ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין ישי רומנו נגד עירית ירושלים :

בפני כבוד ה רשם הבכיר אהרן אורנשטיין

תובע

ישי רומנו

נגד

נתבעות

  1. עירית ירושלים
  2. חברת הגיחון בע"מ

פסק דין

בלילה שבין ה-17 ל-18 בפברואר 2018 (מוצאי שבת), בסביבות השעה 01:00 בלילה, הוצפה דירתו של התובע המתגורר בקומת הקרקע ברחוב ארזי הבירה 49 בירושלים.

משיצא התובע לבדוק את מקור ההצפה, גילה כי קולטן המנקז את מי הגשמים בחנייה המשמשת את דיירי הבניין נסתם, וכי רכבו אשר חנה במהלך כל השבת בסמוך לקולטן הוצף וניזוק עד כדי אובדנו המוחלט.

מעמדו הקנייני של השטח בו ממוקם הקולטן (המצוי בפאתי מגרש החנייה המשמש את דיירי הבניין) לא הוברר בדיון כל צרכו , אך אין חולק כי הקולטן נתון לטיפולה של הנתבעת 2 (להלן- "הגיחון") וכי היא אחראית לאחזקתו .

התובע הזעיק למקום את אנשי הגיחון, אשר מצאו כי הצטברה פסולת על גבי הקולטן מלמעלה. דהיינו, לא מדובר על ניקוי המצריך פתיחה של הקולטן אלא אך ורק לנקות את הפסולת שהצטברה עליו.

אנשי הגיחון ניקו את הקולטן והמים החלו להתנקז. אולם, כאמור, הרכב כבר ניזוק קודם לכן. השאלה המתעוררת הינה האם הנתבעות אחראיות לנזק שנגרם לרכב.

באותה שבת (17/2/18) ירדו בירושלים כ-34 מ"מ גשם המהווים כ-6 אחוזים מהכמות השנתית הממוצעת בירושלים.

הנזק אירע כאמור במוצאי שבת. בשבת, כאשר אנשים נמצאים יותר בבתים, כמות האשפה גדולה יותר מבימות החול. בנוסף, אין שירותי פינוי אשפה בשבת באזור הרלוונטי, דבר המגביר את כמות האשפה העלולה לעשות את דרכה לקולטן ולמנוע את ניקוז מי הגשמים.

אין מחלוקת בין הצדדים כי הנזק נגרם עקב ההצפה. גם גובה הנזק לרכב אינו נתון במחלוקת. איני נדרש אף לחלק את האחריות בין הנתבעות, במידה שאקבע כי זו קיימת, משום שפרקליטיהן הצהירו בפניי כי ככל שתושת אחריות על הנתבעות, הן תגענה להסכמה ביניהן באשר לחלוקתה (עמ' 9; שו' 35 ועמ' 10; שו' 14).

השאלות העומדת לדיון, א ם-כן, הינן האם הנתבעות התרשלו והאם יש לייחס אשם תורם לתובע.

בעניין האחריות אפנה לסעיף 235 לפקודת העיריות [נוסח חדש] הקובע כי העירייה היא האחראית לניקוי ולניקוז הרחובות. מכאן שעל העירייה ל דאוג לניקוי הקולטנים. השוו: תא"מ (שלום י-ם) 52604-05-12 הפניקס חברה לביטוח בע"מ נ' חברת הגיחון בע"מ, פס' 12 (09.01.2014). על אחריות הגיחון , במסגרת המוסכם בינה לבין העירייה, ניתן ללמוד מעדותו של מנהל האזור בגיחון מר רוני תשרה אשר אישר כי ארזי הבירה כלול באזור שלו (עמ' 6; שו' 13-14) וגם מכך שנציגי הגיחון הם אלו שהגיעו בפועל לנקות את הקולטנים, לאחר שהתובע פנה אליהם. השוו: ת"ק (י-ם) 54428-07-18 עמנואל וקסברג נ' חברת הגיחון בע"מ, עמ' 3 (06.02.2019). בהתאם לכך, אני קובע כי הנתבעות אחראיות לנזקי התובע במקרה דנן.

הנתבעות טענו כנק ות את הקולטנים מפעם לפעם אך כפי הנראה לא עשו די. מהראיות שהגישו הנתבעות ניתן ללמוד על ההצפות אשר מתרחשות מפעם לפעם באותו מקום (ארזי הבירה) לרבות הצפתן של הדירות שבקומת הקרקע, כמו שאירע במקרה דנן . אם כן, חובה היה על הנתבעות לטפל בבעיה באמצעות שדרוג פתח הניקוז במקום, הרחקת אזו ר האשפה והצמחייה מקולטני הניקוז, ניקוי תכוף יותר של קולטני הניקוז בתקופות הגשומות וכיו"ב. השוו: ת"ק (קריות) 14137-08-17 מרדכי בן הרוש נ' עיריית חיפה, פס' 14 (08.08.2018).

כאמור, במוצאי שבת עסקינן, ערב בו האשפה מצטברת יותר מכל ערב אחר בשבוע. ייתכן כי היה מקום לסיור יזום מטעם הנתבעות לאחר שבתות גשומות ל צורך בדיקת הקולטנים במקומות הרגישים ולניקויים במידת הצורך.

הנתבעות טענו כי יש לייחס לתובע אשם תורם. אני דוחה טענה זאת. שכן, הנתבעות לא הוכיחו כי הגשמים שירדו באותו היום היו בעוצמה כזאת, אשר אדם סביר היה יוצא לבדוק האם מכוניתו מוצפת. התובע נחשף להצפה לאחר השעה 01:00 בלילה וככל הנראה רוב הגשמים ירדו בשעה שישן והוא התעורר רק בשלב בו המים במגרש החנייה עלו על גדותיהם והציפו את דירתו.

אכן כאשר התובע הגיע אל מכוניתו הוא כבר לא ניסה להצילה. אך מסתבר כי הנזק למכונית (אשר חנתה ממש בסמוך לקולטן הסתום) נגרם עוד בטרם הוצפה דירתו ועת הוצפה הדירה הנזק למכונית כבר נגרם ולא היה ניתן כבר להצילה בשלב מאוחר זה.

אמנם התובע לא בדק את הקולטנים לאחר שהחנה את רכבו (לא במהלך השבת ואף לא לאחר צאתה), ואף לא טרח באופן יזום (לא הוא ולא שכניו) לנקותם. אך יפים דבריה של כבוד השופטת ד' ברק-ארז לעניין זה-
"אני סבורה שביסוסה של טענת אשם תורם על כך שהתובע אמור להכיר את הסביבה ואת מפגעיה אינו חף מקשיים. לכאורה, טמון בכך פרדוקס: ככל שהרשות המקומית תתמיד במחדליה ולא תתקן מכשולים מסוכנים האורבים לתושביה, כן תלך ותתגבש טענת האשם התורם שתוצג על-ידיה כאשר תיתבע לדין, בבחינת " לנוכח הזמן שחלף והניסיון המצטבר היה על התושב להכיר בסכנה ולהיערך לה". יש לזכור כי חלוף הזמן והיכרות עם מכשול שהתושבים חזרו והתריעו עליו אינם מעצימים רק את האשם התורם של בני המקום, אלא גם את רשלנותה של הרשות המקומית. חשוב לנהוג מתינות וקפדנות בטענות אשם תורם מסוג זה." ראו: ע"א 1952/11 חאלד אבו אלהווא נ' עיריית ירושלים (06.11.2012), עמ' 12 .

במילים אחרות, ייתכן שהיה בידי התובע ושכניו לנקוט בפעולה פשוטה של איסוף הפסולת מעל הקולטן כדי למנוע את התרחשות ה הצפה. אך אם אקבע כי יש בכך משום אשם תורם, הדבר ירפה את ידן של הנתבעות מלשמור על ניקיון העיר ומלתחזק בצורה נאותה את מערכת הניקוז העירונית.

באשר לגובה הנזק. הנתבעות לא חלקו על חוות דעת השמאי לפיה הנזק בגין אובדנו המוחלט של הרכב הינו 17,555 ₪ . לא צורפה קבלה בדבר שכר טרחתו של השמאי ולכן אעמיד את שכרו על סך מקובל של 1,000 ₪ . אשר על כן, הנתבעות תשלמנה לתובע 18,555 ₪.

הנתבעות אף תשלמנה לתובע את הוצאות המשפט וכן שכ"ט עו"ד בסך 5,000 ש"ח.

לנוכח הסכמת הנתבעות כי יגיעו להסדר ביניהן בדבר חלוקת החבות ולנוכח הקושי לכמת את חבותה של כל נתבעת , אני קובע כי חבותן של הנתבעות כלפי התובע תהייה ביחד ולחוד. התשלום לתובע יבוצע תוך 30 יום.

ניתן היום, ב' סיוון תשפ"א, 13 מאי 2021, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: ישי רומנו
נתבע: עירית ירושלים
שופט :
עורכי דין: