ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין גרקביק ולדמיר נגד חד אסף מתכות בע"מ :

בפני כבוד ה שופט איל באומגרט

המבקש
גרקביק ולדמיר

נגד

המשיבות

חד אסף מתכות בע"מ
מנורה מבטחים ביטוח בע"מ

בית משפט קמא קבע, כי יש קושי לקבל את גרסתו של המבקש; עוד קבע בית משפט קמא, כי המשיבה 1 התרשלה.

החלטה

לפני שתי בקשות. בקשה לפטור מהפקדת ערובה ובקשה לפטור מתשלום אגרה.

בית משפט קמא קבע, כי יש קושי לקבל את גרסתו של המבקש; עוד קבע בית משפט קמא, כי המשיבה 1 התרשלה.

בסופו של יום בית משפט קמא חייב את המשיבות לשלם למבקש פיצוי כולל בסך של 45,000 ₪. מסכום זה נקבע, כי יש להפחית אשם תורם בשיעור של 30%, דהיינו סך של 13,500 ₪.
לפיכך נקבע, כי נזקו של המבקש מסתכם בסך של 31,500 ₪. מסכום זה הופחתו תשלומים שהתקבלו מהמל"ל בסכום של 12,500 ₪.
בית משפט קמא קבע, כי המשיבות תשלמנה למבקש פיצוי בסך של 19,000 ₪; הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בשיעור של 20% מהפיצוי האמור וכן החזר אגרה ששולמה בסך של 750 ₪.

המבקש ממאן להשלים עם פסק הדין, הגיש הודעת ערעור ואת הבקשות דנן.

לטענת המבקש, הוא פרוד, נמצא בהליכי גירושין ומתקיים מקצבאות – קצבת נכות וקצבת ניידות .
דיון והכרעה;

לצורך הדיון המשפטי בבקשות, יתייחס בית המשפט לבקשה לפטור מהפקדת ערובה ולבקשה לפטור מתשלום אגרה באופן נפרד. לצורך יישום הדין בנסיבות, הדיון יאוחד, שכן הבקשות הוגשו כמקשה אחת.

ככלל, תקנה 1 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשע"ט- 2018 (להלן: " התקנות") קובעת, כי מטרתן היא ליצור ודאות דיונית, למנוע שרירותיות ולהגשים את העקרונות החוקתיים העומדים ביסודו של הליך שיפוטי ראוי והוגן, על מנת להגיע לחקר האמת, ולהשיג תוצאה נכונה ופתרון צודק של הסכסוך.

תקנה 5 לתקנות קובעת, כי בית המשפט נדרש לאזן, לפי העניין, בין האינטרס של בעלי הדין ובין האינטרס הציבורי. דהיינו, נגישות הציבור למערכת בתי המשפט לרבות קיומו של דיון משפטי צודק, מהיר ויעיל, חיסכון במשאבי זמן ועלויות, מניעת הכרעות סותרות ומניעת שימוש לרעה בהליך השיפוטי.

נוסף על כך, תקנה 5א לתקנות קובעת, כי עקרונות היסוד של התקנות ישמשו את בית המשפט בהפעילו את שיקול דעתו מכוח התקנות או מכוח כל חיקוק אחר.

תקנה 50(2) לתקנות קובעת, כי בית המשפט רשאי להחליט בבקשה, על יסודה בלבד, וזו לשונה:

"50. על בקשה שיש להגיש בכתב, יחולו הוראות אלה:

(2)החליט בית המשפט, לאחר שעיין בבקשה, שאין היא מצריכה תשובה, ידחנה מיד;"

עיון בתקנות מגלה, כי בית המשפט רשאי לדחות בקשה, על יסודה, אם סבור, כי היא אינה מצריכה תשובה. בעניינו כאמור לעיל, נוכח הנימוקים שיפורטו להלן, מוחלט לדחות הבקשות מבלי להידרש לתשובה.

הבקשה לפטור מהפקדת ערובה;

בכל הנוגע להבטחת הוצאות משיב בהליך הערעור, קובעת תקנה 135 כהאי לישנא:
"(א) עם הגשת הערעור יפקיד המערער ערובה להבטחת הוצאות המשיבים בסכום הנקוב בתוספת השלישית וימציא הודעה על כך למשיב.
ב) על אף האמור בתקנת משנה (א), בית המשפט רשאי להורות על פטור ממתן ערובה או על שינוי סכומה.
(ג) לא קיים המערער הוראה בדבר הערובה, רשאי בית המשפט להורות על מחיקת הערעור או על דחיית המועד להפקדתה."

דומה, שרוח הכללים שנקבעו עד עתה בהלכה הפסוקה לעניין שיקול הדעת שעל בית המשפט להפעיל כשמונחת לפניו בקשה לפטור מהפקדת ערובה, טובים גם עתה.

עם זאת, פרשנות ההלכה תהא, בהתאם לעקרונות היסוד של התקנות בכלל, וכן של התקנות הנוגעות לבקשה לפטור מערובה, בפרט ובהתאמה.

בבשג"ץ 4934/14 גורנשטיין נ' כנסת ישראל (במאגרים) (להלן: " עניין גורנשטיין"), נקבע, כי על בית המשפט לוודא שהצד שכנגד לא ייצא בחיסרון כיס היה והערעור יידחה.

עוד נקבע בעניין גורנשטיין, כי בעת קביעת שומת הערובה על בית המשפט לקחת בחשבון את מורכבות ההליך, שיעור ההוצאות שנפסקו בבית משפט קמא ומספר הצדדים.

אשר על כן נקבע בעניין גורנשטיין, כי על שני תנאים מצטברים להתקיים שעה שבבקשה לפטור מערובה עסקינן. אלו הם התנאים:

א. סיכויי הערעור טובים.
ב. המבקש הוכיח את חסרון הכיס להפקיד הערובה.

כפי שנקבע בעניין גורנשטיין, על המבקש להוכיח כי לערעור סיכוי אמתי ולא די בסיכוי סתמי וקלוש. בכל הנוגע ליכולת כלכלית או העדרה, נדרש המבקש, להתכבד ולהידרש לפרטי יכולתו הכלכלית ובכלל זה לצרף תדפיסי חשבון בנק, רכוש ולהצהיר על ניסיונו לגייס את הערובה ממעגל חברים וקרובים.

בהתאם לאמור לעיל, על אף שפסק הדין בעניין גורשטיין ניתן עובר למועד כניסת התקנות לתוקף, הרי ברי, כי עקרונותיו העומדים בבסיס החלטה למתן פטור מהפקדת ערובה, חלים על התקנות, ועל בית המשפט לבחון שיקולים אלה בבואו ליתן פטור או הפחתה של סכום הערובה שהוטל.

הבקשה לפטור מתשלום אגרה;

בעניין גורשטיין נקבע, כי לתשלום אגרה מספר מטרות ובהן, נשיאה בחלק היחסי של עלות ניהול ההליך ומניעת פתיחת הליכי סרק.

עוד נקבע בעניין גורנשטיין, כי על מנת להיעתר לבקשה לפטור מאגרה על שני תנאים מצטברים להתקיים: המבקש אינו יכול לעמוד בתשלום האגרה וההליך מגלה עילה.

עוד נקבע שם, כי בכל הנוגע לתנאי הראשון- היעדר יכולת כלכלית, על המבקש להיכנס לפרטי יכולתו הכלכלית ובכלל זה לצרף תדפיסי חשבון בנק, דיווח על הוצאות וכיוצא בזה. באשר לתנאי השני- האם ההליך מגלה עילה, נקבע בעניין גורנשטיין, שאין מדובר ברף גבוה ועניינו בחינה לכאורית של העילה.

מן הכלל אל הפרט;

בעניינו, עיון בתדפיסי חשבון הבנק שצורפו מעלה, כי למבקש יתרת זכות בסך של 19,488 ₪ נכון ליום 24.5.21.

כמו כן, למבקש מסגרת אשראי בסך של 5,000 ₪.

בנסיבות אלה, משלא הוכח חסרון כיס, מוחלט לדחות את הבקשה לפטור מתשלום אגרה וכן את הבקשה לפטור מהפקדת ערובה, זאת מבלי להידרש לתשובה ומבלי הצורך לדון בסיכויי הערעור.

בבחינת למעלה מן הצורך יצוין, כי בכל הנוגע לסיכויי הערעור, מבלי לקבוע מסמרות ובזהירות הראויה, לא ניתן לומר, כי הוכח שסיכויי הערעור גבוהים.

לא תופקד הערובה ולא תשולם האגרה עד יום 15.6.21, ישקול בית המשפט מחיקת ההליך או דחייתו .

נוכח העובדה שלא הוגשה תשובה, אין צו להוצאות.

המזכירות תשלח ההחלטה למבקש.

ההחלטות ניתנו בסמכותי כרשם.

ניתנה היום, י"ד סיוון תשפ"א, 25 מאי 2021, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: גרקביק ולדמיר
נתבע: חד אסף מתכות בע"מ
שופט :
עורכי דין: