ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין שאולי בר נוי נגד הנהלת בנק הפועלים :


לפני כבוד השופט שאול שוחט, סגן נשיא

מבקשים

שאולי בר נוי

נגד

משיבים

  1. הנהלת בנק הפועלים
  2. הנהלת בתי המשפט

החלטה

לפניי בקשה לאיחוד דיון בערעורים אותם הגיש המבקש והמתבררים לפני בית משפט זה – 44416-03-21 וע"א 2026-04-21.

במסגרת ת"א 16595-07-20 תביעה אותה הגיש המבקש נגד הנהלת בתי המשפט, עתר המבקש להחזר אגרות המשפט או פקדונות ששילם והפקיד כמו גם להסיר דרישות חוב ואגרה במסגרת הליכים שונים בערכאות בבתי משפט שונים. ביום 7.3.21 קיבל ביהמ"ש קמא (כבוד השופט דניאל הורוביץ) בקשת הנתבעת (הנהלת בתי המשפט) לסילוק התביעה על הסף משסבר כי משערכאות אחרות נתנו החלטותיהן בהליכים שבפניהם לגבי חיוב המבקש באגרה ו/או דחו בקשות להחזרתה לידיו אז "בית משפט זה אינו מוסמך לקבוע אחרת" (ס' 6 לפסה"ד) וכתב התביעה אינו מגלה עילה להיעתר לסעדים שנתבעו במסגרתו ( ס' 8 לפסה"ד).

כלפי פס"ד זה מלין המבקש במסגרת ע"א 44416-03-21.

ת"א 9116-09-20 הינה תביעה כספית על סך 17,000 ₪ הכוללת צו עשה שהגיש המבקש נגד בנק הפועלים (נתבע 1) והנהלת בתי המשפט (נתבעת 2). כלפי בנק הפועלים עתר המבקש לקבל תדפיסי תנועות ומסמכים ביחס לחשבון הוריו המנוחים, בתקופה הקודמת לפטירת המנוחים, ומכוח היותו יורשם. כלפי הנהלת בתי המשפט הלין המבקש על "פספוסים משפטיים", כך כלשונו בכתב התביעה, שהם בעיקרם עיכובים לגישתו במתן החלטות במסגרת הליכים אחרים שהתקיימו בעניינו בבתי משפט אחרים. בפס"ד שניתן ביום 25.3.21 התקבלה תביעת המבקש לקבלת מידע מהבנק (הנתבע 1) ואלו תביעת המבקש כלפי הנהלת בתי המשפט נדחתה. כעולה מפסה"ד, תביעת המבקש נגד הנהלת בתי המשפט נדחתה הן מטעמים של חסינות הרשות השופטת לפי סעיף 8 לפקודת הנזיקין (ר' ס' 48 לפסה"ד) והן מטעמים לגופו של עניין משביהמ"ש קמא סבר כי אין לטענות המבקש על מה לסמוך (ר' ס' 45-47, 55 לפסה"ד) ומשלא הוכיח נזקים (ס' 57 לפסה"ד).
כלפי פס"ד זה מלין המבקש במסגרת ע"א 2026-04-21.

בקשה לאיחוד הדיון בשני הערעורים הוגשה על ידי המבקש ביום 4.4.21 (בקשה מס' 3 בנט בע"א 2026-04-21). המבקש מנמק בקשתו בכך שמדובר ב"סעד ערעורי זהה" וכי בשני הערעורים "נושא מרכזי אחד, זכות תביעת מעסיק של בר סמכות שיפוטית ולא בר הסמכות. ובפני ביהמ"ש זה שני הליכים מקבלים באותו עניין / סעד, וכדי ייעל הערעורים יש לאחדם, איחוד זה יקנה פסיקה זהה בשנים. דיון באותו הליך / מעמד. כך שגם בימ"ש יזכה לפסיקה אחיד, באותו נושא, כך תחסך עילות תובענה לאחידות בפסיקה המנחה (לא מחיבת)" (הטעויות במקור ש'ש').

דיון והכרעה

תקנה 143 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשע"ט -2018 (להלן: "התקנות") שכותרתה "איחוד ערעורים" מחילה על איחוד ערעורים את הוראת תקנה 40 לתקנות, שעניינה איחוד דיון בתובענות. תקנה 40(א) לתקנות קובעת כי ביהמ"ש רשאי להורות על איחוד דיון בתביעות התלויות ועומדות באותו בית משפט "אם סבר שיש בדבר כדי לייעל ולפשט את ההליכים או למניעת תוצאות סותרות...".

כידוע, ככלל, השיקולים של יעילות דיונית, חסכון במשאבי הצדדים והמערכת ומניעת הכרעות סותרות הם שיקולים כבדי משקל שעל בית המשפט לשים נגד עיניו מקום בו התביעות מעוררות שאלות דומות של משפט ושל עובדה (ראו רע"א 182/21 טר"מ בע"מ נ' עיזבון המנוחה אביגיל פסיה גרוס ז"ל (פורסם בנבו, 17.1.2021), פס' 7, וההפניות שם).

מעבר לכך ששתי התביעות אותן הגיש המבקש הוגשו כלפי המשיבה ( באחת כנתבעת יחידה ובשנייה כנתבעת נוספת) וכי שתיהן נדחו - לא מצאתי חפיפה משמעותית נוספת בין פסה"ד שניתנו ועליהם מלין המבקש במסגרת ערעוריו, הן בהיבט המשפטי הן בהיבט העובדתי. ככל שבטענות המבקש כי הערעורים נסובים אחר "נושא מרכזי אחד זכות תביעת מעסיק של בר סמכות שיפוטית ולא בר הסמכות" מכוון המבקש לנושא החסינות של הרשות השופטת לפי פקודת הנזיקין אזי הרי שתביעתו בת"א 16595-07-20 כלל לא נדחתה מהטעם האמור ואלו בתביעתו האחרת , ת"א 9116-09-20, מדובר היה לכל היותר באחד מהטעמים לדחיית התביעה ומנימוקי ביהמ"ש קמא את פס"ד לא דובר היה בטעם העיקרי לדחייתה. בנסיבות אלו לא מצאתי כל תועלת באיחוד הדיון בערעורים וממילא גם לא התרשמתי מכל חשש ל"תוצאות סותרות" לו הערעורים יידונו בנפרד.

סוף דבר

לאור כל האמור לעיל, הבקשה נדחית.

משלא התבקשה תשובה – אין צו להוצאות.

ניתנה היום, ב' סיוון תשפ"א, 13 מאי 2021, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: שאולי בר נוי
נתבע: הנהלת בנק הפועלים
שופט :
עורכי דין: