ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין ברק עופר נגד הרצוג, פוקס ,נאמן ושות' עורכי דין :

לפני כבוד השופטת אביגיל כהן, סגנית נשיא

המבקשים

  1. ברק עופר
  2. שחר עמית השקעות בע"מ

ע"י ב"כ עו"ד סרור מארון

נגד

המשיב

הרצוג, פוקס ,נאמן ושות' עורכי דין

החלטה

1. לפני בקשת רשות ערעור על החלטת בית משפט השלום בתל אביב (כבוד השופט אביים ברקאי) מיום 4/4/2021 בת.א. 64003-03-19 ולפיה נדחתה בקשת המבקשים – הנתבעים לתיקון כתב הגנה ולהגיש תביעה שכנגד.

2. המבקשת הגישה ביום 27/3/19 תביעה בסדר דין מקוצר בסך 866,736.1 ₪ נגד הנתבעים לתשלום שכר טרחת עו"ד מכוח הסכם שכ"ט מחודש אפריל 2017 (להלן: "ההסכם").
לתביעה צורפו קבלות עבור תשלום שכ"ט על פי ההסכם בגין החודשים אפריל - ספטמבר 2017.
תביעת שכר הטרחה הוגשה בבית משפט קמא בגין החודשים אוקטובר 2017 - דצמבר 2018.
לכתב התביעה צורפה גם התכתבות בין המבקשת לבין עו"ד שמייצג כיום את המשיבים. מהתכתובת עולה, כי המשיבים סבורים שחיובי שכר הטרחה הם מופרזים ומוגזמים.

3. בחודש מאי 2019 הגישו המבקשים בקשה למחיקת כותרת "סדר דין מקוצר" ולחלופין מתן רשות להתגונן.

בדיון שהתקיים ביום 28/11/2019 נדחתה הבקשה למחיקת כותרת וכן ניתנה רשות להתגונן " למעט ביחס לטענה לפיה אין תוקף להסכם נספח 1 לכתב התביעה".
נקבע כי תצהירו של מר עופר ברק שצורף לבקשה יהפוך לכתב הגנה.

4. בחודש יוני 2020 הגישו המבקשים בקשה לתיקון כתב הגנה כך שיתאפשר להם לטעון כי התובע העריך את שכר הטרחה ב"הערכה גסה" שעמדה על 650,000 ₪.
התיקון דרוש על מנת שהתובע לא יטען להרחבת חזית ו/או שינויה.
כמו כן, יש לאפשר להגשת כתב תביעה שכנגד כדי שהמבקשים יוכלו לתבוע סך 283,428 ₪ ששילמו ביתר בגין שכר טרחה.
נטען כי הטענות לא הועלו במסגרת הבר"ל כיוון שבאותו שלב "הנתבעים לא עברו על כלל המסמכים" ולא זכרו את המייל שבו התו בע שלח להם הערכה בנוגע לשכר הטרחה (סעיף 3 לבקשה). רק " לאחר סיום משבר הקורונה" (סעיף 4 לבקשה) נפגש המבקש עם בא כוחו כדי להכין תצהירי גילוי מסמכים ותשובה לשאלון ונחשף למייל, המדבר בעד עצמו.

5. לאחר הגשת תשובה ותשובה לתשובה ניתנה ביום 4/4/2021 ההחלטה במסגרתה נקבע:
א) בתי משפט ממעטים לאפשר תיקון כתב הגנה אשר במקורו הוגש כבקשת רשות להתגונן.
תוך הפניה לת.א. (ת"א) 34751-09-12 פלד נ' רז (6/6/2013), . בקשת רשות ערעור נדחתה בבית משפט עליון ביום 27/1/2014 ברע"א 271/14 רז נ' פלד וכן רע"א 6760/12 לייזרוביץ נ' בנ'ק דיסקונט לישראל בע"מ (30/11/2012).

ב) במקרה דנן קיבלו הנתבעים רשות להתגונן חלקית ולא ביחס לכל הטענות שהועלו בבר"ל. התצהיר בבר"ל משמש כתב הגנה ואין להתיר להם תיקון כתב הגנה שיסכל את הרציונל שעמד מאחורי סדרי הדין המיוחדים של סדר דין מקוצר.

ג) הגשת כתב תביעה שכנגד תגרום ל"הרחבה בדלת האחורית" של חזית המחלוקת ולמעשה מעלה טענה חדשה של קיומו של חוב מצד התובע ואין להתיר זאת.

ד) המכתב שעל בסיסו מבקשים לתקן את כתב ההגנה היה בידי הנתבעים עוד טרם הגישו את בקשת רשות להתגונן והיה עליהם לכלול את הטענות ביחס אליו עוד בתצהיר שתמך בבר"ל.
נקבע בסעיפים 2.2.7- 2.2.9 להחלטה:
"משלא ניתן היתר לשנות ההגנה ולהרחיבה ממילא אין מקום להתיר הגשת תביעה שכנגד . ויוער כי אפילו היה ניתן היתר לתיקון כתב הגנה הרי שלא היה בכך כדי לאפשר הגשת תביעה שכנגד.

בהתאם לתקנה 53 (א) לתקנות סדר הדין האזרחי המועד להגשת כתב תביעה שכנגד הוא בד בבד עם הגשת כתב הגנה. בהתאם לתקנה 528 המועד להגשת כתב התביעה שכנגד שהוא מועד אשר נקבע בחיקוק והוא יוארך אך ורק בהתקיים טעמים מיוחדים שיירשמו. בענייננו, הנתבעים לא הציגו טעמים כאמור.

לצד זאת אדגיש כי אין באמור לעיל כדי למנוע מהנתבעים להגיש כל ראיה ובכלל זה הראיה הנטענת לעיל. כמובן שאין באמור כדי להביע עמדה ככל שתוגש לעניין זה עמדה נפרדת..."

הבקשה נדחתה והנתבעים חויבו בהוצאות ושכ"ט בסך 2,500 ₪.

6. בבקשת רשות הערעור נטען, כי היא מוגשת ביחס לדחיית הבקשה לתיקון כתב ההגנה.
נטען כי היעדר תיקון כתב ההגנה פוגע בנתבעים ובזכיותיהם למשפט הוגן.
השלב של גילוי מסמכים הוא השלב שבו שוקדים הצדדים "באופן רציני על חיפוש וגילוי המסמכים הרלוונטיים למשפט" (סעיף 3 לבר"ע) וכאשר מתגלה מסמך חשוב שיש בו כדי להשפיע על המשפט באותו שלב יש לאפשר לאותו צד לתקן את כתב טענותיו.
תקנות סדר הדין החדשות ביטלו את הליך סדר הדין המקוצר והיתרונות שרכש תובע מאותו הליך כלל אינן רלוונטיות ולא תקפות יותר.

7. דין בקשת רשות הערעור להידחות אף ללא צורך בתשובת המשיב וזאת מהנימוקים כדלקמן:

א) השגה על החלטת ביניים של הערכאה הדיונית מקומה, ככלל, בערעור על פסק הדין.
התערבות ערכאת הערעור בהחלטת ביניים נעשית רק באופן חריג, וזאת כאשר ההחלטה עשויה להשפיע באופן מהותי על זכויותיו של בעל דין, לגרום נזק ממשי, או לגרום לקיומו של הליך שגוי או מיותר (וראה לעניין זה: רע"א 1665/15 אטיאס נ' רוסו (26.8.15)).

אינני סבורה כי ענינינו נכנס לגדר החריג.

ב) התקנות החדשות אמנם אינן מאפשרות יותר הגשת תביעות בסדר דין מקוצר החל מיום 1/1/2021 אך התביעה שלפנינו הוגשה בחודש מרץ 2019 ונקבע כי התצהיר שתמך בבר"ל ישמש כתב הגנה עוד ביום 28/11/2019.
לא ניתנה רשות להתגונן בלתי מסויגת אלא נקבע כי לגבי טענת הגנה מסוימת אף לא ניתנת רשות להתגונן.

התקנות החדשות לא מאיינות את שנעשה בתיק ממרץ 2019 ועד דצמבר 2020.
על כן החלטות שניתנו עד שלהי דצמבר 2020 בעינן עומדות ולא ניתן להתעלם מהן רק בשל כניסת התקנות החדשות לתוקף.

ג) התחולה של התקנות החדשות בעניינינו היא לגבי החלק הראשון של התקנות לפי הוראות המעבר בתקנה 180 (א) ולכן כל בעלי הדין, לרבות המבקשים ,צריכים לנהוג בתום לב ובהגינות דיונית (תקנה 3 (ב)) ולא לעשות שימוש לרעה בהליכי משפט ובכלל זה להשהות ניהול הליך על ידי ביצוע פעולה בלתי מידתית לאופי הדיון (תקנה 4).

ד) תקנה 46 (א) לתקנות החדשות קובעת:
"בית המשפט רשאי בכל עת להורות כי יתוקן כל עניין בכתב טענות או כי יצורף בעל דין או יימחק שמו של בעל דין מכתב התביעה, לשם קיומו של הליך שיפוטי ראוי והוגן, תוך התחשבות, בין השאר, בהתנהלותו של מבקש התיקון, השלב הדיוני שבו מוגשת הבקשה, והמטרה שהתיקון המבוקש צפוי להשיג".

זאת בזיקה לעקרונות היסוד שגובשו בתקנות 1 - 5 לתקנות החדשות, הלוקחות בחשבון גם את האינטרס הציבורי בחלוקה ראויה והוגנת של הזמן השיפוטי.

בסוגיית תיקון כתבי טענות מכוח תקנה 92 לתקנות סדר הדין האזרחי תשמ"ד- 1984 (להלן:" תקסד"א) נקטה הפסיקה בשיטה ליברלית. ביהמ"ש נטה להיעתר לבקשות אלו בנדיבות, על מנת שההכרעה השיפוטית תעשה בשאלות שהן באמת שנויות במחלוקת בין בעלי הדין.
ניתן לראות שהמגמה הליברלית הכללית עברה שינוי, תוך התחשבות בעקרונות יסוד שבחלק א' לתקנות החדשות. ניהול הליך משפטי מידתי ויעיל אשר במסגרתו צריך בית משפט לאזן בין אינטרס של בעלי הדין ובין האינטרס הציבורי (ראה תקנות 2, 3 ו-5 לתקנות החדשות).
עם זאת יובהר כי גם לגישה הליברלית בה נקטה הפסיקה בסוגיית תיקונים של כתבי טענות לפי תקנה 92 לתקסד"א הוצבו גבולות ולצד האינטרס של בעל הדין המבקש את תיקון כתב הטענות בחן ביהמ"ש גם את עניינו של הצד שכנגד ואת הנזק הדיוני שנגרם לו כתוצאה מהתיקון המבוקש. נסיבות ההליך נלקחו גם הן בחשבון ובכללן: זיקתו של התיקון המבוקש למחלוקת, הוספת עילות תביעה חדשות שהראיות לגביהן שונות, התנהגות המבקש (כגון האם פעל בתום לב או בשיהוי), התקדמות ההליכים במועד הגשת הבקשה ועוד (רע"א 4429/16 טרקס אחזקות נ' י. שומרוני חברה לבנייה ופיתוח (2003) בע"מ, סעיף 15 להחלטתו של כבוד הש' נ' סולברג (6.9.16)).

אין לקבל את טענת המבקשים ולפיה בכל מקרה שבו יאותר במסגרת הליך גילוי מסמכים מסמך, שבעל דין לא שם ליבו אליו קודם לכן, הגם שהיה ברשותו, אזי יתאפשר לו לתקן כתב טענות ולאתחל את ההליך מהתחלה.
וודאי אין לעשות כן במסגרת הליך שבמהותו אין זכות קנויה להתגונן אלא רק באישור בית משפט.

משהובהר כי המסמך אינו כזה שהוסתר על ידי בעל דין שכנגד אלא היה ברשות הנתבעים עוד טרם הוגשה בקשת רשות להתגונן, וודאי אין זה המקרה שבו תתערב ערכאת ערעור בשיקול דעתה של הערכאה הדיונית בהחלטת הביניים.

8. לסיכום:
א) לאור האמור לעיל, נדחית בקשת רשות הערעור.

ב) משלא התבקשה תשובה, אין צו להוצאות.

ג) הערבון יוחזר למבקשים באמצעות בא כוחם.

ד) המזכירות תשלח החלטה זו לצדדים.

ניתנה היום, כ"ז אייר תשפ"א, 09 מאי 2021, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: ברק עופר
נתבע:
שופט :
עורכי דין: