ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין לייטקום בע"מ נגד קבוצת דלק בע"מ :


לפני כבוד ה שופט מגן אלטוביה

המבקשת:

לייטקום (ישראל) בע"מ
ע"י ב"כ עוה"ד יצחק אבירם ושחר בן מאיר

נגד

המשיבים:

  1. קבוצת דלק בע"מ
  2. קוסט פורר גבאי את קסירר

משיב 2 ע"י ב"כ עוה"ד ירון קוסטליץ ואביעד ש אולזון
3. אסף ברטפלד
4. גבריאל לסט
5. שמעון דורון
6. יהודית טיטלמן זיידנברג
7. רון רוני מילוא
משיבים 1 ו – 3 עד 7 ע"י בא כוח עוה"ד ירון אלכאוי, עופר פליישר ונועה אבן ספיר

החלטה

לפני בקשה לגילוי ועיון במסמכים ומענה לשאלות מטעם המבקשת האישור להגשת תביעה ייצוגית (להלן: "בקשת האישור").

המשיבים מתנגדים לבקשה.

במכתב דרישה מיום 8.3.2021 (נספח 1) דרש ה המבקש ת ממשיבים 1, 3 ו – 7 (להלן: "המשיבים"), לגלות לעיונה את המסמכים כמפורט בסעיפים 1 א עד ו למכתב הדרישה, וממשיבה 2 (להלן: "המשיבה") לגלות את המסמכים כמפורט בסעיף 1 ז למכתב הדרישה. כמו כן דרשה המבקש ת מהמשיבים מענה לשאלות שפורטו בסעיפים 2 א עד ד למכתב הדרישה.

במכתב מענה מיום 25.3.2021 (נספח 2) דחו המשיבים את דרישת הגילוי של המבקשת וכך נטען בו:

"ציפיית מרשינו הייתה שלאור האמור בתשובה לבקשת האישור ובחוות הדעת שצורפה אליה – מרשתכם תמשוך את בקשת האישור שאין בה ולו תשתית ראייתית מינימלית (לשון המעטה). מרשנו מצרים על כך שחלף זאת, המבקשת העדיפה לפצוח ב"מסע דיג" בניסיון לקושש מסמכים שאינם ללוונטיים לזירת המחלוקת (לרבות מסמכים סודיים וחסויים) תוך השחתת זמן ומשאבים של מרשינו. אין בדעת מרשינו לשתף פעולה עם הדבר".

במכתב מיום 5.4.2021 (נספח 3) דח תה המשיבה את דרישת הגילוי של המבקשת בטענה ש המסמכים הנדרשים בסעיף 1 ז למכתב הדרישה צורפו לתשובה לבקשת האישור.

דיון

מושכלות יסוד כי הדיון בבית המשפט צריך שיהיה בקלפים גלויים כדי לקיים משפט הוגן ולהגיע לחקר האמת ועל כן, ככלל ולמעט חריגי חיסיון, על בעלי הדין לגלות את המסמכים הרלבנטיים שברשותם . עם זאת, בשל מהותה של התובענה הייצוגית וההשפעה הכלכלית והחשבונאית של הבקשה לאישור על המשיב/ה, נקבע בתקנה 4 (ב) (2) לתקנות תובענות ייצוגיות, תש"ע – 2010 (להלן: "התקנות"), סייג נוסף על הכללים והדין הנוגע לגילוי מסמכים, וכך נקבע:

"לבית המשפט בדונו בבקשה תהיה הסמכות למתן צו לגילוי ועיון במסמכים, ובלבד שנתקיימו אלה:
(1) המסמכים שגילוים נדרש נוגעים לשאלות הרלוונטיות לאישור התובענה כתובענה ייצוגית;
(2) המבקש העמיד תשתית ראייתית ראשונית לגבי קיומם של התנאים הקבועים בסעיף 8 (א) לחוק".

את אמת המידה שנקבעה בתקנה 4 (ב) (2) לתקנות "תשתית ראייתית ראשונית" צריך לפרש או לגזור בהתאם למטרות התביעה הייצוגית המנויות בסעיף 1 לחוק תובענות ייצוגיות, תשס"ו – 2006, בהן: מימוש זכות הגישה לבית המשפט; אכיפת הדין והרתעה; מתן סעד הולם; ניהול יעיל והוגן של תביעות .

בבקשת האישור מלינה המבקשת על אופן התנהלות המשיבים בקשר עם הדיווח על רווחיה של קבוצת דלק בע"מ (להלן: "דלק" ) ממכירת חלק מאחזקותיה של חברת הבת, דלק הונגריה בע"מ ב – Delek US Holdings Inc. בשנים 2012 ו – 2013 והליכי ערעור מס הכנסה של חברת הבת הנוגע למיסוי רווחים אשר נטענו להיות רווחים ראויים לחלוקה כמשמעותם בסעיף 94ב לפקודת מס הכנסה (ע"מ 28212-11-15 ו – 14745-07-16) ובמיוחד לגבי הליך ערעור פקיד השומה לבית המשפט העליון (ע"א 8511/18) בטרם ניתן פסק הדין אשר קיבל את ערעור פקיד השומה וחייב במס את דלק. לשלמות הטיעון בבקשת האישור יצויין, כי בימים שלאחר דיווח ופרסום תוצאת פסק הדין בבית המשפט העליון, ירדה מניית דלק בשיעור של למעלה מ – 11%.
בבקשת האישור נטען, כי בחודשים אוקטובר 2015 ויוני 2016 הוציא פקיד השומה צווים לחברת הבת לשנות המס 2012 ו – 2013, לפי הוראות סעיף 152 לפקודת מס הכנסה בחיוב מס של 120 מיליון ₪ ב גין הכנסות חברת הבת ממכירת חלק מאחזקותיה ב - Delek US Holdings Inc. (להלן: "צווי השומה"). חברת הבת לא השלימה עם צווי השומה והגישה ערעורי מס הכנסה לשנות המס 2012 ו – 2013 (להלן: "ערעורי המס"). עוד נטען בבקשת האישור , כי בדו"ח הכספי של דלק לשנת 2017, ביצעה דלק הפרשה של 170 מיליון ₪ בגין צווי השומה.

ביום 9.7.2018 ניתן פסק דין המקבל את ערעורי המס וצווי השומה בוטלו. נטען בבקשת האישור שדלק ביטלה את ההפרשה וזקפה רווח של 170 מיליון ₪ . דלק דיווחה על ביטול ההפרשה בדו"ח לרבעון השני לשנת 2018 אשר התפרסם ביום 30.8.2018. עוד נטען כי בסמוך חילקה דלק דיבידנד של כ – 100 מיליון ₪. המבקשת מלינה על ביטול ההפרשה בטענה שההכרעה בפסק הדין הייתה מנוגדת להוראות פקודת מס הכנסה, ודלק "הייתה מודעת היטב כי מוגש ערעור על ההחלטה וכי סיכויי ההחלטה של בית המשפט המחוזי להישאר על כנה נמוכים".

בבקשת האישור נטען כי ביום 2.12.2018 הגיש פקיד השומה ערעור לבית המשפט העליון על פסק הדין שביטל את צווי השומה. המבקשת מלינה כי גם לאחר הגשת כתב הערעור דלק לא ביצעה הפרשה בספרים לשנת 2018 . בבקשת האישור צוטטו הערכות היועצים המשפטיים של דלק בדו"ח לשנת 2018, לפיהם "קיים סיכוי רב ביותר שבית המשפט העליון ידחה את ערעורו של פקיד השומה".

בבקשת האישור נטען כי בדיון שהתקיים בבית המשפט העליון הבהירו שופטי בית המשפט העליון "כי דעתם אינה כדעתו של בית המשפט המחוזי בסוגיית חבות המס של החברה". בבקשת האישור, צוטט דיווח של דלק לרבעון השלישי לשנת 2019 במסגרתו הבהירו יועציה המשפטיים של דלק שנוכח ההתפתחויות בדיון בבית המשפט העליון "לא ניתן להעריך את הסיכויים בקשר עם קבלת או דחיית ערעורו של פקיד השומה". בהתאם, לא נרשמה הפרשה בדוחות הכספיים בגין הערעור.

עוד נטען בבקשת האישור כי ביום 1.12.2019 ניתן פסק דין בערעור מס הכנסה בסוגיה זהה לסוגיה שנדונה בעניין חברת הבת (ע"מ 23488-01-18) כאשר שם התקבלה עמדת פקיד השומה, באופן המקטין מאוד את הסיכוי שערעור פקיד השומה בעניין חברת הבת לא יתקבל. בהתאם, המשיבים היו חייבים לבצע הפרשה בגין הערעור ו/או צווי השומה.

ביום 26.1.2020 ניתן פסק הדין בבית המשפט העליון וערעור פקיד השומה התקבל, ובעקבות הדיווח והפרסום לגביו ירד שער המניה של דלק בשיעור העולה על 11%.

בבקשת האישור טוענת המבקשת כי ביחס לצווי השומה ביצעה דלק הפרשה של 170 מיליון ₪, בסמוך לאחר מתן פסק הדין לטובת חברת הבת ביטלה דלק את ההפרשה, רשמה רווח וחילקה דיבידנד. למרות הגשת הערעור על פסק הדין האמור לא ביצעה דלק הפרשה מתאימה אף שבעקבות דיון בבית המשפט העליון ופסק הדין בע"מ 23488-01-18 היה ברור שתתקבל עמדת פקיד השומה ופסק הדין במחוזי יבוטל. בכך לטענת המבקשת ביצעו המשיבים "הטעיה של המשקיעים ואי גילוי פרט מהותי שהיה על החברה לגלות אותו בדוחות הכספיים שלה". עוד נטען כי "כתוצאה מהטעיה זו נגרם נזק למשקיעים במניות החברה, שכן שווי המניות לא שיקף את השווי האמיתי של החברה אלא שווי "מוטעה" הנובע מאי גילוי ומאי ביצוע ההפרשה בדוחות הכספיים, ועם גילוי העובדות התאימה מניית החברה את ערכה לערך הנכון, הנמוך יותר".

בבקשת האישור התייחסה המבקשת לתקן חשבונאות בינלאומי מספר 37 הנוגע להפרשות בגין התחייבויות ונכסים תלויים, צירפה חוות דעת מומחה (שלטענת המשיבים אינה חוות דעת מומחה) שמסקנתו הייתה ששלושת התנאים הקבועים בתקן מספר 37 התקיימו בנסיבות המקרה ובהתאם היה על דלק לבצע הפרשה.

לאחר עיון בבקשת האישור והנספחים שצורפו לה ומשאין חולק שבתקופה בה היה ערעור פקיד השומה תלוי ועומד בבית המשפט העליון , בחרה דלק שלא לבצע הפרשה בגין הערעור או צווי השומה , כפי שעשתה כאשר ערעורי המס היו תלויים ועומדים, ומבלי לקבוע עמדה באשר לראיות שהוצגו בבבקשת האישור והמחלוקת החשבונאית בה חלוקים הצדדים , לגביה צירפו גם המשיבים חוות דעת מטעמם, נראה כי בהתחשב במטרות התביעה הייצוגית שלעיל, בשלב זה, במיוחד זכות הגישה לערכאות וניהול יעיל והוגן של תביעות, נכון לקבוע שאין מדובר בבקשה חסרת בסיס והמבקש הציג תשתית ראייתית ראשונית שדי בה כדי לזכותו בגילוי המסמכים ומענה לשאלון המבוקשים.

כאמור, במכתב המענה טענו המשיבים באופן כללי ועל הדרך הסתם כי המסמכים הנדרשים אינם ר לבנטיים וחסויים. אין בכך כלום. עוד אוסיף, כי התשובה לבקשת הגילוי אינה פלטפורמה למקצה שיפורים של מכתב המענה, אחרת כל הליך הגילוי והעיון שנועד לייעל את הדיון, יהפוך למסורבל ולא יעיל. על כן, אין בטענות המשיבים בתשובה כאן (סעיפים 10 – 21) באשר לרלבנטיות של המסמכים הנדרשים, כדי לסייע למשיבים. הוא הדין ביחס לטענות החיסיון בסעיפים (22 ו – 23) והמענה לשאלון (סעיפים 24 – 27).

אשר למשיבה. בסעיף 4 לתצהירו של מר יוסף חביב הוצהר, כי "אין ולא היו בחזקת או בשליטת המשיבה 2 או בחזקתו או בשליטתו של כל אדם אחר מטעמה, מסמכים נוספים אחרים, הנוגעים לעניין הנדון במשפט זה, פרט למסמכים שצורפו לתגובת המשיבה 2 לבקשת האישור". למרות שהמבקשת מסתייגת באמור בתצהיר האמור (סעיף 1 לתגובה לתשובה) לא מצאתי שמבוקש לחקור את מר יוסף חביב. לפיכך, אני מקבל את האמור בתצהיר.

סוף דבר

הבקשה לגילוי ועיון במסמכים המפורטים בסעיף 1 למכתב הדרישה מיום 8.3.2021 ומתן מענה לשאלות המפורטות בסעיף 2 למכתב האמור, מתקבלת.

עם זאת, ובכדי לייעל את הדיון, אני מורה לבאי כוח המבקשת והמשיבים להיפגש, בתוך פרק זמן קצר מאוד וכפי שיוסכם ביניהם, ולנסות לצמצם את דרישת המבקשת כדי למקד את הדיון בשאלות הרלבנטיות להכרעה בבקשת האישור.

ככל שלא תהיה הסכמה כאמור, על המשיבים להיענות למכתב הדרישה מיום 8.3.2021 בתוך 45 ימים והיה ויתברר בבוא העת כי דרישת המבקשת היתה רחבה מן הנדרש יכול ולדבר תהא השלכה באשר להוצאות לרבות הוצאות לטובת אוצר המדינה בשל התארכות הדיון שלא לצורך.
הבקשה ליגילוי ועיון ככל שהיא מתייחסת למשיבה 2, נדחית.

משיבים 1 ו – 3 עד 7 ישלמו למבקשת את הוצאות הבקשה בסך 8,500 ₪.
בהתחשב בנסיבות ובהיקף הטענות נגד משיבה 2, אני מחייב את המבקשת לשלם למשיבה 2 את הוצאות הבקשה בסך 3,500 ₪.

מזכירות בית המשפט תמציא את ההחלטה לבאי כוח הצדדים ניתנה היום, ב' סיוון תשפ"א, 13 מאי 2021, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: לייטקום בע"מ
נתבע: קבוצת דלק בע"מ
שופט :
עורכי דין: