ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין עו"ד רונן רוזנבלט נגד אדוה לוי :

לפני כבוד ה שופטת חדוה וינבאום וולצקי

המבקש

עו"ד רונן רוזנבלט
ע"י ב"כ עוה"ד אביתר כהן

נגד

המשיבה

אדוה לוי

בית משפט קמא העדיף את גרסתה העובדתית של המשיבה ועדיה ודחה את גרסת המבקש ועל כן קבע כי הדברים נאמרו כפי שנטען על ידי המשיבה.

פסק דין

המבקש הגיש בקשה זו שבפניי ליתן לו רשות ערעור על פסק דינו של בית משפט לתביעות קטנות בת"א-יפו, מפיו של כבוד הרשם הבכיר אדי לכנר, בת"ק 53994-11-20 מיום 21.4.21. על פי פסק הדין חויב המבקש לשלם למשיבה פיצוי בסך 10,000 ₪ ב גין הוצאת דיבתה העולה לכדי לשון הרע.

אומר כבר עתה כי לאחר שעברתי על הבקשה על נספחיה, ראיתי לדחותה ללא צורך בתגובה.

ראשית, הכלל הוא כי בית משפט של ערעור לא יתערב בקביעות של בית משפט לתביעות קטנות אלא במקרים חריגים ביותר. אין לי אלא להפנות לדבריו של כבוד השופט זילברטל אשר מסכם את ההלכות הנוהגות בעניין מתן רשות ערעור על פסקי דין בבית המשפט לתביעות קטנות ברע"א 2095/15 אולמי נפטון בת-ים בע"מ נ' משיח, מיום 20.5.15:

"ההליך המשפטי בבית המשפט לתביעות קטנות נועד להיות הליך פשוט ומהיר, וכדי לשמור על תכלית זו נקבעה ההלכה לפיה אמת המידה למתן רשות ערעור על פסקי דינו היא מחמירה במיוחד, כשרשות זו תינתן רק במקרים חריגים ביותר בהם נפל פגם מהותי הדורש את התערבותה של ערכאת הערעור (רע"א 1196/15 צח בר נ' פורטל (פורסם בנבו) (18.3.2015)). רשות ערעור על פסק דינו של בית משפט לתביעות קטנות לא בהכרח תינתן אף כאשר מתעוררת שאלה משפטית בעלת חשיבות החורגת מעניינם הישיר של הצדדים למחלוקת..."

לכך יש להוסיף את הפסיקה הרבה והעקבית לפיה ערכאת הערעור תימנע מלהתערב בקביעות של ממצאים עובדתיים בשל יתרונה של הערכאה קמא על פניה אשר שמעה את העדויות ובחנה את הראיות. ראו לעניין זה בין היתר דבריו של כבוד השופט פוגלמן בע"א 9622/07 פלוני נ' קופ"ח כללית של ההסתדרות הכללית של העובדים בא"י, מחוז נגב, מיום 30.5.10 סעיף 19 לפסק הדין וכן דבריה של כבוד השופטת וילנר ברע"א 5623/18 עיריית ירושלים נ' נתנאל מור, מיום 9.8.18.

שנית, בבואי לבחון האם בענייננו נפל פגם מהותי הדורש התערבות מצאתי שלא כך הדבר.

המבקש ייצג את הוריו למול המשיבה בכל הנוגע להליכים שבעקבות חוזה שכירות שנעשה בינם. לאחר תום תקופת השכירות סבר המבקש כי המשיבה הותירה נזקים בדירה ועל כן ביקש לעשות שימוש בשיק הביטחון שנתנה המשיבה להוריו. הוא מילא בשיק את הסך של 50,297 ₪ והגישו לפירעון. השיק חזר בהעדר כיסוי והמבקש פתח תיק הוצל"פ כנגד המשיבה, אמה ואחותה. שתי האחרונות, בצוותא עם חמה של המשיבה, היו ערבים לשיק הביטחון.

כנגד חמה של המשיבה בחר המבקש שלא לפתוח תיק הוצל"פ.

בעקבות ההליך בהוצל"פ הגיעו הערבות ביחד עם החם למשרדו של המבקש בניסיון להגיע להסדר. המשיבה לא הייתה נוכחת בפגישה.

במהלך הפגישה התבטא המבקש כלפי הנוכחים כנגד המשיבה במילים בוטות וקשות שעולות כדי לשון הרע והוצאת דיבה. בין היתר אמר כי המשיבה איחלה לאמו שתחלה ותמות מסרטן וכי המשיבה היא אדם רע ושפל.

המבקש התגונן בעיקר בהכחשת האמירות המיוחסות לו. בסיכום טענותיו טען כי עומדת לו ההגנה של סעיף 13(5) לחוק איסור לשון הרע, התשכ"ה – 1965 (להלן: "החוק").

בית משפט קמא העדיף את גרסתה העובדתית של המשיבה ועדיה ודחה את גרסת המבקש ועל כן קבע כי הדברים נאמרו כפי שנטען על ידי המשיבה.

בבואו לדון בטענת ההגנה שהעלה המבקש בסיכומיו, מצא בית משפט קמא לדחותה , בין היתר , מן הטעם שהאמירות שנאמרו לא נאמרו לצורך המשא ומתן שבין הצדדים ואינן קשורות למחלוקת שבין הורי המבקש למשיבה. מכאן שלא מתקיים החריג של "תוך כדי הדיון" הנדרש בסעיף 13(5) לחוק.

בית משפט קמא התייחס לטענות נוספות שלא מצאתי כי הן משמעותיות לדיון בפניי.

בבקשתו בפניי טוען המבקש כי פסק הדין מצביע על טעות גלויה על פני הפסק שדורש התערבות ערכאת הערעור. זאת ממספר טעמים:

מאחר והאמירות שנאמרו, נאמרו במסגרת משא ומתן לפשרה ועל כן חוסות תחת ההגנה שבסעיף 13(5) לחוק. הוא מוסיף כי הפסיקה ראתה לפרש את המונח "תוך כדי הדיון" פירוש מרחיב שכולל גם משא ומתן לפשרה, כפי שהיה במקרה כאן. כך גם אין מקום לאבחנה שעשה בית משפט קמא באשר לבעל דין ולבא כוחו.

מאחר והמשיבה עצמה לא הגישה את תביעתה מכוח חוק לשון הרע ולא דרשה סעד מכוח החוק.

הדברים שנאמרו, נאמרו במסגרת משא ומתן לפשרה ועל כן אין להציגם והם אינם קבילים במשפט .

הדברים שנאמרו אינם קללות וגידופים ואינם עולים כדי לשון הרע. מכל מקום קללות וגידופים הם חלק מהחיים החברתיים במדינה והכרה בהם כלשון הרע תביא להצפת בתי המשפט בתביעות.

המבקש מפרט טענות נוספות שנדמה שאינן מהותיות לעניין שבפניי.

באשר לקביעות העובדתיות שקבע בית משפט קמא לא מצאתי מקום להתערבות. הן מבוססות על הראיות ואף מתיישבות עם הדין והפסיקה.

אין בידי לקבל את טענת המבקש כי המשיבה לא הגישה את תביעתה מכוח החוק. שהרי תביעה קטנה מוגשת על ידי צדדים לא מיוצגים שאינם אמונים על החוק. בתחילת הדיון, כפי שעולה מן הפרוטוקול של בית משפט קמא טוענת המשיבה כי היא תובעת בגין הכפשתה. ומהי הכפשה אם לא לשון הרע?

גם אם אקבל את טענות המבקש כי האמירות נאמרו במסגרת ניסיון פשרה שמהווה חלק מהדיון, הרי שלא מתקיים בענייננו תנאי נוסף והוא שהאמירה תהיה בין הצדדים להליך.

בענייננו נכח בפגישה גורם שלא היה צד להליכים בהוצל"פ והוא חמה של המשיבה. אמנם הוא ערב להתחייבויותיה, אך המבקש בחר שלא להכניסו להליך המשפטי. משכך מדובר בגורם זר שמחוץ למשפט. על כך קובע כבוד השופט זילברטל ברע"א 453/14 תמיר מדר נ' שלום אורן, מיום 1.6.14:

"ודוק: הגנת סעיף 13(5) חלה רק על פרסום שנעשה במסגרת הליך שיפוטי והמכוון כלפי מי שהוא צד למשפט כאשר "תנאי לחיסוי שהפרסום אינו נעשה לזרים, כלומר לאנשים שמחוץ למשפט " ( עניין זיידמן: אורי שנהר, דיני לשון הרע 199 (1997))"

לעניין זה ראו גם פסק דינו של כבוד השופט גד גדעון בע"א (ב"ש) 53708-08-20 אשר טולדנו נ' יוגב מסס, מיום 22.10.20 (לא הוגשה בקשת רשות ערעור – ח.ו.ו.) שממנו ניתן ללמוד שניים לענייננו: האחד , כי השתלחות סתם שמטרתה לבזות את מושא האמירה שאינה לצורך קידום ההתדיינות אינה נכנסת תחת ההגנה שבסעיף 13(5) לחוק והשני, כי מקום שהיו שומעים לאמירות שאינם צדדים להליך ייחשבו אמירות כאלה כפרסום וההגנה שבסעיף לא תעמוד לצד שביטא אותה.

כאמור לעיל אף אני איני בטוחה שעל פי הפסיקה ניתן לומר שהאמירות שנאמרו הן בגדר צעד שננקט בקשר עם ההליך בכל שלב משלביו השונים, לרבות כל פניה בכתב ומסמך הדרוש במהלך הרגיל של המשפט והמשמשו כהלכה" ראו עניין זיידמן שם.

שהרי מה לאמירות על דברים שאמרה לכאורה המשיבה לאמו של המבקש ולחוזה השכירות?! היש בהם כדי לשמש את ההליך כלל? הוא הדין באשר לאמירות הנוספות שמצא בית משפט קמא לקבוע שנאמרו על ידי המבקש.

סוף דבר

לא נפל כל פגם מהותי בפסק דינו של בית משפט קמא. משכך ועל פי ההלכה אין מקום להתערבות בו והבקשה נדחית.

משלא התבקשה תגובה לא ראיתי לעשות צו להוצאות.

המזכירות תעביר את העתק פסק הדין לצדדים.

ניתן היום, י"ד סיוון תשפ"א, 25 מאי 2021, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: עו"ד רונן רוזנבלט
נתבע: אדוה לוי
שופט :
עורכי דין: