ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין רחמים שפריר נגד משרד החינוך :

לפני כבוד השופטת אביגיל כהן, סגנית נשיא

המערער:

רחמים שפריר
בעצמו

נגד

המשיב:

משרד החינוך - מחוז המרכז
ע"י ב"כ עו"ד סיוון דיין מפרקליטות מחוז תל אביב (אזרחי)

פסק דין

1. לפני ערעור על החלטת בימ"ש השלום בתל אביב יפו (כבוד השופטת דלית ורד) מיום 17.1.21 בתא"מ 46004-02-20 (להלן: "תיק קמא") לפיה נמחקה על הסף באופן חלקי תביעה שהגיש התובע – המערער נגד המשיב. נמחקו על הסף טענות התובע בנוגע לתקליטורים 2 – 4, תקליטור 6 באופן חלקי, ותקליטורים 7 - 11.
בנוגע לתקליטורים 1, 5 וחלק מתקליטור 6, נותרה התביעה על כנה .

הערעור מתייחס כמובן רק לחלקים שנמחקו על הסף.

2. ביתו של המערער גובל בחצר ומגרש ספורט של בית ספר ע"ש גולדה מאיר בכפר סבא.
אחריות המשיב היא ביחס לנעשה בבית הספר בשעות הלימודים.

3. עסקינן בתביעה כספית על סך 34,000 ₪ שהוגשה ע"י המערער - התובע נגד המשיב- הנתבע כתביעה קטנה והועברה להליך של סדר דין מהיר (החלטת בימ"ש קמא מיום 13.7.20 ).
כתב התביעה עניינו בטענות המערער להפרת צווים הנוגעים למטרדי רעש ומניעת מעשי וונדליזם וגרימת נזק לרכוש המערער שניתנו בהליכים קודמים שהתנהלו בין הצדדים .

המערער טען ל"נזקי ונדליזם" שנגרמו לביתו על ידי תלמידי בית הספר שהשליכו לביתו ביום 13.1.20 סמוך לפני השעה 12:30 מקלות ורגבי עפר ובוץ לחצר ביתו, פגעו בדלת הכניסה ובחזית הכניסה לבית . כן נטען כי הנתבע ממשיך לגרום למטרדי רעש משטח בית הספר.
התובע עתר לפיצויים או דמי נזק בגין העילות הבאות: הפרעה לשימוש במקרקעין, מטרד ליחיד, פגיעה בקניין, הפרת הוראות חוזר מנכ"ל משרד החינוך, הפרת חובה חקוקה, רשלנות, הפרת עקרון תום הלב, הפרת עקרון חוקיות המנהל וכללי המשפט הציבורי.

4. ביום 30.6.20 הגיש המשיב כתב הגנה ובקשה לסילוק התביעה על הסף.
נטען כי דין התביעה להידחות על הסף בשל העדר יריבות, העדר עילה, אי מיצוי הליכים טרם הגשת התביעה לביהמ"ש והיות התביעה טורדנית וקנטרנית. לחלופין, נטען כי יש לדחות את התביעה לגופה.

נטען כי התביעה נעדרת יריבות בין התובע למשיב. הנטען בכתב התביעה עוסק בפעולות שנעשו מטעם עיריית כפר סבא ואינן קשורות למשיב. נטען כי עיריית כפר סבא אחראית על הרובד הניהולי – תחזוקתי וכי ביה"ס אינו מקיים פעילות במגרש הספורט לאחר השעה 14:00.

ביחס להעדר עילה נטען, כי בהתאם לפסה"ד שניתן במסגרת ע"א 20551-10-18 ו - ע"א 36182-08-18 התובע מושתק מלטעון טענות הנוגעות למטרדי רעש הואיל וטרם הותקנו בביתו חלונות מבודדים בשל התנהלות שלו, שכן נקבע כי כל תלונה עתי דית על רעש תיבדק כאשר החלונות המבודדים סגורים.
נטען כי לא נפל פגם בהתנהלות המשיב – המשיב פעל בהתאם להוראות הצווים שניתנו נגדו.

המשיב בתגובתו מיום 5.8.20 התנגד לבקשה לסילוק התביעה על הסף.
ביחס לטענת העדר עילה -נטען כי אין לקבל את הפרשנות האבסורדית של המשיב. מדידת הרעש לאחר התקנת החלונות המבודדים בביתו חלה רק לגבי מדידת הרעש בשעות הערב לאחר השעה 20:30 ואינה רלוונטית כלל לפעילות המרעישה של ביה"ס. ממילא טרם הותקנו החלונות המבודדים ועיריית כפר סבא סיכלה בפועל את ביצוע פסה"ד שלא כדין. התובע הוכיח בתקליטור ראיות חפציות שהוגש על ידו מטרדי רעש חזקים.

המשיב הודיע ביום 5.8.20 על צירוף "תקליטור ראיות לתיק ביהמ"ש" להוכחת נזקי ונדליזם ומטרדי רעש.

לאחר שהתקיים דיון ביום 30.11.20 בבימ"ש קמא, ניתנה ביום 17.1.21 החלטה לפיה התקבלה בחלקה הבקשה לסילוק התביעה על הסף.

5. החלטת בימ"ש קמא מיום 17.1.21:
א. פסק דינו של בימ"ש השלום אושר ע"י ביהמ"ש המחוזי מרכז, תוך שהוכנסו בו מספר שינויים אם כי העיקרון הבסיסי נותר על כנו - יש לאפשר לבית הספר להתנהל באופן רגיל ולקיים פעילות חינוכית, גם אם מרעישה, למעט בשעות מסוימות, שהן בגדר שעות מנוחה.
בימ"ש קמא הגיע למסקנה כי קיים מעשה בית דין, המחייב את הצדדים ולא ניתן להעלות טענות שאינן מתיישבות עם הקביעות של ביהמ"ש המחוזי. לכן, נקבע כי לא היה מקום לחלק מהטענות שהועלו ע "י המערער, למשל בנוגע לרעש הנגרם משיעורי ההתעמלות המתקיימים במגרש הספורט בשעות הלימודים; טענה זו עומדת בניגוד למעשה בית דין הקיים בין הצדדים.

ב. ההוראה בסעיף 2 לפסה"ד של ביהמ"ש המחוזי לפיה "מוסכם כי מעתה והלאה ככל שיבוצעו על ידי המערער (התובע) או צד כלשהו מדידות רעש עקב חילוקי דעות בין הצדדים, הללו ייעשו כאשר החלונות הכפולים סגורים" ; היא הוראה כוללנית ורחבה החלה על כל מדידת רעש.
בימ"ש קמא לא קיבל את טענת המערער לפיה ההוראה בסעיף 2 בפסק דינו של ביהמ "ש המחוזי, מתייחסת רק למדידה שתבוצע החל מהשעה 20:30 ועד השעה 23:00. נקבע כי "אין לכך כל סימוכין או זכר בפסק הדין, ואין בו כל סייג המצמצם את תחולת ההוראה הכללית שבסעיף 2 של פסק הדין".

ג. בימ"ש קמא הורה על מחיקה על הסף של טענות התובע בנוגע לראיות עפ"י סרטונים שהובאו בתקליטור בתיקיות 2-4 ו – 7-11:
תקליטור 2 - טענות התובע לרשלנות ואי פינוי מפגעים משטח הרצועה החולית, כגון צמרות עצים שנפלו. נקבע כי ענין זה רלבנטי לעיריית כפר סבא. כמו כן מהתכתובת שצורפה לכתב התביעה עולה כי העיריה טיפלה בנושא.
תיקיה 3-4 - נזקים שנגרמו לבית התובע ביום 9.11.15 וביום 13.3.18- טענות אלה נידונו בתביעות הקודמות: בתיק 16503-12-15 ובתיק 60011-10-17.
תיקיה מס' 7- נטען לשימוש במערכת ההגברה ביום 28.8.18, השימוש הנטען נעשה בשעה 13:54 ושימוש נוסף בשעה 14:04. לפי פסק דינו של בימ"ש השלום נאסר שימוש במערכת ההגברה בין השעות 14:00 עד 16:00, כך שהטענה יכולה לעמוד רק לגבי השעה 14:04, ומכל מקום צוין כי מדובר בחריגה זניחה.
תיקיה מס' 8- טענות לרעש הנובע משיעורי התעמלות (המורה שר והתלמידים משיבים לו), מדובר בפעילות המבוצעת בחודשים ספטמבר- אוקטובר 2018, בסמוך לשעה 11:00 בבוקר. בימ"ש השלום ציין במפורש כי הסייגים שנקבעו בפסק דינו חלים בשעות המנוחה, ואילו שיעורי הספורט יש לקיים, הגם שמדובר בפעילות מרעישה.
תיקיה מס' 9- מדובר בהפרה נטענת עקב פעילות של חוג כדורגל, בחודשים ספטמבר 18- אוקטובר 18, בסמוך לשעה 13:40, כלומר פעילות שאינה בשעות 14:00 עד 16:00.
תיקיה מס' 10 – נטען להפרת צווי בית משפט עקב צלצולי פעמון (בחודש אוקטובר 2018) בין השעות 14:00 עד 16:00. יצוין כי בית המשפט השלום לא אסר על הפעלת צלצול פעמון בית הספר בין השעות 14:00 עד 16:00, אלא בפסה "ד צוין במפורש כי הלימודים מתקיימים עד השעה 15:00 לערך. בפסה"ד נקבע כי צלצול הפעמון לא יעלה על הקבוע בחוק ובתקנות למניעת מפגעים (רעש בלתי סביר), התש"ן-1990. אין בפני כל ראיה כי צלצול הפעמון הוא בגדר רעש בלתי סביר על פי אמות המידה שנקבעו בתקנות שלעיל. בפסה"ד אף נאמר כי עצמת הצלצול הונמכה מתוך התחשבות בתובע, כאשר ביהמ"ש המחוזי ציין כי הדבר היה לפנים משורת הדין.
תיקיה מס' 11- טענות להפעלת צלצול בית הספר בשעות הבוקר בחודשים ספטמבר- אוקטובר 18, (שעה 08:50, שעה 09:40, ושעה 13:30) , דין טענות אלה מחיקה על הסף, כפי שהובהר.

6. תמצית טענות המערער:
במסגרת הודעת הערעור מבוקש לבטל את החלטת בימ"ש קמא בנוגע למחיקת חלקים נרחבים מכתב התביעה הואיל והיא שגויה, בלתי מאוזנת ואינה נשענת על אדנים משפטיים.
המערער טוען טענות רבות ושונות ביחס לקביעות השונות של בימ"ש קמא.
נטען בין היתר כי בימ"ש קמא לא נדרש לטענות המקדמיות שטען התובע בתגובתו לבקשה לסילוק התביעה על הסף ולטענות נוספות שהעלה .
לטענת המערער, אין מדובר במקרה בו ברור כי התובע אינו יכול לקבל את הסעד המבוקש בכתב התביעה על יסוד הטענות המבססות את תביעתו.

נטען כי זה אינו מקרה המתאים למחיקה על הסף. היה מקום לבירור עובדתי של התביעה בטרם נקיטת צעד דרסטי של מחיקת חלקים נרחבים מהתביעה וזאת מבלי שניתן למערער לטעון ולהוכיח את טענותיו לגופן ונמנע ממנו לחקור את המצהירה מטעם הנתבע בחקירה נגדית.
כן נטען כי יש לפרש את המילים "מעתה והלאה" בסעיף 2 להחלטת ביהמ"ש המחוזי לתקופת הזמן ממועד התקנת החלונות והלאה, וכל פירוש אחר אינו סביר.

7. תמצית טענות המשיב:
פסה"ד מנומק כדבעי וניתן לאחר שבימ"ש קמא בחן את חומר הראיות. פסה"ד נשען על קביעה משפטית לפיה מתקיים מעשה בית דין, על ממצאים שבעובדה ועל ההסכם בין הצדדים מיום 13.2.19 שהינו בגדר מעשה בית דין, שאין דרכה של ערכאת הערעור להתערב בהם.
בימ"ש קמא צדק כי המערער מנוע ומושתק מלטעון נגד קביעות שנפסקו בבימ"ש השלום במסגרת פסה"ד שאושר ע"י ביהמ"ש המחוזי, שכן סוגית נזקי הרעש בזמן פעילות בית הספר בשעות שאינן בגדר שעות מנוחה, נדונה והוכרעה ע"י בתי המשפט ופסה"ד חלוטים.
בימ"ש קמא צדק בקביעה כי קיים מעשה בית דין בין הצדדים בכל הקשור להתנהלות בית הספר וקיום פעילות חינוכית שמתקיימות במסגרת שעות הלימודים הרשמיות, גם אם מרעישה, למעט בשעות מסוימות, שהן בגדר שעות מנוחה.
צוין כי כל פעילות מרעישה בשעות לאחר 14:00 אינה קשורה למשיב והאחריות על כך רובצת לפתחה של עיריית כפר סבא (הבעלים של ביה"ס ומגרש הספורט).
נטען כי ביהמ"ש המחוזי אישר את פסה"ד של בימ"ש השלום והותיר על כנו את העיקרון הבסיסי לפיו יש לאפשר לביה"ס להתנהל באופן רגיל ולקיים כל פעילות חינוכית, גם אם היא מרעישה בשע ות הלימודים הרשמיות. ביהמ"ש המחוזי עדכן את שעות המנוחה בהן אין להרעיש, וממילא מדובר בשעות שהן מחוץ לשעות הלימודים הרשמיות. על כן המערער מנוע מלהעלות טענות נגד המשיב בעניין רעשים שמתייחסות לרעשים במסגרת שעות הלימודים הרשמיות.
עוד נטען כי דין הערעור להידחות על הסף הואיל ועיקר הטענות והסעדים בכתב התביעה וכן בהודעת הערעור מופנים כלפי עיריית כפר סבא, ועיריית כפר סבא לא צורפה כצד להליך.

טענות המערער במישור פעילות לאחר השעה 14:00 צריכות להיות מופנות לעיריית כפר סבא בלבד. גם טענות המערער בנושא התקנת החלונות צריכות להיות מופנות לעיריית כפר סבא.

8. לאחר עיון בטענות הצדדים מצאתי לנכון לעשות שימוש בסמכותי לפי תקנה 138 (א) (5) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט – 2018 ולהכריע בערעור על יסוד החומר בכתב שלפני. דין הערעור להידחות מהנימוקים כדלקמן:

9. נפסק לא אחת כי על ביהמ"ש לנקוט משנה זהירות בדונו בבקשה לדחיית התביעה על הסף, שמא תפגע מעבר למידה הראויה זכות הגישה לערכאות (רע"א 7948/16 עזבון המנוח בנימין שמואלי ז"ל נ' משולם, סעיף 4 להחלטת כבוד השופטת (כתוארה אז) א' חיות (13.11.16)).

אמצעי של סילוק על הסף נשמר למקרים חריגים בהם ברור שאין אפשרות ולו קלושה כי יוכיח התובע את עילת תביעתו (ראה לעניין זה: רע"א 6794/18 איטח נ' קימברלי קלארק ישראל שיווק בע"מ, סעיף 9 להחלטת כבוד השופטת י' וילנר (26.11.18); רע"א 6285/20 טמפלרים בשרונה בע"מ נ' שירת הקרן בע"מ, סעיף 9 להחלטת כבוד הש' י' וילנר (23.11.20)).
בענינינו ניתן היה לסלק על הסף חלק מהתביעה.

10. בסעיף 2 לכתב התביעה פירט המערער את מטרדי הרעש בגינם נתבע נזק:
א. רעש מהפעלת מערכת ההגברה בחזרות לטקסים.
ב. רעש משימוש במיקרופונים ניידים, המחוברים לרמקולים של מערכת הגברה.
ג. רעש מצעקות וצרחות ומשימוש במשרוקיות מצד המורה להתעמלות בשיעורי התעמלות במגרש הספורט.
ד. רעש מפעמון צלצולים מוסיקלי בעוצמה גבוהה, החודרת לתוך כותלי ביתו של התובע ומפריעה לשגרת חייו.
ד. רעש מפעמון צלצולים מוסיקלי, המושמע בשעות אסורות 14.25 ו-15.10 – בנגוד להוראות החוק ובניגוד לצו בית המשפט, ללא כל צורך ענייני.
ה. רעש חזק מפעילות בשעות הצהריים של חוג כדורגל פרטי מסחרי-חיצוני במגרש הספורט – בשעות שמבני ביה"ס ומתקניו באחריות הנתבע, ובניגוד מפורש לחוזר מנכ"ל משרד החינוך.
ז. רעש מפעילות ומשימושים שונים במגרש הספורט בשעות אסורות 14.00 – 16.00 – בשעות שמבני ביה"ס ומתקניו באחריות הנתבע.

לתמיכה בטענותיו צירף תקליטורים, אלו הראיות מטעמו ובימ"ש קמא בחן אותם.

11. לאור חשיבות ההליכים לגבי הם נקבע כי יצ רו מעשה בית דין ב יחס לחלק מטענות התובע בתיק קמא; אין מנוס מלפרט בדבר פסקי הדין שניתנו בבימ"ש השלום בכפר סבא בת"א 16503-12-15 ובביהמ"ש המחוזי מרכז – לוד בע"א 36182-08-18 וע"א 20551-10-18:

בפסה"ד שניתן ביום 1.7.18 בת"א 16503-12-15 (להלן: "פסה"ד של בימ"ש השלום") נקבע כי מהעובדות שהוכחו בפני ביהמ"ש אין לתובע עיל ה בכל הנוגע לרעש התלמידים בשעות פעילות ביה"ס. צוין כי "פעילותו השוטפת של בית הספר ופעילות התלמידים במהלך השיעורים וההפסקות הן פעילויות מרעישות, אך בלתי נמנעות. את שיעורי הספורט יש לקיים וכך גם לאפשר לתלמידים חופש משחק במהלך ההפסקות.".
נקבע גם כי לתובע אין זכות יתר מצדיקה סגירת מגרש הספורט דווקא סמוך לביתו. עם זאת, פעילות מרעישה בשעות המנוחה יוצרת מטרד בלתי נסבל עבור התובע ומנוגדת לדין. כך גם הפעילות הרועשת בשעות הערב המאוחרות.
צוין כי המשיב אחראי ביחס לנעשה בשטח בי"ס בשעות הלימודים בלבד.
בימ"ש נתן את הצווים הבאים נגד המשיב ועיריי ת כפר סבא, כל אחת בתחומה:
צו מניעה קבוע האוסר על פעילות ספורט או פעילות מרעישה בשטח מגרש הספורט המקורה בין השעות 14:00 – 16:00 ובין השעה 20:30 עד למחרת בשעה 7:00 (חריג טקסים רשמיים).
צו עשה לעיריית כפר סבא למנוע כניסת הציבור לשטח בית הספר החל משעה 20:30 ולדאוג לכיבוי אורות במגרש ספורט בשעה 20:30.
צו מניעה האוסר על המשיב שימוש במערכת הכריזה (פרט למקרי חירום).
צו מניעה האוסר על המשיב לקיים פעילות משחקי כדור בשטח הרצועה החולית הסמוכה לגדר בית התובע.
צו מניעה האוסר על המשיב לעשות שימוש במערכת ההגברה בין השעות 14:00 – 16:00 .
צו מניעה האוסר על המשיב לעשות שימוש בפעמון הצלצול ובמערכת ההגברה בעוצמה ה עולה על הקבוע בחוק ובתקנות למניעת מפגעים (רעש בלתי סביר) , התש"ן – 1990.
המשיב חויב לשלם לתובע פיצוי בגין עוגמת נפש בסך 3,500 ₪. כמו כן המשיב ועיריית כפר סבא חויבו לשלם לתובע הוצאות משפט בסך 12,500 ₪ כל אחת.

על פסה"ד הוגשו ערעורים מטעם שני הצדדים, אשר נידונו בביהמ"ש המחוזי מרכז במסגרת ע"א 6182-08-18 וע"א 20551-10-18 .
ביום 13.2.19 קיבלו הצדדים את הצעת ביהמ"ש וניתן לה תוקף של פס"ד (לה לן: "פסה"ד של ביהמ"ש המחוזי").
נקבע כי ימומן לתובע בביתו החלפת חלונות, תריסים ורשתות (זכוכית כפולה מבודדת).
הוסכם שמעתה והלאה, ככל שיבוצעו מדידות רעש עקב חילוקי דעות בין הצדדים, המדידות יעשו כאשר החלונות הכפולים סגורים.
כמו כן, נערכו שינויים בצווים הקבועים שניתנו ע"י בימ"ש השלום, כדלקמן:
צו מניעה האוסר על פעילות מרעישה ספורט/מרעישה בשטח מגרש הספורט המקורה, צומצם כך שיחול החל מהשעה 23:00, במקום החל מהשעה 20:30. הו בהר ש עניינו רק על פעילויות מאורגנת של ביה"ס, הצהרון או העירייה.
נוספה הוראה המחייבת שילוט מגרש הספורט באופן שייכתב על השלט שאסורה פעילות מרעישה בין 14:00 – 16:00 בכל ימות השבוע.
צו עשה המורה למנוע כניסת ציבור לשטח ביה"ס ולדאוג לכיבוי אורות במגרש ספורט המקורה, צומצם כך שיחול החל משעה 23:00, וכן צומצם כך שיתייחס רק בנוגע למגרש הספורט המקורה.
צו מניעה קבוע האוסר על קיום פעילות משחקי כדור בשטח הרצועה החולית הסמוכה לביתו של התובע הורחב באופן שיחול גם על עיריית כפר-סבא, זאת ביחס למשחקי כדור בפעילות מאורגנת בלבד.

12. בתביעה בסדר דין מהיר הראיות מצורפות לכתבי הטענות ובימ"ש קמא בפסק דינו בחן את הראיות שצרף התובע והכריע על בסיסן, תוך יציאה מנקודת מוצא ולפיה התקליטור משקף את המציאות שהתובע רצה להציג.
בימ"ש קמא צריך היה לצאת מנקודת מוצא ולפיה קביעות עובדתיות במחלוקת שבין הצדדים שנקבעו בהליכים קודמים ביניהם; הן קביעות מחייבות.
ברור שלא יתנהל תיק חדש בין אותם צדדים בגין מחלוקת שכבר הוכרעה ביניהם ובימ"ש יקבע קביעות עובדתיות שונות.
זה הרציונל העומד בבסיס השתק הפלוגתא והשתק העילה (ראה לעניין זה: רע"א 8973/10 בנק אוצר החייל בע"מ נ' גולייט בן ברוך, סעיף 13 לפסק דינו של כבוד השופט י' דנציגר (23.7.12)).

כיוון שבימ"ש קמא בחן את האמור בכתב התביעה תוך יציאה מנקודת נוצא ולפיה הראיות שצרף התובע הן ראיות שיתקבלו לתיק ויש לבחון על בסיסן את המצב העובדתי; בימ"ש קמא יכול היה לסלק על הסף את החלקים הרלוונטיים בתביעה שכבר מותבים קודמים הכריעו בנוגע אליהם.

בנסיבות אלה, לא מצאתי מקום להתערב בהכרעת בימ"ש קמא והיא מקובלת עלי.

13. בימ"ש קמא לא אימץ את פרשנות המערער לסעיף 2 בפסה"ד של ביהמ"ש המחוזי.
סעיף 2 מדבר בעד עצמו ולא ניתן לשנות את לשון פסק דינו של ביהמ"ש המחוזי.

14. באשר לטענות המערער ביחס להתעלמות בימ"ש קמא מטענות שהועלו על ידו:
אני סבורה כי החלטת בימ"ש קמא מפורט ת ומנומק ת דיה וחלק מטענות המערער אף התקבלו.
הרקע העובדתי וטענות הצדדים פורטו בהרחבה.
בימ"ש קמא דן בטענות העיקריות של הצדדים והכריע בהן.
בהקשר זה, יפים גם הדברים שנכתבו ע"י כבוד השופט עמית ע"א 4299/17 ויצמן נ' חברת חלקה 51 בגוש 7060 בע"מ (8.10.20):
"בית המשפט אינו אמור להידרש באופן פרטני ומייגע לכל טענה וטענה שמעלה צד לדיון. דרכם של צדדים ומצוות עורכי דין מלומדה היא להכביר טענות מלוא הטנא שהרי " אי אפשר לבר בלא תבן" (בבלי ברכות נה ע"א), אלא שתפקידו של בית המשפט הוא לבור את הבר מן התבן ולהתמקד בעיקר" . (סעיף 13 לפסה"ד).

אציין כי גם בערעורו שלפני מצאתי לנכון להתמקד בטענות העיקריות ולא להידרש לכל טענה שהעלה המערער בנפרד.

זאת ועוד; משנדחה הערעור לגופו, אין צורך להידרש לטענת המשיב בנוגע לדחיית הערעור על הסף.

15. לסיכום:

א. לאור האמור לעיל, דין הערעור להידחות.

ב. כיוון שלא קבעתי מועד לדיון בערעור ובשים לב לסוגיה שבמחלוקת אני מחייבת את המערער לשלם למשיב הוצאות מופחתות ושכ"ט עו"ד בסכום כולל של 2,000 ש"ח.
סכום זה יחולט מתוך העירבון ויועבר למשיב באמצעות באת כוחו..
יתרת העירבון תוחזר למערער.

ג. המזכירות תשלח פסק הדין לצדדים.

ניתנה היום, כ"ט סיוון תשפ"א, 09 יוני 2021, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: רחמים שפריר
נתבע: משרד החינוך
שופט :
עורכי דין: