ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין עמנואל סדי נגד הבישופות הקופטית :

לפני כבוד השופטת טל פישמן לוי

המבקשים/הנתבעים:
1.עמנואל סדי
2.שמואל סדי

נגד

המשיבה/התובעת:
הבישופות הקופטית

החלטה

מונחת בפני בקשה מיום 22.3.2021 וכן תגובה לבקשה מיום 5.4.2021 בדבר ביטול פסק דין בהעדר הגנה במסגרת תביעה לפינוי מושכר. התביעה הוגשה ביום 27.8.2020 על ידי הבישופות הקופטית כנגד עמנואל ושמואל סדי.

בתובענה העיקרית נטען כי בין הצדדים נחתמו שני הסכמי שכירות. האחד, נחתם ביום 11.4.1973 במרכזו חנות המשמשת נגריה הנמצאת בחזית קומת הקרקע ברח' אילת 36 בתל אביב, והשני נחתם ביום 2.7.1987 ועניינו חנות הנמצאת בעורף קומת הקרקע ברח' אילת 36 בתל אביב.

לטענת התובעת, הנתבעים הפרו את חוזי השכירות, הונו את התובעת וניצלו את האמון שניתן בהם, תוך ביצוע הפרות המזכות בפינוי ע"פ חוקי הגנת הדייר.

ביום 28.12.2020 ניתן פסק דין בהיעדר הגנה לאחר שהמבקש לא הגיש כתב הגנה.
כנגד פסק דין זה מונחת כעת הבקשה נשוא החלטה זו.
תמצית טענות הצדדים
לטענת המבקשים, נפלו פגמים מהותיים בהמצאת כתב התביעה לידיהם באופן המצדיק ביטול מן הצדק או לחילופין ביטול לפי שיקול דעת בית המשפט, וכי יש בטענות המבקשים כדי להעיד על סיכויי הצלחה משמעותיים.

המבקשים מציינים כי אינם מצויים בסדרי הדין ובהלכות המשפט וכי נערכו ניסיונות להגיע לפשרה עם התובעים ללא פניה לקבלת ייעוץ משפטי מקדים. לטענתם הם פעלו בתום לב ולא היו ערים לאפשרות הגשת בקשה לביטול פסק הדין.

המבקשים מוסיפים כי אי הגשת כתב ההגנה במועדו נבע מטעות ומאי הבנת המסמכים שנמסרו להם. עוד מציינים כי לא הומצא לידיהם כתב התביעה המלא (עמוד 3 לא הומצא) ואף לא נמסרה למי מהם הזמנה לדין, ומשכך לא ידעו כי מחובתם להגיש כתב הגנה תוך 60 ימים.

המבקשים מבהירים כי הינם אחים בני 70, האוחזים בזכות שכירות מוגנת מזה עשרות שנים, וכי הושקעו כספים רבים בנכסים המוגנים לצורך ביצוע תחזוקה ותיקון ליקויים מאחר שמדובר בנכסים ישנים ביותר. משכך, בנסיבות העניין יש לתת משקל רב לשיקול בדבר מניעת זכות הגישה לערכאות.

עוד טוענים המבקשים כי עקב בעיות רפואיות של נתבע 1, וכן עקב סגרים ומגבלות בתקופת הקורונה, לא פנו לקבלת ייעוץ משפטי בו בעת, וכי הם זכאים לקבלת יומם בבית המשפט. לפיכך, יש לבטל את פסק הדין שניתן משיקולי צדק ומשיקולי בית המשפט, להאריך את המועד להגשת כתב התביעה ולתת להם את יומם בבית המשפט.
המשיבים באדיבותם הרבה, ולנוכח השלכות פסק הדין ותחושת הצדק, מסכימים לביטול פסק הדין בכפוף לתשלום הוצאות בשל מחדל הנתבעים.

עוד מציינים המשיבים כי כתב התביעה במלואו, כולל העמוד שנטען שחסר, נמסרו לכל אחד מהנתבעים בנפרד, וכי אין מדובר בביטול מחמת הצדק אלא בביטול על פי שיקול דעת בית המשפט.

המבקשים סבורים כי אין ממש בטענות בדבר הצלחת סיכויי ההגנה, וכי מצד הנתבעים שונה מהעובדות, שכן מדובר במחדלים חמורים, רבים ומתמשכים.
דיון
לאחר שעיינתי בבקשת הנתבעים ושקלתי את טענות הצדדים, בדגש על תגובת המשיבים, החלטתי לקבל את הבקשה, להאריך את המועד להגשת כתב הגנה ולבטל את פסק הדין שניתן בהיעדר הגנה.

כידוע, בבוא בית המשפט לבטל את פסק הדין בהיעדר הגנה עליו לשקול את סיכויי ההגנה של הנתבע. מבלי לקבוע מסמרות בעניין, ובשים לב לרגישות הקיימת בפינוי מושכר אשר מהווה פינויים של המחזיקים בנכס בשכירות מוגנת, סבורה אני שיש לתת מקום למבקשים להשמיע קולם.

ביטול מן הצדק

המבקשים טוענים כי יש להורות על ביטול מן הצדק וזאת בשל אי מסירת הזמנה לדין, אי המצאת כתב התביעה במלואו והיותו של כתב התביעה חסר ומשולל עילות תביעה.

כידוע, שימוש בעילה זו הוא טענה לכך שפסק הדין שניתן במעמד צד אחד הוא פגום ויש לבטלו, אלא שבמקרה שלפנינו, ועל בסיס אישורי המסירה שהוגשו לבית המשפט, נראה כי כתב התביעה אכן הומצא למבקשים כדין.

עם זאת, אני מקבלת את טענת המבקשים לפיה אינם מצויים בסדרי הדין ולא הבינו כי ניסיונות הגעה לפשרה אינם מונעים קבלת פסק דין בהיעדר הגנה וכי אין בהם כדי לעצור את פרק הזמן העומד לרשותם להגשת כתב הגנה. בנוסף, לא הונחתה תשתית ראייתית מספקת לעניין המצאת ההזמנה לדין. משכך, יתכן כי נפגעה יכולתם של המבקשים להגיב לכתב התביעה ולהציג בפני הערכאה השיפוטית את טענותיהם.

"ביטול החלטה עקב פגם מהותי בהליך נעשה מתוך חובת הצדק ex debito iusitiae, והפגם בהליך מהווה עילה לביטול ההחלטה. (זוסמן, סדרי הדין האזרחי, מהד' 7, עמ' 736). בנסיבות אלה לא נכנס בית המשפט לבחינה האם ההחלטה נכונה וצודקת לגופה, ואין הביטול נתון לשיקול דעתו אלא עליו לבטלה כדי להבטיח הליך דיוני תקין. כבר קבעה ההלכה הפסוקה מקדמת דנא כי 'פסק דין אשר ניתן שלא כהלכה – דרך משל: מבלי שהנתבע הוזמן כחוק – רשאי הנתבע לדרוש את ביטולו מתוך חובת הצדק ... פסק דין כזה פגום הנהו ומשום כך אין לקיימו, תהא אשר תהא הגנת הנתבע לגופו של ענין שכן בידי כל אדם קנויה הזכות שלא ינתן נגדו פסק-דין אפילו פסק דין נכון וצודק, אלא בדרך משפטית תקינה". ( דברי השופט זוסמן בע"א 64/53 כהן נ' יצחקי, פד"י ח(1) 395, 397 )

בנוסף ראו רע"א 8864/99 אנקווה נ' מעוז חברה לביטוח בע"מ ([פורסם בנבו], 29.10.2000):
"יש הרואים בזכות הביטול של פסק דין מ'חובת הצדק' משום זכות בעלת אופי חוקתי הכרוכה בעקרון היסוד בדבר ההזדמנות השווה שיש ליתן לכל בעל דין להגיע למערכת השיפוטית ולטעון בה את טענותיו".

יפים לעניין זה גם דבריה של כבוד השופטת דפנה ברק ארז ברע"א 2582/13 גריפאת נ' רשות הפיתוח באמצעות מינהל מקרקעי ישראל- צפון (2.6.13) (פסקה 16 ): "העילה של ביטול מחובת הצדק מתייחסת למצבים שבהם נפל בפסק הדין פגם דיוני היורד לשורשו של ההליך, כאשר לרוב מדובר בפגם בהמצאה או פגם אחר שפגע ביכולתו של צד להשמיע את טענותיו בדיון המקורי (ראו למשל: רע"א 8864/99 אנקווה נ' מעוז חברה לביטוח בע"מ .....; בן-נון וחבקין, בעמוד 424)..."

על בסיס ההלכה הקיימת, ובהתחשב בחוסר היכולת של המבקשים להשמיע טענותיהם בדיון בפני בית המשפט וכן באשר לשאלת המצאת ההזמנה לדין אשר נותרה ללא מענה אני מקבלת את עמדת המבקשים.

ביטול מכוח שיקול דעתו של בית המשפט

בנוסף לביטול מחמת הצדק, ניתנה לבית המשפט סמכות נוספת לבטל פסק דין שניתן בהיעדר הגנה, היא סמכות המסורה לשיקול דעתו, כאשר שיקול דעת זה יבחן על בסיס שני מבחנים: האחד - סיבת מחדלו של הבמקש, בהגשת כתב הגנה או בהתייצבותו לדיון, והשני - סיכויי הצלחתו של המבקש, דהיינו הסיכוי שטענות הגנתו ייתקבלו. מבין שני המבחנים הללו, הבכורה ניתנת למבחן סיכויי ההגנה אשר הוא בעל משקל רב יותר.

ראו למשל רע"א 1788/20 משה אברג'ל נ' אלקטרז איילנד בע"מ )נבו 05.11.2020):
" אמות המידה לבחינת בקשה לביטול פסק דין שניתן במעמד צד אחד מכוח שיקול דעתו של ביהמ"ש נשענות על שני שיקולים: האחד, סיבת אי-הגשת כתב ההגנה, או אי-התייצבותו של בעל הדין לדיון; השני, סיכויי הצלחתו של בעל הדין אם יבוטל פסק הדין שניתן. בדרך כלל יש לייחס חשיבות רבה יותר לשיקול השני. כך, כאשר מבקש ביטול פסק הדין מצביע על סיכויי הצלחה, ככלל ביהמ"ש ייטה לקבל את הבקשה למרות מחדליו של המבקש, תוך ריפוי הנזק שנגרם לבעל הדין השני, באמצעות פסיקת הוצאות. "

וכן רע"א 6905/11 פסי גולדנברג בפשט''ר נ' זהבה רובנר (נבו 31.12.2012)‏‏ :
"כידוע, בבקשה לביטול פסק-דין שניתן בהעדר התייצבות הנתבע, יש לבחון את הסיבה לאי ההתייצבות וכן את סיכויי הצלחתו של הנתבע, אם יבוטל פסק הדין. בפסיקה נאמר, כי שאלת סיכויי ההגנה היא השאלה העיקרית. מקום שנתבע מצביע על סיכוי לכאורה לזכות במשפט, אם יבוטל פסק הדין, ניתן למחול לו על רשלנות או הזנחה בהימנעותו להתגונן, תוך פיצוי הצד שכנגד בהוצאות."

באשר לסיכויי ההגנה, הלכה היא כי אין הנתבע חייב להראות כי הגנתו איתנה ובטוחה, אלא שדי בהגנה אפשרית. בעשותי שימוש במבחן זה נראה כי עיון בבקשה אכן מעלה הגנה אפשרית כנדרש.
אשר על כן, יש לקבוע כי המבקשים הציגו בבקשתם סיכויי הגנה מפני תביעת הפינוי שהוגשה כנגדם במידה הנדרשת.
סיכום
אשר על כן, הבקשה לביטול פסק הדין מתקבלת, בכפוף לתשלום הוצאות בסך 2,500 ₪ לטובת המשיבה, אשר ישולמו תוך 30 ימים.

המבקשים יגישו כתב הגנה עד ליום 06.07.2021. קובעת לדיון קדם משפט ליום 14.09.21 בשעה 13:30.
ניתנה היום, כ"ז אייר תשפ"א, 09 מאי 2021, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: עמנואל סדי
נתבע: הבישופות הקופטית
שופט :
עורכי דין: