכרע ההליך כאמור. נוכח כך ונוכח החלטה קודמת בנושא זה (ראו פרוטוקול הדיון מיום 26.12.2017), כל צד יישא בהוצאותיו בהליך זה.

ניתן היום, כ"ז תמוז תשפ"א, 07 יולי 2021, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: איילון חברה לביטוח בע"מ
נתבע: אביב שוורץ
שופט :
עורכי דין: