ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין בועז לוי נגד עזבון המנוחה בן דוד ציפורה ז"ל :

בפני כבוד הרשם הבכיר יניב לוזון

המבקש

בועז לוי

נגד

המשיב
עזבון המנוחה בן דוד(מטמון) ציפורה ז"ל

החלטה

המבקש הגיש בקשה למתן צו עיקול זמני על זכויות הרשומות ע"ש המשיב בנכס מקרקעין שבבעלות המנוחה והידוע כחלקה 32 בגוש 11120 ברחוב אלשיך 6 ק. אתא.
ביום 19.2.21 ניתנה החלטה לפיה:
"המדובר בתיק המתנהל משנת 2018 וכבוד הרשם הבכיר מוראני בהחלטה מיום 30.5.18 לא מצא לנכון להטיל עיקול ומאז לא הוגשה בקשה בעניין. פטירת המנוחה כשלעצמה לא מהווה עילה להטלת עיקול. כאשר בקשה דומה לא הוגשה גם בתום הדיון מיום 13.7.20.
...לאחר קבלת עמדת המשיבים יוכל המבקש לחדש בקשתו באם ימצא לנכון."
המבקש חידש את בקשתו כאשר לטענתו איש מהיורשים לא טרח לעדכן על פטירת המנוחה ולפיכך מבקש לדון מחדש בבקשתו להטלת עיקול.
ביום 30.6.21 התקיים דיון במעמד הצדדים בו אפשרתי לצדדים לטעון טרם מתן החלטה .
לאחר ששמעתי הצדדים מצאתי שלא להיעתר למבוקש מהטעמים הבאים:
באשר לקיומה של עילת תביעה הרי שבניגוד לאמור בבקשה וכפי שהתברר בדיון מונה מומחה מטעם בית המשפט ששיכלל גם את טענות המבקש ולא רק את טענות המנוחה וקבע כי התובע יצטרך לשלם לנתבעת. וכפי שציינתי בעמ' 32 לפרוט' הדיון-
"הצדדים הציגו לבית המשפט חוות דעת מומחה מטעם בית המשפט ואת כתב המינוי לפיו סיכום הטענות ההדדיות שבין הצדדים מסתכמות בסך של 3,750 ₪ לטובת העיזבון והכל בכפוף לחקירת המומחה בבית המשפט."
אומנם קיימות עילות תביעה נוספות אולם כזכור המדובר בתביעה כנגד נפטר וכפי שקבע כבוד הרשם מוראני בהחלטתו מיום 28.6.18 "עילות שאין לגביהן ראיות מהימנות לכאורה לקיומן" כאשר נטל ההוכחה על המבקש כנגד נפטר הינו מוגבר וגבוה מהמוטל על תובע בהליך אזרחי רגיל.
ראה: ת"א (מחוזי מרכז) 5244-10-10 פזית הרבט נ' משה בכור(ניתן ביום 11.1.15).
לאור האמור מצבו של המבקש הורע עם פטירת המנוחה בוודאי ביחס למועד החלטות כבוד הרשם מוראני מיום 30.5.18 ומיום 28.6.18.
בדיון התברר היקף משוער של העיזבון בסך של כ-850 אלף ₪ (ע'מ 34 לפרוט') . סכום זה מכפיל את סכום התביעה המקורי של המבקש ויש בו כדי לסלק פסק דין לחובת העיזבון ככל שיינתן. לפיכך הנזק שייגרם מהטלת העיקול גובר על הנזק שייגרם ככל ולא יוטל עיקול. סיכויי תביעה לא גבוהים לכן הדרישה לעניין מאזן הנוחות רב יותר וכנגד המבקש. המשיבים ציינו אפשרות ללקיחת הלוואה לשי פוץ המבנה או בנייתו מחדש לאחר הריסה והטלת עיקול תסכל כוונה זאת(עמ' 34 לפרוט').
כידוע , כל אחד מהיורשים חב כנגד החלק שייטול במקרה של חלוקת עזבון. כך שגם אם יחולק העיזבון לא הונחה תשתית לפיה לא ניתן יהיה לגבות חזרה את הסכום שחולק. לפיכך גם מאזן ההכבדה כי לא ניתן יהיה לבצע את פסק הדין ככל ויינתן לא הוכח. למרות סכום התביעה חלק מהתביעה אוין כאמור לעיל לטובת המשיבים. יתר חלקי התביעה צריכים ברור כאשר לעיזבון לכשעצמו יש יכולת לפרוע פסק דין כשיינתן. הן מכספי מזומן המצויים בחשבון הבנק והן מנכס במקרקעין.
לא שוכנעתי באפשרות הברחת נכסים באשר קיים רצון להעביר הנכס לגב' יונה דוד, אחת היורשות. גם הטענות בדבר מצבה נטענות בעלמא כאשר לצד נכס המקרקעין קיימים כספים נזילים שיהיה בהם כדי לפרוע את פסק הדין ככל ויינתן כולל התחייבות של היורשים להשיב מה שקיבלו בהתאם לחוק.
שיהוי רב בהגשת התביעה-כפי שנקבע בהחלטת כבוד השופטת ישראלה קראי גירון מיום 8.11.18 המאשררת את הקביעה בדבר שיהוי בעצם הגשת התביעה (ראה רע"א 31896-06-18)
מכל האמור הריני דוחה את הבקשה להטלת עיקול. המבקש ישלם את הוצאות המשיבים בסך 2,000 ₪.
יומצא לצדדים.

ניתנה היום, כ"ו תמוז תשפ"א, 06 יולי 2021, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: בועז לוי
נתבע: עזבון המנוחה בן דוד ציפורה ז"ל
שופט :
עורכי דין: