ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין יוספה ברק טמיר נגד נוגה וויזל :

בפני כבוד ה שופטת אדנקו סבחת- חיימוביץ

התובעת

יוספה ברק טמיר

נגד

הנתבעת
נוגה וויזל

החלטה

בפניי בקשת התובעת לפסלות שופט לפי סעיף 77א' לחוק בתי המשפט תשמ"ד-1977 (להלן: " החוק").

בתיק זה הגישה התובעת תביעה כספית בסך 300,000 ₪ בגין לשון הרע ואילו הנתבעת הגישה תביעה שכנגד בסך 71,088 ₪ בגין אותה העילה.

התיק הועבר לדיון לפניי לנוכח מינוי המותב הקודם לבית המשפט המחוזי. עוד טרם שהתקיים דיון בפניי או ניתנה החלטה מהותית בתיק הוגשה בקשה זו.

ביום 2.6.21 הוגשה בקשה שכותרתה בקשה לפסלות שופט אך זו אינה קריאה ולכן החלטה זו תתייחס לבקשה שהוגשה ביום 6.6.21, לאחר שהבקשה מיום 2.6.21 לא הוגשה בשנית על ידי התובעת חרף החלטתי מיום 8.6.21.

לטענת התובעת בהליך קודם שהתקיים בפניי היא נתקלה ביחס גרוע ו לא מקצועי והפנתה להחלט ה שניתנה בהליך ה"ט 14833-01-19 ברק נגד רביבו (7.1.19) (להלן: " ההליך הקודם").
עוד לטענתה, היא נועצה בגורמים משפטיים שונים ורבים והתחזקה דעתה, כי הכף נוטה לרעתה בתיק זה, וזאת על בסיס "קשרים אישים [של המותב- אס"ח] עם הנתבעת או מי מטעמה".

עוד טענה התובעת , כי " הנתבעת בתיק זה הינה עורכת דין המופיעה בפני כבוד השופטת אדנקו סבחת-חיימוביץ' וקיים חשש יותר מסביר כי בין הנתבעת לכבוד השופטת, קיימים קשרים חבריים, חיבה או קשר אחר ". נוכח כל האמור עתרה התובעת לפסלות המותב.
נוכח הטענות בדבר קשרים כאלה ואחרים בין המותב לנתבעת, הועברה הבקשה להתייחסות ה של האחרונה.

הנתבעת הכחישה "כל קשר לא בפן המקצועי ולא בפן האישי ואף לא "קשרים חברתיים, חיבה או קשר אחר" – כפי שמציינת התובעת בבקשה ". עוד נטען, כי התובעת מנסה לבחור את המותב שידון בתיק ויקבע את גורל תביעתה. מהבקשה לא עולה כל עילה לפסלות המותב ולו למראית עין ולכן הנתבעת מתנגדת לבקשה , עותרת לדחותה ולחייב את התובעת בהוצאות.

דיון והכרעה
לאחר שעיינתי בטענות הצדדים ובנספחים שצורפו, ועיינתי בהחלטתי בהליך הקודם, בה"ט 14833-01-19, שוכנעתי כי לא מתקיימות בענייננו נסיבות שיש בהן כדי ליצור חשש ממשי למשוא פנים בניהול המשפט, ולכן דין הבקשה להידחות.

בהתאם לסעיף 77א' לחוק שופט מנוע מליישב בדין אם מצא ש" קיימות נסיבות שיש בהן כדי ליצור חשש ממשי למשוא פנים בניהול המשפט".

הצד השני של המטבע הוא חובתו של השופט ליישב בדין אם לא קיימת עילת פסלות (ע"א 6275/03 שגיא נ' סלע ( 28.7.03)).

כידוע, המבחן שנקבע בסעיף 77א' לחוק הוא מבחן אובייקטיבי ולא די בתחושה סובייקטיבית, חזקה ככל שתהיה, של בעל דין זה או אחר, למשוא פנים בניהול המשפט.

בע"א 8367/07 סטארפלסט תעשיות (1967) בע"מ נ' שלום ( (27.11.07), סעיף 3) נקבע "זאת ועוד, כבר נקבע כי חשדות, תחושות והשערות, הנעדרים בסיס עובדתי מעבר לאמירתם, אינם יכולים לשמש בסיס לטענת פסלות".

הגם שהתובעת קבעה, כי ביני לבין הנתבעת היכרות חברית או היכרות אחרת, הרי שאין לי כל היכרות עם הנתבעת ומעולם לא פגשתי בה. למיטב זכרוני, היא אף מעולם לא הופיעה בפניי כמייצגת, הגם שייצוג בהליכים בפניי אינו עילה לפסילה, כך שלטענות התובעת בעניין אין כל בסיס.
בחנתי האם יש לקבל את הבקשה מטעמי "מראית פני הצדק" . התובעת הופיעה בפניי בינואר 2019 בהליך הקודם בו דנתי בבקשתה למתן צו למניעת הטרדה מאיימת ודחיתי את הבקשה.

מעיון בפרוטוקול הדיון ניתן להיווכח, כי במהלך הכתבת ההחלטה התובעת הפריעה שוב ושוב ודבריה תועדו במסגרת ההחלטה על מנת שהפרוטוקול ישקף את מהלך הדברים, אך לא נקבעו כל קביעות עובדתיות שיש בהן ליצור מראית עין שבית המשפט גיבש דעה כלשהי על התיק או על התובעת. ההחלטה שם נדחתה ולא הוגש עליה ערר, ככל שסברה התובעת שנפלו בה פגמים.

בתיעוד דברי התובעת בעת מתן ההחלטה בתיק הקודם אין להעיד, כי המותב גיבש דעה לגבי מהימנות התובעת. ב אותה החלטה נקבע בין היתר " יצוין עוד כי אף לשיטתה של המבקשת מדובר בבקשה שהוגשה מטעמים אסטרטגיים בהנחיית ייעוץ של עורכי דין" (עמ' 3 שורות 2-3) וזאת על בסיס דברי התובעת עצמה בדיון לפיהם " הונחתי על ידי עורך דין לקבל צו נגד שולחת המייל כדי ל שלוח את זה לתיבת המייל ובמידה ולא תתייצב לדיון זו הצבה [הפרה- אס"ח] של צו שיפוטי ואולי המשטרה תואיל בטובה פעם אחת לעשות משהו. זאת האסטרטגיה" (עמ' 1 שורות 15-17).

בנסיבות אלה, האמירה בתיק הקודם, כי לשיטת התובעת הבקשה הוגשה מטעמים אסטרטגיים התבססה על דבריה שלה ואינה מסקנה שנגזרה ממכלול דבריה.

יתירה מכך, אף אם היה מדובר במסקנה שלי ולא בדברים מפורשים של התובעת, הרי שאפילו מקום בו הביע בית המשפט דעה אין בכך להביא אוטומטית לפסלות המותב, בוודאי לא כשמדובר בתיק קודם ולא בתיק הנוכחי.

יפים לעניין דברי הנשיאה בדימוס בייניש בע"א 6050/06 קונובר ואח' נ' בלום ואח' (25.9. 06):
"העובדה שבית המשפט ניסה להביא את הצדדים לידי פשרה, כשלעצמה, אין בה כדי להקים עילת פסלות. לא פעם נפסק, כי עצם העובדה שבית המשפט ניסה להגיע להסכמה על מנת שניתן יהיה להביא את הדיון לסיומו אינה מצביעה על גיבוש דעה מוגמרת באותו עניין... זאת גם כאשר ההצעה מועלית בשלב פרשת ההוכחות...
ההליך השיפוטי מחייב הנחות כלשהן בדבר סבירותן של טענות משפטיות. על הנחות אלה לשוב ולהיבחן במהלך הדיון המשפטי עד אשר הן הופכות למסקנות מגובשות היטב. מקצועיותו של בית המשפט היא המאפשרת לו להעמיד את הנחותיו המקדמיות תחת הביקורת הראויה. רק בנסיבות בהן ברור כי בית המשפט מנוע מלשנות את הנחותיו המוקדמות, וכי דעתו 'נעולה' יש מקום להורות על פסילתו...".
נוכח כל האמור לעיל, אני סבורה שהבקשה אינה מניחה כל תשתית לקיומה של אפשרות ממשית, מבחינה אובייקטיבית, למשוא פנים בניהול המשפט, או אף למראית עין של חשש כזה, ולפיכך דין הבקשה להידחות.

אין צו להוצאות.

המזכירות תעביר ההחלטה לצדדים.

ניתנה היום, ה' תמוז תשפ"א, 15 יוני 2021, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: יוספה ברק טמיר
נתבע: נוגה וויזל
שופט :
עורכי דין: