ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין איתי ניב נגד עו"ד יריב שי ישינובסקי :

בעניין: פקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], התש"ם-1980
ובעניין: איתי ניב, ת.ז XXXXX767 (להלן: "החייב")

המבקש:

איתי ניב
ע"י ב"כ עו"ד לירום סנדה

נגד

המשיבים:

1.עו"ד יריב שי ישינובסקי (הנאמן)

2. אגף מס הכנסה ומיסוי מקרקעין - פקיד שומה נתניה
ע"י עו"ד בתי דורון ליפשיץ
היחידה לפירוק, כינוס נכסים ופשיטת רגל

3.כונס הנכסים הרשמי תל אביב
ע"י ב""כ עו"ד ענבל מנוצ'הרי כסיף ועו"ד מיכאל רוזנבלט

פסק דין

לפני בקשה של החייב לאישור הסדר נושים שהוצע על ידו לנושיו.
רקע עובדתי ותמצית טענות הצדדים
ביום 17.10.12 ניתן נגד החייב צו כינוס לנכסיו, לבקשת נושה ועו"ד רמי קוגן מונה כמנהל מיוחד לנכסיו של החייב.
ביום 25.6.13 הוכרז החייב כפושט רגל ועו"ד קוגן מונה כנאמן לנכסיו. לבקשת עו"ד קוגן, הוא שוחרר מתפקידו ביום 19.11.18 ועו"ד ישינובסקי מונה כנאמן לנכסי החייב, תחתיו (להלן: "הנאמן").

בחקירת החייב ע"י הנאמן מיום 18.12.18, החייב לא שיתף פעולה עם ההליך ועם דרישותיו. נודע לנאמן כי החייב הורשע, על פי הודאתו בכתב אישום מתוקן, הכולל עבירות של הלבנת הון ועבירות לפי פקודת פשיטת רגל [נוסח חדש], תש"ם-1980 (להלן: "הפקודה"), בתקופה שמשנת 2007 ועד שנת 2013.

החייב צבר מחדלים בהליך בדמות אי הגשת דו"חות ואי עמידה בצו התשלומים החודשיים, שמרביתם הוסרו במסגרת בקשתו של החייב לצאת מהארץ, על מנת לבדוק אפשרויות עיסוק, במסגרת ניסיונותיו לפתוח "דף חדש".

בתגובה להודעת עדכון שהגיש החייב ביום 27.5.19 (בקשה מס' 18) לפיה הוא התקדם במגעיו עם רשות המיסים, הגיש הנאמן בקשה לביטול ההליך. זאת, בשל מחדליו הרבים של החייב והעובדה כי לא הגיש הצעה להסדר נושים.

בתגובה טען החייב כי נבצר ממנו להגיש הצעה להסדר נושים כל עוד תביעות החוב לא הוכרעו ע"י הנאמן, דבר שלא נעשה, למרות שההליך מתנהל מזה 7 שנים.
הכנ"ר בתגובה תמך בעמדת הנאמן כי יש לבטל את ההליך והוסיף כי אין קשר בין הצעה להסדר נושים לבין הכרעה בתביעות החוב.

בעקבות מחלוקת זו שבין הצדדים נקבע דיון ליום 13.11.19 בשאלת גורל ההליך.

בדיון נקבע מתווה שאפשר לחייב להגיש הצעת הסדר ולפיו החייב יסיר את חוב הפיגורים עד ליום 18.11.19, יוסיף לקופה סך של 36,500 ₪ בשלושה תשלומים החל מיום 18.12.19 על מנת להשלים את הסכום שבקופה לסך של 50,000 ₪, וזאת להוכחת רצינותו לבקשתו להציע הסדר נושים. נרשמה התחייבות החייב להגיש דו"ח דו חודשי עבור החודשים 9-10/19, תוך 14 יום ולהמשיך להגיש דו"חות חודשיים, כדין. עוד נקבע כי ב"כ החייב יפנה בכתב לנאמן תוך 30 יום ויפרט את מלוא טענות החייב ביחס לתביעות החוב. הנאמן יבדוק את הטענות וככל שימצא בהן ממש, יבוא בדברים עם הנושים.
במידה והחייב יעמוד בתנאים הנ"ל, הוא יהיה רשאי להגיש הצעת הסדר תוך 4 חודשים. לא יעמוד בתנאים, יכול ובית המשפט יורה על ביטול ההליך.
בית המשפט הבהיר לחייב כי מדובר בהזדמנות הניתנת לו לפנים משורת הדין.

ביום 4.5.20 הנאמן עדכן שהחייב עמד בהתחייבותו להשלים את הסכום בקופה לסך של 50,000 ₪, אם כי לא הגיש דו"חות חודשיים.
החייב הגיש התייחסות לתביעות החוב ולאחר קבלת השגות החייב, החל הנאמן בבדיקת תביעות החוב.
הנאמן ציין כי לדידו, אין מניעה שהחייב יפעל לקידום הצעת הסדר נושים.

במקביל להשלמת בדיקת תביעות החוב, החייב הגיש בקשה לאישור הצעת הסדר ו/או תכנית פירעון, לפיה הוא מבקש להעמיד את הסכומים בקופה לסכום של 250,000 ₪ שישולם בפריסה של 60 חודשים.
לטענת החייב, הנושה העיקרי שלו, בנק דיסקונט, שחובו מהווה כ-80% מסכום החובות שאושרו, הינו נושה גם בבני משפחתו ובמסגרת הסדר שנערך עם הבנק בגין אותו חוב, הושג הסדר תשלומים שבו הבנק צפוי להיפרע מלוא חובו (ע"י בני משפחתו של החייב). עוד טען החייב, כי חלק ניכר מתביעות החוב נדחו, כך שמצבת החובות קטנה באופן משמעותי.

הנאמן הודיע שכל תביעות החוב הוכרעו ואושר סך של 3,482,207 ₪. ההכרעות ברובן חלוטות למעט ההכרעה בעניין משה שמאי ורשות המיסים, שתביעות החוב שהוגשו על ידם, נדחו.
ביום 14.6.20 הגישה רשות המיסים ערעור על ההכרעה בתביעת החוב שקבעה כי תביעת החוב תדחה מחמת איחור בהגשתה (תביעת החוב הוגשה בחודש נובמבר 2019 באיחור של כ-7 שנים). תביעת חוב זו הינה בסך 2,569,641 ₪, מתוכם סך של 267,343 ₪ בדין קדימה.

ביום 3.12.20 הגיש החייב בקשה לאישור הסדר הנושים ללא דיון וציין כי ההצעה אושרה ברוב הדרוש; אגף מס הכנסה הגיש עמדתו והודיע כי הוא מסכים למשוך את תביעת החוב (ואת הערעור שהגיש) בכפוף לאישור הסדר תשלומים חיצוני שנעשה ביחס לחוב החייב, באמצעות המחאות של צד ג'.
לטענת החייב, בכך הוסר המכשול האחרון לאישור ההסדר. ההליך הפלילי הסתיים, הערעור הסתיים, אגף מס הכנסה נתן הסכמתו, כל הנושים מסרו עמדות בכתב בהן הביעו הסכמה לאישור ההסדר ללא צורך בקיום דיון, למעט נושה אחד בעל שיעור נשייה של כ-9% שהותיר את ההחלטה לשיקול דעת בית המשפט.

הכנ"ר והנאמן התנגדו לאישור ההסדר המוצע ו/או החרגת החוב של מס הכנסה, ללא דיון במעמד הנושים.
רשות המיסים הודיעה כי חוב החייב משולם ע"י צד ג' ולא ע"י החייב. שולם עד לאותו מועד סך 300,000 ₪ ונמסרו עוד 7 שיקים ע"ס 57,000 ₪, כל אחד.

הנאמן טען כי מקור הכספים לתשלום למס הכנסה הינו ממקורות החייב ולכן יש לראות בסכומים המשולמים הנ"ל כחלק מהסדר הנושים המוצע ולפיכך, לא ניתן להחריג את חוב מס הכנסה. יש להביא לידיעת הנושים את אחוז הדיבידנד שמשולם ע"י החייב למס הכנסה ועל הנושים להסכים לקבל שיעור דיבידנד שונה. כמו כן, יש להפנות את הנושים להוראת סעיף 35(ז)5 לפקודה ולהודיע להם כי הם זכאים לדרוש לקבל 80% דיבידנד, לאור הטענות בדבר חוסר תום לב של החייב ביצירת החובות והתנהלותו בהליך. החייב לא דיווח לנושים שבגדר הגישור הפלילי והסדר הטיעון, הוא הורשע ביום 1.11.18 בריבוי עבירות לפי הפקודה (העדר דיווח על נכסים) וכן ב- 7 עבירות לפי סעיף 220(ו) לפקודת מס הכנסה על העלמת הכנסות בשווי מיליוני ₪.

החייב הגיש הודעת עדכון ובה טען כי לא יעלה על הדעת שלאחר ששילם דמי רצינות וצירף הסכמות של כל הנושים, יעלה הכנ"ר טענות כנגד הצעת ההסדר ויעמיד תנאים נוספים שיש בהם כדי לסכלו. הצעת ההסדר אושרה ע"י כלל הנושים, אשר מודעים היטב לכל ההליכים בתיק לרבות ההליכים הפליליים, בהם גובש הסדר טיעון הכולל את פירעון החוב האזרחי. אילו היה מתקבל הערעור של מס הכנסה, הנושים הרגילים לא היו מקבלים דבר.

הגעת החייב להסדר בתיק הפלילי, מייצרת לנושים דיבידנד משמעותי, ו"חוסכת" מהחייב ריצוי מאסר בפועל כך שיוכל להתפרנס ולהגדיל את הקופה לטובת הנושים.

ביום 14.3.21 התקיים דיון בבקשה לאישור הסדר נושים מטעם החייב ובערעור שהוגש ע"י מס הכנסה על דחיית תביעת החוב, בשל האיחור בהגשתה.

בדיון נטען ע"י ב"כ הכנ"ר כי לא ניתן לאשר הסדר לא שוויוני המעדיף את מס הכנסה לעומת נושים אחרים, שקיים ספק אם הם מודעים לחוסר שוויון זה. הרשעת החייב בפלילים אינה מאפשרת לאשר את ההסדר.

ב"כ החייב טען כי נציג הכנ"ר והנאמן דחקו, בדיון הקודם, בחייב להציע הסדר נושים והתנו את הדיון בהסדר בהפקדה בסך של 50,000 ₪, להוכחת רצינותו.
אין הם יכולים עתה להעלות טענות כנגד עצם זכותו של החייב לסיים את ההליך בהסדר נושים.

עוד נטען כי נותרו שלושה נושים לחייב: בנק דיסקונט, בנק לאומי ולמבג נכסים והשקעות בע"מ; בנק דיסקונט חתם על הסדר עם בני משפחתו של החייב, הנפרע ע"י בני המשפחה, החייבים בעצמם לבנק. בנק לאומי נתן הסכמתו להצעת ההסדר ולמבג נכסים והשקעות בע"מ (בעלת חוב בשיעור 9%) הותירה את ההכרעה לשיקול דעת בית המשפט.

החייב הסדיר את חובו למס הכנסה באמצעות כספים שגייס מצדדי ג' וזאת במסגרת ההליך הפלילי שנועד לפטור אותו ממאסר בפועל ולאפשר ריצויו בעבודות שירות בלבד. החייב ציין כי גייס 16 אנשים שיסייעו בידו שלא להגיע לבית הסוהר, כשמכולם נטל הלוואות למימון ההסדר עם מס הכנסה. הסכום עליו הוסכם מסדיר גם את החוב האזרחי למס הכנסה. נכון לעכשיו אין למס הכנסה תביעת חוב מאחר וזו נדחתה ע"י הנאמן. כמו כן, הוסף ע"י החייב כי בתגובה לבקשתו לאשר את ההסדר ללא דיון, הנאמן הותיר את ההחלטה לשיקול דעת בית המשפט.
ב"כ מס הכנסה טענה כי אמנם, תביעת החוב של מס הכנסה הוגשה באיחור ניכר אך לא ניתן היה להגישה קודם לכן כי החוב לא היה ידוע. על החלטת הנאמן לדחות את תביעת החוב בשל האיחור בהגשתה, הוגש ערעור, כשהנאמן הודיע מיד כי הוא מסכים לקבלת הערעור. החייב לא חלק על החוב ודאג להסדירו ועם זאת, התנגד לקבלת הערעור. התשלום שהתקבל בגין חוב החייב שולם ע"י צדדי ג'. המשמעות של ביטול ההסדר שנעשה בין החייב למס הכנסה, היא השבת תביעת החוב לסך החובות של החייב בהליך, חוב בסך של כ- 2.5 מיליון ₪ מתוכו סך של 260,000 ₪ בדין קדימה. במצב זה כל הנושים ייפגעו. את הכספים שנתקבלו מצדדי ג' יהיה צורך להשיב להם והם לא יגיעו לקופת הפש"ר.
ב"כ מס הכנסה הביעה הסכמתה שככל וההסכם עם מס הכנסה יעמוד על כנו, יידחה הערעור.

דיון והכרעה

השאלה הטעונה הכרעה היא האם יש ליתן תוקף להסדר הנושים שמוצע ע"י החייב, על שני חלקיו - ההסדר עם מס הכנסה וההסדר עם הנושים בתיק הפש"ר.

לאחר שבחנתי את טיעוני הצדדים הגעתי למסקנה כי יש להשיב על שאלה זו בחיוב ואלו טעמיי: -

החייב מצוי בהליך משנת 2012. בעל התפקיד שמונה כמנהל מיוחד ולאחר מכן כנאמן ביקש להשתחרר מתפקידו והוחלף בשנת 2018. עד לאותו מועד לא חלה התקדמות של ממש בתיק, בין השאר, בשל חוסר שיתוף פעולה מצד החייב, אך לא רק. גם לאחר שמונה הנאמן הנוכחי החייב, נמנע מלשתף פעולה אך החל משנת 2019, החייב שינה את דרכיו ופעל להסדיר את חובו למס הכנסה (במסגרת ההליך הפלילי שננקט נגדו), ולהציע הסדר לנושיו האחרים.

בדיון שהתקיים ביום 13.11.19 ב"כ הכנ"ר טען: -

"... תוצאת הדיון יכולה להיות אחת משתיים, או ביטול ההליך או שבית המשפט ימצא לנכון לאפשר לחייב להגיש הצעת הסדר. ככל שזה המתווה, הכנ"ר סבור שהחייב צריך להפקיד תוך פרק זמן קצר דמי רצינות בסך של לכל הפחות של 50,000 ₪, כי גם אם תביעות החוב יפחתו, הוא צריך להפקיד דמי רצינות בשל הזמן הרב, ככל שהחייב מעוניין לקדם את התיק זה צריך לבוא לידי ביטוי" (עמ' 12 שו' 6-10).

גם הנאמן תמך בכך שהחייב יפקיד 50,000 ₪ וטען כי "זה יתן לו צוהר לעולם הסדר הנושים" (עמ' 14, שו' 23-24).

החלטת בית המשפט אימצה את המלצות ב"כ הכנ"ר והנאמן, ונקבע כי אם יעמוד החייב בתנאים שנקבעו (הפקדה ודו"חות חודשיים), הוא יהיה רשאי להגיש הצעה להסדר נושים וככל שלא יעמוד בהם, יכול ובית המשפט יורה על ביטול ההליך.

בהודעת עדכון מטעם הנאמן מיום 4.5.20 צוין כי החייב עמד בהתחייבותו לשלם 50,000 ₪ וכי אין מניעה שהחייב יפעל לקידום הצעת הסדר מול נושיו וזאת תוך 30 יום.

ב"כ הכנ"ר והנאמן נטעו בליבו של החייב תקווה וציפייה כי אם יעמוד בתנאים שהוצעו על ידם בדיון, וישיג את הסכמת רוב הנושים להצעתו, ניתן יהיה לאשר את ההסדר.
שינוי טעמם בשלב מאוחר יותר, לאחר שהחייב הפקיד את דמי הרצינות על פי הצעת ב"כ הכנ"ר, מהווה פגיעה בציפייה ובהסתמכות של החייב. שינוי טעמם של הכנ"ר ובמידה מסוימת של הנאמן, אף מתעלם מהחלטת בית המשפט שאימצה את הצעותיהם למתווה ונפקותה של ההחלטה.

עת הוצע המתווה הנ"ל היה ידוע לכנ"ר ולנאמן שהחייב מסובך בהליכים פליליים וכי הוא פועל להגיע להסדר עם מס הכנסה להסרת חובו האזרחי. מכאן, שלא חל כל שינוי נסיבות המצדיק את השינוי הקיצוני בעמדתם.

הכנ"ר והנאמן לא העלו כל הסתייגות ולא מצאו לנכון לבדוק מהם המקורות הכספיים באמצעותם החייב מימן את הפקדת הסך של 50,000 ₪. לכן, הם מנועים מלהעלות טענות בעניין זה, עתה.

הכנ"ר העלה שתי טענות עיקריות - האחת, החייב אינו יכול להגיע להסדר עם מס הכנסה שלא במסגרת ההליך ולהציע לו פירעון חוב בשיעור אחר מזה המוצע לנושים האחרים, שכן זוהי למעשה העדפת נושים.
השנייה, מי שהורשע בעבירות על הפקודה, אינו יכול לסיים את ההליך בדרך של הסדר נושים.

באשר לטענה בדבר החשש להעדפת מס הכנסה על פני נושיו האחרים של החייב, החייב מכחיש שמדובר בכספים שלו ולטענתו, ההסדר עם מס הכנסה ממומן ע"י אחרים, שהסכימו להעמיד לו כספים כדי שיוכל להיחלץ ממאסר מאחורי סורג ובריח. טענה זו של החייב לא נבדקה ע"י הכנ"ר או הנאמן. הנאמן הסתפק בטענה שהאישור על התשלום למס הכנסה הונפק על שם החייב שלמותר לציין, אין בכך ראיה כלשהי.
אין די בהעלאת ספק ביחס למקור הכספים, כשניתן היה להעמיק את הבדיקה ולהציג עובדות לבית המשפט.
יוסף כי ב"כ מס הכנסה תמכה בעמדת החייב לפיה בכל מקרה, הקבלה מטעם מס הכנסה יוצאת על שם הנישום וכי במקרה זה התשלומים למס הכנסה נעשו ע"י צדדי ג' (עמ' 6 לפרו' מיום 14.3.21 שו' 19-20) ומכל מקום, לא הוכח אחרת.
אוסיף ואציין כי ניתן להבין נאשם בפלילים שמגייס כספים ממקורות שונים כדי להסדיר חוב שהסדרתו תמנע את מאסרו מאחורי סורג ובריח ואין לזקוף זאת לחובת החייב.
בענייננו האינטרס של החייב והאינטרס של הנושים דרים בכפיפה אחת. אלמלא הסדיר החייב את חובו למס הכנסה, כל הכספים המצויים בקופת הפש"ר היו משולמים למס הכנסה בדין קדימה ולנושים האחרים לא היה נשאר דבר. מעבר לכך, החייב היה מרצה עונש מאסר, דבר שהיה מונע ממנו לעבוד ולהעשיר את קופת הפש"ר.

מכל מקום, שוכנעתי כי אין המדובר בהעדפת נושים ומשהוסדר החוב למס הכנסה באמצעות צדדי ג', החלטת הנאמן הדוחה את תביעת החוב של מס הכנסה בעינה עומדת, דהיינו אין חוב למס הכנסה במסגרת תיק הפש"ר.

באשר לטענת הכנ"ר כי בשל הרשעת החייב בעבירות על הפקודה ובעבירות מס, לא ניתן לאשר הסדר נושים, לא מצאתי לטענה זו סימוכין כלשהם בפקודה או בפסיקה או בפרקטיקה הנוהגת והיא עומדת בסתירה למקרים אחרים (ראה למשל: פש"ר (ת"א) 1089/06 ירון ריטה נ' כונס הנכסים הרשמי - מחוז ת"א (11.7.10); פש"ר (ת"א) 2686/08 דני שירין (אסיר) נ' כונס הנכסים הרשמי - מחוז ת"א (26.5.10)). דווקא חייב בפשיטת רגל המורשע בפלילים ואשר אינו יכול ליהנות מהאפשרות לקבל הפטר, ראוי שיציע הסדר לנושיו.

עתה יש לבחון את ההסדר המוצע לגופו: -

בקופת הפש"ר מצויים כ-132,500 ₪. החייב מציע להעמיד את הקופה על סך של 250,000 ₪ דהיינו להוסיף כ-120,000 ₪. ככל שיחריג את חובו של בנק דיסקונט, הנפרע במסגרת הסדר פשרה עם בני משפחתו של החייב, הרי שסך החובות המאושרים עומד על סך של 670,000 ₪. במצב דברים זה הצעת החייב הינה סבירה.
להצעה זו הסכימו למעשה כל נושי החייב ולפיכך יש לאשר את ההצעה.
הלכה ידועה היא כי בהחלטה אם להסכים להצעת הסדר אם לאו, בית המשפט לא ימיר את שיקול הדעת של הנושים בשיקול דעתו שלו, ראה ע"א 3638/15 אורי שגיא נ' פרצי פייביש (8.5.16).

לפיכך, אני מאשרת את הסדר הנושים ונותנת לו תוקף של פסק דין.
עותק פסק דין זה יועבר לשלשת נושי החייב מפאת העובדה שמחמת טעות לא זומנו לדיון האחרון, אשר יוכלו להגיש תגובתם תוך 14 יום מיום קבלת פסק הדין.

לאחר עמידת החייב במלוא התחייבויותיו על פי ההסדר, יגיש הנאמן פסיקתא מתאימה.

ניתן היום, י"ד סיוון תשפ"א, 25 מאי 2021, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: איתי ניב
נתבע: עו"ד יריב שי ישינובסקי
שופט :
עורכי דין: