ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין אורלי עזרא נגד יהודה ימין :

בפני כבוד ה שופטת רקפת סגל מוהר

תובעים

1. אורלי עזרא

2. איל חנוכה עזרא

נגד

נתבע
יהודה ימין

פסק דין

לפני תביעה להשבת כספים שהופקדו בידי עורך דין לצורך תשלום לקבלן.

רקע

בחודש אפריל 2013 או בסמוך לכך, רכשו התובעים מגרש בו בנו את ביתם, ברח' התאנים 30 בחדרה.

בתאריך 21.4.13 נחתם בין התובעים לבין הקבלן ג'בארין מאג'ד ו/או חברת ג . מאדי אומנות בע"מ, הסכם ניהול בו נקבע כי הוא ינהל עבורם את תהליך בניית ביתם (להלן: "הסכם הניהול" ו - "הקבלן המנהל ").

בנספח ד' להסכם הניהול , הנושא את הכותרת "אופן התשלום ומועדיו" – ר' ת/1, נקבע כי המסגרת התקציבית לה מתחייב הקבלן המנהל ביחס לביצוע העבודות הינה בסך של 1,220,000 ₪ , נקבעו שיעורי ומועדי התשלומים בגין ביצוע עבודות הבניה. עוד נקבע בנספח בין השאר, כי 5% מן התמורה הכוללת בסך של 45,000 ₪ ישולמו לקבלן המנהל בעת מסירת הבית לידי התובעים (להלן: "התשלום בעת המסירה").

עניינה של התביעה שלפני נוגע ליתרת הסכום שאמור היה להיות משולם למנהל הקבלן בעת המסירה כאמור, ולשאלת מהות הקשר שנקשר בין התובעים לנתבע שהוא עורך דין, ומחויבויותיו כלפיהם. בעוד שהתובעים טוענים כי הנתבע היה עורך הדין שייצג אותם מול הקבלן המנהל בכל הנוגע להליך בניית ביתם, טוען הלה כי תפקידו התמצה בכך שהוא מונה כנאמן אשר אמור היה לפעול לטובת הקבלן המנהל.

אין חולק על כך שבשלב מסוים של בניית הבית חדל הקבלן המנהל ממילוי תפקידו וכי הטיפול בשלב המסירה, לרבות קבלת טופס 4 (אישור אכלוס) הועבר ל מר יניב רוסתמי (להלן: "רוסתמי"), ששכר טרחתו הועמד על סך של 15,000 ₪ בתוספת מע"מ ונקבע כי מחצית מסכום זה, בסך של 8,775 ₪ תשולם לו בראשית עבודתו והמחצית השניה תשולם לו בסיומה, מתוך הסך של אותם 45,000 ₪ הנ"ל.

בעתירתם לחיוב הנתבע בהשבת סך של 31,245 ₪ מ הסך של 45,000 ₪ שהופקד בידיו מלכתחילה לצורך ביצוע התשלום בעת המסירה, טוענים התובעים כי מתוך סכום זה הוצאו הסך של 8,775 ₪ ששולם לרוסתמי בראשית עבודתו וסכום נוסף של 5,000 ₪ אשר שולם עוד קודם לכן לאדם אחר שאמור היה לטפל בהוצאת טופס 4 עבורם אך לא עשה כן, הא ותו לא. משכך דורשים הם כי יתרת הסכום שנותרה בידי הנתבע תוחזר לידיהם.

מנגד, טוען הנתבע להעדר יריבות בינו לבין התובעים, שכן הוא עצמו לא היה צד להסכם הניהול שנחתם בינם לבין הקבלן המנהל, ובהיותו נאמן על הכספים אמור היה תפקידו להתמצות בביצוע פעולות לטובת הקבלן המנהל ולטובתו בלבד. לשיטת הנתבע, מדובר בתביעה שבהתאם להוראות חוק הנאמנות אינה מצויה בתחום סמכותו העניינית של בית המשפט לתביעות קטנות, הכספים שהופקדו בחשבון הנאמנות שייכים לקבלן המנהל שהוא הנהנה הבלעדי בחשבון הנאמנות וכל פעולה אחרת שתבוצע על ידו בקשר לכספים הללו תיחשב כהפרת חובת הנאמנות שלו כלפיו.

לדיון הראשון שהתקיים בפני עוד ביום 24.12.20, התייצבו התובעים בלבד, בעוד שהנתבע אשר זומן לאותו דיון כדין, לא התייצב. משכך, ולאחר ששמעתי את גרסת התובעת שלא נסתרה ונדרשתי לראיות שהוגשו מטעמה – נספח ד' להסכם – ת/1 ומסמכים נוספים שהיה בהם כדי ללמד על כך שהנתבע הוא עורך הדין שנשכר על ידם לשם ייצוגם מול הקבלן המנהל בהסכם הניהול (ר' שיק ע"ס 182,000 ₪ שנמסר לו על ידם – ת/2 , והשיק והקבלה בגין שכר הטרחה ששילמו לו - ת/3).

דא עקא, שבעקבות כך הגיש הנתבע בקשה לביטול פסק הדין בה טען כי בשל הפעילות המצומצמת של משרדו בתקופת משבר הקורונה, לא נרשם מועד הדיון ביומנו. במצב דברים זה הוריתי כי פסק הדין יבוטל בכפוף לכך שהנתבע יפקיד סך של 500 ₪ לכיסוי הוצאות התובעים אשר התייצבו לדיון לשווא, ולאחר שהוא עשה כן בוטל פסק הדין ובימים 22.4.21 ו- 29.4.21 התקיימו בפני שני דיונים נוספים, הפעם במעמד הצדדים ול צורך העדת רוסתמי אשר בסופו של דבר לא התייצב על אף שזומן כנדרש.

גרסת התובעים והראיות מטעמם

בעדותה בפני, עוד בדיון הראשון שהתקיים בהעדר הנתבע, תיארה התובעת את הנסיבות שהובילו להגשת התביעה, כך: "... ביני לבין מאג'ד שהוא הקבלן, הוסכם על רכישת בית, לבנות, ביחד, ואז הגענו לעו"ד יהודה ימין. בפגישה סוכם שיהודה ימין יהיה העורך דין שלי. זה הכי חשוב פה. ויהודה ימין עשה הסכם מכר ביני לבין המנהל... עם הזמן מאג'ד פשט רגל, נעלם ויצא מהעסקה אבל עדיין ה – 45,000 ₪ שזה 5 אחוז מערך הבית, נמצאו בנאמנות אצל עו"ד יהודה ימין. בגלל שרצינו לסיים את הבית לקחנו מישהו מטעמנו לעשות טופס 4, אחרי חמש שנים שאנחנו בבית, קוראים לו יניב רוסתמי, ואכן עשינו הסכם ושילמנו לו חצי ויש לנו טופס 4. .. מהפעם הראשונה שפניתי לעו"ד ימין אני מבקשת פירוט מה קורה עם כספי הנאמנות ואין עונה... הפקדנו אצלו רק 45,000 ₪. כל שאר הכסף עבר דרכו למי שצריך היה לשלם. בעצם מה שקורה יהודה ימין התאדה, נעלם כלא היה, לא עונה לי למיילים, לא לטלפונים, אני דופקת בדלת במשרד שלו, אני מדברת עם עורכי דין שעובדים אצלו במשרד, ... הוא העורך דין שלי. מדובר פה בנאמן שמונה על ידי שני הצדדים בהסכם מכר שהוא בעצמו ערך, וחשבון נאמנות שהוא היחידי שיש לו גישה. כל הפניות שנעשו אליו זכו בהתעלמות מוחלטת. הוא הנאמן, הוא המייצג שלי, זה מה שחורה לי... לא מינינו אותו כנאמן אלא הוא היה עוה"ד שייצג אותנו אל מול הקבלן. ...הוא הפה שלי. אנחנו אנשים פשוטים. לא עשינו הסכם התקשרות איתו. אני שילמתי לו בתור עורך דין שמלווה אותי בעסקה מול הקבלן, שאפילו לא טרח לבוא. .. יש לי אישור בכתב יד של יהודה ימין שהוא קיבל את התשלום בגין חוזה מכר. ימית היא עורכת דין מהמשרד של יהודה ימין שליוותה אותנו את התהליך... אני לא רוצה את סכום התביעה אלא את מה שנשאר בנאמנות. אני יודעת ש – 10,000 ₪ שולמו ליניב רוסתמי שעשה טופס 4 ו – 5,000 ₪ למישהו נוסף שניסה לעשות וברח...".

בדיון הבא מיום 22.4.21 שהתקיים במעמד הצדדים, הגישה התובעת מסמך שלגרסתה נחתם ביום 15.9.14 בינה לבין הקבלן המנהל מאג'ד – ת/4. במסמך זה, הנושא את הכותרת "אישור גמר חשבון – מסירת חזקה" בו אישר הקבלן המנהל כי קבל את מלוא התמורה בסך של 1,220,000 ₪ בגין הסכם הניהול וכי חתימתו מהווה ראיה לקבלת התמורה הנ"ל ולמסירת החזקה בנכס לקונים . בנוסף לכך הצהיר הקבלן המנהל כי בחתימתו על המסמך הוא מאשר ש"לצדדים אין כל טענות בעניין לרבות כלפי ב"כ".

התובעת הוסיפה וציינה כי תפקידו של רוסתמי היה לפעול לקבלת "טופס 4" (במקום הקבלן המנהל – ר.ס.מ) ובנ וסף לכך טענה כי הסכום אותו אישרה להעביר לו בגין כך שהיה 10,000 ₪ (בתוספת מע"מ – ר.ס.מ) ולא יותר. לטענתה, יתרת הכסף שנותרה אצל הנתבע היא "כסף של הבית" שאמור היה לשמש להשלמת העבודות שלא בוצעו על ידי הקבלן המנהל, עבודות שפורטו בכתב ידה במסמך אישור גמר החשבון איתו – ת/4 (השלמת שביל גישה לבית, עמוד חשמל בחזית הבית והחלפת דלת וחלון בממ"ד).

גרסת הנתבע וראיותיו

בעדותו בפני אישר הנתבע כי ייצג את התובעים בהסכם הניהול ואף קיבל מהם את שכר טרחתו בסך של 5,041 ₪ - ר' השיק וחשבונית המס-קבלה – ת/3 . לגרסתו, מדובר היה ב"עסקה שה יתה מורכבת משתי עסקאות - העסקה של רכישת המגרש והעסקה של שירותי הניהול". שני ההסכמים נערכו במשרדו, ואולם בעוד שבעסקת המכר יוצגו התובעים ע"י עו"ד אחר, אזי בהסכם הניהול היה זה הוא עצמו שייצג אותם מול הקבלן המבצע.

בכל הנוגע לסכום שהופקד בידיו, אמר הנתבע: "... בעצם תשלומים בוצעו ישירות כמדומני לקבלן המבצע כאשר בעצם היה שם לוח תשלומים למעט סכום סופי של 50 אלף שקל שהופקד בידי הנאמנות לצורך השלמת קבלת טופס 4, משם שחררתי בעצם את הכספים שהם יצטרכו לצורך קבלת ט' 4 כשהכספים עצמם לא שייכים לתובעים אלא שייכים לקבלן המבצע והכספים שנשמרו בידי נועדו להבטיח את קבלת טופס 4. מתוך הכספים האלה , וגם התובעים היו מודעים וגם אישרו את זה לדעתי, שוחררו כספים לטובת קבלת ט' 4 כאשר מתוכם לפי מה שאני רואה פה נשארו 10,750 ₪...". לשאלתי מדוע אם כך הוא מגדיר את עצמו כנאמן, השיב הנתבע: "... זה לא קשור לייצוג. הכסף הזה הוא בעצם של הקבלן המבצע. הוא היה אמור להשלים את העבודות לצורך קבלת ט' 4 ולקבל את הכסף הזה... זה בעצם היה מנגנון שמבטיח את קבלת ט' 4 אם הקבלן בורח לצורך הענין... הקבלן מחר יבוא אלי ויטען שהכסף הזה הוא שלו כי אני מחזיק את זה עבורו, אלא אם כן הוא לא מבצע את העבודות...". לשאלה מתי אמור היה הקבלן המנהל להשלים את ביצוע העבודות, השיב הנתבע: "... כל הסיפור היה ב – 2013. לכן נשכר אותו אדם בשם יניב רוסתמי שיבצע והוא השלים ולכן שילמנו לו. היתרה אמורה לעבור לקבלן, למאג'ד, אלא אם הוא יגיד שהוא מוותר וקחו את הכסף. זה כסף של הקבלן שאם הוא לא ישלים את העבודות אני צריך לשלם עבור זה. הטופס 4 הושלם. עכשיו זה צריך להגיע אליו, אלא אם הוא יוותר על הכסף. אני אומר מה המנגנון. דובר על כך שהכסף הזה יבטיח את קבלת טופס 4. מרגע שיש ט' 4 לכאורה הם יכולים לצאת בתביעת פיצוי נגד הקבלן. ..". כשהתבקש להבהיר האם החשבון בו הופקד הסך של 45,000 ₪ הוגדר כחשבון נאמנות, אמר הנתבע: "... זה היה חשבון נאמנות כללי כמו שיש לכל עו"ד", ולמראה המסמך – ת/4 בו הצהיר הקבלן המנהל בחתימתו על כך שלא יהיו לו טענות נוספות כלפי התובעים לרבות כלפי בא כוחם, טען כי מסמך זה אינו מוכר לו.

לשאלותי בדבר הסכום שנותר בידיו מתוך הסך של 45,000 ש"ח שנמסר לו על ידי התובעים, השיב הנתבע כי נותרו 10,000 ₪ שמתוכם מגיעים לו 5,000 ₪ בגין היותו הנאמן, אף בהעדר מסמך בכתב שילמד על קיומו של הסכם נאמנות או שכר טרחה. בהקשר זה הוסיף הנתבע וטען כי יוכל להציג ראיות לכך שרוסתמי קבל ממנו סכומי כסף נוספים מתוך הסך של 45,000 ₪ ולהוכחת טענתו הציג מכתב שנשלח לרוסתמי ממשרדו, ביום 10.7.19, בו נכתב כי מתוך הסך של 45,000 ₪ הועברו לזכותו 20,475 ₪, כי 7,500 ₪ נוספים כבר שולמו לו כמקדמה ו"ישנה יתרה של 7,500 ₪ שתשולם בהצגת טופס 4", וכי לאחר הפחתת סך נוסף של 5,000 ₪ בגין שכר הנאמן, ייוותרו בחשבון 10,750 ₪ בלבד – ר' נ/1 וחשבונית שהוצאה על ידי רוסתמי ביום 31.12.19 בגין "שירותי הוצאת טופס 4 עבור אורלי אהרון " ע"ס 7,500 ₪ + מע"מ ובסה"כ 8,775 ₪ - נ/2.

לנוכח טענות אלה סברתי כי נכון אעשה אם אורה על זימונו של רוסתמי לעדות, אלא שחרף זימונו כדין לדיון הנוסף שהתקיים בפני ביום 29.4.21 לצורך הזה, הוא לא התייצב.

במהלך הדיון מיום 29.4.21 הגישו הצדדים מסמכים נוספים לתמיכת טענותיהם.
הנתבע הגיש את המסמכים כדלקמן:
הסכם שירותי בניה מיום 8.9.14 שנחתם על ידי התובעים והקבלן המנהל מאג'ד, בו נכתב בין השאר כי "משפחת עזרא תעביר את שארית התשלום לחשבון הנאמנות שברשותו של עו"ד יהודה ימין, הקבלן יקבל את מלוא התשלום למעט ל45,000 ₪ אותם יקבל לאחר שיסיים את השיפוצים הנדרשים ולאחר קבלת טופס 4" – נ/4.
מכתב התראה שנשלח לתובעים מטעם ב"כ המנהל הקבלן ביום 4.9.14 שעניינו בסכומים אחרים – נ/5.
מסמך מיום 10.1.19 הנושא את הכותרת "שכירת שירותי טיפול להוצאת טופס 4 והשלמת בינוי מוסכם ... ע"ח הכסף בחשבון הנאמנות מס' 553986", בו הצהירו התובעים בחתימתם כי הם מאשרים את השימוש בכספים המצויים אצל הנתבע עבור השלמת ביצוע הסכם הניהול מול הקבלן, ביצוע כלל התהליכים והתשלומים הנדרשים להוצאת טופס 4 ע"י רוסתמי והשלמת כלל הסעיפים שבהסכם לאחר קבלת טופס 4 ע"י רוסתמי, ככל שיספיקו כספי הנאמנות. עוד הוצהר במסמך זה כי "מימוש כספי הנאמנות יהיו במיידי ובהתאם להצגת חשבוניות שיציג רוסתמי עבור התשלומים הנדרשים לצורך הוצאת טופס 4 והשלמת העבודות לאחר מכן" – נ/6.
הודעת מייל ששלחה התובעת לנתבע ביום 17.1.19 בה נכתב: "אני מאשרת לטובת יניב רוסתמי להוציא מחשבון נאמנות את עבור קבלת טופס 4 וסיום העבודות לאחר קבלת טופס 4" – נ/7.
צילום חשבונית של רוסתמי מיום 10.2.19 בגין "ליווי מומחים לבד יקות ועדכון תכניות" ע"ס 10,000 ₪ + מע"מ ובסה"כ 11,700 - נ/3.
הודעת מייל ששלח רוסתמי לנתבע ביום 4.7.19 בה נכתב: "יהודה שלום, התחייבתי להוציא טופס 4 עבור אורלי אהרון, לפי הפירוט: שכר 15,000 ₪ + מע"מ, הוצאות מקסימליות לצרכי טופס 4 עד 32,450 ₪ לפי הצורך. לא אבוא בדרישת תשלום נוספת בעבור הוצאת טופס 4" – נ/8.

התובעים הגישו גם הם את עותק המסמך נ/6 (שסומן גם ת/5) וכן את הודע ות המייל שהוחלפו בין משרדו של הנתבע לבין התובעת במהלך שנת 2019 – ת/6, מהם עולה כי:
ביום 17.1.19 כתבה התובעת למשרדו של הנתבע שהיא "מאשרת לטובת יניב רוסתמי להוציא מחשבון נאמנות את הכספים עבור קבלת טופס 4 וסיום העבודות שלאחר קבלת טופס 4".
ביום 22.1.19 כתבה לה עוה" ד ימית ממ שרדו של הנתבע "בהמשך לאישורך הנ"ל, אודה לקבלת אישורך בכתב כ אישור ששלחת כולל את הסכמתך לתשלום שכר טרחת עבודת מר יניב רוסתמי בסך של 15,000 ₪ + מע"מ".
לכך השיבה התובעת כי היא מאשרת, אך הבהירה: "חצי מהסכום בתחילת העבודה וחצי בסיום העבודה. סיום עבודה מבחינתי: אחרי קבלת טופס 4 וסיום הבית כולל שירותים, החלפת דלת ממ"ד בחדשה ומה שכתוב במסמך מסכם ביום קבלת המפתח".
ביום 20.2.19 כתבה עוה"ד ימית לתובעת: "קבלנו השבוע מיניב רוסתמי חשבונית לתשלום הסך של 11,700 ₪, אודה לאישורך להעברת הכספים"
ביום 3.10.19 פנה אוהד - עו"ד ממשרדו של הנתבע, אל התובעת וכתב לה :
קבלנו בקשה ממר רוסתמי לשחרר את הכספים אשר היו מוחזקים בנאמנות עד להבשלת התנאים לשחרור הכספים (בין היתר קבלת טופס 4 ועוד).
אני פונה אליך לקבלת אישור, מאחר ואת הנהנית בחשבון זה ולכן אבקש את אישורך לשחרור הכספים אשר נמצאים בנאמנות" (הדגשה שלי – ר.ס.מ).
לכך השיבה התובעת: "אני לא מאשרת לשחרר את הכסף מכיוון שיניב (רוסתמי) לא סיים את הפרו יקט. כפי שסוכם יניב צריך לסיים לבנו שירותים תלויים ולסיים את הקרמיקה בחדר שירותים.... עד שלא סיים את שהובטח לי כפי שיניב חתום עליו, אני לא מאשרת את שחרור הכסף", ותשובת עוה"ד היתה: "קבלתי והעניין יטופל בהתאם. לא תבוצע העברת יתרת הכספים אשר מוחזקים בנאמנות עד לאישור ברור ממך".

דיון והכרעה

לאחר ששמעתי את טענות הצדדים ונדרשתי לראיות שהונחו בפני, מסקנתי היא כי דין התביעה להתקבל בחלקה.

ואלה טעמי:

הסך הנדון של 45,000 ₪ היווה 5% מסך התמורה הכוללת שאמורה היתה להיות משולמת למנהל הקבלן בעת מסירת הבית, אלא שעקב יציאתו של הקבלן המנהל מהפרויקט בטרם עת, יועד סכום זה לתשלומים שנדרשו לצורך הוצאת טופס 4 והשלמת העבודות שלא הושלמו על ידו למי ששרותיו נשכרו לצורך הזה – מר רוסתמי.

מן הראיות שהונחו בפני עולה כי הגם שהנתבע הגדיר את עצמו כ"נאמן" ואף טען כי תפקידו – עד עת הזו, הוא לפעול בנאמנות למען הקבלן המנהל שהוא הנהנה, למרות שעוה"ד ממשרדו סבר כי דווקא התובעת היא הנהנית... וחרף גישת התובעים שגם לפיה הכסף הופקד בידיו ב"נאמנות", אזי בסופו של דבר לא מדובר בסיטואציה אמיתית של נאמנות ש"נוצרה על פי חוק, על פי חוזה עם נאמן או על פי כתב הקדש", כדרישת סעיף 2 לחוק הנאמנות, תשל"ט-1979.
התובעים השאירו את הסך של 45,000 ₪ ברשות הנתבע על מנת שילם מתוכו לרוסתמי את שכר טרחתו בגין הוצאת טופס 4 (אשר אין עוד מחלוקת על כך שהוצא – ר.ס.מ) וסכומים נוספים בגין השלמת העבודות שלא הושלמו בשעתן ע"י הקבלן המנהל ואשר לטענת התובעים ובהעדר ראיה לסתור זאת, לא הושלמו ע" רוסתמי עד כה.

מכל המקובץ לעיל ומן הראיות שהוגשו עולה כי בבירור הנתבע רשאי היה להעביר לרוסתמי את שכר טרחתו בגין הוצאת טופס 4, דהיינו 15,000 ₪ + מע"מ, דהיינו 17,550 ₪, הא ותו לא.

דרישת הנתבע להורת סך של 5,000 ₪ לזכות עצמו בגין שכר טרחתו כנאמן, לא נתמכה בדבר.

לאור כל האמור לעיל ובהעדר מחלוקת מצד התובעים על כך שבתחילה הוצא מהסך הנ"ל של 45,000 ₪, סכום של 5,000 ₪ ששולם לאדם אחר אשר אמור היה לטפל בהוצאת טופס 4 ולא עשה כן, יוצא כי הסכום שנותר בידי הנתבע ואותו הוא חייב להשיב לתובעים, עומד על סך של 22,450 ₪.

היה ויש בפיו של רוסתמי טענות כלשהן כלפי התובעים, כי אז יוכל הוא לתבעם בתביעה נפרדת. לטעמי, אי התייצבותו לדיון אליו זומן כדין, יש בה כדי ללמד על כך שאין בפיו טענות כאלה.

סוף דבר ומפני כל הטעמים שפורטו לעיל, החלטתי לקבל את התביעה בחלקה באופן המחייב את הנתבע להשיב לתובעים את הסך של 22,450 ₪. סכום זה בתוספת הוצאות בסך 500 ₪ ובסה"כ 22,950 ₪ ישולם לתובעים בתוך 30 ימים, שאם לא כן יישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק עד ליום התשלום בפועל.
הסך של 500 ₪ שהופקד בקופת בת המשפט כתנאי לביטול פסק הדין שניתן בהעדר התייצבות של הנתבע בשעתו, יועבר לתובעים ע"י המזכירות.

זכות להגשת בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי בחיפה, בתוך 15 ימים.
המזכירות תשלח את פסק הדין לצדדים בדואר רשום.
ניתן היום, כ"ה סיוון תשפ"א, 05 יוני 2021, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: אורלי עזרא
נתבע: יהודה ימין
שופט :
עורכי דין: