ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין דורית נחום-שפירא נגד אברהם שפירא :

לפני כבוד השופטת אביגיל כהן, סגנית נשיא

המבקשים- המערערים:

  1. דורית נחום-שפירא
  2. ארז שזר שפירא

ע"י ב"כ עו"ד ניצן בר אילן

נגד

המשיבים:

  1. אברהם שפירא
  2. אסתר שפירא

ע"י ב"כ עו"ד מיכל דה מונטה אליהו ועו"ד אורי ויזנברג

3. עזבון החייב יעקב שפירא ז"ל
ע"י הנאמן לנכסי החייב עו"ד שלמה הנדל

פסק דין

1. לפני בקשת רשות ערעור על החלטות בימ"ש השלום בתל אביב יפו (כבוד השופט עמית יריב) בת"א 67437-06-16 מימים 3.2.21, 8.2.21 ו – 1.3.21.

2. ביום 23.1.19 הגישו משיבים 1-2 - התובעים כתב תביעה מתוקן נגד המבקשים ומשיב 3 – הנתבעים לפירוק שיתוף במקרקעין ברח' מיתר 23 ברמת גן, הידועים כחלקה 240 בגוש 6159 (להלן: "המקרקעין"), בדרך של רישום בפנקס הבתים המשותפים.

ביום 18.2.20 ניתן צו פירוק שיתוף.
נקבע כי אופן פירוק השיתוף יקבע בהחלטה מאוחרת וככל שהצדדים לא יגיעו להסכמה בנוגע לאופן פירוק השיתוף, יוגשו סיכומים בכתב על יסוד החומר הקיים בתיק והצדדים יטענו.

בהחלטת בימ"ש קמא מיום 3.5.20 התבקשו הצדדים להודיע אם הגיעו להסכמות אשר לאופן פירוק השיתוף ונקבע כי ככל שלא יגיעו להסכמות יתקיים דיון לשמיעת סיכומים בע"פ באשר לאופן פירוק השיתוף ליום 21.5.20.

בסיום הדיון שהתקיים ביום 21.5.20 קבע בימ"ש קמא כך:
"עד יום 1.6.20 רשאים הצדדים להציע שמות של כונסים פוטנציאליים לצורך ביצוע רישום הבית המשותף.
כל הצעה תלווה בהצעת מחיר של עורך הדין, בפרטי ניסיונו של עורך הדין וכן בהודעת עורך הדין המוצע אם יש לו קשרים אישיים מקצועיים או אחרים עם הצדדים בתיק או באי כוחם.
לאחר מועד זה, אשקול להפנות גם למועמדים נוספים".

בהחלטה מיום 7.1.21 מונה עו"ד בועז ורדי (להלן: "הכונס") לשם פירוק שיתוף על דרך של רישום בית משותף.
עו"ד ורדי התבקש להודיע אם הוא מוכן למינוי, שכ"ט ואם יש לו היכרות קודמת עם מי מהצדדים או באי כוחם.

3. ביום 25.1.21 הוגשה הצעת הכונס.
הכונס הודיע כי הוא מקבל את המינוי והגיש הצעה לשכר טרחה. ציין כי עפ"י הוראות בימ"ש רישום הבית כבית משותף יהיה במסגרת הליך פירוק השיתוף בין הבעלים הרשומים ולפי הבנתו: כיום בנוי על החלקה בית דו משפחתי ובו 2 דירות, דירה בכל קומה, מניח שהדירות ירשמו כיחידות בבית המשותף, ללא הצמדות וכו', אלא בהתאם להוראות שיקבל מבימ"ש.

משיבים 1 ו- 2 (התובעים) אישרו את הצעתו.

המבקשים (נתבעים 1-2) התנו הסכמתם בכך שטרם רישום הבית המשותף יידרש הכונס לסוגיות הבאות על דרך קבלת הוראות מבימ"ש:
א. עריכת תשריט שיאפשר רישום הבית המשותף.
ב. רישום שתי היחידות כתתי חלקה על שם בעלי הדין.
ג. יחוד הערות, הצמדות, שטחים משותפים וקביעת תשלומי איזון.

בהחלטה מיום 3.2.21 נקבע:
"הובהר, כי ההצמדות והשטחים המשותפים ייעשו על פי הסכם השיתוף, ככל שקיים כזה, וככל שלא – על פי התקנון המצוי.
מאשר את מינויו של עו"ד ורדי בתנאים שנקבעו.
עו"ד ורדי ימציא לתיק התחייבות כונס נכסים על פי תקנות סדר הדין האזרחי, תשע"ט – 2018 וכן העתק פוליסת אחריות מקצועית, וזאת עד יום 10.2.2021.
המזכירות תסגור את התיק, ופיקוח בית המשפט ייעשה במסגרת בקשות למתן הוראות".
(דגש לא במקור- א.כ.)

ביום 7.2.21 הכונס הגיש את המסמכים שהתבקש להמציא, ולאחר מכן בהחלטה מיום 8.2.21 נחתם צו מינוי כונס הנכסים עו"ד בעז ורדי לפירוק שיתוף של המקרקעין באמצעות רישום כבית משותף.

4. בקשה מס' 49 בתיק קמא:

א. ביום 11.2.21 הגישו המבקשים בקשה לעיון מחדש או תיקון טעות סופר בהחלטות מימים 3.2.21 ו – 8.2.21.
נטען כי לא רק שבדיון ביום 21.5.20 במסגרתו נקבע הליך מינוי הכונס, לא הובעה כל הסכמה ל"הסכם שיתוף" אלא שהסכמת הצדדים נערכה לאחר שבימ"ש ציין כי הסכם השיתוף לא יחול על פירוק השיתוף ועל בסיס קביעותיו.
נטען כי התובעים ביקשו להורות על פירוק שיתוף עפ"י הסכם שיתוף ממאי 1990 שלא נרשם. המבקשים טענו בכתב ההגנה המתוקן בין היתר שהסכם השיתוף לא מחייב אותם, הם אינם צד לו ואינם חתומים עליו, וכן אינו רשום בטאבו. לכן החלוקה צריכה להיעשות עפ"י צוואת סבתם פנינה ז"ל משנת 1993.
בימ"ש קמא נתן צו פירוק שיתוף ללא מתן תוקף כלשהו ל"הסכם השיתוף".
מבוקש לתקן את ההחלטות מימים 3.2.21 ו – 8.2.21 כך שיוסר מהן אזכור ל"הסכם שיתוף" ולקבוע בהן כי ההצמדות והשטחים המשותפים ייעשו עפ"י צוואת המנוחה פנינה שפירא ז"ל מיום 6.6.93 וזאת כפוף להכרעות ביהמ"ש על דרך של מתן הוראות לרבות בסוגיית תשלומי איזון.

ב. משיבים 1-2 – התובעים התנגדו לבקשה.
טענו בתגובתם כי טענת המבקשים לפיה יש להתעלם מהסכם השיתוף אינה עולה בקנה אחד עם טענות שהועלו על ידם בתובענה (בכתב ההגנה המתוקן ובדיון מיום 2.1.20) ובהליכים אחרים. כמו כן לטענה לפיה הסכם השיתוף אינו מחייב אותם, אין בסיס בדין.

נטען כי הדיון שהתקיים ביום 21.5.20 לא התקיים בעניין הסכם השיתוף ודבריו של בימ"ש קמא לא נאמרו כהחלטה. ניסיון המבקשים ליחס קביעות חלוטות לאמירות של בימ"ש קמא אגב הדיון, אין לו מקום ואין לו בסיס.
הודגש כי שאלת תחולת הסכם השיתוף מעולם לא הייתה ואיננה תנאי למינוי כונס הנכסים לצורך רישום הבית המשותף בתובענה דנן.
כמו כן, בימ"ש קמא הבהיר כי מחלוקות בין הצדדים יועברו ע"י הכונס על דרך של בקשה למתן הוראות להכרעת בימ"ש.

בהחלטה מיום 1.3.21 נדחתה הבקשה.
נקבע כי: "אין מקום לתיקון, ואין מדובר בטעות סופר. ככל שבין הצדדים קיים הסכם שיתוף - הרי הוא מחייב את הצדדים לו (ואת חליפיהם), ככל שיתעוררו מחלוקות ביחס לפרשנות ההסכם – יובאו אלה לעיון ולהכרעה על דרך של הגשת בקשה למתן הוראות ע"י הכונס".

5. בבקשת רשות הערעור נטען כי הסכמת הצדדים בדיון ביום 21.5.20 למינוי כונס נכסים ניתנה לאחר שבימ"ש קמא ציין כי הסכם השיתוף לא יחול על פירוק השיתוף, שהרי בימ"ש הביע דעתו במפורש כי הסכם פירוק שיתוף שלא נרשם בטאבו אינו מחייב וכן אינו מחייב יורשים שאינם חתומים עליו.

נטען כי בהחלטה מיום 3.2.21 נקבע כי קיים הסכם שיתוף והוא מחייב את המבקשים וזאת ללא שהוגשה לבימ"ש כל בקשה בנושא זה, לא ניתנה למבקשים זכות טיעון בעניין, ולמרות שעל בסיס עמדתו הנחרצת של בימ"ש קמא כי אין תחולה להסכם השיתוף שלא נחתם ע"י המבקשים ולא נרשם; ניתנה הסכמה למינוי כונס הנכסים לשם ביצוע פירוק השיתוף על דרך רישום בית משותף.

ההחלטה ניתנה טרם החל הכונס בעבודתו, טרם הפנה בקשה למתן הוראות לבימ"ש ובניגוד לאופן בו התווה בימ"ש בעצמו את דרך הפעולה, בניגוד לקביעותיו במהלך הדיון ומבלי שניתנה זכות טיעון למבקשים.

נטען כי פגמים אלה חלים גם לגבי ההחלטות מיום 8.2.21 ומיום 1.3.21.

לטענת המבקשים בכתב ההגנה המתוקן הם הכחישו את תוקפו וחלותו של הסכם פירוק השיתוף והפנו לצוואת פנינה ז"ל משנת 1993.

6. תמצית טענות המשיבים:
נטען כי הדיון בבימ"ש קמא נסוב על בקשת המשיבים לפרק את השיתוף במקרקעין על דרך של רישום בית משותף אשר ישקף את הסכם השיתוף שנחתם בחודש מאי 1990 ואת החזקה בפועל.

נטען כי דין בקשת רשות הערעור להידחות על הסף בהעדר נימוקים מדוע יש ליתן רשות ערעור. כמו כן יש לדחות על הסף את בקשת רשות הערעור בנוגע להחלטה מיום 3.2.21 מאחר והבר"ע הוגשה באיחור של יום לאחר שחלף המועד להגשתה. יש לדחות את הסף גם את בקשת רשות הערעור על ההחלטה מיום 8.2.21 הואיל וההחלטה היא פסיקתא של ההחלטה מיום 7.1.21 ובהמשך של ההחלטה מיום 3.2.21 והמועד להגשת בר"ע על ההחלטה מיום 7.1.21 חלף.

ההחלטה מיום 1.3.21 ניתנה כדין ובהתאם להלכה הפסוקה. אין לייחס לאמרות אגב במהלך דיון שלא מצאו עיגון בהחלטה מפורשת של בימ"ש קמא, כל משמעות מחייבת.

הסכם השיתוף מהווה לפי טענת המבקשים "מסמך מהותי" והמבקשים לא הכחישו את עצם קיומו בכתב ההגנה המתוקן.
על כן, לא ניתן לדרוש כי בימ"ש קמא יתעלם מקיומו ומהוראותיו.
בניגוד לנטען ע"י המבקשים בבר"ע, בכתב ההגנה נאחזו המבקשים בהסכם השיתוף ואף ביקשו לבסס טענותיהם על הוראותיו ועתה הם מנסים "להעלים" את הסכם השיתוף.

טענת המבקשים כי אין לפעול לפי הסכם השיתוף היא טענה חדשה העומדת בסתירה לעמדתם בכתב ההגנה ובדיון שהתקיים בבימ"ש קמא ביום 2.1.20.
כמו כן, העובדה שהמבקשים אינם חתומים על הסכם השיתוף ושההסכם לא נרשם בספרי המקרקעין אינה שוללת את כפיפות המבקשים להוראותיו.
עוד נטען כי למבקשים ניתנה שוב ושוב אפשרות להציג עמדתם ולהעלות טיעונים בפני בימ"ש קמא ואין בסיס לטענתם כי זכות הטיעון נשללה מהם.
הוראות התקנות החדשות אינן מעניקות זכות תשובה לתגובה והמבקשים אף לא מצאו לנכון לפנות לבימ"ש בפרק הזמן עד מתן ההחלטה.

7. לאחר עיון בטענות הצדדים הגעתי למסקנה ולפיה יש ליתן רשות ערעור. ביחס להחלטות מימים 3.2.21 ו - 8.2.21 דין הערעור להידחות. אשר להחלטה מיום 1.3.21 דין הערעור להתקבל לגופו, וזאת מהנימוקים כדלקמן:

8. כיוון שעסקינן בתיק סגור, שלא תהיה לגביו הזדמנות עתידית להשיג על החלטות ביניים נשוא בקשת רשות הערעור שלפני בזכות, אזי קיימת מדיניות ליברלית יחסית למתן רשות ערעור .ראה למשל: רע"א 7759/19 מדינת ישראל – רשות מקרקעי ישראל נ' נסרה (31.12.19) סעיף 8.
לפיכך, מצאתי לנכון ליתן רשות ערעור.

9. בנוגע להחלטה מיום 3.2.21:

אצא מנקודת מוצא לצורך הדיון כי בקשת רשות הערעור ביחס להחלטה מיום 3.2.21 הוגשה בזמן.

המבקשים בעצמם טוענים בבקשת רשות ערעור כי בהחלטה מיום 3.2.21 לנוכח שימוש במילים: "ככל שבין הצדדים קיים הסכם שיתוף", "על דרך הכלליות שאינה קונקרטית לנסיבות התיק שלפניו" הרי שבימ"ש קמא "לא קבע ולא הכריע אם קיים אם לאו הסכם שיתוף".

טענתם כי עפ"י ההחלטה מיום 3.2.21 פועל הכונס מתוך הבנה מוטעית כי קיים הסכם שיתוף מחייב, נעדרת ביסוס ונטענה בעלמא.
גם לעמדת המבקשים בימ"ש קמא לא קבע באופן פוזיטיבי אם יש או אין הסכם שיתוף ומדובר בקביעה כללית (ראה סעיף 52 לבר"ע).

ההחלטה מדברת בעד עצמה ולא ניתן לייחס לקביעות בימ"ש קמא מעבר למה שנאמר בה.
השאלה באם קיים הסכם שיתוף בין הצדדים לא הוכרעה במסגרת ההחלטה מיום 3.2.21 ולא נקבעו במסגרתה מסמרות בעניין.

אשר על כן, לא מצאתי כל טעם המצדיק התערבות בהחלטה זו.

10. בנוגע להחלטה מיום 8.2.21:
בצו מינוי כונס הנכסים לפירוק השיתוף במקרקעין באמצעות רישום כבית משותף, אשר נחתם במסגרת ההחלטה מיום 8.2.21 אין התייחסות להסכם השיתוף ו"הסכם השיתוף" אינו מוזכר בו.
בנסיבות אלה, נדחה הערעור ביחס להחלטה מיום 8.2.21.

11. בנוגע להחלטה מיום 2.3.21:
אכן בימ"ש קמא קבע בצדק כי אין מקום לתיקון ההחלטות הקודמות שניתנו על ידו בימים 3.2.21 ו – 8.2.21; אולם בניגוד להחלטות אלה, בהחלטה מיום 2.3.21 בימ"ש קמא הוסיף וקבע פוזיטיבית כי הסכם השיתוף מחייב את הצדדים וחליפיהם.

שאלת תחולת הסכם השיתוף שנויה במחלוקת בין הצדדים (כך עולה ברורות מכתבי הטענות ומפרוטוקול הדיון מיום 21.5.2020) ובימ"ש קמא קבע בהחלטה מיום 3.2.21 כי פיקוח בימ"ש יעשה במסגרת בקשה למתן הוראות.

לא היה מקום להוסיף במסגרת בקשה "לעיון מחדש ו/או תיקון טעות סופר בהחלטה מיום 3.2.2021 ומיום 8.2.2021" קביעה חדשה שלא נקבעה במסגרת החלטות קודמות לאחר שבימ"ש קמא הבהיר בהחלטתו שאין מקום לתיקון ההחלטות הקודמות.

המשיבים עצמם טענו בתגובתם לבקשה 49 בתיק קמא כי מחלוקות בין הצדדים יועברו ע"י הכונס על דרך של בקשה למתן הוראות לבימ"ש.
כך יש לעשות, במידת הצורך , לגבי המחלוקת בנוגע לתחולת הסכם השיתוף.

בנסיבות אלה, תבוטל ההחלטה מיום 2.3.21.
נוכח קביעותי דלעיל ביחס להחלטות מימים 3.2.21 ו – 8.2.21, מתייתרת בקשה מס' 49 שהוגשה ע"י המבקשים לבימ"ש קמא.

למעלה מן הצורך ולמען הסדר הטוב, אציין כי דברים שנכתבו בפרוטוקול הדיון ביום 21.5.20, שלא תחת כותרת "החלטה", כמובן שאינם בגדר החלטה.

12. לסיכום:

א. לאור האמור לעיל ניתנת רשות ערעור והערעור נדחה ביחס להחלטות מימים 3.2.21 ו – 8.2.21.

הערעור מתקבל ביחס להחלטה מיום 2.3.21, כך שההחלטה מיום 2.3.21 תבוטל.

בקשה מס' 49 בתיק קמא התייתרה.

ב. לאור התוצאה, יישא כל צד בהוצאותיו.
העירבון יוחזר למבקשים באמצעות בא כוחם.

ג. המזכירות תשלח פסק הדין לצדדים.

ניתנה היום, ב' סיוון תשפ"א, 13 מאי 2021, בהעדר הצדדים.

ניתנה היום, ב' סיוון תשפ"א, 13 מאי 2021, בהעדר הצדדים.

חתימה


מעורבים
תובע: דורית נחום-שפירא
נתבע: אברהם שפירא
שופט :
עורכי דין: