ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין מדינת ישראל נגד יוליה מלנצ'יק :

בפני כבוד ה שופטת שירי שפר

המבקשת

מדינת ישראל

נגד

המשיבה
יוליה מלנצ'יק

החלטה

בפני בקשה להארכת פסילה מנהלית עד לתום ההליכים המשפטיים כנגד המשיבה, על פי סעיף 47 (ט) לפקודת התעבורה [נוסח חדש] תשכ"א – 1961.

ביום 22/06/21, ניתן כנגד המשיבה צו פסילה מנהלית מלהחזיק או לקבל רישיון נהיגה לתקופה של 30 יום, וזאת מתוקף סמכותו של קצין משטרה, על פי סעיף 47(ה)(3) לפקודת התעבורה.

הצו ניתן בהקשר לדוח 90213201180 המייחס למשיבה עבירה של נהיגה בשכרות, לאחר שבגופ ה נמצאו 423 מיקרוגרם אלכוהול לליטר אוויר נשוף, בבדיקה שנערכמכשיר "ינשוף".

המבקשת ביקשה לפסול את רשיון הנהיגה של המשיבתום ההליכים המשפטיים נגדה . לטענתה מדובר בנהגת חדשה, רף השכרות גבוה בהרבה מהרף של 50 מיקרוגרם הקבוע בחוק לגבי נהג חדש ומכאן מסוכנותה.

המשיבה ביקש ה שלא לפסול את רשיונה. המשיבה ציינה באשר לנסיבות המקרה כי שתתה בלילה קודם לנהיגתה, ישנה 5 שעות , ובקומה בבוקר לא העלתה בדעתה כי עדיין ישארו בגופה שרידי אלכוהול. כי לה רישיון נהיגה שנה ו 4 חודשים ואין לה הרשעות קודמות. כי הינה בת 34, אם יחידנית ל-2 קטינים – בהם קטין החולה במחלה קשה ונזקק לטיפולים 3 פעמים בשבוע במכון ההמטו-אונקולוגי בב ית החולים שיבא (הוגש אישור רפואי).

דיון והכרעה

שני שיקולים מנחים את בית המשפט בדיון בבקשה זו: ראשית, קיומן של ראיות לכאורה בדבר אשמתה של המשיב ה, ושנית, הקביעה האם יש בהמשך נהיגתה של המשיב ה כדי לסכן את שלום הציבור.

ראיות לכאורה

תיק המשטרה הוגש לעיוני.

מעיון בתיק המשטרה עולה כי, ביום 22/06/21 בשעה 07:12, נהגה המשיבה ברכב, בכביש 2, לדרום, ליד נתניה.

השוטר שעצר את המשיבה, הריח מפיה ריח אלכוהול, ביצע לה בדיקת "נשיפון", אשר הראתה אינדיקציה לאלכוהול, עיכב אותה לצו רך בדיקה במכשיר "ינשוף" וביצע לה בדיקת מאפיינים, בה נמצאו הממצאים הבאים: המשיב ה הי תה יציב ה בעמידה, יציבה בהליכה על הקו, החטיאה פעם אחת במבחן הבאת אצבע לאף והתבלבל ה פעם אחת בין יד ימין ליד שמאל.
המשיבה הועבר ה למפעיל ה"ינשוף" לבדיקה, ובשעה 09:34 נמצאו בגופה 423 מיקרוגרם אלכוהול לליטר אוויר נשוף.

המשיבה חזרה על טענתה כי שתתה עד לשעה 02:00 שתי בירות וכי ישנה 5 שעות קודם לנהיגתה. טענה זו עולה הן בחקירתה באזהרה , הן בטופס התחקור, הן בדוח העיכוב.

בשלב זה של הדיון, יש די ראיות לכאורה, שיש בהן כדי להביא להרשעתה של המשיבה בדין , ואכן ב"כ המשיבה הסכים לקיומן של ראיות לכאורה.

מסוכנות

בב"ש 7399/00 לחמי נ' מדינת ישראל, עמד בית המשפט העליון על אופן בחינת המסוכנות בהליך של פסילה עד תום ההליכים, וקבע בין היתר כי:

"בבואו להשיב על השאלה עליו להקדים ולהשיב על מספר שאלות משנה: האם יש ראיות לכאורה...האם מעידות נסיבות התאונה על כך שאופן נהיגתו מסוכן? האם מדובר באירוע בעל אופי מקרי, או בדרך התנהגות אופיינית? האם יש גורמים אחרים הטבועים בנהג - כגון מצב בריאותו הגופנית או הנפשית - העושים אותו מסוכן? מתוך מכלול התשובות, תוך שימוש בנסיון החיים ובשכל הישר, מרכיב בית המשפט את התמונה הכוללת שממנה הוא מסיק את מסקנותיו".

לשיטתי, נסיבות הא ירוע אינן מלמדות על מסוכנות גבוהה של המשיבה.

אכן, למשיבה, שהינה נהגת חדשה, מיוחסת עבירה של נהיגה בשכרות כשבגופה 423 מי קרוגרם אלכוהול בליטר אויר נשוף, כמות העולה פי 8 מהכמות הקבועה בחוק כמקימה חזקת שכרות לגבי נהג חדש (50 מיקרוגרם).

מן הראיות עולה כי המשיבה גילתה תסמיני שכרות חלקיים בלבד – ריח אלכוהול מן הפה ופעם אחת החטיאה הבאת אצבע לאף והתבלב לה בין יד ימין ליד שמאל. המשיבה היתה יציבה במבחן העמידה למשך 30 שניות ויציבה בהליכת 18 צעדים על קו.

אכן, צודקת המבקשת בהדגישה את המסוכנות הנעוצה בעבירת הנהיגה בשכרות.

כך למשל נקבע בבש"פ 6085/10 בן שטרית נגד מדינת ישראל:

"סמכות פסילת רישיון נהיגה למשך תקופת הליכי המשפט נועדה לשמש אמצעי, בין אמצעים שונים, למלחמה בתאונות הדרכים והקטל בכבישים, הפוגעים לאורך שנים בחייהם ובשלומם של בני הציבור. הסיכונים האורבים לציבור מנהיגה רשלנית ופרועה בכביש, ובמיוחד מנהיגה במצב של שכרות, מחייבים עשיית שימוש במלוא האמצעים שהחוק נותן בידי הרשויות על מנת למנוע בעוד מועד מימושם של סיכונים ממשיים לשלום הציבור, בין היתר, בדרך של הגבלת נהיגה של נהגים שמסוכנותם מדברת בעד עצמה".

על פניו, בדין הוגשה בקשה זו ע"י המבקשת.

יחד עם זאת, לטעמי, בנסיבות ביצוע העבירה במקרה הספציפי – כאשר המבקשת שתתה מש קה אלכוהולי 5עד לשעה 02:00, ישנה 5 שעות קודם לנהיגתה ברכב, ובנסיבות הספציפיות של עושה העבירה – היותה בת 34, אומנם נהגת חדשה, עברה התעבורתי (הקצר) והנקי, היותה אם יחידנית לבן חולה – סבורה אני כי די ב 30 ימי הפסילה המנהלית כדי להעביר למשיבה מסר חד משמעי וברור בדבר חומרת מעשיה .

האירוע הינו אירוע חמור ובבוא היום תענש אם תורשע. יחד עם זאת, פסילה שיפוטית אינה על חשבון העונש. להתרשמותי, מדובר באירוע חמור אך חד פעמי ואיני סבורה כי טבועים במשיבה גורמים המלמדים על מסוכנות גבוהה. נהפוך הוא, בשל גילה, נסיבותיה האישיות, חשיבות הרישיון עבורה , אני סבורה כי די ב - 30 ימי הפסילה המנהלית המלאים, כדי לאיין מסוכנותה הספציפית.

אציין כי ביום 05/07/21, במקביל לדיון בבקשה זו, חזרה בה המשיבה מבקשתה לביטול הפסילה המנהלית, ובהסכמת המבקשת, בוטל איסור השימוש שניתן לרכב המשיבה (בא"ש 13406-06-21).

בשקלול של כל האמור לעיל, מצאתי כי המשך נהיגתה של המשיב ה לאחר תום 30 ימי הפסילה המנהלית, לא יסכן את ציבור המשתמשים בדרך ולכן ניתן להסתפק בתקופת הפסילה המנהלית ש טרם הסתיימה, על מנת לאיין מסוכנותה.

מכל האמור לעיל, אני דוחה את הבקשה.

תיק החקירה יושב לידי המבקשת.

זכות ערר כחוק.

ניתנה היום, כ"ו תמוז תשפ"א, 06 יולי 2021, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: מדינת ישראל
נתבע: יוליה מלנצ'יק
שופט :
עורכי דין: