ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין מדינת ישראל נגד רחל עמרני :

לפני: כבוד השופט גיא אבנון

המאשימה: מדינת ישראל
באמצעות תביעות מרכז – שלוחת נתניה

נ ג ד

הנאשמת: רחל עמרני

בשם המאשימה: עו"ד מורן מלכה
בשם הנאשמת: עו"ד מירי אוזן קליימן

גזר דין

הנאשמת – בת 64, הורשעה בהתאם להודאתה בצירוף כתבי אישום ותיקי פל"א, מרביתם בגין הפרת הוראה חוקית וצווי בית משפט, רובם ככולם על רקע מצבה – הנאשמת סובלת מתחלואה כפולה ומוכרת מזה שנים רבות לרשויות אכיפת החוק ולגורמי הרווחה. לבקשת הנאשמת הוגשו בעניינה שלושה תסקירי מבחן אשר עמדו על חומרת מצבה והמסוכנות המשמעותית הנשקפת ממנה, ולא באו בהמלצה טיפולית. תסקיר ראשון הוגש על בסיס כתב האישום הראשון בזמן, בשעה שהנאשמת הייתה משוחררת ממעצר, תסקיר שני הוגש לפני כשמונה חודשים בעוד הנאשמת נתונה במעצר, ותסקיר שלישי הוגש לבקשת ההגנה בסמוך למועד הטיעונים לעונש, על רקע חלוף הזמן ולאחר תקופה בת מספר חודשים במהלכה שהתה הנאשמת בחלופת מעצר בבית אבות "פאלאס" בנהריה.

תמצית כתבי האישום לפי סדר כרונולוגי של האירועים

1. ביום 16.8.18 בהיותה תחת השפעת אלכוהול הרסה הנאשמת באמצעות פטיש קיר גבס בסמוך לדלת הכניסה של שכנתה בבניין. ביום 17.8.18 שוחררה הנאשמת בתחנת המשטרה בתנאי ערובה במסגרתם נאסר עליה להיכנס לביתה של השכנה או לעמוד עמה בקשר. ביום 18.8.18 דפקה הנאשמת בדלת ביתה של השכנה ואיימה עליה כי "תביא לה עבריינים, תראה לה מה זה, ולא יהיו לה חיים". בגין אישום זה הורשעה הנאשמת בעבירות איומים, לפי סעיף 192 לחוק העונשין, תשל"ז-1977 (להלן: חוק העונשין); הפרת הוראה חוקית, לפי סעיף 287(א) לחוק העונשין; היזק לרכוש במזיד, לפי סעיף 452 לחוק העונשין.

2. ביום 8.3.20 בשעה 19:00 לערך הגיעה הנאשמת לבית קפה "שטמפפר" באבן יהודה (להלן: קפה שטמפפר). היא השתוללה, קיללה את בעל המקום והורחקה משם למשך 15 ימים בהחלטת קצינת משטרה.

אישום 1: ביום 9.3.20 בשעה 00:05 לערך הגיעה הנאשמת לקפה שטמפפר חרף צו ההרחקה. בגין אישום זה הורשעה בעבירת הפרת הוראה חוקית, לפי סעיף 287(א) לחוק העונשין.

אישום 3: ביום 13.3.20 הגיעה הנאש מת למרכול באבן יהודה כשהיא תחת השפעת אלכוהול ובעודה אוחזת בסכין בעלת להב באורך 11 ס"מ (להלן: הסכין). היא קיללה ואמרה לעובד במקום כי תדקור אותו. בהמשך הגיעה לקפה שטמפפר, אמרה כי תדקור את בעל המקום וכי היא רוצה לרצוח אותו. בתגובה נלקח הסכין מידיה ונעשה ניסיון להרגיעה. היא עזבה את המקום, שבה אליו בחלוף זמן קצר ושוב אמרה כי ברצונה לרצוח את בעל המקום. במהלך חקירתה במשטרה איימה להרוג את הבעלים של קפה שטמפפר. בגין אישום זה הורשעה בעבירות איומים, לפי סעיף 192 לחוק העונשין; הפרת הוראה חוקית, לפי סעיף 287(א) לחוק העונשין; החזקת סכין שלא כדין, לפי סעיף 186(א) לחוק העונשין.

צירוף תיקי פל"א (במ/5):

3. ביום 23.2.20 ניתן כנגד הנאשמת צו שאסר עליה להיכנס לבית עסק בשם "פיצוציית מוטו" באבן יהודה ולהטריד את בעליו (להלן בהתאמה : הפיצוצייה, צו ההגנה הראשון). ביום 27.2.20 הוארך תוקף צו ההגנה הראשון בהיעדר הנאשמת למשך חצי שנה, וביום 16.3.20 נמסר לה העתק הימנו. ביום 17.3.20 נקבע כי הנאשמת תשהה עד לתום ההליכים במשפטה בחלופת מעצר בתנאי מעצר בית מלא בביתה (תיק מ"ת 36025-03-20).

אישום 1: ביום 27.3.20 הגיעה הנאשמת לפיצוצייה כשהיא תחת השפעת אלכוהול וביקשה מהמוכרת מוצרים בחינם. היא סירבה לעזוב את המקום, עד אשר הגיעה למקום ניידת של חברת אבטחה שפינתה אותה. ביום 29.3.20 הגיעה הנאשמת לפיצוצייה כשהיא תחת השפעת אלכוהול ובלבוש מינימלי, דרשה בצעקות וודקה וסיגריות, וכשסורבה החלה לקלל ולצעוק ומיאנה לעזוב את המקום, באופן שגרם ללקוחות לנטוש. בגין אישום זה הורשעה הנאשמת בעבירות הפרת הוראה חוקית (2 עבירות), לפי סעיף 287(א) לחוק העונשין; הפרת צו שנועד להגן על אדם (2 עבירות), לפי סעיף 287(ב) לחוק העונשין; התנהגות פרועה במקום ציבורי (2 עבירות), לפי סעיף 216(א)(1) לחוק העונשין.

אישום 2: ביום 3.4.20 הגיעה הנאשמת לפיצוצייה וסירבה לעזוב עד שהגיעו שוטרים למקום. ביום 7.4.20 שהתה הנאשמת מחוץ לביתה, בסמוך לפיצוצייה. בגין אישום זה הורשעה הנאשמת בעבירות הפרת הוראה חוקית (2 עבירות), לפי סעיף 287(א) לחוק העונשין.

4. ביום 26.4.20, על רקע מריבה בינה לבין בנה התקשרה הנאשמת מספר רב של פעמים למוקד 100 והזמינה ניידת לביתה. באחת השיחות איימה על המוקדנית ודרשה כי השוטרים יגיעו מהר, אחרת יהיה רצח בבית, והבהירה למוקדנית כי "כן אני אאיים עלייך, אני אאיים שאני ארצח אותו". בגין אישום זה הורשעה הנאשמת בעבירת איומים, לפי סעיף 192 לחוק העונשין.

5. בהמשך לצו ההגנה הראשון ולתנאי השחרור ממעצר (צירוף תיקי פל"א לעיל), ביום 24.5.20 ניתן כנגד הנאשמת צו הגנה שני שאסר עליה להיכנס לבית קפה "אופיר" באבן יהודה (להלן: קפה אופיר) או לשהות בסמוך אליו, או להטריד את בעליו ואת השוהים בו.

אישום 1: ביום 9.6.20 בשעות הבוקר הגיעה הנאשמת לפיצוצייה, ביקשה מהמוכרת למכור לה אלכוהול, סורבה ועזבה את המקום. אחה"צ שבה למקום, פגשה את המוכרת וגידפה אותה ואת באי המקום. לאחר שהגיעו שוטרים קיללה הנאשמת את המוכרת, את השוטר, סירבה להוראותיו ובעטה ברגליו. בגין אישום זה הורשעה הנאשמת בעבירות הפרת הוראה חוקית, לפי סעיף 287(א) לחוק העונשין; הפרת צו שנועד להגן על אדם, לפי סעיף 287(ב) לחוק העונשין.

אישום 2: ביום 11.6.20 הגיעה הנאשמת לקפה אופיר, הטרידה את מנוחתם של באי המקום וסירבה לעזוב. היא אמרה לשוטר כי אם לא יבוא איתה, תשחט אותו. בגין אישום זה הורשעה בעבירות הפרת הוראה חוקית, לפי סעיף 287(א) לחוק העונשין; הפרת צו שנועד להגן על אדם, לפי סעיף 287(ב) לחוק העונשין.

אישום 3: ביום 18.6.20 הגיעה הנאשמת לקפה אופיר כשהיא תחת השפעת אלכוהול, השתוללה, סירבה לעזוב וצעקה "איפה בעל הבית אני אגמור אותו". שוטרים פגשו בה בסמוך למקום והודיעו לה על עיכובה, ובתגובה קיללה וגידפה. בגין אישום זה הורשעה הנאשמת בעבירות הפרת הוראה חוקית, לפי סעיף 287(א) לחוק העונשין; הפרת צו שנועד להגן על אדם, לפי סעיף 287(ב) לחוק העונשין.

תסקירי מבחן

6. תוכן התסקירים יובא בתמצית, על מנת למעט ככל הניתן מפגיעה בצנעת הפרט. הנאשמת בת 64, גרושה ואם לשניים, מתקיימת מקצבה בגין נכות נפשית, מוכרת למערכת בריאות הנפש ואושפזה פעמים רבות, גם בכפייה, נעדרת גורמי תמיכה משפחתיים או חברתיים. בנה המתגורר עמה סובל מסכיזופרניה, והקשר ביניהם קונפליקטואלי ואלים. הנאשמת מכורה שנים רבות לסמים ולאלכוהול, מנהלת אורח חיים שולי ועברייני. היא דלת כוחות, נעדרת מיומנויות או כישורים להתנהלות מותאמת לאורך זמן. לחובתה הרשעות קודמות במגוון עבירות, בגינן נדונה, בין השאר, ל- 5 מאסרים בפועל. באף אחד מהתסקירים לא קיבלה אחריות של ממש על מעשיה, תלתה את מצבה במתלוננים והסבירה כי ברקע למעשיה חדלה ליטול טיפול תרופתי והגבירה צריכת אלכוהול וסמים. קצינת המבחן התרשמה מסיכון גבוה להישנות עבירות אלימות ברמת חומרה בינונית, ולא באה בהמלצה שיקומית. תסקיר אחרון ניתן, כאמור, לאחר שהנאשמת שוחררה לחלופת מעצר בבית אבות. גם הפעם לא קיבלה אחריות על מעשיה, וביטאה עמדה קורבנית נוקשה. בירור שנערך עם עו"ס בית האבות העלה כי בחודשים הראשונים נצפתה התנהגות מסתגלת מצד הנאשמת, ונראה היה כי מצבה התפקודי משתפר. אלא שבהמשך (במהלך כחודש ומחצה עובר להגשת התסקיר) מצבה התדרדר, היא נקטה אלימות מילולית כלפי דיירים ואנשי צוות, ותוקפנות שהביאה לפנייה לבית המשפט בבקשה לשנות את חלופת המעצר. קצינת המבחן שבה והתרשמה ממידת מסוכנות גבוהה הנשקפת מן הנאשמת, ופעם נוספת נמנעה ממתן המלצה טיפולית.

ראיות וטיעוני הצדדים לעונש

7. ב"כ המאשימה עמדה על ריבוי העבירות שביצעה הנאשמת, חומרתן, תדירותן, מספרם הרב של הקורבנות. הנאשמת הפגינה זלזול בהוראות בתי המשפט וקציני משטרה, שבה פעם אחר פעם לאותן זירות עבירה, המשיכה בהתנהגותה גם בנוכחות שוטרים וכלפיהם, פגעה בסדר הציבורי, בסדרי חוק ומשפט, בכבוד האדם, בזכות הפרט להגנה על שלוות נפשו, בטחונו, פרטיותו, קניינו. הפנתה לנסיבות לחומרה כשמרבית המעשים בוצעו כשהנאשמת תחת השפעת אלכוהול, ובחלקם הצטיידה בחפצים מסוכנים דוגמת פטיש וסכין. המעשים בוצעו לאורך זמן, באופן המלמד על נאשמת רצידיביסטית, נעדרת מורא, אשר דורסת ברגל גסה את החוק והצווים שניתנים מכוחו, קל וחומר משעה שחלק מהעבירות בוצעו לאחר שנפתחו כנגדה הליכים פליליים. ב"כ המאשימה הפנתה לפסיקה ועתרה לקבוע מתחמי ענישה נפרדים לכל אחד מהאישומים: לעבירות הפרה הוראה חוקית – בין מספר חודשי מאסר לבין שנת מאסר בפועל; בגין החזקת סכין, איומים והפרת הוראה חוקית – 20-8 חודשי מאסר; איומים על מוקדנית משטרה – מספר חודשי מאסר עד שנת מאסר בפועל; כתב האישום הראשון בזמן, בין 15-6 חודשי מאסר.

אשר לנסיבות שאינן כרוכות בביצוע העבירות, הפנתה לעברה הפלילי המכביד של הנאשמת (עת/1) שלחובתה 11 הרשעות קודמות במגוון עבירות ובחלקן בצירוף אישומים (הפרת הוראה חוקית, אלימות, איומים, העלבת עובד ציבור, הטרדה, רכוש, סמים (סחר והחזקה לצריכה עצמית), הסגת גבול, התנהגות פרועה במקום ציבורי), בגינן נדונה 5 פעמים לעונשי מאסר בפועל, חלקם ממושכים, בפעם האחרונה בשנת 2015. הפנתה לתסקירי המבחן, להיעדר לקיחת אחריות, להמשך התמכרותה של הנאשמת לסמים ולאלכוהול והמסוכנות הגבוהה הנשקפת מממנה, ועתרה למקם את הנאשמת בחלקו העליון של כל אחד ממתחמי הענישה, ולהשית עליה בנוסף מאסרים על תנאי וקנס. מתקופת המאסר ביקשה לנכות את פרקי הזמן בהם שהתה הנאשמת במעצר מאחורי סורג ובריח.

8. ב"כ הנאשמת אשר מלווה את הנאשמת מזה כשבע שנים ומודעת היטב למצבה, עשתה כל שביכולתה על מנת לסייע בידה, וניכר כי השקיעה זמן ואנרגיה במאמצים לנסות ולקדם את טובתה של הנאשמת, כששלב הטיעונים לעונש הוא אך קצה הקרחון. היא תיארה את נסיבותיה הקשות, נישאה בגיל צעיר לסוחר סמים שהכניס אותה לעולם העברייני ולהתמכרות לסמים ואלכוהול. ניסיונות גמילה בעבר צלחו לפרקים, וכל זאת במצטבר למצבה הנפשי של הנאשמת. גם בביתה פנימה נמצאת הנאשמת במצוקה, כשחרף מצבה היא נאלצת לטפל בבנה הבגיר (37) הסובל מסכיזופרניה. לדבריה, בשנת 2018 עברה הנאשמת תאונת דרכים קשה בגינה אושפזה למשך מספר חודשים בבית לוינשטיין (לא הוצגו מסמכים). הפגיעה בסדר הציבורי איננה בעוצמה גבוהה, כשכל בקשתה לרכוש אלכוהול, ואילו עובדי המקום סירבו פעם אחר פעם לאפשר זאת (ובצדק - גם לשיטתה של ב"כ הנאשמת).

הפנייתה של הנאשמת לחלופת מעצר בבית האבות נשאה פרי בתחילת הדרך. הנאשמת פרחה ושיתפה פעולה עם הצוות המנהל והעובדת הסוציאלית. בדיעבד, באחת מארוחות ליל שבת שמה הנאשמת את ידה על בקבוק יין לקידוש , באופן שהביא לנסיגה במצבה, שבעקבותיה נאלצה לשהות חלק מהתקופה סגורה בחדרה בתנאים קשים. תקופת מעצרה האחרונה (23.12.20 – 4.1.21) נחוותה כמעצר מניעתי בשל מגפת הקורונה, ולאחריה הושבה לבית האבות. אחיה שהיה קרוב אליה נפטר במהלך שהותה במעצר, והיא לא זכתה להשתתף בהלוויה או בשבעה. ב"כ הנאשמת היכתה על חטא, בסברה כי ניסיונותיה לשלב את הנאשמת במסגרת טיפולית שתוכל לתת מענה לצרכיה, הביאה בסופו של יום את הנאשמת למקום גרוע יותר מכפי שהייתה אילו נותרה במעצר (לדעתי הצנועה, ב"כ הנאשמת מייסרת עצמה לשווא. ניכר כי ניסתה באמת ובתמים לסייע למרשתה, אלא שהצלחת המהלך תלויה, בראש ובראשונה, בנאשמת עצמה ובמידת שיתוף הפעולה שלה). היא ביקשה לשקול את סוג העבירות הנובעות כולן מנסיבותיה של הנאשמת, לקבוע מתחם עונש אחד, בין מאסר על תנאי לבין מספר חודשי מאסר, ולהסתפק בתקופת מעצרה של הנאשמת. אשר לרכיבים הנלווים, עתרה להסתפק בענישה צופה פני עתיד.

9. הנאשמת סיפרה על סבל מתמשך בחייה "הנפש שלי לא יכולה לשאת את כל הכאב זה", טענה כי "אני לא מציקה לאנשים, אנשים עושים את זה ככה, אנשים מדברים עלי ככה". בהמשך הודתה בכך ש"הפה המלוכלך שלי הורס לי הכל. אני עצבנית. כל הלחץ שיש עלי אני מתפרצת ומקללת ואומרת דברים לא יפים, שבסוף אני נפגעת". היא ביקשה הזדמנות לחיות את חייה בשקט עם ילדיה ולצד השכנה שלדבריה סלחה לה.

דיון

מתחם עונש כולל או מתחמים נפרדים

10. בהתאם להוראת סעיף 40יג לחוק העונשין ול"מבחן הקשר ההדוק" שנקבע בע"פ 4910/13 אחמד בני ג'אבר נ' מדינת ישראל (29.10.2014), יש לבחון האם מעשיה של הנאשמת מהווים חלק ממסכת עבריינית אחת, שאז ייקבע מתחם ענישה אחד הכולל בחובו את מלוא האירועים בגינם הורשעה, שמא מדובר באירועים שונים המצדיקים קביעת מתחמי ענישה נפרדים. פרט לכתב האישום הראשון בזמן, כל האירועים בוצעו בתוך פרק זמן בן מספר חודשים, אך חשוב מכך, נראה כי כולם (לרבות האישום הראשון) נובעים מהשילוב בין מצבה הרגשי-קוגניטיבי של הנאשמת, לבין התמכרותה הממושכת לסמים ולאלכוהול. הקורבנות שונים, אך הבסיס העומד מאחורי ביצוע העבירות הוא לכאורה זהה. מכאן, הגם ששתי הדרכים אפשריות, סבורני כי נכון יותר לקבוע מתחם עונש אחד, אשר יתחשב במכלול האירועים והמעשים שביצעה הנאשמת.

מדיניות הענישה

11. אפנה להלן למספר פסקי דין שיש בהם כדי ללמד על התייחסות בתי המשפט לעבירות דומות, אך מובן כי מדובר בקנה מידה בלבד, משאין אף פסק דין שניתן להשוותו במדויק למצבור האירועים מושא כתבי האישום, וברי כי מדיניות הענישה משתנה בהתאם לנסיבות העבירות, חומרתן והיקפן.

רע"פ 2099/21 פלוני נ' מדינת ישראל (25.4.21). המבקש הורשע בהתאם להודאתו בהפרת צו שיפוטי שנועד להגן על אדם, לפי סעיף 287(ב) לחוק העונשין. בניגוד להחלטת בית המשפט שהורה על שחרורו ממעצר בתנאים מגבילים שכללו, בין השאר, הרחקה מהמתלוננת (פרודתו ואם ילדיו) ואיסור יצירת קשר, הגיע המבקש ל"מקלט לנשים מוכות" בו שהתה, עלה בצוותא עם אחר על גג סמוך, וקרא לילדיו. בית משפט השלום גזר על המבקש מאסר בפועל למשך 21 ימים ועונשים נלווים. בית המשפט המחוזי קיבל את ערעור המדינה, והעמיד את עונשו של המבקש על 9 חודשי מאסר בפועל. הבקשה לרשות ערעור נדחתה, כשנקבע כי מלבד החרדה והאימה שיצר המבקש אצל המתלוננת, הרי שיש במעשיו משום התרסה כנגד רשויות החוק וזלזול בהחלטות בית המשפט, שהקל עמו שוב ושוב עת הורה על חלופות מעצר רבות בעניינו.

רע"פ 1940/16 פולק נ' מדינת ישראל (14.3.16). המבקש הורשע בהתאם להודאתו בארבעה אישומים בריבוי עבירות הטרדה באמצעות מתקן בזק, פגיעה בפרטיות והפרת הוראה חוקית. מדובר במי שנהג להכיר נשים בבית קפה כשהציג עצמו בכזב כבעל רקע בטחוני, ולאחר שהללו החליטו להפסיק את הקשר עמו, החל להטרידן. בית משפט השלום גזר על המבקש עונש מאסר בפועל למשך 14 חודשים והפעיל עונשי מאסר מותנים בחופף זה לזה ובמצטבר לעונש המאסר שהוטל, כך שסך הכל נדון המבקש למאסר בפועל למשך 24 חודשים ועונשים נלווים. ערעורו לבית המשפט המחוזי נדחה, לאחר שנקבע כי העונש שהוטל עליו נוטה עמו חסד. הבקשה לרשות ערעור נדחתה.

רע"פ 1738/15 שוקרי נ' מדינת ישראל (11.3.15). המבקש הורשע בהתאם להודאתו בשתי עבירות איומים ובעבירה של הטרדה באמצעות מתקן בזק, בכך שבמשך 5 ימים שלח למתלוננת עשרות מסרונים שהכילו תוכן מאיים ומטריד, ופעם אחת הגיע לביתה ואיים עליה. מתחם העונש הועמד בבית משפט השלום בין 9-3 חודשי מאסר, והמבקש נדון ל- 6 חודשי מאסר בפועל, עליהם הופעל מאסר על תנאי בחופף ובמצטבר, כך שסך הכל נדון ל- 10 חודשי מאסר בפועל. ערעורו לבית המשפט המחוזי נדחה, וכך גם הבקשה לרשות ערעור.

רע"פ 2472/14 חליל נ' מדינת ישראל (29.6.14). המבקש הורשע ב- 31 עבירות של הפרת הוראה חוקית ומספר זהה של עבירות הטרדה באמצעות מתקן בזק, זאת בגין שיחות טלפון שביצע אל המתלוננת לה היה נשוי בעת הרלוונטית, בניגוד לצו הגנה שהוצא כנגדו על ידי בית המשפט לענייני משפחה. בית משפט השלום גזר על המבקש מאסר בן 6 חודשים לריצוי בעבודות שירות. ערעורו על הכרעת הדין נדחה, ועל גזר הדין התקבל חלקית, כך שעונש המאסר בוטל ובמקומו הושתו עליו 180 שעות של"צ. בקשתו לרשות ערעור נדחתה.

רע"פ 6100/12 פלוני נ' מדינת ישראל (16.8.12). המבקש הורשע בהתאם להודאתו בהפרת צו בית משפט שנועד להגן על אדם (שני אישומים) והיזק לרכוש במזיד. באירוע הראשון הגיע לבית המתלונן בניגוד לצו הרחקה, ושבר מכשיר טלפון. באירוע השני שהה בניגוד לצו בדירה צמודה לביתו של המתלונן. בית משפט השלום הורה על הארכת מאסר על תנאי (בן שישה חודשים). בית המשפט המחוזי קיבל (ברוב דעות) את ערעור המדינה לפיו לא ניתן היה להאריך את המאסר המותנה בהיותו "חב הפעלה" בגין שתי הפרות נפרדות ורחוקות בזמן (11 ימים) זו מזו. משכך גזר על המבקש מאסר בפועל בן 3 חודשים, עליו הפעיל בחופף את המאסר המותנה, כך שהמבקש נדון ל- 6 חודשי מאסר בפועל בדרך של עבודות שירות. הבקשה לרשות ערעור נדחתה.

כן ראו רע"פ 9392/08 קרינסקי נ' מדינת ישראל (22.1.09), רע"פ 3016/07 רחמימוב נ' מדינת ישראל (3.7.07).

מתחם העונש ההולם

12. המתחם ייקבע בהתאם לעקרון ההלימה תוך מתן משקל לערכים החברתיים שנפגעו מביצוע העבירות, למידת הפגיעה בהם ולמדיניות הענישה הנהוגה, והכל בנסיבות הקשורות בביצוע העבירות. במעשיה הפרה הנאשמת פעם אחר פעם את צווי בית המשפט והוראות שניתנו על ידי קציני משטרה, באופן הפוגע בסדרי שלטון ומשפט ובסדר הציבורי. הנאשמת פגעה בזכותם של נפגעי העבירה לשלוות נפשם, לביטחון ולפרטיות. בעלי העסקים אליהם שבה הנאשמת בכל פעם מחדש נפגעו בקניינם ובמוניטין שלהם, כאשר לקוחותיהם נאלצו לנטוש את המקום בשל התנהגותה הפוגענית והמטרידה של הנאשמת. שכנתה של הנאשמת מצאה עצמה מאוימת, וקנינה נפגע.

לחובתה של הנאשמת ריבוי האירועים, החזרתיות, ההתעלמות המופגנת מצווים ומהוראות שניתנו לה. חלק מהאירועים התרחשו יום אחר יום או בהפרש של ימים ספורים זה מזה, ואפילו בחלוף שעות ספורות ממתן הצו (ת"פ 36186-03-20). חלקם טורדי מנוחה, ואחרים מפחידים ומסוכנים ( במיוחד אירוע הסכין). מנגד, נסיבותיה המנטליות והקוגניטיביות של הנאשמת העומדות בבסיס ביצוע העבירות, מהוות גורם רלוונטי לא רקע בקביעת העונש בתוך המתחם (סעיף 40יא(8) לחוק העונשין), אלא אף בקביעת המתחם עצמו (סעיף 40ט (7-5) לחוק העונשין). באיזון הראוי החלטתי לקבוע את מתחם העונש בין 24-8 חודשי מאסר בפועל.

קביעת העונש בתוך המתחם

13. עברה הפלילי של הנאשמת רלוונטי ומכביד. לחובתה 11 הרשעות קודמות בצירוף של עשרות אישומים, חלקם בעבירות דומות. הנאשמת ריצתה עונשי מאסר מאחורי סורג ובריח, שלאחריהם שבה לסורה. תסקירי המבחן מגלים תמונה עגומה של נאשמת רצידיביסטית שאיננה מכירה בחומרת מעשיה, נעדרת מוטיבציה להשתתף בהליך טיפולי, מטילה את האשם בסביבתה, מסוכנת לציבור וחסרת אופק שיקומי. לזכותה של הנאשמת נסיבות חייה הקשות, תקופות בנות מספר שנים בהם חלה לכאורה הפוגה במצבה (לא ביצעה עבירות), ניסיונה (שלא צלח סופו של דבר) להשתתף בהליך טיפולי בחלופת המעצר בבית האבות, הודייתה בבית המשפט בצירוף תיקים. ברי כי גילה של הנאשמת, התמכרויותיה ומצבה הרפואי והנפשי יקשו עליה לרצות עונש מאסר מאחורי סורג ובריח. כן לקחתי בחשבון את שהייתה של הנאשמת במעצר, ואת משך הזמן בו הייתה נתונה בתנאים מגבילים בחלופת מעצר.

14. אחר כל אלה החלטתי לגזור את עונשה של הנאשמת כדלקמן:

א. 14 חודשי מאסר בפועל.
מתקופת המאסר ינוכו התקופות בהן שהתה הנאשמת במעצר:
13.3.20 עד 17.3.20; 9.6.20 עד 10.6.20; 22.6.20 עד 5.11.20; 23.12.20 עד 4.1.21.

ב. 4 חודשי מאסר אותם לא תרצה הנאשמת אלא אם תעבור בתוך שלוש שנים איזו מהעבירות בהן הורשעה.

ג. הנאשמת תיתן התחייבות בסך 3,000 ₪ להימנע בתוך שלוש שנים מביצוע איזו מהעבירות בהן הורשעה. הנאשמת תצהיר על התחייבותה לפניי עוד היום, שאם לא כן, תרצה תקופת מאסר בת 5 ימים. ההתחייבות תיכנס לתוקף במועד שחרורה של הנאשמת ממאסר.

זכות ערעור לבית המשפט המחוזי תוך 45 ימים מהיום.

המזכירות תעביר עותק מגזר הדין לשירות המבחן.

ניתן היום, ה' תמוז תשפ"א, 15 יוני 2021, במעמד הצדדים.


מעורבים
תובע: מדינת ישראל
נתבע: רחל עמרני
שופט :
עורכי דין: