ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין חן טבע נגד מדינת ישראל :

בפני כבוד ה שופטת שירי שפר

המבקש

חן טבע

נגד

המשיבה

  1. מדינת ישראל
  2. משטרת ישראל-פניות נהגים

החלטה

בפני בקשה להארכת מועד להישפט בגין דוח מספר 90510794432 וזאת בהתאם לסמכותי מכ וח סעיף 230 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב – 1982.
על פי האמור בדוח, רכב בחזקתו של המבקש צולם ביום 01/12/17 כשנהגו מבצע עבירת תנועה (נהיגה במהירות של 131 קמ"ש בדרך בה המהירות המירבית המותרת היא 100 קמ"ש). הדוח הוסב על שם המבקש ביום 03/07/18 לבקשת בעלת הרכב, תנועת הצופים העבריים מיום 27/05/18 מכוח החזקתו ברכב שצולם ועל פי הצהרה שמסר מבעוד מועד לידי בעלת הרכב.
לטענת המבקש לא פנה במועדים הקבועים בחוק בבקשה להישפט בשל אי קבלת הדוח – לטענתו, במועד משלוח הבקשה לכתובתו הרשומה – הנעורים 1/4, חולון, התגורר ברחוב מרדכי ביטרמן 5, פתח תקוה. לעניין עיוות הדין – לא טען כי אחר נהג או החזיק ברכב אך טען להתיישנות.
המשיבה התנגדה לבקשה, לדבריה – הדוח המקורי נשלח לכתובת הרשומה של המבקש. המבקש לא טרח לעדכן כתובתו ולכן אין לו להלין אלא על עצמו. לעניין טענת ההתיישנות – טענה המשיבה כי תקופת ההתיישנות עומדת על שנה.
השיקולים להם בית המשפט נדרש בדונו בבקשה להארכת מועד להישפט דומים לאלה שהוא שוקל בבקשה לביטול פסק דין שניתן שלא בנוכחות הנאשם. על בית המשפט לבחון אם מתקיים לפחות אחד משני התנאים שלהן:
האחד – סיבה מוצדקת להימנעותו של המבקש מלהגיש במועד את הבקשה להישפט.
השני – אם יגרם למבקש עיוות דין, במידה ולא ינתן לו יומו.
אין חובה לדון בבקשה זו במעמד שני הצדדים.
ראו בעניין זה ההלכה עליה חזר בית המשפט העליון ברע"פ 8427/17 מדינת ישראל נ' אמנון סאלם (25.3.18) (להלן- רע"פ סאלם):
"אין חובה לקיים דיון במעמד הצדדים, כל אימת שמתבקש ביטולו של פסק דין שניתן בהעדר. קיום דיון כאמור הוא החריג ולא הכלל, ובית המשפט יזמן את הצדדים לדיון בנסיבות חריגות, שבהן ניתן להצביע על טעמים של ממש לביטולו של פסק דין שניתן בהעדר. עם זאת, כל בית המשפט הדוחה בקשה לקיים דיון בנוכחות הצדדים, לנמק ולו בקצרה את החלטתו לדחות את הבקשה"
בעניינו של המבקש, לא מצאתי כי המחלוקת העולה מטיעוני הצדדים היא כזו המצריכה בירור עובדתי במעמד הדיון. הטענות העובדתיות והמשפטיות הן ברורות.
בחנתי את טענותיו של המבקש:
בנוגע לטענה כי המבקש לא קיבל את דבר הדואר הרשום, אין לי אלא להפנות לרע"פ סאלם:
"כאשר דוח העבירה, ההזמנה לדיון או כתב האישום נשלחים בדואר רשום לכתובתו של המבקש במשרד הפנים, לא תעמוד לו, ככלל, טענה לקיומה של סיבה מוצדקת לאי התייצבות. "
לטענת המבקש לא התגורר בכתובתו הרשומה במשרד הפנים – אך מן הבקשה עולה כי לא עדכן במשרד הפנים את כתובתו החדשה. ואכן, אישור מסירת הדוח חזר בציון "לא ידוע במען". בנסיבות אלו אין למבקש להלין אלא על עצמו. הדוח לא הגיע ליעדו בשל אי עדכון כתובתו – ולא בשל סיבות שלא היו תלויות במבקש.
בנוגע לטענה כי יגרם למבקש עיוות דין אם לא ינתן לו יומו, כפי שנקבע ברע"פ סאלם שלעיל:
"על כל הטוען לקיומה של עילה זו, במסגרת בקשה לביטול פסק דין שניתן בהיעדר, להציג טעמים של ממש לביסוס טענתו, טעמים הנתמכים במסמכים ובראיות שיש בהם פוטנציאל של ממש לשינוי התוצאה. "
המבקש לא טען כי אדם אח ר נהג או החזיק ברכבו. המבקש טען כי חלה התיישנות שכן הדוח לא נשלח אליו תוך 4 חודשים.
בהתאם לסעיף 225א ( א1) לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב – 1982 (להלן: החסד"פ), היתה העבירה עבירת תעבורה שהחשד לביצועה מבוסס על צילום רכב, לא יוגש עליה כתב אישום ולא תומצא לבעל הרכב הודעת תשלום קנס, אם עברה תקופה כמפורט להלן:
ארבעה חודשים ממועד ביצוע העבירה, למעט רכב כאמור בפסקה (2)
שישה חודשים ממועד ביצוע העבירה אם היה הרכב רכב חדש בהתאם לסעיף 225א (א2) לחסד"פ – הוכיח בעל רכב כי לא חלה עליו אחריות פלילית לעבירה, ניתן להגיש כתב אישום או להמציא הודעת תשלום קנס אם לא עברה שנה מיום ביצוע העבירה או אם לא חלפו 3 חודשים מהמועד שבו הוכיח בעל הרכב כי לא חלה עליו אחריות כאמור, לפי המאוחר, ובלבד שלא עברו שנתיים מיום ביצוע העבירה.
בעניין הדוח נשוא הבקשה, כאמור, העבירה צולמה ביום 01/12/17.
בעלת הרכב, תנועת הצופים העבריים, פנתה בבקשה להסבת הדוח ביום 27/05/18.
הדוח הוסב על שם המבקש ביום 03/07/18 ונשלח לכתובתו הרשומה של המבקש.
אישור המסירה חזר בציון "לא ידוע במען" ביום 09/07/18.
הדוח, אם כן , נשלח במועד ולא חלה התיישנות כטענת המבקש. תקופת התיישנות של 4 חודשים רלוונטית רק בעת משלוח הדוח לבעל הרכב. המבקש, אינו בעל הרכב כי אם המחזיק ותקופת ההתיישנות לגביו נקבעה כאמור לעיל בסעיף 225א (א2) לחסד"פ. הדוח נשלח לכתובתו הרשומה בתוך שנה מיום ביצוע העבירה וכן בתוך 3 חודשים מיום פניית בעלת הרכב.
מכאן כי אין בפי המבקש טענת עיוות דין שיש בה פוטנציאל של ממש לשינוי התוצאה.
בית המשפט מחויב ליתן ביטוי לעקרון סופיות הדיון ולא להשתמש בסמכותו להאריך מועדים כדבר בשגרה.
לאור האמור, משלא שוכנעתי כי היתה סיבה מוצדקת להימנעותו של המבקש מלהגיש את הבקשה במועד, משלא שוכנעתי כי יגרם למבקש עיוות דין במידה ולא ינתן לו יומו, ומשמצאתי כי בנסיבות העניין גובר האינטרס הציבורי המחייב את סופיות הדיון על פני נסיבותיו האישיות של המבקש, לא מצאתי הצדקה להיעתר לבקשה.
הבקשה נדחית.
המזכירות תשלח ההחלטה לצדדים.
ניתנה היום, ג' סיוון תשפ"א, 14 מאי 2021, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: חן טבע
נתבע: מדינת ישראל
שופט :
עורכי דין: