ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין גולן חזנוביץ' נגד וואלט אנטרפריזס ישראל בע"מ :

לפני: סגנית הנשיאה, השופטת אריאלה גילצר – כץ
נציג ציבור (עובדים) מר משה בן דוד
נציג ציבור (מעסיקים) מר יעקב אורנשטיין

המבקש בבקשה לאישור התובענה כייצוגית:
גולן חזנוביץ'
ע"י ב"כ: עו"ד יעקב שפיגלמן ואח'

-
המשיבה בבקשה לאישור התובענה כייצוגית :
וואלט אנטרפריזס ישראל בע"מ
ע"י ב"כ: עו"ד אורלי ג'רבי, עו"ד מוריה תם הרשושנים, עו"ד גליה קלינמן

החלטה

לאחר עיון בבקשה לסילוק על הסף, בתגובה ובתשובה לה, להלן החלטתי:

רקע כללי

לפנינו בקשה לאישור תובענה ייצוגית נגד וואלט אנטרפריזס ישראל בע"מ (להלן: "וואלט"), בה נתבקש בית הדין לקבוע כי בינה לבין השליחים המבצעים מטעמה משלוחי אוכל ממגוון מסעדות באזור המרכ ז ללקוחות שלה, מתקיימים יחסי עובד-מעסיק ומשכך הם זכאים גם לזכויות סוציאליות הנובעות ממעמד זה.

לטענת מר גולן חזנוביץ', המבקש בבקשה לאישור התובענה הייצוגית (להלן: "המבקש"), וואלט החתימה את השליחים על הסכם אחיד ומקפח, בו היא מסווגת את השליחים באופן פיקטיבי כ"עצמאים" תוך שהיא שוללת מהם את מעמדם כעובדים ואת הזכויות הסוציאליות המגיעות להם.

בבקשה לאישור התובענה הייצוגית (והתובענה הייצוגית) צוין כי הקבוצה המיוצגת היא "כל הגברים והנשים תושבי מדינת ישראל בעבר ובהווה אשר שימשו כשליחים מטעם המשיבה למשך פרק זמן מסוים וסווגו על ידה כעצמאיים". מספרם המשוער של חברי הקבוצה הוערך על ידו בכ-4000 איש ואישה.

בהתבסס על האמור, המבקש מבקש סעדים הצהרתיים וכספיים, בין השאר, כמפורט להלן :
סעד הצהרתי, לפיו בין וואלט לבין השליחים שעמם היא מתקשרת מתקיימים יחסי עובד ומעסיק, והם זכאים לזכויות הסוציאליות הנלוות למעמד של "עובד".
להורות על ביטולו של סעיף 10.2 להסכם, הקובע כי לא מתקיימים יחסי עובד – מעסיק בין הצדדים וכי על השליחים להשיב לוואלט כל סכום שיפסק נגדה ככל שיוכר השליח כעובד, בהיותו בלתי חוקי או בהיותו מקפח.
סעד כספי, להורות לוואלט לשלם את שכרם של חברי הקבוצה בגין זכויות סוציאליות שלא שולמו להם בגין הפרשות לפנסיה, ימי חופשה ונסיעות, המוערך בסך של 23,976,000 ₪ (כמפורט בסעיפים 88, 142 ו-145 בבקשה לאישור התובענה כייצוגית וכן בסעיפים 78, 116 ו-118 לתובענה הייצוגית ).
ליתן צו עשה המורה לוואלט להעניק את יתר הזכויות ה סוציאליות – ימי מחלה, הפרשות לפיצויי ם ודמי הבראה (שלא כומתו ולטענת המבקש אינן ניתנות להערכה, כאמור בסעיפים 88, 142 ו-145 בבקשה לאישור התובענה כייצוגית וכן כאמור בסעיפים 78, 116 ו-118 לתובענה הייצוגית).

המבקש ציין כי הסכום שננקב הוא בגדר הערכה ראשונית בלבד והוא שומר לעצמו את הזכות לתקן את כתב התביעה לאחר קבלת נתונים מאומתים אודות מספרם של חברי הקבוצה והסכומים ששולמו להם (כאמור ב סעיפים 143 – 144 בבקשה לאישור התובענה כייצוגית וכן בסעיף 117 לתובענה הייצוגית) .

טענות הצדדים בבקשה לסילוק על הסף

לטענת וואלט יש לסלק על הסף את הבקשה לאישור התובענה הייצוגית מהטעמים הבאים:
היעדר פנייה מוקדמת מצד המבקש לוואלט – לטענתה, בהתאם להלכה הפסוקה טרם נקיטה בהליך התובענה הייצוגית, על התובע הייצוגי לפנות בכתב לנתבע הפוטנציאלי ולהעמידו על דרישותיו. במקרה זה נקבע גם בסעיף 11.4.1 להסכם ההתקשרות בין המבקש לבין וואלט כי " כל מחלוקת בקשר להסכם זה או מתוכו תיושב קודם כל במשא ומתן". ככל שהמבקש היה פונה אליה לפני הגשת הבקשה, היה מתקיים בין הצדדים דין ודברים, במסגרתו ה יא היתה מסבירה למבקש, בין היתר, מדוע תביעתו אינה משקפת את טובת השליחים בוואלט, מדוע הוא אינו ראוי לשמש כתובע ייצוגי ומדוע תביעתו אינה מגלה עילה ובכך הייתה מייתרת הליך סרק וחוסכת משאבים וזמן שיפוטי יקר.
נוסף על האמור, טוענת וואלט כי מכתב התביעה שצורף לבקשת האישור לא ניתן לדלות פרטים שחובה לכלול בכתב תביעה, לרבות פירוט של הסעד האישי (סכום התביעה האישית) המבוקש על ידו בתביעתו האישית ודרך חישובו (כאמור בסעיף 78 לכתב התביעה). לטענתה, קיימת משמעות מכרעת לסכום התביעה האישית אותה מבקשים לאשר כייצוגית, זאת היות ואחד המבחנים שנקבעו בפסיקה לצורך בחינת השאלה האם תובענה ייצוגית היא הדרך היעילה וההוגנת להכרעה במחלוקת הוא מבחן סכום התביעה האישית. משכך יש לסלק על הסף את הב קשה לאישור אף מחמת העדר עילה.

מנגד לטענת המבקש, דין הבקשה לסילוק על הסף להידחות מהטעמים הבאים :
בקשה לאישור תובענה ייצוגית תסולק אם בכלל, במקרים חריגים וקיצוניים שבהם ברור על פני הדברים שאין ולא כלום. מה שאיננו המקרה כאן.
הבקשה לסילוק על הסף הוגשה מטעמ ים טקטיים פסולים. מעבר לנדרש, לוואלט לא עומדת הזכות לאחוז את החבל משני קצותיו, מחד – לטעון כי קמה לה ציפייה סבירה לפניה מוקדמת ולנכס לעצמה הגנות שניתנו בפסיקה למעסיקים מתוקף יחסי עובד ומ עסיק שאינם במחלוקת, ומאידך – להמשיך ולהתנער מיחסי העבודה הברורים השור רים בין הצדדים. נוסף על כך, וואלט לא ביקשה לקיים כל הידברות לאחר הגשת הבקשה לאישור התובענה הייצוגית באופן המלמד כי כל פניה אליה הייתה מיותרת ולא הייתה מניבה דבר.
אשר לטענה כי יש לסלק על הסף את הבקשה לאישור מחמת העדר כימות של עילת התביעה האישית – לוואלט אין טענה כי נפל פסול כלשהו בבקשת האישור (שבה פירט המבקש את הנזק שנגרם לו וכן תחשיב משוער ומוערך של הנזק המצרפי – כאמור בסעיפים 88 ו-142 – 144 לבקשת האישור) אלא לשיטתה הפסול הוא בכך שהמבקש לא כימת את הנזק האישי שלו בכתב התביעה. אולם כתב התביעה הייצוגית הוא מסמך שהופך רלוונטי אך ורק אם וכאשר התובענה מאושרת כייצוגית. משכך, אין להידרש לטענות וואלט בשלב זה (מה גם שקיימת אפשרות להורות על תיקון כתב התביעה לאחר שאושרה הבקשה כייצוגית, כאמור בתקנה 6(א) לתקנות תובענות ייצוגיות).
מעבר לכך, בכתב התביעה המוגש בהליך של תובענה ייצוגית, המבקש לא נדרש לכמת את התביעה האישית שלו (כטענת וואלט), אלא לפרט את עילת התביעה הקבוצתית, שכן זו התביעה המתבררת בפני בית הדין בשלב זה. המבקש פעל כאמור וציין בפרק ד' לכתב התביעה את שווי תביעותיהם המצרפי המשוער של חברי הקבוצה ואת רכיבי השכר הנתבעים עבורם. התובע גם פירט את אופן החישוב (כאמור בסעיפים 108 – 114 לכתב התביעה).
זאת ועוד, כשלים או שגיאות בחישובים ביחס לרכיבים שאין חולק כי לא שולמו, אינם מהווים כל טעם לדחיית הב קשה, כל שכן לסילוק על הסף.

על האמור השיבה וואלט כי היעדר כימות התביעה או ליתר דיוק היעדר אופן חישוב הרכיבים הנתבעים, מצדיק לכשעצמו סילוק על הסף של בקשת האישור של התובענה הייצוגית, או לכל הפחות מצדיק להורות על תיקון בקשת האישור בדרך של פירוט וכימות התביעה. טענת המבקש, לפיה התמורה ששולמה לשליחים היא שכר הבסיס לצורך חישוב רכיבי התביעה עדיין אינה מגלה כיצד לטענתו יש לחשב את רכיבי התביעה עצמם – חופשה, מחלה וכיו"ב – כאשר מדובר בהעסקה משתנה ובמודל שבו היקף ומועדי ה"עבודה" תלויים אך ורק בשליחים עצמם.
לעניין העדר פנייה מוקדמת – ההלכה לפיה נדרשת פנייה מוקדמת למעסיק ממשיכה להיות מיושמת גם לאחר מתן פסק הדין בעניין דנ"מ 5519/15 יונס נ' מי הגליל – תאגיד המים והביוב האזורי (17.12.2019) וגם בפסק דין בע"ע (ארצי) 33793-12-16 עתליה אביגל – באג מולטיסיסטם בע"מ (6.12.2020) , בית הדין ציין כי "לא מצאנו לקבוע מסמרות בעניין זה".

דיון והכרעה

לאחר ששקלנו את טענות הצדדים הגענו לכלל מסקנה כי דין הבקשה לסילוק על הסף – להידחות וננמק.

בהתאם להלכה הפסוקה, ככלל, אין לקיים דיון נפרד בבקשה לסילוק על הסף של בקשה לאישור תובענה כתובענה ייצוגית. זאת משום שהדיון בבקשה לאישור תובענה כייצוגית הוא עצמו הליך מקדמי, במסגרתו נבחנת שאלת קיומה של עילת תביעה אישית וקבוצתית וכן התנאים האחרים הנדרשים לצורך אישורה של תובענה ייצוגית. פיצול ההליך לתת הליכים איננו רצוי ועלול לגרום רק לסרבול ההליך. עם זאת, אין פירושו של דבר כי לעולם לא ניתן יהיה לבקש את סילוקה על הסף של בקשה לאישור תובענה ייצוגית. אולם צו שכזה יינתן, אם בכלל, במקרים חריגים וקיצוניים שבהם ברור על פני הדברים שאין בבקשה ולא כלום ( כאמור בע"ע (ארצי) 41358-07-15 אופינקרו פיקו – שיכון ובינוי – סולל בונה תשתיות בע"מ (28.1.2019), פסקאות 31 – 36 לפסק הדין) (להלן: " פסק הדין בעניין אופינקרו פיקו ")).

המקרים שבהם תסולק על הסף בקשה לאישור תובענה ייצוגית הם מקרים שבהם מועלות טענות שבדין או שבעובדה הדורשות בירור פשוט יחסית, ושיש בהן כדי להשמיט את הקרקע תחת הבקשה לאישור התובענה הייצוגית כולה. כך למשל, טענת התיישנות הרלבנטית לכל הקבוצה התובעת (להבדיל מהתיישנות עילת התביעה האישית של התובע המייצג) או כאשר התובענה אינה מסוג העניינים המנויים בתוספת השנייה לחוק תובענות ייצוגיות, תשס"ו-2006 (להלן: "חוק תובענות ייצוגיות") או בהוראת חוק מפורשת אחרת או כאשר הבקשה לאישור הוגשה על ידי גורם המנוע מלהגיש בקשה לאישור תובענה כייצוגית וכו' (כאמור בפסק הדין בעניין אופינקרו פיקו, פסקאות 33 – 34) .

במקרה דנן, הועלו כאמור שתי טענות לסילוק על הסף של הבקשה לאישור התובענה כייצוגית –
האחת, המבקש לא פנה לוואלט עובר להגשת בקשת האישור;
השנייה, המבקש לא כימת את סכום התביעה האישית שלו או לא פירט את אופן חישוב הרכיבים הנתבעים .

אנו סבורים כי במקרה דנן אין מדובר בסוג המקרים החריגים והקיצוניים בהם יש לקיים דיון נפרד בבקשה לסילוק על הסף של בקשה לאישור תובענה כתובענה ייצוגית.

ראשית, אשר לטענה בדבר היעדר פנייה מקדימה לוואלט כטעם לסילוק על הסף, הרי שבהתאם לפסיקה ככלל לא יהיה ב היעדר פנייה מקדימה ל"מעסיק" כשלעצמה להביא לסילוק על הסף של הבקשה לאישור (ואף לא לדחייה של בקשת האישור). ייתכן שיהיו לכך השלכות על שיקולים שונים במסגרת הדיון בבקשה לאישור לגופה ובפסיקת הגמול ושכר הטרחה , אך כאמור ככלל לא יגרום הדבר לסילוק על הסף של הבקשה לאישור.

יפים לעניין זה דברי בית הדין הארצי לעבודה ב פסק הדין שניתן אך לאחרונה בע"ע 33793-12-16 עתליה אביגל – באג מולטיסיסטם בע"מ (6.12.2020) (להלן: " פסק דין עתליה אביגל"):
"נראה בעינינו שככלל, העדר פנייה מקדימה של תובע ייצוגי למעסיקו לפני הגשת בקשה לאישור לבית הדין, אינה מהווה, כשלעצמה, טעם מספיק לדחיית בקשת האישור. לעניין זה נציין כך: ראשית, הדברים שנקבעו בהקשר זה בהלכת הוט עצמה נכתבו כהתווייה של דרך התנהלות שראוי לילך בה לפני הגשת תובענה ייצוגית ולא כתנאי בל יעבור שאי קיומו מצדיק מחיקה של בקשת האישור על הסף. בנוסף, האמור בעניין הוט נקבע לא בהיבט של השלכה על גורל הבקשה לאישור, כי אם בהיבט של השלכה על שיעור שכר הטרחה לתובע המייצג ובא כוחו במסגרת בקשת הסתלקות. שנית, בפסיקה של בית דין זה מהשנים האחרונות מסתמנת דווקא קריאה למחשבה מחודשת בהלכת הוט, ולכל הפחות הצבת סימן שאלה על סוגיית השלכתה של העדר פנייה מוקדמת על גורלה של בקשת האישור. שלישית, בחודש דצמבר 2019 ניתן בבית המשפט העליון פסק הדין בדיון הנוסף בעניין מי הגליל, ובו נקבע, ברוב דעות, כי "חוק תובענות ייצוגיות קובע הסדר שלילי בכל הנוגע להטלת חובה כללית לפנייה מוקדמת טרם נקיטת הליך ייצוגי נגד רשות... בכך אין כדי לשלול את שיקול הדעת המסור לבית המשפט על פי הוראות החוק השונות לבחון ולהביא בחשבון בכל מקרה נתון על פי נסיבותיו את ההשלכות שיש לייחס להעדר הפניה המוקדמת". כלומר, תובע ייצוגי אינו חייב לפנות ל"רשות" לפני פתיחת הליך ייצוגי נגדה והעדר פנייה כזו לא יוביל, ככלל, לדחיית הבקשה על הסף אלא אך עשוי לקבל ביטוי בשיקולים השונים במסגרת הדיון בבקשה לגופה ובפסיקת הגמול ושכר הטרחה. אף שישנם הבדלים מהותיים בין תובענה ייצוגית נגד "רשות" ובין תובענה ייצוגית נגד גוף פרטי, לרבות הוראות ייחודיות בחוק תובענות ייצוגיות ל"רשות" בלבד, אנו סבורים כי הטעמים שנפרשו בדיון הנוסף בעניין מי הגליל לגבי "רשות" יפים מקל וחומר אף לגבי תובענה ייצוגית נגד מעסיק פרטי וכי יש לקבוע כי העדר פנייה של תובע ייצוגי למעסיק פרטי לפני הגשת תובענה ובקשה לאישור לא מהווה כשלעצמו טעם המצדיק את דחיית הבקשה"

במאמר מוסגר יצוין כי פסק הדין כאמור התייחס בעיקרו לפנייה מוקדמת למעסיק (ואילו במקרה דנן וואלט מכחישה כי הייתה מעסיקה של המבקש ויתר השליחים). עם זאת, נראה כי ההלכה כאמור לעניין הצורך בפנייה מקדימה והמשמעות של היעדרה, חלה לא רק במצב עניינים שכזה.

שנית, אשר לטענה כי יש לסלק על הסף את הבקשה לאישור התובענה כייצוגית מחמת מה שמכנה וואלט – "היעדר כימות של ה תביעה האישית" – אף היא דינה להידחות.

סעיף 5(א)(1) לחוק תובענות ייצוגיות קובע כי:

"מי שמבקש להגיש תובענה ייצוגית יגיש לבית המשפט בקשה בכתב לאישור התובענה הייצוגית ויצרף אליה את נוסח התובענה (בחוק זה – בקשה לאישור); השר רשאי לקבוע הוראות בדבר אופן הגשת בקשה לאישור, הפרטים שיש לכלול בה והמסמכים שיש לצרף אליה" (ההדגשה הוספה).

בתקנה 2(א) לתקנות תובענות ייצוגיות, תש"ע-2010 (להלן יכונו:" תקנות תובענות ייצוגיות"), נקבע כי בבקשה לאישור תובענה ייצוגיות יפורטו, בין השאר:

"הסכום או השווי המשוערים של תביעותיהם של כל הנמנים עם הקבוצה והאופן שבו חושב או הוערך סכום התביעה; ככל שסבור המבקש כי לא ניתן לשער את הסכום או השווי המשוערים כאמור – יפרט הוא את הסיבה לכך"

תקנה 5(א) לתקנות תובענות ייצוגיות קובעת כי :

"אישר בית המשפט את התובענה כתובענה ייצוגית, יראו את נוסח התובענה שצורף לבקשה לאישור ככתב תביעה ויראו את המבקש כתובע; הנתבע יגיש כתב הגנה בתוך 45 ימים מיום המצאת ההחלטה או בתוך מועד אחר שקבע בית המשפט" (ההדגשה הוספה)

כמו כן, תקנה 9 לתקנות תובענות ייצוגיות קובעת כי:
"נדחתה בקשה לאישור תובענה ייצוגית והתובע מבקש לברר את תביעתו האישית, יגיש התובע בשלה תובענה נפרדת לבית המשפט המוסמך"

מכאן כי לבקשה לאישור יש לצרף נוסח תובענה ייצוגית (להבדיל מתביעה אישית) שתשמש לאחר אישור הבקשה לאישור ככתב התביעה בתובענה הייצוגית עצמה.

במקרה דנן, המבקש אכן צירף לבקשה לאישור תובענה ייצוגית גם כתב תובענה ייצוגית (להבדיל מכתב תביעה אישי ת).

בבקשה לאישור התובענה הייצוגית וכן בתובענה הייצוגית, המבקש כימת את סכום התביעה האישית והקבוצתית בגין רכיב ההפרשות לפנסיה, דמי חופשה ו דמי נסיעות (כאמור בסעיפים 88 ו-142 בבקשה לאישור התובענה וכאמור בסעיפים 78 ו-116.2 לתובענה הייצוגית). אולם יתר הרכיבים (דמי הבראה, דמי מחלה והפרשות לפיצויים) לא כומתו על ידו כלל ונתבקש בגינם סעד הצהרתי בלבד (בטענה כי לא ניתן להעריך אותם) ( כאמור בסעיפים 88 ו-142 בבקשה לאישור וכאמור בסעיפים 116.2 ו-118.5 לתובענה הייצוגית).

כפי שטוענת וואלט, המבקש לא הסביר בתובענה הייצוגית (וכן בבקשה לאישור) את אופן חישוב סכום התביעה האישית שלו (כך למשל, המבקש לא פירט את האופן שבו חישב את שווי השכר היומי שלו לצורך חישוב דמי חופשה והאופן שקבע את מספר ימי החופשה שהוא זכאי לתשלום בגינם וכו' ). נוסף על כך, המבקש לא הסביר גם מדוע לא ניתן לכמת את סכום התביעה האישית שלו בגין חלק מהרכיבים שהוא מבקש בגינם סעד הצהרתי (כך למשל, המבקש לא כימת את רכיב ההפרשות לפיצויים ולא הסביר מדוע לא ניתן לכמת אותו).

גם ביחס לסכום הקבוצתי, המבקש רק ציין כי הוא "מעריך בצורה שמרנית ובאופן גס (בהיעדר נתונים) כי משך זמן עבודה ממוצע של שליח בוולט הינו זהה לשלו ועומד על שישה חודשים, וכי השכר הברוטו הממוצע של שליח שעובד 5 פעמים בשבוע בממוצע, עומד על כ-8000 ₪ (כולל טיפים) " ומשכך הכפיל את גובה הנזק ליחיד (סכום התביעה האישית בגין רכיבים של פנסיה, דמי חופשה ודמי נסיעות) ב-4000 איש ואישה בעת חישוב הנזק המצרפי .

עם זאת, אנו סבורים כי אין באמור כדי להצדיק סילוק על הסף של הבקשה לאישור התובענה כייצוגית. בנסיבות המקרה דנן, בהן חלק מסכומי התביעה האישית של המבקש כומתו וכן הוסבר אופן החישוב שלהם , אין מקום לסילוק על הסף של הבקשה לאישור, בוודאי שלא בכללותה . מקומן של טענות אלו לידון במסגרת הבקשה לאישור התובענה כייצוגית, אולם אין הן מצדיקות דיון נפרד במסגרת בקשה ל סילוק על הסף.

לא נעלם מעיני בית הדין כי כפי שטוענת וואלט, סכום התביעה האישית עשוי להיות רלוונטי לצורך הכרעה בבקשה לאישור וכן כי פירוט סכום התביעה האישית ואופן חישובו נדרש אף על מנת שבית הדין יוכל לעמוד במסגרת הבקשה לאישור על מידת המורכבות הכרוכה בחישוב זכותו של כל אחד מחברי הקבוצה, לצורך הכרעה האם תובענה ייצוגית היא הדרך היעילה וההוגנת להכריע במחלוקת.

אולם יצוין בהקשר זה האמור בפסק הדין בעניין עתליה אביגל - בהקשר של הבחינה האם מתקיים התנאי כי התובענה הייצוגית היא הדרך היעילה וההוגנת להכרעה במחלוקת בנסיבות העניין - כי "ייתכן מצב שבו במסגרת ההליך הייצוגי יינתן סעד הצהרתי בדבר זכאותם העקרונית של חברי הקבוצה, על מאפייני העסקתם, לדמי חגים, ואילו הבירור הפרטני בשאלת הזכאות ובקביעת הסעד לגבי כל אחד מהם ייעשה בדרכים אחרות. ייתכן גם שבית הדין יחליט שלא קמה זכאות לסעד פרטני או שיש למנות מומחה לקביעת הסעד המגיע לכל אחד מבני הקבוצה. כללם של דברים: לבית המשפט הדן בתובענה ייצוגית נתון שיקול דעת רחב מאד המאפשר לו הכנסת שינויים כאלה ואחרים בבקשת האישור" (פסקה 101 לפסק הדין).

נוכח האמור אנו סבורים כי מקום הטענות לכאורה בשלב הדיון בבקשה לאישור התובענה הייצוגית ולא בדיון נפרד בבקשה לסילוק על הסף .

יובהר כי האמור בהחלטה זו הוא לכאורה בלבד ואין בו כדי לנעוץ מסמרות לגופו של עניין.

נוכח דחיית הבקשה לסילוק על הסף וואלט תישא בהוצאות המבקש בסך של 3000 ₪ שישולמו תוך 30 יום מהיום.

ניתנה היום, א' סיוון תשפ"א, (12 מאי 2021), בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.

בן

מר משה בן דוד,
נציג ציבור (עובדים)

אריאלה גילצר-כץ, שופטת
סגנית נשיאה

מר יעקב אורנשטיין,
נציג ציבור (מעסיקים)


מעורבים
תובע: גולן חזנוביץ'
נתבע: וואלט אנטרפריזס ישראל בע"מ
שופט :
עורכי דין: