ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין צ.י. תעשיות מזון יבנה בע"מ נגד עדי שקד :

בפני כבוד ה שופטת חגית בולמש

תובעים

צ.י. תעשיות מזון יבנה בע"מ

נגד

נתבעים

  1. עדי שקד
  2. תומר ניניו
  3. יואב שקד

החלטה

בפני בקשת רשות להתגונן בפני שטר חוב ו ערבות משנת 2013 שהגישה המשיבה , ספקית מזון ללקוחות מוסדיים , כנגד המבקשים, החתומים לטענתה על השטר. גובה השטר נשוא הבקשה הינו על סך 199,652 ₪. המבקשים טענו בבקשת הרשות להתגונן כי אינם חתומים על הערבות וכי יש לקזז מחוב המשיבה הנתבע קיזוזים והחזרות שבוצעו, לטענתם, במהלך השנים , אל מול הכרטסת של המשיבה.
בקשת הרשות להתגונן הוגשה בשם שלושת המבקשים. המבקשים 1-2 הינם בני זוג המפעילים תחת עוסק מורשה עסק בשם "ניניו שיווק" , והיו לקוחה של המשיבה עד לחודש מרץ 2020. המבקש 3 הינו אביה של המבקשת 1. בשל משבר הקורונה ספג העסק, לטענתם , הפסדים רבים ברגע אחד. טענותיהם כנגד השטר כוללות טענות שטריות (זיוף), טענות כנגד החוב בכרטסת וטענות לקיזוז. הטענה הראשונה היא כי חתימת המבקשים על השטר אינה חתימתם וזו זויפה . כמו כן, טוענים כי אינם יודעים כיצד חושב הסכום הנקוב בשטר, לא הוצגו חשבוניות או פירוט עבור החוב. בנוסף, טענו כי ביצעו החזרות שונות לסוכן המשיבה, אולם אלה לא קוזזו. אישור החזרות אחד צורף כנספח 1.
המבקשים טוענים כי פנו למשיבה מספר פעמים על מנת לערוך התחשבנות, ככל שנדרש, אולם המשיבה התנגדה. כן טוענים המבקשים לשיהוי בהגשת השטר, שעה שרק עתה הוגש, קרוב לשבע שנים לאחר חתימתו.
בבקשה מכחישים המבקשים כי סופקה סחורה לעסק, לא ידעו אודות השטר, ועל המשיבה לתבוע את העסק ולא את המבקשים אישית.
הנספח היחיד שצורף בנוגע לטענת ההחזרות והקיזוזים הינו מסמך בכתב יד, הכולל החזרות של 9 סוגי פריטים, ללא חישוב מחיר וללא פירוט נוסף. לא קיים כל פירוט נוסף מעבר לכך בבקשת הרשות להתגונן.
באשר למבקש 3, זה אינו חתום על הסכם הערבות, אינו חלק מהעסק, ואינו מכיר כלל את ה משיבה. על כן יש לדחות את התביעה כנגדו על הסף כבר בשלב רשות להתגונן.
המשיבה ביקשה עיקולים ו הצדדים הסכימו על הותרת עיקול על נכס מקרקעין. במסגרת הבקשה הצהירה המבקשת על המצב הכלכלי של העסק והקושי בהפעלתו וכן כי במידה וייפסק כי עליה לשלם יקרוס העסק בשל אי תזרים שניתן לקבל.
התקיים דיון בתיק זה, אליו לא התייצב בתחילה המבקש 3 , ואף לא התעתד להתייצב. רק לאחר המתנה ממושכת, ולאחר שהובהר לבאת כוחו כי אי התייצבותו יכולה להוביל לדחיית בקשתו, הגיע מבקש זה.
בדיון ציינה ב"כ המבקשים כי אינה זוכרת אם נשלחה אליה הכרטסת של הנהלת חשבונות המשיבה, לאחר שזו נתבקשה, והובהר על ידי ב"כ המשיב ה כי אלה נשלחו אליה והוא יכול להציג את שליחתם. המבקשים 1-2 מודים כי אכן סופקה סחורה ועבדו ביחד, אולם הסחורה לא סופקה ביחס לחוב הנטען, כשלא ניתן לדעת מהו החוב.
מאחר והמבקש 3 הינו ערב, וכפי שעלה בדיון הוא מי שביכולתו להסדיר את החוב ובגללו התקשרה המשיבה עם המבקשים, הרי שנוכחותו היתה חשובה למשיבה וערבותו היוותה חלק מהותי במתן האשראי למבקשים 1-2.
המבקש 1 העיד כי אינו זוכר כמה החזרות היו במהלך התקופה, וכך גם לא ידע להעריך את היקף ההחזרות שפורט בנספח 1 שהוגש על ידו, אשר הוערך על ידי המשיבה בכ- 4,000 ₪ בערך. התנהלותם בעסק הינה במסגרת עוסק מורשה, ומנהלים את העסק באמצעות רואה חשבון. לשאלה מדוע לא צורפה כרטסת נגדית לתצהירו ו לבקשת הרשות להתגונן ציין כי הוא אינו מתעסק בכרטסת ובחשבונות אלא המבקשת, בת זוגתו. כאשר הוצגו למבקש שטר החוב עם חתימתו המקורית וכן כתב חוב נוסף מיום 8.6.15 שטרם הוגש לביצוע, המבקש ציין כי אינו מזהה את חתימתו. העד אישר שהמבקש 3 חתם על שטרי ערבות לספקים נוספים.
המבקשת אף היא שללה בחקירתה את חתימתה על שטר החוב, וכן על שטר החוב מיום 8.6.15. לשאלה מי אחראי על ניהול החשבונות ציינה שהיא והמבקש ביחד, וכן טענה שהיא כלל אינה יודעת האם יש כרטסת נגדית לזו של המשיבה. לטענתה הם כלל לא חייבים למשיבה דבר, ולאחר שאלות נוספות ציינה שלא קיימת כרטסת כלל מטעמה. כלל תשובותיה של המבקשת כללו שלילה גורפת או טענה לאי זכרון ואי ידיעה לטענות רבות, סתרו את גרסתה וגרסת המבקש בנוגע לאופן ניהול החשבונות לקיומה של יריבות בינם לבין המשיבה, כולל לשאלה מי רשם את רשימת ההחזרות שצורפה כנספח 1, שהיא הראיה היחידה שצורפה בנוגע לטענת הקיזוז מטעמה. המבקשת גם לא ידעה להעריך את היקף הסחורה המוחזרת לטענתה, על פי מסמך זה.
כאשר ב"כ המשיבה הציג למבקשת את תעודות הזהות המצולמות שלה וצילום רשיון הרכב של המבקש 3, אביה, טענה כי אינה יודעת כיצד הגיעו לידי המשיבה ולא ה ציגה הסבר בנוגע לקיום צילום תעודת זהות שלה אצל המשיבה.
לאחר שעות המתנה למבקש 3, התייצב המבקש 3 לחקירתו. המבקש ציין כי כששאל את המבקשת מהו החוב נענה שאין כרטסת, ועד עכשיו הם אינם יודעים מה גובה החוב. לדבריו, הוא יודע שהמבקשת חייבת כסף למשיב ה, יודע שיש כרטסת לא מוסדרת והיו החזרות של סחורות, אולם לא יודע מה החוב. כדבריו "לא מכחישים את החוב אבל לא יודעים מה החוב". המשיבה הציגה כרטסת לפיה גובה החוב עומד על 480,000 ₪, וכן הציגה כרטסת על סך 267,000 ₪, כאשר התביעה הינה על 200,000 ₪. לאחר הצגה זו הבהיר המבקש כי רוצים להסדיר את החוב, אולם לא מדובר בעסק שלו. באשר לחתימותיו, בהגינותו הודה כי אינו זוכר את החתימות על השטר נשוא התביעה והשטר מיום 8.6.15, אולם לא שלל כי זו חתימתו . כשנשאל האם אפשרי שדני, שאימת את חתימת המבקש על גבי שטר החוב, נפגש עם המבקש בבית קפה מסוים ציין כי פגש אותו בבית קפה אולם הוא אינו זוכר אם חתם או לא. משכך, גם לאחר עדות זו, לא נמצא כי המבקש שולל כי זו חתימתו ולא טען כי היא זויפה.

דיון והכרעה:
המבקשים סומכים ידיהם בבקשה על שתי טענות. האחת – טענה לזיוף. השניה – טענה לקיזוז ואי דיוקים בכרטסת של המשיבה (בהעדר כרטסת מטעמם) . טענת קיזוז, על פי הפסיקה, יש לטעון בצורה מפורטת, ולא כלאחר יד. לו היתה מוגשת תביעת הנתבעת כתביעה, ולא כטענת קיזוז, היתה נדחית על הסף בהתאם לפירוט לעיל, בהעדר פירוט מינימאלי בכתב ההגנה. המסמך היחיד שהוגש לבית המשפט הינו מסמך בכתב יד, הכולל סחורה ששוויה, להערכת המשיבה, שלא נסתרה, עומד על אלפי שקלים בודדים. מסמך זה אינו יכול להסביר טענת קיזוז נטענת בעל פה בגין חוב על פי כרטסת של מאות אלפי שקלים.
טענת הקיזוז אינה עומדת בתנאים שנקבעו לצורך הגשת כתב תביעה, שהרי טענת הקיזוז נדרשת להקים עילה ולפרט את הנדרש לצורך הכרה בחוב, בדומה לתשתית הנדרשת לכתב תביעה, גם אם לא הוגשה תביעה נפרדת.
למבקשים ניתנו מספר הזדמנויות להציג את מלוא המידע שבידיהם, וכן לבדוק את הכרטסת נשוא התביעה. במשך כשנה, מיום הגשת השטר להוצאה לפועל ועד היום, לא הוגש ולו מסמך אחד שיכול להצביע על תמיכה בטענותיהם. הכרטסת עמדה לנגד עיניהם, הועברה על ידי המשיבה, והם, מצידם, לא פעלו על מנת לבחון את החוב ולהציג ראיות נגדיות. למעשה, בפני בית המשפט, כחלק מהגנתם, קיים מסמך אחד בלבד בכתב יד, שאינו בסכום מפורט, ולא קיימת כל כרטסת נגדית.
המבקשים ציינו לבית המשפט כי אינם חייבים דבר למשיבה, אולם לא הצביעו, אף לא על ראיה אחת, שתסביר, מעבר לנספח 1, מהו החוב לטענתם שיש לקזז מהכרטסת. העדר ראיות עד היום מצביע על חוסר נכונות, עד היום, לבחון את הטענות, נועדו להרוויח זמן לכל היותר, ולא ברור מדוע לא נקטו המבקשים עד היום בפעולות יזומות מטעמם, כגון בדיקה עם רו"ח מטעמם על פי החשבוניות, מהי הסחורה שסופקה ומה שולם.
הקיזוז אינו משתכלל באופן אוטומטי, ולא ניתן לטעון אותו כלאחר יד, אלא ש להציג הודעת קיזוז מתאימה, ובענייננו החזרות שבוצעו בפועל. נתבע המעלה טענת קיזוז הינה טענה לפיה הנתבע מודה כי הוא חייב לתובע כסף על פי השטר, אך טוען כי התובע חייב לנתבע כספים. הקיזוז נועד למנוע עוול לנתבע הנובע מאכיפת ההתחייבות של צד להסכם.
המבקשים טענ ו כי מדובר בכרטסת שאינה משקפת, לטענתם, את ההתקשרות בין הצדדים, אולם לא הציגו כל ראיה שתסתור כרטסת זו. המבקשים לא הצביעו על חוסר דיוק בכרטסת, לא ציינ ו מהו סכום הקיזוז או אי הדיוק, מהו הסכום שלא שולם, כאשר הוצג חוב גבוה בהרבה מהסכום שנתבע על פי השטר, והסתפקו בהעלאת טענת הקיזוז ואי דיוק כללית על מנת לאפשר להם להתגונן.
משכך, לא קיים בפני בית המשפט אף לא בדל של ראיה שיכולה להקים ולו הגנה בדוחק בנוגע להזמנות הסחורה והחשבוניות שצורפו. אין בידי הנתבעת אף לא את הסף הראייתי הנמוך ביותר שיכול לסייע לה להתגונן בפני התביעה שכן אין בידה כלום.
טענת המבקשים לקיזוז ואי דיוקים בכרטסת המשיבה, לרבות טענות לאי העמדת הכרטסת לבדיקה, כאשר אלה הועמדו כדין בטרם בקשת הרשות להתגונן, ולא הוצגו ראיות לאי הדיוקים עד למועד זה, נטענו כלאחר יד, ללא כל פירוט. בהעדר כל פירוט, לא ניתן לקבל אף לא אחת מטענותיהם הכלליות של המבקשים, למעט טענת קיזוז אחת בנוגע לסך של 4,000 ₪.
ככל שיש בידי המבקשים ראיות נוספות בנוגע לחוב, שלא הוצגו, יוכלו להעלותם במסגרת תביעה נפרדת, ככל שיבקשו לעשות כן, ולהציג את מלוא ראיותיהם, ככל שישנן, לקיומו של קיזוז ותשלומים עודפים. כאמור, הנספח היחיד שקיים בפני בית המשפט, שההגנה לגביו התקבלה, אינו יכול להעניק למבקשים הגנה כוללת בנוגע ליתר החיובים על פי כרטסת, ובהעדר ראיות לסתור.
טענתם היחידה שנותרה, כאמור, הינה טענה לזיוף. טענה זו לא נטענה על ידי המבקש 3, בעדותו, אלא טען כי אינו זוכר זאת. טענה זו, כאמור, לגביו, סותרת את טענתו לזיוף, ומשכך לא ניתן לקבלה. טענה לזיוף הינה טענה כבדת משקל, והמבקש בפועל לא הכחיש את החתימה. כך גם לא ניתן כל הסבר כיצד צילום הרישיון שלו הגיע לידי המשיבה, שעה שציינו המבקשים שאין למבקש 3 קשרי מסחר עם המשיבה ולא הוא שעמד בקשר עם המשיבה בנוגע לעסק ואספקת הסחורה.
טענת זיוף הינה טענה קשה כנגד אוחז השטר, שכן היא מטילה עננה פלילית על מעשיו. לא מדובר על חתימה ללא הרשאה אלא טענה לזיוף של ממש, והמבקש, בהגינותו, לא טען לכך בעדותו. זו אינה הכחשה של המבקש הנדרשת לצורך טענת זיוף, באופן המעביר את הנטל על המשיבה להוכיח כי זו לא זויפה ו כי חתימתו היא אמתית.
יש לציין כי המשיבה ציינה שכל הסכמתה להתקשר עם המבקשים 1-2 היתה בשל מעורבותו וערבותו של המבקש 3, בשל מצבו הכלכלי. לא בכדי התעקשה המשיבה על התייצבותו של המבקש לדיון, חקירתו, וכן התייצבותו לגישור. המשיבה ציינה היכן נפגש המנהל מטעמה עם המבקש, אימתה את חתימתו באמצעות מנהל זה, וכן קיים בידיה צילום של רשיון הנהיגה שלו. כנגד ראיות אלה קיימת רק טענה לאי זכירת החתימה, באופן רפה, וללא כל תימוכין בעניין זה. זו אינה הגנה ואין כל שלילת תוקפו של השטר.
באשר למבקשים 1-2, הרי שהם עומדים על טענתם שחתימתם זויפה, גם לאחר חקירה נגדית. משכך, בהתאם לפסיקה, הנטל לסתור טענת זיוף של חתימות מוטל על כתפי המבקש לקיים את החיוב השטרי, שכן המוציא מחברו עליו הראיה. בנוגע לטענה זו, מאחר והתביעה הינה תביעה שטרית, ולא תביעה כספית להשבת החוב, הרי שהגנתם מוגבלת לטענתם השטרית והיא בלבד. זוהי הטענה המשפטית והעובדתית היחידה הקיימת כיום בפני בית המשפט ובגינה ניתן ליתן על פי דין רשות להתגונן.
באשר לאישיות המשפטית הנפרדת – כפי שעלה בדיון, העסק אינו "חברה" והמבקשים 1-2 פעלו מול המשיבה כעוסק מורשה. עוסק מורשה אינו אישיות משפטית וכך גם תיק ה"עוסק מורשה" ברשויות המס אינו אישיות משפטית נפרדת מאישיותו המשפטית של העוסק. חוק החברות הקנה אישיות משפטית לחברה בע"מ, אולם בענייננו המבקשים פעל ו תחת עוסק מורשה.
לנוכח כל האמור לעיל, הגנתם של המבקשים בנוגע לגובה הסכום מתקבלת בחלקה המועט , בנוגע ל- 4,000 ₪ בלבד, ולא מתקבלת לגבי יתרת החוב, שעה שעד למועד זה לא קיים בפני בית המשפט אף לא מסמך אחד המציג ראיות לסתור את הכרטסת.
באשר לטענת הזיוף, ובנוגע למבקש 3, טענת הזיוף לא נטענה על ידו במסגרת חקירתו, והוא רק ציין כי אינו זוכר אם זו חתימתו. זאת, על אף גרסתה הסדורה של המשיבה בנוגע לנסיבות החתימה על השטר וחשיבות מעורבות המבקש 3 כתנאי להתקשרותה עם המבקשים 1-2. משכך, לא ניתן לקבל טענה זו לזיוף, שבפועל כלל לא נטענה בעדות , היא אינה מעבירה את הנטל על המשיבה, ומשכך בקשתו להתגונן נדחית.
לאחר שלא הוצגו טענות לקיזוז וכישלון תמורה על פי דיני הראיות, נדחית הטענה בנוגע להיקף הסכום שבשטר . ככל שקיימות למבקשים טענות, הרי שפתוחה להם הדרך לעשות סדר במסמכים ובכרטסות , כפי שהיתה להם ההזדמנות לעשות כן לאורך כל התקופה עד להחלטה זו, ולהגיש תביעה נפרדת, ככל שהמבקשים סבורים כי בדין מגיעה להם השבה. על פי הראיות שבפני בית המשפט, בשלב זה, הגנתם הינה "הגנת בדים" ללא כל תימוכין ראייתי . משכך, לא נחסמת דרכם של המבקשים בהיבט המהותי אלא רק בנוגע לאפשרות לטעון הגנתם במסגרת תיק זה. זאת, כפי שנקבע בע"א 1471/06 עגיב יעוץ וניהול בע"מ נ' רבינוביץ (מיום 10.9.07):
"הליך בסדר דין מקוצר וכמוהו בקשה לביצוע שטר נועדו לחסוך זמן שיפוטי ולמנוע דיוני סרק מקום שברור ונעלה מספק שאין לנתבע או לחייב כל סיכוי להדוף את טענותיו של התובע או המבקש באותם הליכים (ראו: ע"א 9654/02 חב' האחים אלפי נ' בנק לאומי לישראל, פ"ד נט(3) 41, 47 (2004) (להלן: עניין אלפי); ע"א 6514/96 חניון המרכבה חולון בע"מ נ' עיריית חולון, פ"ד נג(1) 390, 400 (1996); יואל זוסמן סדרי הדין האזרחי 675 (מהדורה שביעית, 1995) (להלן: זוסמן)). לפיכך, מקום שבו מתברר לבית המשפט מתוך תצהירו של מבקש הרשות להתגונן או המתנגד לביצוע שטר כי הגנתו אינה אלא "הגנת בדים" (sham defence) או כאשר הגנתו של המבקש מתבדית מניה וביה בחקירה נגדית, לא תינתן רשות להתגונן (ראו: עניין אלפי, שם; עניין זהבי, שם; עניין אוזן, שם; ע"א 3/65 אבניר נ' קרפין, פ"ד יט(4) 85, 87 (1965); ע"א 86/66 פריטל נ' החברה להנדסה חקלאית בישראל בע"מ, פ"ד כ(2) 520 (1966); זוסמן, 677-676)".

בקשת הרשות להתגונן ניתנת למבקשים 1-2 בלבד בנוגע לטענת הזיוף על מלוא סכום השטר , ולכל המבקשים בנוגע לקיזוז של 4,000 ₪ בלבד . בהתאם לסמכותי לפי תקנה 20(א)(ד) לתקנות סדר הדין החדשות, ובהתאם להוראת הפסיקה ביחס למקרים מסוג זה, וכאשר המבקש 3 בסופו של יום לא עמד מאחורי טענה זו, אני מוצאת לנכון להתנות את הרשות להתגונן בתנאים. ר' בעניין זה את רע"א 384/17 סבוב נ' גמא ניהול וסריקה בע"מ (פורסם ביום 1.2.17):
"בפסיקתו של בית משפט זה נקבע, כי ככלל התנאת הרשות להתגונן בתנאים תיעשה במקרים שבהם ההגנה נראית על פניה קלושה (ראו למשל רע"א 4819/15 דינמיק שרותי ספנות (דש'ס) בע"מ נ' אמקו ים בע"מ [פורסם בנבו] פסקה 10 (2015) רע"א 8381/14 אברבך נ' בנק אגוד לישראל בע"מ [פורסם בנבו] פסקה 3 (2015)); גורן, בעמ' 760-759). כך נאמר, כי "כשאמנם 'כמעט' אין למבקש הגנה, בית המשפט עושה חסד עם מבקש כאשר הוא נותן לו רשות להתגונן, אפילו היא מותנית בתנאי הפקדה" (ע"א 373/69 חונן נ' חגור, פ"ד כג(2) 347, 349. מפי השופט, כתארו אז, זוסמן). שיקול הדעת של הערכאה הדיונית בסוגיה זו הוא רחב מאד, וערכאת הערעור לא תתערב בדרך כלל בהחלטתה (רע"א 2895/12 עמרן נ' מועצה מקומית קריית טבעון [פורסם בנבו] פסקה 14 (2012)). עם זאת נקבע, כי אין לסכל את מטרת התקנה על ידי קביעת תנאים שאין בכוחו של המבקש לעמוד בהם (גורן, שם). כל ההלכות האמורות הן גם פרי השכל הישר".

לסיכום:
בקשת הרשות להתגונן מתקבלת, בחלקה, כמפורט בהתאם לתנאים הבאים:
דין בקשת הרשות להתגונן להידחות כמעט במלואה כנגד המבקש 3, למעט סכום של 4,000 ₪, לגביהם ניתנת רשות להתגונן. יתרת הסכום תוחזר להוצאה לפועל להמשך הליכי גביה.
הבקשה להתגונן של המבקשים 1-2 מוגבלת לטענת זיוף, וכן לסכום של 4,000 ₪ בלבד, ותתקבל בכפוף לתנאים המפורטים להלן.
תנאים לבקשת הרשות להתגונן:
הפקדת תשלום של מלוא עלות מומחית כתב יד בקופת בית המשפט , ככל שתבקש המשיבה למנות, בהתאם להצעת מחיר שתתקבל ובתוך 7 ימים מיום העברתה לידי המבקשים . כמו כן, על המבקשים להצ יג את מלוא המסמכים שיתבקשו על ידה, לרבות חתימות מקוריות, ככל שידרשו, ותיאום פגישה לצורך בחינת כתב היד.
התנאי השני, הינו הפקדה כללית של כל המבקשים סך כולל של 20,000 ₪ בקופת בית המשפט בתוך 30 יום מהיום, על מנת להבטיח את הוצאות המבקש לכיסוי ההליך, ככל שידחו טענותיהם. אי עמידה בהפקדה ידחה את בקשת הרשות להתגונן וזו תושב להוצאה לפועל לשפעול ללא צורך בהחלטה נוספת.
תשלום שכר טרחה של המשיבה בגין הבקשה בסך של 5,000 ₪.

המשך התיק
לנוכח סכום התביעה, התיק יידון בסדר דין רגיל. בקשת הרשות להתגונן תשמש כתב הגנה.
המשיבה תשלם את הפרשי האגרה, לאחר שהמבקש יפקיד את סכומי הערובה בקופת בית המשפט. הודעה תימסר על ידי המבקשים לבית המשפט אודות ההפקדה.
הצדדים יסיימו הליכים מקדמיים ופגישה מקדימה על פי תקנות סדר הדין החדשות (תקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018), כולל הגשת בקשות לפני קדם משפט, הודעה על ישיבה מקדמית וקיומה על-פי הדיווח הנדרש. התקנות החדשות יוחלו על הליך זה בכל הנוגע להליכים המקדמיים ולהמשך ההליך ויש לפעול על פיהן.
תזכורת פנימית למזכירות ליום 1.7.21 לשם בדיקת הפקדת הסכומים בקופת בית המשפט ותשלום הפרשי אגרה.

ניתנה היום, ב' סיוון תשפ"א, 13 מאי 2021, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: צ.י. תעשיות מזון יבנה בע"מ
נתבע: עדי שקד
שופט :
עורכי דין: