ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין רועי בן שושן נגד GoDaddy.com,LLC :

בפני כבוד ה שופט עידו כפכפי

תובע/משיב

רועי בן שושן
ע"י ב"כ עו"ד רפי גלרון

נגד

נתבעת/מבקשת
GoDaddy.com,LLC
ע"י ב"כ עו"ד
שי שרביט, עו"ד אסף דה טולדו – לפי ייפוי כוח מוגבל

בית המשפט לא יידרש לבקשות בעניינים אלו שיוגשו לאחר מועד זה.

החלטה

1. המבקשת עותרת לביטול היתר המצאה מחוץ לתחום השיפוט שניתן לתובע ביום 15.8.20 ומכוחו הומצאה לה התביעה במקום מושבה בארה"ב.

עסקינן בתביעה כספית שהוגשה ביום 19.07.20 בגבול סמכות בית המשפט, בגין נזק שנגרם לתובע, לטענתו, עקב הפסקת שירותים ברשת האינטרנט שרכש מהמבקשת. המשיב התקשר עם המבקשת לראשונה בהסכם לרכישת שם מתחם ( דומיין) ביום 26.06.13 ומאז במהלך השנים רכש שמות מתחם נוספים לצרכים מסחריים. ביום 04.01.20 חידשה המבקשת את ההסכם תמורת תשלום בסך 1343 $.

ביום 11.02.20, במסגרת ההסכם המקורי עם המבקשת, רכש המשיב באמצעותה דומיין בינלאומי בשם www.facemask99.com למשך שנה. התובע ייעד את האתר לצורך מכירת ציוד מיגון אישי. ביום 02.04.20 קיבל המשיב הודעה מהמבקשת לפיה היא מפסיקה את השירות באתר וחוסמת את גישת הגולשים לאתר. לטענת המשיב, למרות פניותיו סירבה המבקשת להשיב לו את השליטה באתר ואף מנעה ממנו להעביר את האתר לחברת אחסון אתרים אחרת על מנת להמשיך את פעילות האתר. נטען כי מדובר בהפרה חד צדדית של ההסכם אשר גרמה לו נזק תדמיתי וכלכלי.

בהחלטה מיום 15.08.20 הורתי כי יותר למשיב להמציא את כתב התביעה מחוץ לתחום מדינת ישראל. נקבע כי המשיב הוכיח קיומם של התנאים למתן היתר המצאה מחוץ לתחום מאחר והבקשה עמדה בתנאי תקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984 העוסקות בהיתר המצאה מחוץ לתחום.

במסגרת בקשתה זו עותרת המבקשת לביטול היתר ההמצאה. לטענתה המשיב איננו עומד בתנאים הנדרשים על פי התקנות ובמבחנים שנקבעו למתן היתר המצאה ומשכך דין ההיתר להתבטל.
טענות הצדדים
2. לטענת המבקשת, אין בידי המשיב כל עילת תביעה ראויה לבירור מאחר ועשה במתחם שימוש מסחרי אסור לצורך שיווק ומכירת מוצרים להתגוננות וזיהוי נגיף הקורונה, לרבות מכונות הנשמה ובדיקות קורונה ביתיות, מבלי שהיו לו אישורי FDA לאותם מוצרים, דבר המהווה הפרה של הוראות ההסכם עליו חתם המשיב באופן המקנה למבקשת זכות לבטלו. נטען כי במקרה דנן חל הדין האמריקאי וכי המשיב כשל מלהוכיח קיומה של עילת תביעה בהתאם לדין זה.

המבקשת טענה בנוסף כי יש לבטל את היתר ההמצאה מאחר וישראל איננה הפורום המתאים לבירור התביעה הן לאור אופיו הבינלאומי של האתר והן לאור סעיף הבוררות הכלול בהסכם, לפיו כל סכסוך בין הצדדים אמור להתברר בהתאם לכללי הבוררות הצרכניים של ארגון הבוררות האמריקאי. נטען כי בפני המשיב עמדה אפשרות להחריג את סעיף הבוררות מההסכם אולם הוא בחר שלא לעשות זאת ולפיכך הסעיף תקף.

עילה נוספת לביטול היתר ההמצאה נעוצה, לטענת המבקשת, בחוסר תום ליבו של המשיב אשר הסתיר מפני בית המשפט את העובדה שהציע למכירה מוצרים רפואיים ללא היתר ה- FDA והעלה טענות כנגד המבקשת לפיהן היא מנסה לפגוע בו בכוונה תחילה. צוין כי חל איסור על קידום פעילות בלתי חוקית באתרים הפועלים תחת שם המתחם ובכלל זאת חל איסור על מכירה והפצה של מוצרים רפואיים ללא אישורים מוסדרים מהגופים המתאימים. במסגרת הוראות הסכם השירותים של המבקשת מפורטים סוגי המוצרים האסורים למכירה ולפרסום בשמות המתחם וההשלכות של הפרת ההסכם.

3. בהתאם לתנאי ההסכם, למבקשת ישנה זכות להשעות שמות מתחם המפרים את הסכם השירותים או את תנאי השירות ולהשעות או להסיר את המתחם של אותו משתמש לצמיתות, כפי שפעלה בעניינו של המשיב אשר הפר את הסכם השירותים באופן יסודי. עוד נטען כי מדפי חשבון ה-paypal של המשיב עולה כי בגין כ-60% מעסקאותיו הוגשו תלונות ע"י הרוכשים. בעקבות תלונה שהוגשה למבקשת ע"י אחד הרוכשים בדבר הונאה ורמאות המתנהלת באתר המשיב, ביצעה המבקשת בדיקה של מתחם המשיב במסגרתה התברר כי הוא מוכר באתר מוצרים האסורים למכירה ובהם בין היתר, בדיקות ביתיות לאיתור נגיף הקורונה ואמצעי נשימה מיוחדים להתגוננות מפני הנגיף שלא קיבלו את האישורים הנדרשים לכך מהרשויות.

נוסף על כך התברר כי המשיב מפר סימני מסחר של גורמים שונים הנמנים על לקוחות המבקשת. קיימת מדיניות ברורה לפיה שימוש בלתי מורשה בסימני מסחר אלה יוביל לביטול הסכם המשתמש לאלתר. נוכח ההפרה היסודית של הסכם השירותים ובעיקר נוכח הסכנה הבריאותית שהמשך המכירות באתר עלולה להוות לרוכשים החליטה המבקשת לבטל את ההסכם עם המשיב והודעה על כך נשלחה אליו ביום 02.04.20.
4. במסגרת בקשתו למתן היתר המצאה טען המשיב כי ייעד את האתר לצורך מכירת ציוד ומיגון אישי ובכלל זאת מסיכות פנים וחומרי חיטוי. עם זאת, בבקשת לביטול היתר המצאה, צירפה המבקשת העתק מהעמוד הראשי של אתר המשיב ( נספח 5) ממנו עולה כי המשיב מכר מוצרים נוספים ובהם ערכות לבדיקת הימצאות נגיף covid-19 וערכות הנשמה.

לטענת המשיב, הוא עומד בשלושת התנאים שנקבעו למתן היתר המצאה מחוץ לתחום: קיומה של עילת המצאה בהתאם לתקנה 500 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, שאלה רצינית שיש לדון בה, ביהמ"ש בישראל הוא הפורום הנאות לדון בתובענה.

בעניינה של המבקשת מתנהל הליך דומה לביטול היתר המצאה בפני בית המשפט המחוזי בתל אביב ( ת"צ 39059-05-19 לוי נ' LLC, GoDaddy.Com) במסגרתו נדחו אותן טענות שהעלתה המבקשת בהליך דנן. כמו כן, בהליך הנ"ל הגישה המבקשת לבית המשפט בקשה לאישור הסכם פשרה על אף שבהליך זה טוענת כי ביהמ"ש בישראל איננו הפורום הנאות לדון בעניינה.

בתגובתו לבקשה לביטול היתר ההמצאה לא התייחס המשיב לטענות המבקשת בנוגע למוצרים שמכר וטען כי המבקשת מסתמכת על מכתב תלונה אחד שהתקבל מלקוח ש לא היה מרוצה מהעסקה וכל זאת אף מבלי לוודא את אמינות המכתב או לבקש את גרסת המשיב לטענות שנטענו בו.

בעניין עילת התביעה טען כי יש לו עילה טובה ורצינית נגד המבקשת מאחר והפרה באופן ברוטאלי את ההסכם וגזלה את קניינו. סירובה של המבקשת להשיב למשיב את קניינו מהווים עילת תביעה ראויה לטיעון. נטען כי במידה והמשיב יוכיח את וטענותיו יהיה זכאי הוא למלוא הסעד המבוקש ומשכך, בהתאם למבחן הקבוע בפסיקה, יש להותיר את היתר ההמצאה על כנו.

אשר לעילת המצאה- נטען כי המבקשת מפעילה אתר ייעודי לגולשים מישראל שבו מפורטים מחירי השירותים המוצעים בשקלים וכן מפרסמת כי היא מפעילה משרד בישראל. כמו כן נזקו של המשיב אירע בישראל שכן הפדיון ממכירת הציוד יועד להפקדה בחשבון הבנק של המשיב בישראל.

בעניין טענת הפורום הנאות הפנה המשיב להחלטת ביהמ"ש המחוזי בת"צ 39059-05-19 במסגרתה דחה ביהמ"ש המחוזי את בקשת המבקשת לביטול היתר המצאה אשר הוגשה באותן עילות שנטענו בבקשה דנן.
נטען בנוסף כי החוזה המשמש את המבקשת להתקשרותה עם לקוחותיה מהווה חוזה אחיד כמשמעותו בסעיף 2 לחוק החוזים האחידים, תשמ"ג-1982 ועל כן תניית הבוררות המגבילה את הצדדים לבירור המחלוקת רק בהליך בוררות שיתקיים בארה"ב בטלה, שכן מדובר בסעיף מקפח שדינו להתבטל.
המשיב הפנה לכך כי טענת המבקשת לפיה הסכם ההתקשרות בין הצדדים אינו מהווה חוזה אחיד, נדחתה ע"י ביהמ"ש המחוזי בהליך המוזכר לעיל. טענת המבקשת לפיה תניית הבוררות תקפה, נדחתה אף היא ע"י ביהמ"ש המחוזי ונקבע כי מדובר בתנאי מקפח אשר דינו להתבטל. בניגוד לטענתה לפיה היה באפשרות המשיב להחריג את תניית הבוררות, לא ניתנה לו אפשרות לשנות את תנאי ההסכם אלא רק לאשרם.

דיון והכרעה
5. ההיתר שניתן בהתאם להחלטתי מיום 15.08.20 התבסס על תקנה 500 (7א) לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד- 1984 (להלן "התקנות") לפיה רשאי בית המשפט להתיר המצאת כתב בי-דין אל מחוץ לתחום המדינה אם "התובענה מבוססת על נזק שנגרם לתובע בישראל ממוצר, משירות או מהתנהגות של הנתבע, ובלבד שהנתבע יכול היה לצפות שהנזק ייגרם בישראל וכן שהנתבע, או אדם קשור לו, עוסק בסחר בין-לאומי או במתן שירותים בין-לאומיים בהיקף משמעותי;".

מאז מתן ההיתר נכנסו לתוקפן תקנות סדר הדין האזרחי, תשע"ט- 2018 (להלן: התקנות החדשות). ההסדר בתקנות החדשות בנוגע להמצאה מחוץ לתחום השיפוט מותיר את המצב הקיים על כנו, למעט שני הבדלים:
בהתאם לתקנה 500 לתקנות נדרש היה לקבל היתר להמצאת הכתב מחוץ למדינה ואילו בתקנות החדשות אין עוד צורך להגיש בקשה לקבלת היתר המצאה מחוץ לתחום. כל בעל דין רשאי לעשות כן בהתקיים תנאים מתאימים ובכפוף לעמידה בהוראות התקנות.
מי שאליו בוצעה ההמצאה מחוץ לתחום רשאי להגיש בקשה לכפירה בסמכות ו/או לטעון כי הפורום הישראלי אינו הפורום הנאות לדון בתובענה.

בהתאם לפסיקה ( ע"א 9725/04 אשבורן חברה לסוכנויות ומסחר בע"מ נ'CAE Electronics Ltd (4.9.2007) על בעל דין המבקש היתר המצאה אל מחוץ לתחום לעמוד בשלושה תנאים מצטברים:
בשלב הראשון על מבקש ההיתר להראות כי עניינו נכנס בגדר אחת מעילות ההמצאה המנויות בתקנה 500 לתקנות.
בשלב השני על מבקש ההיתר לשכנע את בית המשפט כי מדובר בשאלה רצינית שיש לדון בה. דהיינו, כי עומדת לו עילה לגופו של עניין. בשלב זה תעשה בחינה בסטנדרט נמוך יותר מהמבחן הראשון והדיון שיעשה לא יהיה כפי הדיון בתובענה גופה.
בשלב השלישי על המבקש להראות כי בית המשפט בישראל הוא הפורום המתאים לדון בתביעה. לבית המשפט מסור שיקול הדעת להחליט האם בית המשפט בישראל הוא הפורום הנאות, אם לאו. שאלה זו תוכרע לרוב על פי מבחן " מירב הזיקות".

הדיון בבקשה לביטול היתר המצאה יהיה כפי שיש לדון בבקשה המקורית, כאילו ההיתר לא ניתן מלכתחילה : "הבקשה להתיר המצאה מחוץ לתחום השיפוט הינה מעצם טיבה בקשה הנדונה על-פי צד אחד. משבית-המשפט נעתר לבקשה, ומשכתב-בי-דין הומצא לנתבע במדינה הזרה, רשאי הנתבע להגיש בקשה לביטול היתר ההמצאה ( תקנה 502( ב) לתקנות סדר הדין האזרחי). אף שאין עסקינן בסעד זמני, הכללים הדיוניים במקרה זה אינם שונים מאלה החלים במקרים שבהם בעל-דין עותר לביטולו של סעד זמני שניתן על-פי צד אחד. כך מוטל הנטל על המבקש המקורי, במקרה זה התובע. אף הדיון במעמד הצדדים, שנקבע משהוגשה בקשת הביטול, הינו למעשה דיון בבקשה המקורית ..." (ע"א 4601/02 ראדא תעשיות אלקטרוניות בע"מ נ' Bodstray Company Ltd פ"ד נח(2), 465, 472) .

6. על התובע המבקש את היתר ההמצאה מחוץ לתחום מוטל הנטל להוכיח את קיומם של התנאים למתן היתר המצאה וגם בבקשה לביטול ההיתר שניתן, עליו הנטל להוכיח כי יש להותיר את היתר ההמצאה על כנו.
לאחר שבחנתי את טענות הצדדים הגעתי למסקנה לפיה דין הבקשה להידחות.

כפי שפרטתי בהחלטתי מיום 15.08.20 קיימת עילת המצאה בהתאם לתקנה 500(7 א) לתקנות מאחר והכנסות המשיב, משימוש בשירות המשיבה, היו אמורות להתקבל בישראל. המבקשת למעשה לא העלתה טענה מפורשת כנגד עילת ההמצאה.

כמו כן שוכנעתי כי קיימת שאלה רצינית שיש לדון בה והיא האם הפסקת השירות הפתאומית והחד צדדית מצד המבקשת נעשתה בהתאם להסכם והאם לא היה באפשרות המבקשת לנקוט בצעד מתון יותר שהיה מונע את נזקו של המשיב.

אכן, התנהלותו של המשיב אשר לא הגיב באופן ענייני לטענות הנוגעות לאופי הציוד שמכר, יוצרת ספק בדבר תום ליבו ואיתנות תביעתו. עם זאת בקשת המשיב להיתר המצאה עומדת ברף הדרוש לעניין עילת התביעה שכן במידה ויעלה בידו להוכיח את טענותיו, יהא זכאי הוא לסעד שתובע. מדובר ברף נמוך שעל התובע לעמוד בו ואין דומה הדיון בבקשה למתן היתר לדיון שיעשה בתובענה לגופה במסגרת ההליך העיקרי.

טענות המבקשת בעניין זה, לו יידחה את מרבית בקשתה, מבקשות למעשה לקבוע (בדומה לבקשה לסילוק על הסף) כי מדובר בהפרות אשר הצדיקו את ביטולו של ההסכם בין הצדדים וחסימת הגישה לאתר. לא מדובר בטענות שניתן או ראוי לבררן בשלב דיוני זה, שכן הבירור העובדתי שלהן מקביל לשאלות הדורשות הכרעה בהליך העיקרי. גם אם הצגת עילת התביעה בבקשת התובע להיתר מחוץ לתחום לוקה בחוסר תום לב מסויים, שכן הציג את התנהלות המבקשת כשרירותית וחסרת קשר למחדלים נטענים שלו, לא מצאתי כי הוכח בשלב זה חוסר תום לב במידה המצדיקה ביטול היתר ההמצאה.

7. אשר לשאלת הפורום הנאות צודק המשיב בטענתו לפיה סוגיה זו הוכרעה במסגרת החלטת ביהמ"ש המחוזי תל אביב – יפו בת"צ 39059-05-19 המוזכר לעיל.

השווה בעניין זה להחלט ה בת"צ ( מרכז) 10822-02-15 Linkedln Corporation נ' לנואל, 09.04.17 שם נקבע כי יש לדחות את הטענה לפיה ישראל איננה הפורום הנאות לבירור התביעה וכן יש לדחות את הטענה בדבר תניות בוררות או שיפוט המחייבות את הצד השני לנקוט בהליך בוררות בארה"ב. נקבע שם כי אין ממש בטענות הנתבעת כאילו לא התקיימו התנאים למתן היתר לפי תקנה 500 וכי על אף ניסיונה להרחיק עצמה ממתן שירותים בישראל עולה כי היא מנהלת אתר הפונה לקהל הישראלי וכי די בכך כדי שתהא לנתבעת ציפייה כי יכול ויוגשו בישראל תביעות נגדה.

נקבע כי מאחר והמבקשות הינן חברות אינטרנטיות זרות המשווקות את שירותיהן לקהל לקוחות רב בישראל, עליהן הן מבקשות להחיל תניית שיפוט זר, יש לראות בתנייה בדבר מקום השיפוט והדין החל, המופיעה בהסכם, משום תניה מקפחת בחוזה אחיד ולקבוע כי היא בטלה בהתאם לסעיף 5( א) לחוק החוזים האחידים או, לכל הפחות, לקבוע כי מדובר בתנייה שחזקה עליה שהיא מקפחת. (ס' 73 להחלטה)

8. מכל האמור לעיל עולה כי המשיב עומד בתנאים שנקבעו למתן היתר המצאה ועל כן, הנני מותיר את היתר ההמצאה על כנו והבקשה לביטול ההיתר, נדחית.

לאור העדר הפירוט בבקשה של טיב המוצרים שמכר התובע והספק שהועלה ביחס לתום ליבו, הוצאות הבקשה נקבעות על הצד הנמוך. המבקשת תישא בהוצאות המשיב בסך של 2,500 ₪.

הצדדים יפעלו להשלמת הליכים מקדמיים עד ליום 1.1.22.

בית המשפט לא יידרש לבקשות בעניינים אלו שיוגשו לאחר מועד זה.

קדם משפט יתקיים לפני ביום 17.2.22 בשעה 09:45.

ניתנה היום, א' סיוון תשפ"א, 12 מאי 2021, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: רועי בן שושן
נתבע:
שופט :
עורכי דין: