ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין עלי פזילוב נגד שרות בתי הסוהר-מחלקת האסיר :

לפני כבוד השופטת רננה גלפז מוקדי

עותר

עלי פזילוב (אסיר)

נגד

משיבים

1.שרות בתי הסוהר-מחלקת האסיר - זימונים
2.מדינת ישראל

פסק דין

לפני עתירת אסיר (להלן: "המבקש") בדבר קבלת טיפול רפואי.

המבקש טוען כי הוא אינו מקבל טיפול רפואי ההולם את מצבו הבריאותי, לטענתו, עם הגעתו למתקן הכליאה שיטה, בו הוא מוחזק היום, פנה אל הרופאה אשר אישרה קבלת טיפול תרופתי לשיכוך כאבים בשם "פרוקסט". לטענת העותר, עם הגעתה של רופאה חדשה, הורתה האחרונה על הפסקת הטיפול ב-"פרוקסט" וזאת ללא הצדקה ומבלי לספק למבקש טיפול חלופי. המבקש טוען כי הוא סובל מכאבים קשים בשל "פריצת דיסק" והוא מוגבל בתנועותיו. הוא מבקש להורות לגורמים המקצועיים אצל המשיבים לתת לו טיפול ראוי ומתאים למצבו הבריאותי.

המשיבים ט הפנו להוראות פקודת בתי הסוהר (נוסח חדש), תשל"ב-1972 ולפקודת הנציבות 04.44.00 בדבר "הטיפול הרפואי באסיר" לפיהן אסיר יהיה זכאי לקבלת טיפול רפואי לפי דרישת רופא בית הסוהר, כאשר האחריות למתן טיפול רפואי מסורה לגורמים המקצועיים ובאחריותם בלבד. המשיבים טענו כי המבקש מוכר לגורמים המקצועיים אצלכם ונמצא במעקב אורתופד בשל מצבו הרפואי. המבקש טופל ב-"פרוקסט" פעמיים ביום אולם לאחר שבתאריך 13.11.21 דווח על ניסיון להברחת כדורים למבקש, הוחלט על הפסקה הדרגתית בטיפול ב-"פרוקסט" על מנת למנוע סכנת חיים בנטילת יתר של תרופות.
במקביל, הופנה המבקש לנרקולוג בשל החשש להתמכרותו לסמי מרשם , אך סרב לשתף פעולה. הוא גם הופנה לבדיקת אורתופד אשר המליץ על טיפול באמצעות חגורת גב, טיפולי פיזיותרפיה וטיפול במשככי כאבים שאינם ממכרים. המשיבים טענו כי המבקש נמצא בטיפול רפואי ותומך באופן רציף, כאשר לנגד הגורמים המקצועיים עומדים עקרונות של שמירה על בריאות המבקש ושלומו כאשר ברקע קיים חשש להתמכרות לסמי מרשם. על כן, בנסיבות הללו, טענו המשיבים כי לא נפל פגם בשיקול דעת הגורמים המקצועיים ואין מקום להתערבות כלשהי בהחלטותיהם.

בדיון חזרו הצדדים על טענותיהם, כאשר המבקש הכחיש מכל וכל כי ביצע נסיון הברחה. הוא טען כי לבקשת אחד הסוהרים, מסרו לו במרפאה הכדורים המיועדים למנה הנוספת שהוא נוטל מדי יום ואלו הכדורים אשר נתפסו עליו. המבקש טען שלא יתכן שקובעים כי ניסה להבריח ולא מתבצעת כל חקירה וגם לא ננקט כנגדו הליך משמעתי. מכאן, טוען המבקש, לא היה פסול במעשיו ולא היה בסיס להחלטת הרופאה להפסיק לו את הטיפול בחשד לנסיון הברחה. המבקש הדגיש כי קיבל את הטיפול התרופתי ב"פרקוסט" עוד קודם שנכנס לבית הסוהר, כי הטיפול אשר מוצע לו כעת אינו מועיל לכאביו והוא מבקש את התערבות בית המשפט על מנת שיימצא טיפול שיביא מזור לכאבו וסבלו.

לאור טענות המבקש, התבקשו המשיבים לבחון את הדברים, בין היתר את הטענה כי סוהר אשר שמו נמסר על ידי המבקש, הוא שביקש כי יימסרו למבקש הכדורים עבור המנה הבאה, כדי לחסוך בליווי המבקש למרפאה ועוד התבקשו המשיבים לבדוק עם הרופאה, ככל שזה היה הבסיס להחלטה להפסקת הטיפול, האם אין מקום להחזיר למבקש את הטיפול התרופתי שביקש.

המשיבים, בתגובתם, טענו, לאחר בירור, כי טענות המבקש כי נמסרו לו הכדורים אינן נכונות וכי המדובר בטיפול תרופתי שמתחייב לקבלו בפניו של החובש אשר מוודא כי האסיר בלע את הכדורים. הם דחו, אם כן, את הטענה כי הכדורים נמסרו למבקש ואף הפנו לרישום המתבצע במרפאה אודות כל הזדמנות שבה מקבל אסיר את הטיפול התרופתי המדובר, בין היתר, לתיעוד אירוע שבו המבקש לא הגיע לקבל את התרופה לאחר שסירב לצאת מתאו. עוד נטען כי אין קשר בין האירוע לבין המלצות הרופא האורטופד אשר דבר האירוע כלל לא הובא לידיעתו כאשר קבע את המלצותיו בהן כאמור, לא נכלל הטיפול התרופתי המבוקש על ידי העותר כאן.
המשיבים הוסיפו וציינו כי לאור טענות המבקש בדבר חוסר יעילות הטיפול התרופתי, הוא יופנה פעם נוספת לאורטופד.

המבקש הגיב לדברים וחזר על טענתו כי הפסקת הטיפול ב"פרקוסט" היתה ביוזמת רופאת בית הסוהר ולא על בסיס המלצת האורטופד ואף הפנה בעניין זה לטענות המשיבים בתגובתם הראשונה לעתירה, בה ציינו מפורשות כי הסיבה להפסקת הטיפול ב"פרקוסט" היתה ניסיון ההברחה. לעניין זה האחרון, שב המבקש ועמד על גרסתו בדבר הנסיבות שהובילו להמצאות הכדורים באמתחתו.

בחנתי את טענות הצדדים אשר הועלו בכתב ובעל פה ועיינתי במסמכים שהובאו לעיוני.
אומר בראשית דבריי, כפי שנפסק פעמים רבות, בית המשפט אינו מחליף את שיקול דעתם המקצועי של הגורמים המוסמכים אצל המשיבים, בשיקול דעתו, בפרט כאשר עסקינן בסוגיה רפואית.
כעת לגוף הענין, בכל הנוגע לנסיבות בעטיין הגיעו כדורי ה"פרקוסט" אל המבקש, הדעות חלוקות, אך אין חולק כי לא ננקט נגד המבקש הליך משמעתי כלשהו, הדבר נותר בגדר חשד וגם לא נערך תחקיר כלשהו – או לפחות לא הוצג בפניי כזה, למרות שסימני השאלה בנושא הועלו. לא זו אף זו, אני גם מתקשה לקבל את טענת המשיבים כי לא האירוע הנטען הוא שגרם להפסקת הטיפול התרופתי למבקש, שכן כאמור המשיבים בעצמם טענו בסעיף 9 לתגובתם כי זו הסיבה להפסקת הטיפול.
עם זאת, בית המשפט אינו יכול להתערב ולהורות על טיפול תרופתי כזה או אחר שכן הדבר נתון לשיקול דעתו של הרופא, בענייננו האורטופד.
מאחר שהמשיבים הודיעו כי המבקש יובא בקרוב לבדיקה נוספת אצל האורטופד, הוא יוכל להעלות בפניו את טענותיו ביחס לכאבים ולחוסר יעילות הטיפול אשר נרשם לו בבדיקה קודמת. משעה שהמשיבים מסרו כי האורטופד לא קיבל מידע אודות אותו חשד להברחה, ברי כי לא יהא בכך כדי להשפיע על שיקול דעתו והוא יוכל לקבוע, בהתאם למצבו של המבקש, את הטיפול המתאים.

סיכומו של דבר, המשיבים יפעלו להבאת המבקש לבדיקת אורטופד בדחיפות וככל המוקדם. מעבר לכך, לא מצאתי ליתן הוראות נוספות.

פסק הדין יועבר לב"כ הצדדים ולעותר בעצמו.

ניתן היום, כ"ט אייר תשפ"א, 11 מאי 2021, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: עלי פזילוב
נתבע: שרות בתי הסוהר-מחלקת האסיר
שופט :
עורכי דין: