ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין שלמה פלג נגד המאגר הישראלי לביטוח רכב-"הפול" :

התובע:

שלמה פלג
ע"י בא כוחו עורך הדין א. מיכאלי ואח'

נגד

הנתבעת:

המאגר הישראלי לביטוח רכב-"הפול"
ע"י באי כוחה עורכי הדין י. לוי ואח'

פסק דין

תביעה לתשלום פיצויים בגין נזקי גוף מכוח חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה-1975 (להלן: "חוק הפלת"ד").

1. התובע, יליד 1964, מתכנת מחשבים במקצועו, אצן מרתונים וטריאטלון, נפגע בשתי תאונות דרכים כמשמעות דיבר זה בחוק הפלת"ד. תאונה אחת התרחשה ביום 30.09.13 התאונה השניה התרחשה ביום 18.03.14.

2. הצדדים אינם חלוקים בשאלת החבות, אך כן חלוקים בכל הקשור לנזקי התובע כתוצאה מהתאונות.

הראיות:
3. מטעם התובע העידו:
התובע בעצמו. תצהירו מיום 07.08.19 על נספחיו סומן - ת/1.

מטעם הנתבעת העידו:
מר שמעון קלדרון חוקר פרטי (להלן: "החוקר"). תצהירו לא הוגש בסופו של יום (בעניין זה ראה החלטתי מיום 25.06.20 , פרוטוקול עמ' 32, שורות 28-30).
ב. כמו כן הוגש מטעמה תיק מוצגים שסומן - נ/1.

מחלוקת:
4. שלוש הן השאלות שבמחלוקת ובהן עלי להכריע:
א. האם התאונה הראשונה היא גם תאונת עבודה אם לאו.

ב. שעור נכותו הרפואית והתפקודית של התובע
ג. נזקי התובע.
נדון להלן בשאלות אלה, ראשון ראשון ואחרון אחרון.
האם התאונה הראשונה היא תאונת עבודה
5. לטענת התובע, אין המדובר בתאונת עבודה שכן היא התרחש ה בדרך ממקום עבודתו לחדר כושר ולא לביתו.
הנתבעת טוענת את ההפך, תוך שה יא מסתמכת על המדבקה שהודבקה על תעודת חדר המיון מיום התאונה שבה נרשם כי מדובר בתאונת עבודה.
לאחר ששקלתי - לא מצאתי לקבל את עמדת הנתבעת, ואסביר.
חקירת התובע על ידי הנתבעת באשר למסלול נסיעתו במועד התאונה לא נסתר.
אמנם נכון כי בתעוד ת חדר מיון מיום האירוע מצויין שמדובר בתאונת עבודה ואולם משעה שלא הובא מי שערך את תעודת חדר המיון כדי שיסביר את הנסיבות בעטיים נרשם כאמור כי מדובר בתאונת עבודה, ומשעה שעדות התובע בענין זסתרה בחקירה נגדית , אזי הגם שמדובר בעדות יחידה ראיתי לקבלה [ראו בעניין זה את שנקבע בע"א 62/79 יעקב פור בנימין נ' אליהו חברה לביטוח, פדי לה (2) 547, 550 ] משמעות האמור כי הנתבעת לא הרימה את הנטל ולא הוכיחה כי אכן מדובר בתאונת עבודה.

הנכות הרפואית:
6. שני מומחים מונו לבדיקת התובע:
א. האחד - אורתופד שמונה בהסכמה, ד"ר צבי כהן שקבע כי לתובע נותרה נכות צמיתה כדלקמן:
5% בגין פגיעה באצבע 3 כף יד ימין על פי סעיף 35(1) א-ב' לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה) תשט"ז - 1956 (להלן: "התקנות") 5% בגין פגיעה בברך ימין לפי סעיף 35 (1) בין ב-ג לתקנות ;
15% בגין הצלקות בגפיים לפי תקנה 75 (1) א-ב;
התובע שלח לד"ר כהן שאלות הבהרה שבמסגרתן המומחה :
- הוסיף וקבע כי לתובע 5% נוספים בגין פגיעה בקרסול שמאל לפי תקנה 48 (3) א לתקנות;
- ביטל את הנכות הפלסטית שקבע;

לאור כל האמור, נכותו הרפואית האורתופדית הצמיתה של התובע בהתאם לקביעות ד"ר כהן בגין שתי התאונות הינה בשיעור 14.5%.
ב. השני, פלסטיקאי, ד"ר מוריס טופז אשר קבע בחוות דעתו מיום 02.05.18, כי לתובע נותרה :
- נכות אסתטית זמנית בשיעור 30% על פי סעיף 75(1) ה' לתקנות וזאת מיום 30.09.13 ועד ליום 29.09.15.
נותרה מיום 30.9.15 נכות אסתטית רפואית בשיעור 5% ונכות תפקודית צמיתה בשיעור של 10%.
סה"כ 15% נכות .

7. ד"ר כהן לא נחקר אודות חוות דעתו וגם לא נשלחו לו שאלות הבהרה. לפיכך ראיתי לקבל את קביעתו בכל הקשור לנכותו הרפואית האורתופדית המשוקללת של התובע בעקבות התאונות ולקבוע כי היא עומדת ע ל14.5% נכות.

8. לעומת זאת הנתבעת, שלא הסכימה עם קביעותיו ומסקנותיו של ד"ר טופז, זימנה אותו לחקירה אודות חוות דעתו.

בעוד שהנתבעת טענה כי נכותו הפלסטית של התובע היא בעיקרה אסתטית ועל כן נעדרת השלכות תפקודיות ובעיקרה רפואית, הסביר ד"ר טופז במסגרת עדותו כי לא כך הם פני הדברים.

לדידו יש להבחין בין צלקת יציבה ללא יציבה . לדברי ו הצלקות שבברך התובע אינן יציבות כאשר המשמעות היא שבעתיד , גם אם הרחוק, יתכן שיופיעו באיזור הצלקות גידולים סרטניים. לדבריו, דוקא קיומו של גלד באיזור המצולק הופכת את האפשרות להמצאות גידול סרטני בעתיד באותו האיזור , לפחות תיאורטי (ראו עדותו בעמ' 12 שורו ת 19-24).

עוד העיד ד"ר טופז, כי בחוות דעתו הוא הסתמך על נתונים ברורים שעלו מהתיעוד הרפואי לפיהם מדובר היה בפציעה משמעותית שגררה אחריה צורך בשתל על עצם. לטענתו עובדה זו לבדה יש בה כדי לתמוך במסקנתו בדבר סיכון עתידי כאמור.

לא זו אף זו - לדעתו גם העובדה שבעתיד יזקק התובע למגיני ברכיים יש כדי להשפיע על אופן ומידת תפקודו.

כעולה מחוות דעתו ומעדותו לפני, גם הנכות האסתטית וגם הנכות התפקודית הן נכויות רפואיות ואין לה פריד ביניהן. כלומר הנכות בגין הצלקות באופן כללי אינה תפקודית ועל כן היא מוגדרת על ידו כנכות אסתטית ואילו הנכות בגין הצלקות הלא יציבות בברכיים נחשבת לתפקודית. יחד עם זאת עדיין שתיהן גם יחד נחשבות מבחינתו לנכות רפואית [ראו עדותו בעמ' 18 שורות 21-32 1 וגן בעמ' 20 שורות 17-21]

עדותו של ד"ר טופז לפניי הייתה ברורה וסדורה ולא נסתרה על ידי הנתבעת בחקירה, ועל כן ראיתי לקבל הן את עדותו ו הן את קביעותיו המפורטות בחוות הדעת ואני מעמידה את נכותו הרפואית הכוללת של התובע בגין הצלקות על 15%.

נכות רפואית - סיכום ביניים:

9. משעה שבשתי התאונות בוטח התובע אצל הנתבעת, לא מצאתי כל טעם לחלק בין הנכויות ולהפריד בין התאונות ועל כן אני קובעת כי בגין שתי התאונות נשוא התביעה נותרו לתובע הנכויות הרפואיות כדלקמן:
נכויות זמניות:
בתחום הפלסטי:30% לתקופה שמ -30.9.13 ועד 29.9.15.
נכויות צמיתות:
בתחום האורתופדי: 14.5%
בתחום הפלסטי: 15%

10. סה"כ נכותו הרפואית המשוקללת הצמיתה של התובע בגין שתי התאונות נשוא התביעה הינה בשיעור של 27% (במעוגל).

הנכות התפקודית:
11. לטענת התובע, עקב מגבלותיו וכאביו שמנעו ממנו לחזור לעבודה סדירה, הוא נאלץ להחליף מקום עבודה כדי שיוכל לטפל בעצמו, ולפיכך פחת שכרו. משכך טוען התובע כי יש לקבוע שנכותו התפקודית זהה לפחות לנכותו הרפואית, אם לא גבוהה יותר.
הנתבעת לעומת זאת טוענת את ההפך הגמור. לדידה הנכויות שנותרו לתובע אינן תפקודיות כלל ועיקר .
12. לאחר ששקלתי ו עיינתי בתיעוד הרפואי, בחוות הדעת, ושמעתי את התובע, ואף צפיתי בסרטון שהוצג לי, וכן לאור יתר הראיות שהוצגו, הגעתי לכלל מסקנה כי לא התובע הוכיח

שנכותו ה תפקודית הכוללת ( אורטופדית ו פלסטית) זהה או גבוהה יותר מנכותו הרפואית הכוללת, ולא הנתבעת הוכיחה כי לנכות הרפואית (האורטופדית והפלסטית) אין כל השפעה על תפקוד הת ובע.
13. אמנם ככלל , בהעדר נסיבות מיוחדות יראו את הנכות התפקודית כזהה לזו הרפואית (ע"א 4946/06 צל דוד נ' אליהו חברה לביטוח [פורסם בנבו, 31.1.08]. אולם, ישנם מקרים בהם יש שוני בין הנכות הרפואית לנכות התפקודית. כך למשל, נפסק במסגרת ע"א בע"א 3049/93 גירוגיסיאן נ' רמזי, פ"ד נב(3) 792 ,799 מפי כבוד השופט ת' אור:
"המקרים שבהם נוהג בית-המשפט להשתמש בשיעור הנכות הרפואית כמודד להפסד כושר ההשתכרות הינם מקרים שבהם נכות הרפואית משקפת גם את מידת הפגיעה בכושר התפקוד של התובע. בדרך-כלל, הנכות הרפואית משקפת אל נכון גם את מידת הפגיעה בכושר התפקוד. כך, למשל, נכות רפואית בשיעור 20%
עקב פגיעה בתחום האורתופדי -כמו פגיעה ביכולת התפקוד של יד או רגל -תשקף, בדרך-כלל, גם את שיעור הנכות התפקודית.
הנפגע מוגבל תנועותיו ובכושר פעילותו עקב אותה נכות, ושיעור הנכות הרפואית אשר נקבע לו משקף גם את שיעור נכותו התפקודית.
אך לא תמיד כך. לעתים, הנכות התפקודית - דהיינו מידת ההגבלה של פעולות התובע עקב נכותו - אינה זהה לנכות הרפואית. כך, למשל, במקרה של נכות רפואית עקב צלקות נרחבות בגוף. במקרה כזה, הנכות הרפואית לפי התוספת לתקנות הנ"ל היא בשיעור של 20%, אך שייתכן שלא יהיה בהן הפרעה תפקודית כלשהי, או שזו תהיה בשיעור הנמוך מ-20%. נכות תפקודית, אשר באה להצביע על הפרעה בתפקודו של מי שנפגע גופנית, יכולה אפוא להיות זהה או דומה לנכות הרפואית, וכך בהרבה מקרים. אך היא יכולה להיות גם שונה ממנה."

ומן הכלל למקרה שלפנינו:

14. א. התובע עצמו העיד כי הוא ממשיך לרוץ ולהתאמן גם אם לא בקצב ובעוצמה כמו לפני התאונה. האמור גם עולה מהסרטון שהוצג, בו נצפה התובע כשהוא מבצע אימון ריצה סביב מכון וייצמן שם הוא עובד.
ויוער בעניין זה כי אין המדובר במעקב לאורך זמן ממנו אולי ניתן היה ללמוד על מידת התדירות והעוצמה של הפעילות הספורטיבית והשלכותיה , אלא מדובר במעקב אחד בודד שאין בו - לטעמי - כדי ללמד דבר זולת לתמוך בעדות ה תובע לפיה הוא ממשיך בפעילות ספורטיבית אך זו מותאמת למגבלותיו מאז התאונה.

ב. כמו כן לא ניתן התעלם מהעובדה כי בכל זאת לנוכח השתל בברך שמאל על התובע לחב וש מגיני ברכיים ולהישמר מנפילות ומחבלות בברכיים, וזאת ל אור הרגישות בברכיים ממנה הוא סובל.
לא זו אף זו, ד"ר טופז סבור גם כי עצם הצורך בשימוש במגיני ברכיים יש בו כדי להגביל את התפקוד על כל המשתמע מכך.
ג. גם ד"ר טופז עצמו בחקירתו הנגדית העיד כי לא כל הנכות הינה תפקודית וכי חלקה אסתטית בלבד ומשכך נעדרת כל השפעה תפקודית. כאמור עדותו של ד"ר טופז לא נסתרה.
ד. הגם שד"ר כהן האוטופד לא נחקר ולמעשה האמור בחוות דעתו לא נסתר, עדיין אני סבורה כי קיימת חפיפה (בכל הקשור לשאלת התפקודיות) בין הנכות שנקבעה על ידו בגין החבלה בברך (5%) לבין הנכות הפלסטית בברך לגביה קבע ד"ר טופז כי היא תפקודית.
ה. בהינתן כל האמור ובשקלול הנתונים כולם הגעתי לכלל מסקנה כי גם אם קיימת השפעה של הנכויות הרפואיות (פלסטית ואורטופדית) על תפקוד התובע כטענת ו, הרי שמדובר בהשפעה חלקית. אני קובעת אפוא כי נכותו התפקודית הכוללת של התובע בגין שתי התאונות הינה בשיעור 20%.
סיכום ביניים

15. נכותו הרפואית המשוקללת של התובע : 27%
נכותו התפקודית המשוקללת של התובע 20%.

הנזק:
בסיס השכר:
16. כעולה מטענות הצדדים בסיכומיהם - שכרו הממוצע של התובע עובר לתאונה עמד על 14,200 (מעוגל) נטו נומינאלי (סעיף 22 לסיכומי התובע וסעיף 2 לסיכומי הנתבעת) ובשערוך למועד מתן פסק הדין (הצמדה בלבד מאמצע התקופה - 7/8/17) על 14,400 ₪ (מעוגל).

17. באשר לשכרו לאחר התאונה - מתלושי השכר שצורפו עולה כי לא רק ששכרו לא נפגע הוא אף עלה מעט.

18. בכל מקרה, התובע לא המציא ולו בדל של ראיה כי לולא התאונה שכרו היה עולה באופן משמעותי. במילים אחרות, התובע לא הוכיח כי התאונה פגעה בקידומ ו וביכולתו להשתכר שכר גבוה בהרבה מזה שהשתכר לפני התאונה.

19. לאור כל האמור אני סבורה כי התובע לא הרים את הנטל ולא הוכיח שאכן התאונה גרמה לפגיעה משמעותית בשכרו , ואני קובעת כי בסיס שכרו לצורך חישוב הפסדיו, בעבר כמו גם בעתיד , יעמוד על 14,400 ₪.
הפסדי שכר:
בעבר:
20. לאחר ששקלתי את טענות הצדדים ולאור הראיות שהוצגו ו כל האמור עד כה, ראיתי לקבוע כי למעט היעדרות של חודשיים לאחר התאונה הראשונה לא הוכיח התובע כנדרש , במשפט אזרחי, כי הוא נעדר בעקבות התאונות, או בעקבות הנכות הפלסטית הזמנית שנקבע ה לו (30%) או כי נגרמו לו בגין כך הפסדי שכר.
אני קובעת אפוא כי התובע זכאי (לאחר הפחתת 7 ימי אי כושר עפ"י תנאי הפוליסה) לפיצוי בסך של 25,400 ₪ .
ובצירוף ריבית מאמצע תקופה (11/7/19) על 25,800 ₪ (במעוגל)
בעתיד :
298,000 ₪ (במעוגל) =103.5618(מקדם היוון עד גיל 67) X20%(נכות תפקודי)X (שכר חודשי)14,400 ₪

הפסד פנסיה:
21. עפ"י הדין זכאי התובע לפיצוי גם בגין הפסד פנסיה וזכויות סוציאליות. לאור הפסיקה הנוהגת ולאור כל האמור לעיל ראיתי להעמיד את הפיצוי בגין אב נזק זה על 40,500 ₪ (במעוגל) המהווים 12.5% מסך הפיצוי לו זכאי התובע בגין אב הנזק הפסד שכר בעבר ובעתיד.
עזרת הזולת (עבר ו עתיד):
22. התובע נפגע בכף יד ימין, בברך ימין ובקרסול שמאל ואף אושפז לאחר התאונה הראשונה למשך 18 יום.
הגם שמדובר ב"נזק מיוחד", אני מוכנה להניח כי בתקופת אי הכושר המלא - לאחר כל תאונה - נעזר התובע בבני משפחתו. לפיכך וגם אם אין המדובר בעזרה חריגה, עדיין ועפ"י

הפסיקה הנוהגת [ראו ת"א (מחוזי חיפה) 32942/04/11 פריג' נ' המאגר הישראלי לביטוחי רכב - הפו"ל (23.3.15) ] זכאי התובע לפיצוי גלובאלי.

23. לאור האמור ובהעדר נתונים על תשלומים בפועל בגין עזרה בעבר לאחר כל תאונה, וכן בהעדר כל אינדיקציה על לקיחת עזרה בתשלום בהווה , ו בעיקר בהסתמך על הכלל הנוהג בדיני הנזיקין ולפיו 'העבר מלמד על העתיד' ועל גיל התובע, הנכויות הרפואיות טיבן

ומיקומן והנכות התפקודית, תקופת האישפוז וההחלמה, ראיתי להעמיד את הפיצוי בגין אב נזק זה לעבר ולעתיד בגין שתי התאונות על סכום גלובלי של 120,000 ₪.

הוצאות רפואיות, טיפולים נפשיים והוצאות ניידות (עבר + עתיד):
בעבר:
24. לטענת התובע נגרמו לו הוצאות בגין רכישת תרופות ומשככי כאבים ואינספור יעוצים רפואיים ובדיקות אותם עליו לממן מעבר להשתתפות קופת החולים. כמו כן טוען התובע להוצאות עתידות בגין טיפולי פיזיותרפיה וריפוי בעיסוק.
כאמור מדובר ב'נזק מיוחד ' והתובע צרף קבלות חלקיות בלבד. יחד עם זאת אני מוכנה להניח כי בסמו ך לכל אחת מהתאונות הוא נזקק ל טיפולים ונסיעות מוגברות לטיפולים אלו. על כן ראיתי להעמיד את הפיצוי על סך גלובאלי של 10,000 ₪ בגין שתי התאונות (מעבר למל"ל ביחס לתאונה השניה שה יא גם כתאונת עבודה).
בעתיד:
התובע גם טוען להוצאות נסיעה מוגברות, בין השאר , לשם הגעה לטיפולים. הנתבעת מצידה מתנגדת. לטענתה לא הוכח כי התובע ביצע טיפולים או כי נגרמו לו הוצאות ובכל מקרה לא הוכח צורך בטיפולים עתיד יים.
לאור הקבוע בחוק ההתיעלות הכלכלית במשק תשס"ט -2009 (חוק ההסדרים) ו בע"א 5557/95 סהר נ' אלחדד פד"י נא'(2) 724 , ובהעדר אינדיקציה בחוות הדעת בדבר הצורך בטיפול בעתיד שכאמור אינו בסל הבריאות, לא ראיתי לפצו ת את התובע בגין אב נזק זה לעתיד.
כאב וסבל:
25. לתובע 27% (במעוגל בהתאם ) נכות רפואית משוקללת, בצירוף 18 ימי אשפוז (בגין התאונה השניה) . לפיכך ועל פי הקבוע בחוק זכאי התובע לפיצוי בגין אב נזק זה בגין שתי התאונות

גם יחד בסך של 49,000 ₪ (במעוגל). בהתאם לתנאי הפוליסה יש לקזז מסך הפיצוי בדין אב נזק זה סך של 25,000 ₪.
לפיכך סך הפיצוי בגין אב נזק זה הינו 24,000 ₪.

לסיכום נזקי התובע:
26. הפסד שכר בעבר 25,800 ₪
הפסד שכר לעתיד 298,000 ₪
פנסיה (עבר ועתיד) 40,500 ₪
עזרת זולת (עבר ועתיד) 120,000 ₪
הוצאות רפואיות ונסיעות (עבר ועתיד) 10,000 ₪
כאב וסבל 24,000 ₪
סה"כ 518,300 ₪.
סוף דבר:
27. א. אני מקבלת את התביעה ומחייבת את הנתבעת לשלם לתובע סך של 518,300 ₪.

ב. כמו כן תישא הנתבעת בהוצאות משפט לרבות אגרת בימ"ש בהתאם לקבלות.
סכומים אלה יישאו הפרשי הצמדה וריבית מיום הוצאתם ועד לתשלום המלא בפועל.

28. עוד תישא הנתבעת בשכ"ט עו"ד בשיעור כולל של 15.21%. סכום זה יישא הפרשי הצמדה וריבית מיום מתן פסק הדין ועד לתשלום המלא בפועל.
29. המזכירות תמציא העתק פסק הדין לצדדים כמקובל.

זכות ערעור כדין לבית המשפט המחוזי.

ניתן היום, ה' תמוז תשפ"א, 15 יוני 2021, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: שלמה פלג
נתבע: המאגר הישראלי לביטוח רכב-"הפול"
שופט :
עורכי דין: