ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין דוד מזרחי נגד איסתא ישראל בע"מ :

לפני כבוד ה רשמת הבכירה ויג'דאן חליחל

התובע
דוד מזרחי

נגד

הנתבעת
איסתא ישראל בע"מ

נגד

הצד השלישי
Air France

פסק דין

לפני תביעה קטנה בסך 7,600 ₪ כנגד הנתבעת וזאת לפיצוי בגין כרטיס טיסה חלופי שנאלץ התובע לרכוש, לטענתו, עקב התפרצות נגיף הקורונה בחודש מרץ 2020.

עיקר טענות הצדדים:

התובע רכש מהנתבעת, סוכנות נסיעות, כרטיסי טיסה הלוך חזור לאמריקה (הלוך לברזיל וחזור ממיאמי). עקב התפרצות הקורונה, לא הצליח להקדים את הטיסה שרכש דרך הנתבעת, ועל כן רכש כרטיס טיסה חדש בסך 1,600 דולר ארה"ב מבוליביה לישראל. לדבריו, מאז הוא מנסה "להשיג" את הנתבעת לשם השבת כספו ללא הצלחה.

התובע טוען כי מדובר בהפרת חוזה וכישלון תמורה מלא, וכן כי חל בעניין זה ס' 18 לחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה), תשל"א – 1970 – סיכול או כוח עליון. על כן, מבקש התובע מבית המשפט כי יורה לנתבעת לפצותו בסך 3,500 ₪ בגין כרטיס הטיסה החלופי שהוזמן; 1,900 ₪ בגין כרטיס הטיסה המקורי שבוטל; 1,200 ₪ בגין ייעוץ משפטי להכנת התביעה; 1,000 ₪ בגין טרטור, הטרדה ועוד; החזר אגרה והוצאות משפט.

הנתבעת טוענת, ראשית, כי יש לדחות ולסלק את התביעה על הסף שכן אין לתובע עילה כנגד הנתבעת. לטענתה, היא אינה מספקת בעצמה את שירותי הטיסה ואינה אחראית לביצוע הטיסות, אלא מהווה סוכנות נסיעות בלבד, ועל כן האחריות רובצת על חברת התעופה Air France – המוביל האווירי הרלוונטי. כמו כן, טוענת כי בעת הזמנת הכרטיסים חתם התובע על הצהרה כי הנתבעת אינה אחראית לשיבושים בטיסות שאינם בשליטתה, וכן כי הטיסות עצמן הן באחריות המלאה של חברת התעופה. בנוסף, טוענת כי הפסיקה ו החוק מטילים אחריות במקרים כאלה על חברת התעופה ולא על סוכנות הנסיעות.

לגופו של עניין, טוענת הנתבעת כי התובע רכש את כרטיס הטיסה החלופי על דעתו בלבד ולא ביקש מסוכנות הנסיעות עזרה במציאת טיסה חלופית. כמו כן, מציינת כי במועד הראשוני בו פנה התובע אל הנתבעת, עדיין לא הוחלט על ביטול הטיסה שהוזמנה ע"י התובע במקור. הנתבעת שבה ומדגישה כי האחריות לפצות נוסע על ביטול הטיסה חל ה על המוביל האווירי לפי חוק שירותי תעופה. הנתבעת מציינת כי תשיב לתובע את כספו ברגע שזה יתקבל מחברת התעופה.

הנתבעת שלחה הודעת צד ג' נגד חברת התעופה Air France בה חוזרת על הטענות כי האחריות במקרה זה רובצת לפתחו של צד ג'.

צד ג' טוען כי יש ל דחות את ההודעה כנגדו. לטענתו, מפעיל הטיסה הרלוונטי הוא חברת אל על, שכן חבילת הטיסות אותה מכרה הנתבעת (סוכנות הנסיעות) לתובע הייתה מורכבת מטיסה הלוך באמצעותה, ומטיסה חזור באמצעות חברת אל-על. מכיוון שהטיסה שבוטלה היא טיסת החזור, הרי שהצד הרלוונטי הוא חברת אל-על.

עוד טוענת חברת אייר פראנס, כי השיבה לנתבעת את הכסף בגין מקטע הטיסה הרלוונטי, על סך 425$ עוד טרם הגשת ההודעה לצד שלישי, בתאריך 30.10.2020, והנתבעת הייתה אמורה להחזיר סכום זה לתובע. לדבריה, החזר הכסף נעשה ע"פ הוראת השעה בחוק שירותי תעופה הקובעת את החזרי הכספים בגין טיסות שבוטלו עקב מגפת הקורונה. צד ג' אף צירפה לכתב ההגנה אישור תשלום על סכום זה, בו מצויים מספר הטיסה הרלוונטית וסכום ההחזר.

דיון והכרעה:

לאחר עיון בטענות הצדדים ובכל המסמכים שצורפו, ולאחר ששמעתי את התובע , נציגות הנתבעת וצד ג' בדיון שהתקיים בפני, הגעתי לכלל מסקנה, כי דין התביעה להידחות. כמו כן, לאור דחיית התביעה העיקרית, נדחית גם ההודעה כנגד הצד השלישי. אנמק.

שמעתי בדיון את התובע, את נציגת הנתבעת, הגב' גולדמן, ואת נציגת צד ג', הגב' דדוש. הגב' דדוש הציגה כי נעשה החזר כספי לתובע בסך 458$, המהווים 1,440 ₪, בגין מקטע הטיסה שלא מומש.

אין מחלוקת כי התובע קיבל לידיו סכום זה. עם זאת, לטענתו, היה על הנתבעת להשיב לו סך של 1,900 ₪, המהווים מחצית מהסכום ששילם על הנסיעה כולה (שורות 24-23 בעמ' 3 לפרוטוקול הדיון מיום 3.6.2021). מנגד, ציינה הגב' דדוש כי מקטעי הטיסה של התובע לא תומחרו באופן שווה, אלא הסכום שהושב מהווה את הסכום בו תומחר כרטיס הנסיעה ממיאמי לישראל, היא הטיסה שבוטלה. לדבריה "מבחינתו הכסף זה חצי הלוך חצי חזור, זה לא עובד כך בתעופה, בתעופה כל כיוון מתומחר אחרת" (שורה 8 בעמ' 5).

הסבר גב' דדוש מקובל עלי , לפיו חברות התעופה מתמחרות באופן שונה מקטעי טיסה שונים, לפי שיקול דעתם הבלעדי וכי במקרה דנן, התובע היה צריך להפנות את טענותיו כלפי חברת אל-על . במקרה דנן, שהוכח, והתובע לא הכחיש, כי קיבל לידיו 1,440 ₪ מחברת Air France, בהתאם לתמחור מקטעי הטיסה (ש' 12-15 בעמ' 5).

יחד עם זאת, התובע לא הגיש תביעה כנגד חברת אל –על וחברת Air France , אלא הנתבעת הגישה הודעת צד ג' כנגד Air France בלבד ולאור דחיית התביעה העיקרית, נדחית גם ההודעה כנגד הצד השלישי.

לעניין טענתו של התובע, כי על הנתבעת להשיב לו את הכסף בגין כרטיס הטיסה החלופי שרכש, טוענת הנתבעת שההחלטה לרכוש כרטיס טיסה חלופי הייתה על דעתו ובאחריותו האישית של התובע ומבלי שטיסתו בוטלה . בדיון, ציין התובע כי ניסה לפנות לנתבעת פעמים רבות לשם הקדמת הטיסה, אך זו לא ענתה לטלפונים ולמיילים (שורות 5-3 בעמ' 6). כמו כן, ציין כי את ההודעה על ביטול הטיסה קיבל לאחר שחזר כבר לארץ (שורה 7 בעמ' 6). בנוסף, מהמסמכים שצירף לכתב התביעה אכן עולה כי בתאריך 5.4.2020 קיבל התובע הודעת דוא"ל מהנתבעת בו צוין כי הטיסה בוטלה.

עם זאת, נקבע בעבר לעניין סוכנות נסיעות כי "מחויבויותיה הן בעיקר בהעברת מידע ללקוח מספק השירותים, ובטיפול בתלונות שיש ללקוח אל מול ספק השירותים. ודוק, התחייבותה המשפטית של המבקשת היא להקנות ללקוח זכות משפטית לקבלת השירות מספק השירותים, ולהבטיח כי שירות כזה אכן יינתן. אין היא נוטלת על עצמה אחריות לאיכותו של השירות האמור, ואף לא לליקויים העלולים ליפול בו" (ח"א (מחוזי י-ם) 804/07 דיזנהויז יוניתורס נסיעות ותיירות (1979) בע"מ נ' היועץ המשפטי לממשלה (13.10.2009)), וכן כי " תפקיד הספק הוא להבטיח שהלקוח יקבל את מלוא השירותים שהספק התחייב לספק ללקוח (באמצעות נותני שירותים זרים), אולם הוא לא יהיה אחראי על שיבושים או תקלות המהווים זוטות או על תקלות ושיבושים הנובעים מנסיבות שכלל אינן תלויות בספק, לא היו בידיעתו מבעוד מועד ולא ניתן היה לצפות אותם" (ת"ק (תביעות קטנות ת"א) 14887-08-12 קולט קועד נ' השטיח המעופף בע"מ )07.02.2013().

מכך עולה, כי לא ניתן להשית אחריות על סוכנות הנסיעות גם בגין שינויים בתנאי הטיסה שלא היו תלויים בה ולא היו בשליטתה, וזו לא יכלה למנוע אותם, ושבשלם החליט התובע לרכוש כרטיס טיסה חלופי. השוו וראו: ת"ק (עכו) 5371-03-20 ראובן רודולר נ' פגסוס תיירות ונסיעות בע"מ (25.12.2020 ות"ק 24930-07-20 רג'ואן ואח' נ' גורדון טורס בע"מ (18.12.2020)).

מסקנה זו אף מתחדדת נוכח העובדה כי התובע בחר להזמין טיסה חלופית טרם בוטלה הטיסה שהזמין באופן רשמי. אכן, תקופת החירום הנובעת עקב התפשטות נגיף הקורונה יצרה אי-וודאות בקרב השוהים בחו"ל ובהלה לשוב לארץ. בחירתו של התובע לרכוש לעצמו כרטיס טיסה חלופי היא מובנת. עם זאת, אין בכך כדי לקבוע כי האחריות לרכישת הכרטיס בסכום אותו שילם התובע מונחת לפתחה של הנתבעת.

יפים לעניין זה דבריו של בית המשפט בת"ק (תביעות קטנות רמ') 16759-08-18 הדס נ' איסתא ישראל בע"מ (16.12.2018): "התובעות בחרו שלא להמתין ולבחון האם החברה תטיס את בנותיהן בטיסה חלופית. אין "להאשימן" בכך. המדובר בתגובה מובנת של הורה הדואג לילדתו הצעירה שבניכר. בנסיבות אלה סביר כי ייפגע האמון אותו נתנו התובעות בנתבעת, בחברה ובאפשרות כי תוצע טיסה חלופית. מכאן קצרה הדרך לרכישת כרטיסים מחברה אחרת. עם זאת, אין לזקוף את הדבר לחובת הנתבעת. יש לזכור כי לנתבעת לא הייתה כל שליטה על החברה או על פרוץ השביתה. בהקשר זה פעלה בכובעה כמתווכת ולא מצאתי כי חדלה בפועלה כלפי התובעות".

זאת ועוד, הטיסה בסופו של דבר אכן בוטלה, אך התובע כבר שהה בארץ כאשר ניתנה ההודעה. כאמור, ניתן להבין את החלטתו של התובע שלא להמתין לביטול הטיסה בתקופה זו ולרכוש לעצמו כרטיס טיסה חלופי בהקדם האפשרי, אך לא מצאתי שבכך יש כדי לחייב את הנתבעת בעלויות שנוצרו, שכן לאחר שנודע לה על ביטול הטיסה, פעלה כדין להשבת כספו של התובע, וזה אכן הושב.

נוכח האמור לעיל, התביעה נדחית.
עם זאת, ומכיוון שהוכח בדיון ולא נסתר כי כספו של התובע הושב לו באיחור (ואישור החזר ניתן רק בחודש נובמבר 2020 ) ולאחר הגשת התביעה, אין צו להוצאות.

משנדחית התביעה העיקרית, נדחית גם ההודעה כנגד הצד השלישי. נוכח הנסיבות שפורטו – אף זו, ללא צו להוצאות.

רשות ערעור לבית המשפט המחוזי בתל אביב בתוך 15 יום ממועד מתן פסק הדין.
המזכירות תמציא את פסק הדין לצדדים בדואר רשום.
ניתן היום, ד' תמוז תשפ"א, 14 יוני 2021, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: דוד מזרחי
נתבע: איסתא ישראל בע"מ
שופט :
עורכי דין: