ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין פרחאן גבועה נגד מדינת ישראל :

בפני כבוד ה שופטת הגר אזולאי אדרי

המבקש:

פרחאן גבועה

נגד

המשיבה:
מדינת ישראל

החלטה

בפניי בקשה לפי סעיף 230 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982 (להלן: "החוק"), שעניינה הארכת מועד להגשת בקשה להישפט בגין עבירת קנס, שהנה ברירת משפט.

העובדות הצריכות לעניין:
ביום 19.1.20 נערכה כנגד מר פרחאן גבועה (להלן: " המבקש") הודעת תשלום קנס שמספרה 90515620541 (להלן: " הדו"ח") בגין נהיגה ברכב, ביום 11.1.20, במהירות העולה על המהירות המותרת . ודוק, המדובר בעבירה שתועדה באמצעות מצלמת א-3 והדו"ח נערך כנגד המבקש כבעל הרכב.
ביום 10.3.21 הוגשה הבקשה מושא החלטה זו.

טענות הצדדים:
המבקש טוען כי הבקשה להישפט הייתה אמורה להיות מוגשת בשיאו של משבר הקורונה , עת היה סגר , ו לכן לא היה באפשרותו לגשת לסניף הדואר. עוד בהקשר זה טוען המבקש כי הוא שהה בבידוד מספר פעמים, כי הוריו מבוגרים ו כי הוא נשמר שכן באם יחלה יסכן את הוריו.
כמו כן, המבקש טוען כי דחיית הבקשה תגרום לו עיוות דין מכיוון שהוא לא ביצע את העבירה ולכן גם לא חתם על הדו"ח. לשיטתו, עליו לקבל את יומו בבית המשפט על מנת לטעון טענותיו.
המשיבה מתנגדת לבקשה תוך שהיא מפנה לחזקת המסירה הקבועה בתקנה 44א ל תקנות סדר הדין הפלילי, תשל"ד-1974 (להלן: "התקנות") וטוענת כי הדו"ח נשלח לכתובתו הרשומה של המבקש ביום 3.2.20 וחזר בציון "לא נדרש" ביום 26.2.20 . זאת, כאשר המשיבה טוענת כי חזקת המסירה כאמור לא נסתרה על ידי המבקש.
כמו כן, המשיבה טוענת כי אין בבקשה כל הפנייה לסיבה בגינה ייגרם עיוות דין למבקש.
דיון והכרעה:
לאחר שעיינתי בבקשה ובתגובה לבקשה, אני סבורה כי בנסיבות העניין דין הבקשה להידחות.
סעיף 230 לחוק קובע, בין היתר, כי " בית המשפט רשאי, לקיים את המשפט גם אם אותו אדם ביקש להישפט באיחור, ובלבד שהתקיימו התנאים האמורים בסעיף 229(ה), בשינויים המחויבים, או מנימוקים מיוחדים אחרים שיפרט בהחלטתו".
בסעיף 229(ה) לחוק נקבע כי "תובע רשאי לדון בבקשה שהוגשה לאחר המועדים האמורים בסעיף קטן (א), אם שוכנע שהבקשה לא הוגשה במועד בשל סיבות שלא היו תלויות במבקש ושמנעו ממנו להגישה במועד והיא הוגשה מיד לאחר שהוסרה המניעה".
כלומר, בבואו של בית המשפט להכריע בבקשה להארכת מועד, עליו לבחון תחילה האם קיימת סיבה מוצדקת, טעם ראוי או נימוק ממשי המסביר את האיחור בהגשת הבקשה להישפט.
אולם, ככל שהתשובה לכך היא שלילית, הרי שלא די בכך כדי להוביל לדחיית הבקשה. בהתאם להלכה הפסוקה, על בית המשפט להוסיף ולבחון האם דחיית הבקשה עלולה לגרום לעיוות דין (ראו לדוגמה רע"פ 8353/12 בן ישראל נ' מדינת ישראל (29.11.2012)).
בענייננו, כל טענת המבקשת לעניין האיחור במועד הגשת הבקשה נסובה סביב מגפת הקורונה. זאת, כאשר ידוע לכל כי הסגרים לא נמשכו על פני שנה שלמה וכאשר המבקש היה יכול לפעול להגשת הבקשה בדרך מקוונת באמצעות אתר משטרת ישראל , מבלי לצאת מהבית, אך נמנע מלעשות כן. כמו כן, לא ניתן להתעלם מכך שהמבקש אף נמנע מלפנות מבעוד מועד לבית המשפט בבקשה להאריך את המועד להישפט (ראו לדוגמה המ"ש 8005-08-20 אזברגה נ' מדינת ישראל (30.8.20); המ"ש 4800-09-20 עביד נ' מדינת ישראל (15.10.20)).
משלא נמצאה סיבה מוצדקת להגשת הבקשה באיחור, עלינו לבחון עתה האם דחיית הבקשה עלולה לגרום לעיוות דין. לטעמי, בנסיבות העניין, התשובה לכך היא שלילית.
ראשית, טענת המבקש לפיה הוא לא חתם על הדו"ח מכיוון שלא ביצע את העבירה אינה ברורה כלל וכלל. זאת, בהתחשב בכך שמדובר בעבירה שתועדה באמצעות מצלמת א-3 והדו"ח נשלח באמצעות דואר רשום לכתובתו של המבקש. כלומר, אין המדובר בדו"ח שנמסר לידיו של המבקש והוא התבקש לחתום על קבלתו. שנית, בעוד שהמבקש מעוניין לקבל את יומו בבית המשפט על מנת לטעון את טענותיו, הרי שהלכה למעשה הוא לא העלה במסגרת הבקשה כל טענה לגופו של עניין. יפים לעניין זה דברי בית המשפט העליון ברע"פ 9142/01 איטליא נ' מדינת ישראל, פ"ד נז(6) 793 (2003) לפיהם: "הכלל הוא שעל המבקש להעלות בכתב, במסגרת בקשתו לביטול פסק-דין, את מכלול טענותיו, כולל אסמכתאות להן ותצהיר מטעמו התומך בבקשתו ככל שהדבר נדרש".
לאור כל האמור, הבקשה להארכת מועד להגשת בקשה להישפט נדחית.

המזכירות תשלח העתק ההחלטה לצדדים.

ניתנה היום, י"ד תמוז תשפ"א, 24 יוני 2021, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: פרחאן גבועה
נתבע: מדינת ישראל
שופט :
עורכי דין: