ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין משה מוריס סויסה נגד לוזון :

בפני כבוד ה שופט גד ארנברג

המבקש

משה מוריס סויסה

נגד

המשיבה
לוזון - המרכז הישראלי לנזקי מים בע"מ

פסק דין

בתיק ההוצאה לפועל נשוא הליך זה הוגש לביצוע פסק דין שניתן לטובת המבקש נגד המשיבה בגין נזקי גוף שנגרמו למבקש כאשר עבד אצל המשיבה.
אין מחלוקת שלאחר מתן פסק הדין הגיעו הצדדים להסכמות ששינו את תוכן פסק הדין כך שחובה של המשיבה כלפי המבקש פחת מסכום העולה על 200,000 ₪ לסכום של 45,000 ₪ בלבד.
המבקש פתח את תיק ההוצאה לפועל על מלוא הסכום לפי פסק הדין, והמשיבה טענה , כי לאור ההסכמים המאוחרים יותר לא היה מקום לפתוח תיק ההוצאה לפועל על מלוא הסכום לפי פסק הדין. המשיבה טענה , כי את הסכום המוסכם שילמה במלואו , ולפיכך יש לסגור את תיק ההוצאה לפועל.

בתשובה לבקשת המשיבה טען המבקש, כי:
א. המשיבה לא עמדה אף לא בתשלומים שנקבעו בהסכמים המאוחרים, ובוודאי לא במועדים לתשלום שנקבעו בהם. על פי ההסכמים, אם המשיבה לא עומדת במועדים הוא זכאי לבטל את ההסכמים, וכך עשה, ובמקרה כזה הוא זכאי למלוא סכום פסק הדין.

ב. ההסכמים נכפו עליו, הוא חתם עליהם תחת כפיה ועושק ולפיכך אף אם היתה הנתבעת עומדת במועדי התשלום לפי ההסכמים שנעשו לאחר מתן פסק הדין , ההסכמים מבוטלים וזכותו לגבות את מלוא סכום פסק הדין.

כבוד רשמת ההוצאה לפועל קבעה בהחלטתה כי טענות המבקש בענין הכפייה והעושק אינן בסמכותה, וככל שהמבקש עומד על טענה זו עליו להגיש תובענה נפרדת לביטול ההסכמות עקב הכפיה והעושק.

באשר לטענות בדבר אי קיום ההסכם ואי עמידה במועדים קבעה כבוד הרשמת , כי כיוון שלפי ההסכם סכום של 45,000 ₪ היה אמור להיות משולם על מועד מסוים (15.2.21) , וכיוון שמועד זה לא חלף בעת מתן ההחלטה , הרי שאם עד יום זה תשולם יתרת החוב , תעמוד המשיבה במועדים לגבי כלל התשלומים לפי ההסכם.
כיון שהיו מופקדים בתיק כספים שהיה בהם כדי לכסות את יתרת הסכום שטרם שולם, ניתנה הוראה להעביר סכומים אלה למבקש, וממילא המשיבה עמדה במועדים לפי ההסכם.

על החלטה זו הוגש ההליך שבפניי, כאשר המבקש תוקף את החלק בהחלטה המתייחס לעמידתה של משיבה בהסכמים המאוחרים לפסק הדין. המבקש טוען, כי המשיבה לא עמדה בהם אף לפי קביעות כבוד הרשמת בהחלטה , ולפיכך חזר הסכום המקורי לפי פסק הדין להיות תקף.

המשיבה טוענת, כי אין מקום להתערב בהחלטת כבוד הרשמת , שכן לא זו בלבד שהיא לא עיכבה תשלומים , אלא אף הקדימה אותם.

לאחר ששמעתי את הצדדים שחזרו על טענותיהם שבכתבי הטענות, מצאתי כי אין מקום להתערב בהחלטות כבוד הרשמת, ואולם במסגרת תביעה שיגיש המבקש, ככל שיבקש להגיש תביעה, יהיה רשאי המבקש להעלות גם את טענותיו בקשר לביטול ההסכמים עקב אי עמידה בהם.

בוודאי שכבוד הרשמת צדקה בקביעתה, כי טענות המבקש בדבר עושק וכפיה בחתימת ההסכמים ה מאוחרים לפסק הדין אינן בסמכותה. ככל שהמבקש טוען , כי חתימתו על הסכמים אלו נעשתה בכפיה או בעושק , עליו להגיש תובענה מתאימה.

באשר לעמידה בהסכמים, מחד, קבעה כבוד הרשמת כי המשיבה ביצעה קיזוז (של סכום שנגבה ממנה עבור אגרות) שלא כדין ולפיכך לא עמדה במועדים שבהסכם, ומאידך קבעה, כי במכלול הזמנים לפי ההסכם כן עמדה, שכן התשלום בסך 45,000 ₪ שהיה עליה לשלם בסופו של דבר לפי הסכם שולם במועד.

נראה לי כי גם שאלה זו היה מקום להשאיר לבחינת הערכאה אליה יגיש המבקש תביעה , ככל שיבחר להגיש, בגין טענות הכפייה והעושק . תפקידו של רשם ההוצאה לפועל הוא בעיקרו תפקיד מינהלי, מלבד לסעיפים שהקנו לו במפורש סמכויות שיפוט (פרעתי, חיוב נאמן ועוד). לפיכך, כאשר יש מחלוקת בין הצדדים הקשורה להסכם שנחתם על ידם לאחר פסק הדין, ולאחר שנקבע שאכן נחתם הסכם כזה, מן הראוי שידון בפני הערכאה המתאימה ולא בפני רשם ההוצאה לפועל. אמנם ישנם מקרים בהם ברור שההסכם המאוחר הופר או לא הופר, ובמקרים כאלה יוכל גם הרשם להחליט, ואולם בנדון דנן , כאשר ישנם צדדים לכאן ולכאן , וכאשר אי ביצוע התשלום במועד נעש ה בנסיבות שבהן טוענת המשיבה כי לא היתה חייבת לבצען במועד , וכ אשר לפי קביעת כבוד הרשמת סך התשלום בוצע במועד, נראה כי היה מקום להשאיר גם הכרעה בשאלה זו לביהמ"ש.

התוצאה היא אפוא שהבר"ע נדחית (למעלה מהצורך אעיר, כי היה מקום להגיש ערעור ולא בר"ע , שכן מדובר בהליך ערעורי על בקשה בטענת פרעתי). ואולם במסגרת תביעה שיגיש המבקש, ככל שיגיש, יהיה רשאי המבקש לטעון , בנוסף לטענות הכפי יה והעושק, טענות לפי הן ההסכמים המאוחרים מבוטלים עקב הפרתם, בהפרה יסודית, על ידי המשיבה שלא עמדה במועדי התשלום הנקובים בהם.

הבנתי במהלך הדיון שכיוון שלא הוגשה תביעה בגין טענת העושק והכפיה תיק ההוצאה לפועל נסגר כבר. אין מקום להורות בשלב זה על פתיחתו מחדש, ואולם (ואף שאיני בטוח שיש צורך בכך) אני מאריך את המועד להגשת תובענה על ידי המבקש בענין טענות העושק והכפ ייה ובהתאם להחלטה זו גם בענין אי עמידה בהסכמים ב-60 יום מהיום.

כאמור, כיוון שתיק ההוצאה לפועל נסגר כבר וכיוון שהמועד שקצבה כבוד הרשמת להגשת תובענה היה כדי שתיק ההוצאה לפועל לא ייסגר, אין בקציבת המועד כדי לשלול מהמבקש את זכותו להגשת תובענה נפרדת, ככל שיש לו זכות כזו, גם במועד מאוחר מזה שקבעתי בהחלטה זו , והארכה ניתנה רק כדי שלא תטען טענה שהמבקש איבד את זכו תו להגשת תביעה כאמור.

בנסיבות הענין לא מצאתי שיש מקום לתת צו להוצאות, ולפיכך יש להחזיר למבקש באמצעות בא כוחו את הערובה שהפקיד.

ניתן היום, א' סיוון תשפ"א, 12 מאי 2021, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: משה מוריס סויסה
נתבע: לוזון
שופט :
עורכי דין: