ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין אמיר יפרח נגד מיכאל שושן :

בפני כבוד ה שופטת לובנה שלאעטה חלאילה

מבקש

אמיר יפרח

נגד

משיב
מיכאל שושן

פסק דין

לפני בקשת רשות ערעור על החלטת כבוד רשם ההוצאה לפועל, מר סאלם גדעון, מיום 11.3.21, שניתנה בתיק הוצאה לפועל מספר 503351-10-20 בגדרה הוטל על המבקש, החייב בתיק, צ ו תשלומים חודשי בסכום של 4,000 ₪ ותשלום ראשוני , על חשבון החוב , בסכום של 5,000 ₪.

תיק ההוצאה לפועל מושא החלטה זו נפתח בחודש 10.20 לביצוע שיקים המשוכים על חשבונה של חייבת נוספת בתיק (להלן: " החייבת"). השיקים נמסרו לידי המשיב, הזוכה בתיק ההוצאה לפועל, כהחזר חוב של צד ג' אשר התקשר עם המשיב בהסכם ייעוץ והדרכה. המבקש הינו ערב לחוב והוא צורף לתיק ההוצאה לפועל מספר חודשים לאחר פתיחת ו.

סמוך לאחר צירופו הגיש המבקש, בקשה לפריסת החוב לתשלומים וכבוד הרשם הורה על פריסתו כאמור. כבוד הרשם פירט בהחלטתו את ההכנסות וההוצאות החודשיות של המבקש, כפי שלמד עליהן מהבקשה, והגיע למסקנה כי על המבקש לצמצם את הוצאותיו ולעשות הכל כדי להגדיל את הכנסותיו החודשיות. בהחלטה נקבע כי הפער בין ההכנסות להוצאות של המבקש עומד על כ 3,780 ₪ וכי חלק מההוצאות של המבקש הן מוגזמות, כגון שכירות של דירה גדול ה ויקרה שאינה תואמת את גודל המשפחה , החזר מימון רכב בסכום חודשי גבוה והחזר גבוה של הלוואות. בהקשר זה ציין כבוד הרשם כי תקנת הציבור מחייבת העדפת פירעון חובות פסוקים על פני פירעון חובות כלפי נושים שלא נקטו בהליכי משפט והוצאה לפועל.

בבקשת רשות הערעור מלין המבקש על צו התשלומים שנקבע ועל גובה התשלום הראשוני . המבקש טען כי בהחלטה לא נלקח בחשבון כי חוזה השכירות עליו הוא חתום הינו "חוזה קשיח" שלא ניתן כלל לבטלו, כי הוא לא יכול לבטל את החוזה עם חברת הליסינג בנוגע לרכב וגם לא להפסיק את התשלומים החודשיים בגין הלוואות. עוד טען המבקש כי משכורתו הממוצעת הינה בסכום של 19,700 ₪ נטו ולא 23,400 ₪ כפי שקבע כבוד הרשם ומכאן שהפער בין ההכנסה החודשית לסך ההוצאות אינו כפי שנקבע .

עוד נטען כי נגד החייבת העיקרית בתיק ניתן צו תשלומים חודשי בסכום של 680 ₪, שעה שנגדו – הערב לחוב – ניתן צו תשלומים בסכום של 4,000 ₪ , כשאין הצדקה להבדל זה ביניהם.

המשיב התנגד לבקשה וביקש להותיר את צו התשלומים שנקבע ע"י כבוד הרשם על כנו. בתגובה נטען כי השיקים שהוגשו לביצוע הינם חלק מהשיקים שנמסרו ע"י החייבת וכי בקרוב יוגשו שיקים נוספים לביצוע. מדובר בשיקים שנמסרו למשיב כחלק מהבטחת חוב בהתאם להסכם עליו חתומה החייבת ועליו חתום המבקש כערב למלוא הסכומים עד לסכום של 200,000 ₪. המשיב טען כי החוב בתיק ההוצאה לפועל נשוא בקשת רשות הערעור עומד על סכום של 50,000 ₪, כאשר בפועל חובו של המבקש עומד על סכום גבוה יותר לאחר ששיקים נוספים של החייבת הופקדו וחוללו.

המשיב טען, בין היתר, כי למבקש הכנסה חודשית של כ- 23,000 ₪, אל מול הוצאה בסכום של כ- 19,000 ₪ וכי בבקשה לפריסת החוב שהגיש הוא בחר שלא להתייחס להכנסות של בת זוגו. כן נטען כי המבקש מתגורר בקוטג' יוקרתי בשכירות חודשית של 6,000 ₪ ויש לו הוצאות בגין שני רכבים חדשים משנת 2019.

ובכן, הכלל הוא כי ערכאת הע רעור אינה מחליפה את שיקול דעתו של רשם ההוצאה לפועל, אלא בודקת אם נפלה טעות המצדיקה התערבות בהחלטה שניתנה. נקבע לא אחת כי התערבות בקביעת גובהו של צו החיוב בתשלומים, תהא מצומצמת ותעשה במשורה, שכן רשם ההוצאה לפועל הוא האחראי על בחינת יכולת הפירעון של החייב בהתאם לנסיבותיו, והמופקד על עריכת חקירת היכולת בעניינו. (ראו בעניין זה בר"ע 1071/03 דרור גולן נ. בנק לאומי לישראל בע"מ ו בר"ע (י-ם) 335/04 ציון עמית נ' בנק לאומי לישראל בע"מ ואח').

בנסיבות כאן, לאחר שעיינתי היטב במלוא המסמכים שהוגשו ולאחר ששקלתי את טיעוני הצדדים, אני סבורה כי לטווח הארוך, צו התשלומים שנקבע הולם את יכולתו של המבקש ומבוסס על הנתונים שהוצגו באשר לרמת המחייה שלו . עם זאת, בשים לב להתחייבויות קודמות שנטל המבקש על עצמו כלפי צדדי ג' ועל רקע מועד צירופו כחייב לתיק, מצאתי להתערב בהחלטה באופן שהצו החודשי יופחת באופן זמני לסכום של 2,500 ₪, לתקופה של 6 חודשים בלבד החל מחודש מרץ , בהם יפעל המבקש לצמצום הוצאותיו והסדרת התחייבויותיו כלפי צדדי ג'. לאחר תקופה זו, יעמוד צו התשלומים החודשי על סכום של 4,000 ₪, כפי שנקבע. באשר לתשלום הראשוני, לא מצאתי הצדקה להתערב בהחלטת כבוד הרשם. אנמק;

אקדים ואציין כי, העובדה שצו התשלומים החודשי שהוטל על החייבת (העיקרית) נופל מהצו החודשי שהוטל על המבקש, גם אם היא מותירה אצל המבקש תחושה (סובייקטיבית) לא נוחה, אין היא ממש רלוונטית. אין נפקות משפטית למקורו של החיוב. מרגע שהמבקש הפך מערב בהסכם לחייב בתיק ההוצאה לפועל, נושא הוא בתשלום מלוא החוב , כמוהו כמו החייבת. צו התשלומים החודשי לעולם נקבע לפי יכולתו של החייב (בין אם העיקרי ובין אם המשני, הערב) והוא נגזרת של יכולת הפירעון שלו, ללא קשר למקור החיוב . בכל מקרה, נטען ע"י המשיב בתגוב תו כי החייבת זומנה לחקירת יכולת לאחר שנטען על ידו בפני כבוד הרשם כי צו התשלומים ניתן על בסיס מצג שווא שהציגה החייבת.

קביעתו של כבוד הרשם כי על המבקש לצמצם את הוצאותיו החודשיות, לצורך פ ירעון חובותיו הינה קביעה עקרונית המקובלת בהחלט על בית המשפט. מדובר בקביעת היפה לכל מי שנושא בנטל תשלום חוב והיא יפה שבעתיים למבקש אשר ניכר מהוצאותיו החודשיות כי הוא נהנה מאיכות ורמת חיים טובים. המבקש אינו יכול להתגורר בקוטג' בשכירות של 6,000 ₪ לחודש ולהמשיך להיות בעלים של רכבים חדשים שעה שהוא חייב כספים לאחרים. המבקש יצטרך לשנות מאורח חייו ולצמצם בהוצאותיו, ולו לתקופה זמנית, עד אשר יסלק את חובו למשיב, אשר לעת הזו, הינו החוב היחיד שנגבה נגדו בהליכי הוצאה לפועל.

אני גם מסכימה לקביעתו העקרונית הנוספת של כבוד הרשם כי אין להעדיף פירעון חובות של נושים שטרם פנו אל בית משפט או נקטו בהליכי הוצאה לפועל על פני חובות שכבר נגבים בהליכי הוצאה לפועל. עם זאת, אמירה לפיה יש להעדיף סילוק חובות בהוצאה לפועל, גם אם היא נכונה, יכולה להתפרש כמתן לגיטימציה להפרת הסכמים עם נושים אחרים . הפרה כזו במהרה יכולה להביא לריבוי תביעות והליכים משפטיים נגד המבקש, תחילה בבית המשפט ובהמשך בהוצאה לפועל, דבר שיביא להגדלת סכום החוב הכולל גם נוכח ההוצאות הנלוות בהליכים המשפטיים ובהליכי הגבייה, ובהמשך גם לסבך את מצבו של ה מבקש ולהכניסו למערבולת של חובות אשר בהחלט יכולה לפגוע ביכולת הפירעון שלו גם כלפי המשיב.

לטעמי, זהו אינטרס גם של המשיב כי המבקש ישמור על יציבות כלכלית ולא יהיה מרובה חובות, כדי שיוכל לפרוע את חובו כלפיו. אם יחליט המבקש לעזוב את המושכר ב אופן מידי, באמצע תקופה השכירות (צורף הסכם שכירות עד סוף מרץ שנת 2022), ללא סיכום והסדרה מתאימה מול המשכיר ואם יפסיק התשלומים בגין ההלוואות לחברות הליסינג והבנקים בגין הלוואות שנטל ובניגוד להסכמים איתם , הוא יצטרף לעמוד בפני רצף של תביעות משפטיות אשר ספק אם תהיה לו הגנה בפניהן. מעבר לכך שבית המשפט אינו יכול לעודד התנהלות כאמור, וגם אם נבחן את הדברים רק בהקשר המצומצם של הגבייה בתיק ההוצאה לפועל, הדבר בעקיפין יפגע במשיב שכן ניתן להניח כי המבקש יתקשה להתמיד בתשלומים חודשיים של 4,000 ₪, כשבמקביל תלויים ועומדים מספר תיקי הוצאה לפועל.

סבורתני שיש לקחת את מערכת ההתחייבויות הקודמות של המבקש בחשבון בבואנו לקבוע את צו התשלומים החודשי , בעיקר כאשר המבקש צורף כחייב לתיק לאחרונה וכאשר הדבר בא על רק התנהלותה של החייבת העיקרית אשר אי כיבוד השיקים שמשכה הביא להעמדת החוב לפירעון גם נגדו , ויש ליתן לו זמן סביר ל התארגנות, בו יוכל לפעול לצמצום הוצאותיו ו לשינוי הסדרים עם יתר הנושים. בפרק זמן זה ראוי להטיל על המבקש צו תשלומים נמוך מזה שנקבע, כאמור לעיל.

והערה אחרונה בנוגע להכנסה החודשית של המבקש ולשכרו הממוצע;
המשיב טען בתגובה כי המבקש לא התייחס בבקשתו לפריסת החוב להכנסות בת הזוג, ואולם בבקשה עצמה הצהיר המבקש כי הוא פרוד, ובשלב זה אין בפני בית המשפט אינדיקציה כי מדובר בהצהרה לא נכונה. כמובן שאם יוכח אחרת בפני הרשם, יש לקחת את הכנסות בת הזוג בחשבון.

לעניין השכר הממוצע של המבקש - אומנם לפי התלושים שהוגשו, ממוצע השכר הוא בסכום של כ 23,000 ₪ נטו, ואולם הסכום שמקבל המבקש בפועל, לאחר ניכוי התחייבויות דרך המעביד, הינו 19,000 ₪ פלוס . התחייבויות אלה כוללות, כפי שעולה מהתלושים שצורפו, ביטוחים, הלוואות והפרשות שונות. גם הוצאות אלה על המבקש לצמצם, והדברים שנקבעו לעיל יפים גם בהקשר זה, אם כי צמצומן אינו יכול להיעשות באופן מידי ואין מקום בשלב זה לחשב את ההכנסה הפנויה של המבקש בהתעלם מאותן התחייבויות וניכויים המבוצעים ישירות מהשכר ודרך המעביד.

על כן, אני מקבלת את בקשת רשות הערעור באופן חלקי, ומורה על הפחתת צו התשלומים החודשי, באופן זמני בלבד, ומעמידה אותו על סכום של 2,500 ₪, וזאת לתקופה של ששה חודשים מחודש 3.21 (כולל). לאחר תום תקופה זו, ובאם לא יחול כל שינוי בנסיבות, יעמוד צו התשלומים החודשי ע"ס של 4,000 ₪.

התשלום הראשון שנקבע יעמוד על כנו. הליכי הגבייה עליהם הורה כבוד הרשם בסעיף 13 להחלטתו, יעוכבו עם ביצוע התשלום הראשון.

המבקש יפעל לסילוק התשלום החודשי של חודש מרץ עד סוף חודש מאי; את התשלום של חודש אפריל, ניתן לבצע עד סוף חודש יוני, כך שבחודש מאי ישולמו התשלומים החודשיים של מרץ ומאי (מעבר לתשלום הראשוני , אשר רק עם ביצועו יושהו הליכי הגבייה) ובחודש יוני, ישולמו התשלומים החודשיים של אפריל ויוני.

נוכח התוצאה אליה הגעתי, איני עושה צו להוצאות וכל צד ישא בהוצאותיו.

המזכירות תמציא את פסק הדין לצדדים.

ניתן היום, כ"ז אייר תשפ"א, 09 מאי 2021, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: אמיר יפרח
נתבע: מיכאל שושן
שופט :
עורכי דין: