ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין נתנאל מזרחי נגד אלון סעדון :

15 יוני 2021
לפני: כבוד השופטת הבכירה יפה שטיין
התובע:
נתנאל מזרחי

ע"י ב"כ: עו"ד רבקה נאורי

-
הנתבע:
אלון סעדון

ע"י ב"כ: עו"ד שלום פוריס

החלטה

זוהי החלטה בבקשת התובע לגילוי מסמכים ספציפיים, שהגיש התובע "לצורך כתיבת תצהיר מלא ומקיף לעניין המחלוקות בתיק".
המסמכים המבוקשים:
הנתבע התבקש לגלות מסמכים רבים ביניהם:
טופסי 126 לשנים 2011 - 2015 (שנות עבודתו של התובע כפי שטען), וזאת לגבי כל אחד מעסקיו של הנתבע (כולל ברינגו בר ולבן עיצובים) ; כנ"ל לגבי טופס 8561 ; כרטסת הנהלת חשבונות לנותני שירות ספקים ועובדים לשנים 2011-2015; אישור ניכוי מס במקור לשנים אלו (כולל סיבות לאי קיום אישור ניכוי מס ככל שלא קיים); דוחות 102 לשנים 2011-2015, וכן – מסמכים ממס הכנסה לעניין הסדרי מס, שומות ופריסת תשלומים לשנים אלו ; דוחות 102 שהוגשו למס הכנסה לשנים 2011-2015; דו"ח עלות מעסיק לעובד , דו"ח ניכויים והפרשות לביטוח לאומי והתכתבויות עם ביטוח לאומי לשנים אלו.
ב"כ הנתבע מתנגד בתוקף לבקשה זו, הן לאור כמות המסמכים והיקפם הרב והחשש מניסיון דיג אסור , הן לאור העובדה שמדובר במסמכים המתייחסים לתקופה שבחלקה התיישנה (כשאלו כבר אינם בידיה לאור העובדה שלא היו חייבים לשמור מסמכים מעל 7 שנים), והן לאור מועד הגשת הבקשה (שלא בהתאם להחלטות בית הדין לעניין מועדי הגשת הבקשות). זאת, מבלי שהתובע עצמו הגיש תצהיר גילוי מסמכים מטעמו כלל. עוד נטען כי יש בבקשה זו משום חוסר תום לב, לאחר שהתובע עצמו הצהיר בביטוח לאומי שלא עבד אצל הנתבע, כשהוא עצמו אף התנגד למתן צו לביטוח לאומי של חשיפת תיק החקירה שלו בביטוח לאומי ( אף שבית הדין הורה לביטוח לאומי להמציא את החקירה). מעבר לכך נטען כי התובע עצמו לא מסר גירסה כלשהיא בעניין תנאי עבודתו, גובה שכרו והאם עבד על בסיס שכר שעתי או משכורת חודשית ועוד, וכי הוא מנסה להיבנות ממסמכי הנתבע.
דיון:
הבקשה לגילוי מסמכים ולמתן פרטים נוספים הינה בהתאם לתקנה 46 לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין) תשנ"ב- 1992, הקובעת כי:
"46. פרטים נוספים, גילוי ועיון במסמכים, שאלונים בית הדין או הרשם רשאי ליתן צו למסירת פרטים נוספים, ולבקשת בעל דין אף לגילוי או לעיון במסמכים, אם היה סבור שיש צורך בכך כדי לאפשר דיון יעיל או כדי לחסוך בהוצאות". (ההדגשות לא במקור – י.ש).
ע"פ הפסיקה מקדמת דנא, כאשר מתבקש גילוי מסמכים ספציפיים על בית הדין לבדוק:

  1. האם המסמכים רלבנטיים לדיון המתנהל בין הצדדים ולשאלות שבמחלוקת.
  2. האם זוהי דרך יעילה לבירור העובדות הנחוצות.
  3. האם יש בכך הכבדה בלתי סבירה על הצד השני.
  4. כאשר מתבקש מידע הכרוך בחשיפת סודות מקצועיים או בשיקולים של הגנה

על פרטיות, יבדוק ביה"ד לטובת מי נוטה המאזן, כאשר על ביה"ד לבדוק את משקל הנזק שנגרם למבקש לעומת הנזק שנגרם למשיב.
5. ביה"ד נוהג ביד קפוצה בכל הנוגע למתן מידע בעניינם של אנשים אחרים אשר אינם צדדים במשפט (דב"ע מט/ 3-2 מדינת ישראל -רויך ואח' פד"ע כ' 377).
ג. בטרם מתן ההחלטה אתייחס לעניין ניהול התיק ועיתוי הגשת הבקשה:
בתיק זה ניתנה החלטה ב- 26/11/19(!) על הגשת תצהירי גילוי מסמכים מטעם שני הצדדים. שני הצדדים לא עשו כן.
בהחלטה מיום זה (כמו גם בהחלטה נוספת מיום 2/3/21, כחלק מהזימון לדיון מוקדם נוסף) נקבע כי צד המבקש להגיש בקשות מקדמיות ייעשה כן עד 30 יום לפני הדיון.
ב-11/4/21 קויים דיון מוקדם (שני), לאחר הגשת כתב תביעה מתוקן. אלא שגם במועד זה לא התבקשה ע"י ב"כ התובע כל בקשה לגילוי מסמכים ספציפיים (ובוודאי שלא 30 יום בטרם הדיון המוקדם).
ב-11/5/21 ניתנה החלטה על הגשת תצהירי עדות ראשית מטעם הצדדים כאשר התובע היה אמור להגיש תצהיריו תוך 45 יום.
ב-30/5/21, הוגשה בקשה מטעם התובע לגילוי מסמכים ספציפיים ולדחיית המועד להגשת תצהירים מטעמו.
כפי שעולה מהאמור לעיל – הבקשה הוגשה שלא בהתאם להחלטות בית הדין לעניין מועד הגשת בקשות , וללא כל הסבר לשיהוי זה. העובדה שהבקשה נשלחה לצד השני ב-4/5/21 (אחרי הדיון המוקדם), ולא נענתה, אינה מסבירה מדוע לא הוגשה עד 30 יום לפני הדיון המוקדם. כך גם לא ברור כיצד מבקש התובע לקבל מהנתבע תצהיר גילוי מסמכים כשהוא עצמו לא טרח להגיש תצהיר גילוי מסמכים (כללי) מטעמו.
משהתובע לא פועל ע"פ החלטות בית הדין , ניתן היה כבר בשלב זה לדחות את הבקשה על הסף. אלא , שגם לגופם של דברים אין מקום להיעתר לבקשה זו כפי שיפורט בהמשך.
כידוע, אחד הכלים למימוש חשיפת האמת במסגרת הדיון המשפטי הוא ההליך של גילוי מסמכים, שנועד לאפשר לבעל הדין לדעת מראש אלו מסמכים רלוונטיים מצויים בידי יריבו, על מנת לאפשר דיון הוגן, וכדי להקל על בעל הדין להתכונן לניהול המשפט ולה יערך בהתאם. עם זאת, אין הזכות הזו בלתי מוגבלת ולצידה עומדות טענות כבדות משקל של חוסר מידתיות, התיישנות, חוסר רלבנטיות , חשש למסע דיג לצרכים אחרים , הגנה על סודות מקצועיים, חיסיון ועוד.
מעיון במסמכים המבוקשים עולה כי אין מדובר בבקשה לגילוי מסמך ספציפי מסויים הדרוש לתובע, אלא בכמות בלתי סבירה ובלתי מידתית של כל הנהלת החשבונות של הנתבעת כפי ש דווחו למס הכנסה ולביטוח לאומי בשנים 2011- 2015 וכל ההתכתבויות שהיו לו עם ביטוח לאומי – וזאת אף ביחס לעסקים נוספים של הנתבע.
בענייננו – לא רק שלא מדובר בייעול , אלא בסרבול והכבדה בלתי מ ידתיים על הנתבע, לגילוי נרחב של מסמכים , ובמיוחד כאשר התובע עצמו לא נותן גירסה מספקת בכתב התביעה, ומה היו תנאי עבודתו לפי גירסתו שלו (ולא לפי מה שנקבע בביטוח לאומי): מה סוכם עימו לגבי היקף משרתו, האם היה עובד חודשי או שעתי ובאיזה שיעור ועוד. כמות המסמכים המבוקשת אף מעלה חשש למסע דיג ב מסמכי הנתבע שלא לצורך הליך זה, כשיש חשש שחלק מהמסמכים המבוקשים אף מהווים סודות עסקיים של הנתבע – עם מי הוא מתקשר , מהם רווחיו וכד' . זאת ועוד: התובע מבקש מסמכים לתקופה שמתחילה לפני כעשר שנים (מ-2011 ועד 2015), כאשר כידוע, אין חובה חוקית לשמור על מסמכים מעל 7 שנים.
מכל האמור – לא מצאתי כי יש בבקשה כפי שהוגשה כדי לייעל את הדיון, אלא להיפך, ולכן דין הבקשה להידחות.
בשולי הדברים יצויין כי לא מצופה מהתובע "לכתיבת תצהיר מלא ומקיף", כנטען בבקשה וכהצדקה לכמות זו של המסמכים המבוקשים בה, אלא בתצהיר ענייני שיבהיר האם עבד התובע אצל הנתבע ומתי תוך התייחסות לעובדות שבגינן זכאי לזכויות הנטענות על ידו, כולל לעניין נסיבות הפסקת העבודה ע"פ גרסתו שלו .
סוף דבר:
הבקשה נדחית.
תצהיר עדות ראשית מטעם התובע יוגש תוך 14 יום.
הוצאות הבקשה יילקחו בחשבון בסיום ההליך.
ניתנה היום, ה' תמוז תשפ"א, (15 יוני 2021), בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.


מעורבים
תובע: נתנאל מזרחי
נתבע: אלון סעדון
שופט :
עורכי דין: