ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין מדינת ישראל נגד שי מיכאלי שבתאי :

בפני כבוד ה שופט, סגן הנשיאה מנחם מזרחי

מאשימה:

מדינת ישראל

נגד

נאשמים:

  1. שי מיכאלי שבתאי
  2. ברג שירותי כח אדם בע"מ

החלטה

בקשה לביטול כתב- האישום בהתאם לסעיף 57א (א) לחוק סדר הדין הפלילי (נוסח משולב), תשמ"ב- 1982).

א. כתב האישום:

נגד הנאשם הוגש כתב-אישום בגין עבירה של ניכוי מס תשומות מבלי שיש לגביו מסמך כאמור בסעיף 38 לחוק, במטרה להתחמק או להשתמט מתשלום מס – 12 עבירות לפי סעיף 117(ב)(5) לחוק מס ערך מוסף, התשל"ו- 1977.

בהתאם לעובדות כתב-האישום, בתקופה שבין יולי 2010 עד אוגוסט 2011, נאשם 1 היה הבעלים היחיד, ומנהלה הפעיל של נאשמת 2.

בתקופה הרלוונטית לכתב-האישום, ניכו הנאשמים, בדיווחיה התקופתיים של נאשמת 2 למנהל מס ערך מוסף, מס תשומות מבלי שיש להם מסמך כאמור בסעיף 38 לחוק.

סך מס התשומות אותו ניכו הנאשמים שלא כדין בדיווחיה התקופתיים של נאשמת 2, הינו 2,611,355 ₪.

ב. הבקשה:

בא-כח הנאשם העלה טענה מקדמית לפיה יש לבטל את כתב-האישום בהתאם לסעיף 57 לחוק סדר הדין הפלילי, אשר קובע את משך הזמן להגשת כתבי-אישום.

בבקשה נטען , כי כתב-האישום מייחס למבקש קיזוז מס תשומות ללא מסמכים לתקופות 8/11-7/10, פעולות החקירה בעניינו של הנאשם בוצעו במהלך שנת 2012 ואילו כתב- האישום הוגש רק ביום 1.11.20.

לטענת הנאשם, פעולת החקירה האחרונה בתיק הייתה בחודש אוגוסט 2012.

עוד נטען כי זימון לשימוע נשלח לנאשם רק בחלוף 8 שנים - בחודש מאי 2020.

לטענתו, בהתאם להוראות סעיף 57א(א) לחוק סדר הדין הפלילי, אם חלף המועד שנקבע להגשת כתב-אישום על-פי הנחיות היועץ המשפטי לממשלה, הרי שכתב-האישום לא יוגש, אלא באישור היועץ המשפטי לממשלה.

נטען כי לפי הנחיות היועץ המשפטי לממשלה, המועד האחרון להגשת כתב-אישום הינו 18 חודשים ממועד מסירת תיק החקירה ועד לקבלת החלטת התובע ואילו נגד המבקש הוגש כתב- האישום בחלוף שבע שנים ו-11 חודשים.

הנאשם טוען כי נפל פגם כמשמעותו בסעיף 149(3) לחוק סדר הדין הפלילי ולפיכך יש לבטלו.

לטענת המאשימה, אין מקום להורות על ביטול כתב האישום, שכן לא נפל פגם מהותי בהגשתו.

המאשימה טענה כי החקירה בעניינו של הנאשם הינה חלק מפרשייה רחבת היקף אשר נחקרה על-ידי רשות המיסים והיאל"כ בשנת 2012.

לטענת המאשימה, עניינו של הנאשם, הינו חלק ממכלול גדועורבים שכנגד חלקם הוגשו כתבי-אישום כשהאחרון הוגש במסגרת הסדר טיעון בשנת 2020.
נטען כי, בחודשים מרץ-מאי 2012, הנאשם נחקר במהלך חקירת הפרשייה 7 פעמים , בחשד לביצוע עבירות על חוק מס ערך מוסף ופקודת מס הכנסה.

המאשימה מוסיפה כי בחקירותיו במשטרה הנאשם שמר על זכות השתיקה וסירב לסייע לחוקרים לאתר את משרדי החברה או ספרי הנהלת החשבונות שלה.

עוד נטען כי עניינו של הנאשם הינו התיק האחרון בפרשייה המטופל כיום ואם היא לא הייתה מגישה את כתב-ה אישום היה זה בבחינת אכיפה בררנית כלפי יתר המעורבים בפרשייה.

ביחס להנחיית היועץ המשפטי, שמספרה 4.1202 בעניין "משך טי פול התביעה עד להגשת כתב אישום" טענה המאשימה, כי הנחיית היועמ"ש מעגנת אפשרות למתן אישור בדיעבד להגשת כתב- אישום, וזאת בסעיף 4ה' להנח יה, המפרטת, בין היתר, שיקולים הנוגעים למתן אישור בדיעבד להגשת כתב אישום.

המאשימה הוסיפה כי בעניינו של הנאשם, היועץ המשפטי לממשלה מצ א לנכון לאשר בדיעבד את הגשת כתב-האישום וזאת לאחר שכל הנתונים הובאו בפניו.

עוד נטען כי על-פי הפסיקה, הסעד של ביטול כתב אישום ניתן רק במקרים קיצוניים וחריגים.

כמו-כן המאשימה טענה כי על נאשם מוטל הנטל להוכיח פגיעה ממשית ומהותית בניהול הגנתו בשל הפגם. לשיטתה, הנאשם לא הצביע על נזק קונקרטי אשר ייגרם לו בניהול קו ההגנה בעניינו, אלא רק נטען באופן כללי באשר לחלוף זמן.

לבסוף טענה המאשימה כי אם בית-המשפט יחליט כי אכן קיים שיהוי בלתי מוצדק, אזי יהווה הוא שיקול במסגרת שיקולי הענישה.

ג. דיון והכרעה:

סעיף 57(א) לחוק סדר הדין הפלילי (נוסח משולב) תשמ"ב – 1982 קובע:

"משך הליכי חקירה והעמדה לדין יהיה בהתאם לתקופות שיקבעו בנוהלי רשויות החקירה באישור היועץ המשפטי לממשלה והנחיות היועץ המשפטי לממשלה, לפי העניין. לא יוגש כתב אישום אם חלפו התקופות הקבועות בנהלים ובהנחיות כאמור, אלא בהסכמת היועץ המשפטי לממשלה.

בעקבות האמור בסעיף דלעיל, הוצאה הנחיית היועץ המשפטי לממשלה, שמספרה 4.1202.

תכלית ההנחייה, הינה קביעת מדיניות באשר לסדרי הדין בהליך הפלילי אשר תוביל לאיזון ראוי בין אינטרס הנאשם להליך הוגן ומניעת עיוות דין, ומנגד, האינטרס הציבורי למיצוי הדין עם הנאשמים השונים.

בהתאם להנחיית היועץ המשפטי למ משלה, ככלל, יש לזרז את הליכי החקירה והמשפט וזאת בכדיי למנוע עינוי דין לחשוד או לנאשם.

נקבע: "נאשם צפוי לשאת את העונש שיפסוק לו בית-המשפט בהתאם לחוק ולנסיבות המקרה. אין הוא אמור לשאת עונש נוסף של עינוי דין הנובע מהתמשכות בלתי צוד קת של ההליכים במשטרה, בתביעה, או בבית המשפט. על יסוד טעמים אלה וכעניין שבמדיניות, זמן רב שעבר מאז שהחלה החקירה עשוי להיות שיקול לסגירה של תיק פלילי או להימנעות מהגשת ערעור".

בנוסף נקבע כי:

"ההנחיה נועדה לסייע במידת האפשר בקיצור הזמן הנדרש להכנת כתבי-אישום בפרקליטות המדינה ובמשטרה, תוך התחשבות בנסיבותיו של כל מקרה ומקרה ומבלי לפגוע במטרות העיקריות של המשפט הפלילי".

בהתאם לסעיף 4(א)(2) להנחיה נקבע כי ככ לל, התביעה תגבש את החלטתה הסופית בדבר העמדה לדין כדלקמן:

  1. במידה ומדובר בעבירה מסוג חטא- בתוך 6 חודשים.
  2. במידה ומדובר בעבירה מסוג עוון או פשע שהעונש לצדן הוא עד 10 שנות מאסר- בתוך 18 חודשים.
  3. במידה ומדובר בעבירה מסוג פשע שהעונש לצדן הוא מעל 10 שנות מאסר- בתוך 24 חודשים.

סעיף ה' להנחיה מאפשר במקרים מסוימים, הענקת אישור בדיעבד של היועץ המשפטי לממשלה, להגשת כתב- אישום.

בין השיקולים למתן אישור ניתן למנות את השיקולים הבאים:

  1. חומרת העבירות המיוחסות לחשוד.
  2. עברו הפלילי של החשוד או הנאשם
  3. הטעמים לחריגה.
  4. פרק הזמן שחלף ממועד ביצוע העבירה, פרק הזמן שנמשכו הליכי החקירה ופרק הזמן שנמצא התיק בידי התביעה.
  5. במקרה בו הוגש עבר כתב-האישום, ייבחן השלב הדיוני בו מצויים ההליכים.

בעניינו אישר היועץ המשפטי לממשלה בתאריך 8.6.21 את הגשת כתב-האישום בדיעבד בלא שנמסרה הנמקה.

במקרנו, מדובר בעבירות מסוג פשע, אשר העונש המרבי בגין כל עבירה הוא מתחת ל - 10 שנות מאסר (5 שנות מאסר) . קרי, על-פי הנחיית היועץ המשפטי לממשלה, במקרה זה היה על התביעה לגבש החלטה סופית בדבר העמדת הנאשם ל דין בתוך 18 חודשים, ולחילופין, להגיש בקשה ליועץ המשפטי לממשלה, בדבר הסיבות לאיחור בטיפול בתיק ובהגשת כתב- אישום.

בהתאם לעובדות כתב-האישום, האירועים התרחשו בתקופה שבין יולי 2010 עד אוגוסט 2011. התיק התקבל בפרקליטות בתאריך ביוני 2012. נוכח זאת, היה על התביעה להגיש כתב אישום בעניינו של הנאשם בחודש דצמבר 201 3, לכל המאוחר בעוד שהוא הוגש רק בנובמבר 2020 ובמובן זה פעלה הפרקליטות בניגוד להנחיית היועץ המשפטי לממשלה וסעיף 57 הנ"ל.

במצב דברים רגיל, בהעדר אישור מאת היועץ המשפטי לממשלה, היה דינה של הבקשה להתקבל. ואולם, המאשימה צרפה לתגובתה לבקשה לביטול כתב- האישום, אישור מאת היועץ המשפטי לממשלה להגשת כתב-האישום בדיעבד.

במקרה שבפניי אכן ה מדובר על חריגה מהנחיית היועץ המשפטי לממשלה, לפרק זמן שהינו בלתי סביר - 7 שנים - עד אשר הוגש כתב-אישום.

למרות שמדובר באישור בדיעבד, יש להניח שהיועץ המשפטי לממשלה שקל את מלוא ה שיקולים ממכלול חומרי החקירה, את טיב העבירות, את החריגה בזמן, ועדיין החליט לתת אישור להגשת כתב-האישום, גם אם באיחור רב.

יש להניח כי היועץ המשפטי לממשלה שקל את מכלול השיקולים, כאשר אחד השיקולים למתן אישור בדיעבד הינו השלב בו מצוי ההליך המשפטי, אשר מצוי בראשיתו.

כמו כן, כאמור לעיל , נאשם זה הינו חלק מפרשייה רחבת היקף אשר בגינה הוגשו כתבי אישום נגד מספר לא מבוטל של נאשמים, בעבירות שאין להקל בהן ראש ויש ממש בטענת המאשימה, לפיה אם יבוטל כתב אישום יהיה זה בלתי הוגן כלפי מעורבים נוספים בפרשיה, נגדם הוגש כתב אישום.

נוכח קיומישור להגשת כתב-האישום הגם שבדיעבד, אני סבור כי אין מקום להורות על ביטול כתב-האישום, אך בהחלט יש ליתן משקל רב לשיהוי ניכר זה שירבוץ לפתחה של המאשימה ב בוא העת בעת מתן גזר-הדין, באם הנאשם יורשע בסוף ההליך.

ד. תוצאה:

לאור כל האמור לעיל, אני דוחה את הבקשה.

ניתנה היום, ה' תמוז תשפ"א, 15 יוני 2021, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: מדינת ישראל
נתבע: שי מיכאלי שבתאי
שופט :
עורכי דין: