ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין י.ע.ס בנייה ויזמות בע"מ נגד א.י.ק.נ בע"מ :


בפני כבוד ה שופטת, סגנית הנשיאה שלהבת קמיר-וייס

המבקשים:

  1. י.ע.ס בנייה ויזמות בע"מ
  2. יאיר עזרא סולימני

ע"י ב"כ עוה"ד יובל דמול

נגד

המשיבה:
א.י.ק.נ בע"מ
ע"י ב"כ עוה"ד אייל רייף

החלטה

בפניי בקשת המבקשים לסילוק התביעה על הסף.
התביעה הוגשה על ידי המשיבה (להלן: "איקן") אשר עוסקת, בין השאר, בניכיון שיקים.
על פי המתואר בכתב התביעה, קיבלה איקן, ביום 20.08.19, שיקים שמשכה חברת יראת יזמות וקבלנות בע"מ (להלן: "יראת") בס ך כולל של 292,500 ₪, לניכיון ואלו לא כובדו. בעקבות זאת, הגיעה איקן ביום 28.10.19, להסכם מול יראת ובן-ציון סולימני (להלן: " בני") שהוא בעל מניותיה היחיד של יראת, לפריסת החוב תוך שניתנה ערבותו של בני לפירעון החוב . תשלום ראשון בסך 73,875 ₪ שולם במעמד ההסכם וניתנו שיקים אחרים של יראת לפירעון יתרת החוב (כל אחד בסך של 73,125 ₪) . אולם גם שיקים אלה לא כובדו.
יראת מצויה כיום בהליכי חדלות פירעון (חדל"פ 34524-04-20) , כאשר נספח א' לכתב ההגנה מלמד כי איקן היא זו אשר הגישה את הבקשה לצו פתיחת הליכים כנגד יראת.
לימים התברר לאיקן כי בני מצוי בהליכי פשיטת רגל (פש"ר 47907-06-17) מאז שנת 2017.
בסעיפים 8 ו- 9 לכתב התביעה טוענת איקן כנגד בני ויראת כי הם המשיכו להוציא שיקים לאיקן תוך רמייה והונאה במטרה להוציא ממנה כספים.
המבקשת 1 (להלן: "יעס") הוקמה ביום 29.10.17 והיא חברה בבעלות ו המלאה של המבקש 2 (להלן: " יאיר") שהוא בנו של בני. יעס עוסקת באותו תחום פעילות בו עוסקת יראת.
לטענת איקן בני נראה מנהל את העבודה בפרויקט שבו פעלה בעבר יראת וכעת פועלת בו יעס. כמו כן נצפה בני כשהו ניפגש עם גורמים עסקיים, לכאורה במסגרת הפעילות השוטפת של יעס מבלי שיאיר התלווה לפגישות אלו.
על בסיס האמור טוענת איקן כי בני עושה שימוש ביעס להמשך פעילותו העסקית כדי להתגבר על המגבלות החלות עליו עקב היותו בפשיטת רגל וכדי להבריח את נכסי יראת מנושיה.
לטענת איקן התנהגות בני מלמדת כי יעס הוקמה בכוונה שיעשה שימוש בישות המשפטית האחרת כדי לחמוק מנושים ולהבריח נכסים ועל כן מבקשת "להרים את מסך ההתאגדות" ולהטיל על יעס ועל יאיר כבעל מניותיה היחיד לשלם את חובות יראת כלפי איקן.
בתשובתה לבקשה טענה איקן כי התביעה מורכבת משתי עילות. האחת כנגד יאיר אשר סייע לבני בהברחת פעילות יראת שבפירוק, והשני יה כנגד יעס שהיא זו המקשרת בין החברות.
לטענת איקן הנתבעים לא העלו כל טענת הגנה כנגד התביעה לגופה.
עוד נטען, כי לאור התקנות החדשות לא ניתן כיום לברר את חיוב הנתבעים כצד שלישי במסגרת בקשה למתן הוראות בתיק הפירוק, דבר שהיה מקדם משמעותית את ההליכים, הואיל וכאשר מדובר בסוגיה עובדתית מורכבת יש לברר אותה כתביעה נפרדת ולפיכך אין פסול בהגשת התביעה ולכל היותר ניתן לצרף את המפרק כצד לתביעה או לקבל את הסכמתו להגשתה, תוך שהבהירה כי היה והיא תזכה בתביעה, כל סכום שיפסק יועבר לקופת הפירוק וישמש את כלל הנושים.
דיון והכרעה
ככלל, סעד של סילוק על הסף הוא סעד דראסטי שלא בנקל בית המשפט יעתר לקבלו ועליו לנהוג בזהירות בטרם עשיית שימוש בו. כך, יש להעדיף בירור התביעה על פני חסימת תובע מהבאת ראיותיו ומקום שקיים סיכוי, ולו קלוש, שהתובע יזכה בסעד שתבע בהתאם לעובדות ולטענות אשר פורטו בתביעתו, אין נועלים את שערי בית המשפט בפניו ( ראו; רע"א 2026/20 הוועדה המקומית לתכנון ובניה גליל תחתון נ' יצחק קוך (12.10.2020) ; רע"א 7909/20 פרי הגליל ( תעשיות) בע"מ נ' בוגופן בע"מ (14.02.2021)).
נקודת המוצא היא כתב התביעה, כאשר על בית המשפט להניח לצורך בחינת קיומה של עילת תביעה כי כל העובדות הנטענות בכתב התביעה נכונות ( ראו; רע"א 2022/07 הבנק הבינלאומי הראשון לישראל בע"מ נ' אר-און השקעות בע"מ, (13.8.2007)). כאשר המסכת העובדתית העולה מכתב התביעה הינה כזו, שאף אם נקבל אותה כמות שהיא, אין בכוחה להקים לתובע זכות לקבלת הסעד המבוקש כנגד הנתבע, הרי שכתב התביעה אינו מגלה עילת תביעה ויש למחוק את התביעה על הסף, על מנת שלא לאפשר הליך סרק ( ראו; ע"א 5634/05 צוקית הכרמל פרוייקטים בע"מ נ' מיכה צח חברה לקבלנות כללית בע"מ, (4.6.2007)).
תפקיד כתבי הטענות לגדור מראש את גדר המחלוקת בין הצדדים ולא ניתן לפסוק על סמך עובדות שהתובע לא טען בכתב התביעה ( ראו 536/89 פז חברת נפט בע"מ נ לויטין, פ"ד מו(3) 617 (1992).
כפי שיוסבר להלן , כתב התביעה אינו כולל את מרכיבי היסוד של עילות התביעה, הואיל ואין במסכת העובדות אשר הובאה בכתב התביעה כדי לזכות את איקן בסעד המבוקש או חלקו.
למרות שבכותרת כתב התביעה נרשם כי התביעה היא גם בעילה חוזית, כתב התביעה אינו מגלה עילת תביעה חוזית כנגד הנתבעים, הואיל ואין בכתב התביעה כל טענה לקיומו של חוזה בין איקן לבין הנתבעים, אלא מול יראת ובני בלבד ו אין בעובדות המפורטות בכתב התביעה טענה כי בני הציג עצמו בפני איקן כמייצג או כפועל מטעם יעס או בשמה .
על מנת לבסס זכות לסעד בגין עוולת תרמית דורש סעי ף 56 לפקודת הנזיקין את קיומם של חמישה יסודות מצטברים: היצג כוזב, היעדר אמונה באמיתות המצג, כוונה שהניצג יוטעה ויפעל בהסתמך על ההיצג, פעולת הניצג על יסוד ההיצג, נזק ממון שנגרם לניצג עקב ההיצג הכוזב.
כתב התביעה אינו מפרט כל עובדה שיש בה משום היצג כלפי איקן על ידי מי מהנתבעים, קל וחומר, היצג כוזב ולא נטען כי איקן פעלה על סמך היצג כוזב מצד הנתבעים , אלא על סמך מצגי בני ויראת . לפיכך, אין בעובדות הכלולות בכתב התביעה, אף בהנחה שהן נכונות כולן, כדי לגבש את יסודות עוולת התרמית הקבועות ב סעיף 56 לפקודת הנזיקין.
הטענה כי בעצם הקמת יעס בשנת 2017 היה משום היצג כוזב כלפי איקן בנוגע ליראת בשנת 2019 , אינה נתמכת בכל טענה עובדתית לביסוס כוונה שאיקן תוטעה ותפעל בהסתמך על ההיצג או שנזק הממון הנטען נגרם לאיקן עקב כך . הרי החוב של יראת לאיקן נוצר, לפי האמור בכתב התביעה, כתוצאה מאי כיבוד שיקים אשר התקבלו לידי איקן כחלק משרות ניכיון שיקים שנתנה איקן למי שקיבל מיראת את השיקים. כתב התביעה אינו כולל עובדות לביסוס קשר סיבתי בין החוב לבין הקמת יעס או השימוש אשר נעשה בה. לפיכך, המסכת העובדתית אשר בכתב התביעה אינה מגבשת זכות לסעד לפי עוולת התרמית גם בהיבט זה.
אשר לטענת המשיבה כי כתב התביעה מבסס עילה כנגד יאיר בגין רשלנותו כבעל המניות ביעס, הרי שלשם ביסוס זכאות לפיצוי בגין עוולת הרשלנות יש לבסס קיומה של חובת זהירות של המזיק כלפי הניזוק.
ההפניה בכתב התביעה לסעיף 252 לחוק החברות אינה מועילה, הואיל וסעיף זה מקים חובת זהירות של נושא המשרה כלפי החברה, אך אין בו להקים חובת זהירות של נושא המשרה כלפי אדם אחר. חובת זהירות זו יש לבסס בהתאם לדרישות סעיפים 35 ו- 36 לפקודת הנזיקין ולשם כך נדרש שבין הניזוק לבין נושא המשרה יתקיימו יחסי "רעות" (ראו לעניין זה ע"א 243/83 עיריית ירושלים נ' אלי גורדון, פ"ד לט(1) 113 (1985)).
אין בכתב התביעה טענות עובדתיות המקימות "רעות" בין איקן לבין יאיר או יעס, אלא כלפי בני ויראת בלבד. לפיכך אין המסכת העובדתית של כתב התביעה, אף בהנחה שכולה תוכח כנכונה, מקימה זכות לסעד המבוקש או חלקו.
הרמת מסך לפי סעיף 6 לחוק החברות משמשת לייחוס חוב של החברה לבעל מניות בה.
היות בני, בעל המניות ביראת, אביו של יאיר, בעל המניות ביעס, אינו מספיק לשם ייחוס חוב של יראת או בני ליעס או יאיר. גם טענת איקן לעניין ריבוי חברות אינה רלבנטית למקרה דנן, הואיל והדברים שנקבעו בפסיקה, מתייחסים לשרשור חברות או חברות הנמצאות באותה בעלות ולא לחברות בבעלויות נפרדות . בכתב התביעה נטען כי הבעלות היא נפרדת – יראת בבעלות בני בלבד ויעס בבעלות יאיר בלבד. לפיכך, אין התביעה מגלה גם עילה להרמת מסך וחיוב הנתבעים בחוב של יראת או בני.
לעניין הטענה ל"הברחת נכסים" הרי שאף לו היה נכלל בכתב התביעה פירוט עובדתי בנוגע לטענה זו, אשר נטענה בעלמא בכתב התביעה, הרי שראוי כי זו תידון בפני בית המשפט המחוזי הדן בפשיטת הרגל של בני או בחדלות הפרעון של יראת, כפי שנקבע בע"א 5709/99 זיוה לוין נ' גד שילר עו"ד, פ"ד נה(4) 925 (2001) בנוגע לביטול הענקות או עסקאות אשר מטרתן הברחת נכסים מפני נושי החייב כי:
"ביטול ההענקה ייתכן רק לאחר הכרזת פשיטת הרגל, משום שחסרה בדין הישראלי האזרחי הוראה כללית וישירה המאפשרת ביטול עיסקאות של חייב שמטרתן הברחת נכסים מפני נושיו גם בלא הליכי פשיטת רגל, אף שקיים איסור עונשי על כך ( סעיף 439 לחוק העונשין, תשל"ז-1977). במובן זה שונה הדין הישראלי מהדין האנגלי, אשר לאורך השנים חוקק מעשי חקיקה ספציפיים אשר אפשרו ביטולן של הענקות נכסים במירמה, לאו דווקא בקשר למעשי פשיטת רגל."
טענה להברחת נכסים על פי טיבה וטבעה יש לברר במסגרת תיק הפירוק, כפי שנקבע ברע"א 1664/20 פנינת עוזיאל בע"מ ואח' נ' עו"ד נדב לב ואח', (08.07.20)(להלן: "עניין עוזיאל") כי :
"בית משפט זה עמד על כך שישנן מחלוקות אשר ראויות על פי טיבן וטבען להתברר על דרך של בקשה למתן הוראות, וזאת אף אם מעורבים בהן צדדים שלישיים. כך למשל, במקרים בהם מתעוררת במסגרת הבקשה למתן הוראות שאלה בדבר היקף מסת הנכסים העומדת לחלוקה, ובכלל זאת שאלה בדבר הברחת נכסים. במצבים אלה נקבע כי יש להעדיף שהבירור ייערך דווקא בגדרו של הליך חדלות הפירעון ( רע"א 3032/08 רייך נ' עו"ד כהן, פסקה 6 (2.9.2009); עניין שרידב, פסקה 7; רע"א 2100/04 בלאס נ' עו"ד בויאר (6.6.2004))."
עמד על כך בית המשפט גם ב רע"א 9082/05 שרידב השקעות בע"מ נ' עו"ד אלקס הרטמן (26.03.2007) בהתייחסותו להעדפת מרמה כי:
"אין מקום שהליך כזה, המבוסס על עילה ייחודית לדיני חדלות פירעון, יתברר בפני בית משפט שאינו בית משפט של חדלות הפירעון. אין לקבל שבקשה של מפרק בעניין העדפת מרמה תתברר, למשל, בפני בית משפט שלום, אך משום שהסכום הנתבע בא בגדר סמכותו ( ראו עמדתי בע"א 8800/01 כץ נ' Jerusalem Enterprises Inc, פ"ד נח(6) 901, 912-911, ובע"א 2846/03 אלדרמן נ' ארליך, פ"ד נט(3) 529, 538-537; וכן ראו, ע"א 5709/99 לוין נ' שילר, פד נה(4) 925, 936 (השופטת א' פרוקצ'יה)). יש לזכור, כי לשופטים הדנים בתיקי חדלות פירעון עומדת מומחיות מיוחדת בנושא, ולפיכך ראוי שהם ידונו בעילות המיוחדות לתחום משפטי זה." (ההדגשות שלי – ש.ק.ו.)
על גישה זו חזר גם בית המשפט המחוזי בפש"ר ( מחוזי ת"א) 2401/99 עו"ד ישי בית און בתפקידו כנאמן לנכסי החייב יוסף סייג נ' לאודטה מידע בזמן אמת בע"מ (11.05.2011) בקובעו כי:
"כך או כך, הרי שחרף הקושי שבסעיף 96 ( ואשר נובע, למצער בחלקו, מן ההבדלים בין שתי הפקודות המנדטוריות עליהם נסמכים דיני חדלות פרעון דהיום), הרי ניתן לקבוע כבר כעת, כי אין לראות את העניין כ"סכסוך בין שתי חברות סולבנטיות", אשר יש לבררו בדרך תביעה רגילה; נהפוך הוא. עניין לנו בבירור מהלכים, אשר כל-כולם נוגעים ב"ליבה הקשה" של דיני חדלות הפרעון – העברות נכסים על-ידי חייב נתון בקשיים, ש"חרב פשיטת הרגל" כבר מונפת מעל צווארו." ( ההדגשות שלי – ש.ק.ו.)
מצב משפטי זה היה ידוע לאיקן ולבא כוחה, עו"ד אייל רייף, שכן בית המשפט המחוזי באר שבע במסגרת פש"ר 34017-10-17 רייטמן נ' רייטמן ואח' , הליך פשיטת הרגל נשוא עניין פנינת עוזיאל, בהחלטתו מיום 31.05.20 חייב את איקן ועו"ד אייל רייף כצדדים שלישיים, יחב עם צדדים שלישיים נוספים, בהשבה של כספים אשר הועברו לידיהם לשם הברחת נכסי החייב מנושיו.
במסגרת החלטה זו קבע בית המשפט כי:
"הברחת הכספים על ידי החייב לידי מכרו וידידו עו"ד רייף בחודש 12/2017, באמצעות בנו בן, כחודשיים לאחר מועד מתן צו הכינוס, מהווה פעולה חמורה במיוחד. במועד זה, העברת כספים באופן בו הדברים נעשו מלמדת על כך שהם הוברחו באופן מתוחכם, באמצעות איש קש (בנו של החייב, בן) וזאת על מנת שלא יגיעו אל קופת הכינוס וישמשו לתשלום עבור חובותיו של החייב לנושים. טיב הקשר בין הצדדים מלמד, כי הכספים הועברו על ידי החייב לאחר מועד מתן צו הכינוס באמצעות בנו בן לידי מכרו הטוב ואיש אמונו, עו"ד רייף. ראוי לציין, כי עו"ד רייף היה גם זה שעמד מאחורי הגשת הבקשה להליך פשיטת הרגל על ידי הנושה בתיק זה"
ובהמשך כי:
"פעולה זו של העברת הכספים בסך של 1,399,000 ₪ לעו"ד רייף מהווה הברחת נכסים בלתי חוקית המנוגדת לצו הכינוס, והיא נעדרת כל תוקף. משמעות הדבר היא שיש לחייב את כלל המעורבים בהברחת הכספים, להשיב את הכספים לקופת הכינוס."
וכמו כן נקבע כי:
"בן משפחה המסייע באופן פעיל בהעברת כספים לפי הנחיות החייב, במועד בו קיים צו לכינוס נכסי החייב, נושא באחריות בהליך פשיטת הרגל המתנהל נגד החייב, להשבת הכספים שהועלמו מקופת הכינוס."
ובאשר לחבותו של עו"ד רייף נקבע כי:
"מערכת ההתחשבנות בין החייב לעו"ד רייף (אשר באופן מודע ומכוון לא נחשפה) אינה מעלה או מורידה, שכן בכל מקרה נאסר על החייב להעביר, באמצעות בנו, כספים אל עו"ד רייף לאחר מועד מתן צו הכינוס. מתוך איסור זה, אשר עו"ד רייף היה מודע לו היטב, נלמדת גם חובת ההשבה המוטלת על עו"ד רייף, לפיה הוא נדרש להחזיר את הכספים לקופת הכינוס."
זאת בנסיבות לגביהן קבע בית המשפט כי:
"בחינת מכלול הנסיבות והתרשמות בית המשפט מהתמונה כפי שהתגלתה, מלמדות כי מדובר בשיתוף פעולה של החייב ושל עו"ד רייף בהברחת כספים מפני נושיו של החייב, על מנת שהכספים יהיו מצויים בידיו של עו"ד רייף, כמעיין "בנק" סודי אשר בו יכולים השניים לפעול בכספים. כאמור, לצורך חיובו של עו"ד רייף בהשבה, אין הכרח לקבוע את מהות ומטרת העברת הכספים (שעה שעו"ד רייף נמנע באופן מכוון ממתן גרסה ומהצגת מסמכים בעניין זה), ודי בכך שמדובר בכספי החייב אשר הוברחו לאחר מועד מתן צו הכינוס." (ההדגשה שלי – ש.ק.ו.)
יש לציין, כי כתב התביעה במקרה דנן אינו כולל טענות עובדתיות להעברת כספים של יראת או בני ליעס או יאיר, אלא רק שימוש של בני ביעס להמשך פעילות עסקית אשר ביצע בני באמצעות יראת לפני הקמתה של יעס.

לאור האמור לעיל, אני מוצאת למחוק את התביעה על הסף, הואיל וכתב התביעה אינו מגלה עילת תביעה כנגד הנתבעים.
בנסיבותיו המיוחדות של המקרה, אינני עושה צו להוצאות.
המזכירות תסגור את התיק.

ניתנה היום, ג' סיוון תשפ"א, 14 מאי 2021, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: י.ע.ס בנייה ויזמות בע"מ
נתבע: א.י.ק.נ בע"מ
שופט :
עורכי דין: