ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין שולה כהן נגד יסודות הזהר יזמות וניהול פרויקטים בע"מ :


לפני כבוד ה שופטת חנה פלינר

המבקשים

  1. שולה כהן
  2. מנשה כהן
  3. יניב עמרי מיכאל
  4. יניב עמיחי בארי
  5. לוין בורנקו לריסה
  6. לוין יבגני
  7. שמחי (כהן) טל
  8. שטיין חיים
  9. קוזלוב טטיאנה
  10. שטרית רחמים
  11. שטרית איבט
  12. שפירא פרידה

ע"י ב"כ עו"ד אביחי ורדי ואח'

נגד

המשיבה

יסודות הזהר יזמות וניהול פרויקטים בע"מ
ע"י ב"כ עו"ד טל גרשטיין ואח'

החלטה

בקשה לחיוב המבקשת להפקיד ערובה להבטחת הוצאות המבקשים-

לפניי ב קשה לחיוב המשיבה בהפקדת ערובה להבטחת הוצאות המבקשים בסך שלא יפחת מ-50,000 ₪ כתנאי להמשך בירור ההליך שבכותרת בהתאם לסעיפים 353א לחוק החברות, התשנ"ט-1999, תקנה 157 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018 ותקנה 519 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 וסמכות ביהמ"ש בהתאם לסעיף 75 חוק בתי המשפט [נוסח משולב] התשמ"ד-1984 (להלן: "חוק החברות", התקנות החדשות", "התקנות" ו-"החוק" בהתאמה).

טענות הצדדים

לטענת המבקשים, על ביהמ"ש לחייב בסכום ההפקדה המבוקש היות והמדובר בחברה בע"מ, בהיעדר נסיבות אחרות לפטור מהפקדה הרי שהכלל הוא כי יש לחייב; מאחר שהחברה נעדרת נכסים כלשהם; החברה הוקמה רק לצורך פרויקט זה וטרם ידוע למבקשים כי העסקה דווחה לרשויות המס. משכך, סבורים המבקשים כי אין לחברה יכולת כלכלית ומבקשים הם מביהמ"ש לחייבה בהפקדת ערובה להבטחת הוצאותיהם.

המשיבה- חברת יסודות הזהר יזמות וניהול פרויקטים בע"מ (להלן: "החברה") טוענת בתשובתה כי יש לדחות את הבקשה. לטענת המשיבה המדובר בהליך המרצת פתיחה שנפתח לסעד של צו עשה במסגרת הליך תמ"א 38; כי המבקשים לא הביאו צידוק שניתן ללמוד ממנו על היעדר חוסן כלכלי; הבקשה אינה נתמכת בתצהיר; המבקשים לא פעלו בהתאם לתקנה 155(א) לתקנות החדשות ולא פירטו את רכיב ההוצאות המבוקש על ידם ולא הוכיחו כי למשיבה אין איתנות כלכלית; הנטל להוכחת צורך להפקדת ערובה על המבקשים; החברה השקיעה סך של 1,189, 668 ₪ בפרויקט ועובדה זו מעידה על איתנות כלכלית (ראו סעיפים 6 ו-10 לתגובה) כמו כן, החברה דיווחה על מחזור הכנסות של 2.5 ₪ בין השנים 2019-2020 והמדובר בחברה פעילה העוסקת בהתחדשות עירונית.

בתגובה לתשובת המשיבה חוזרים המבקשים על בקשתם. כך טוענים הם כי הדין ברור והנטל מוטל על חברה בע"מ להוכיח שאין מקום לחייבה בערובה; כי צורף דיווח על הכנסות שלא מלמד על חוסן כלכלי וכידוע ישנו פער בין הכנסות לרווח בפועל ונתון זה הושמט מהדו"ח; החברה לא הוכיחה שיש לה נכסים; החברה הוקמה אך ורק לצורך פרויקט זה (סעיף 8ב לתשובה); טרם דיווחו לרשויות המס על העסקה.

המסגרת הנורמטיבית:

סעיף 353א לחוק קובע כדלקמן:
"הוגשה לבית משפט תביעה על ידי חברה או חברת חוץ, אשר אחריות בעלי המניות בה מוגבלת, רשאי בית המשפט שלו הסמכות לדון בתביעה, לבקשת הנתבע, להורות כי החברה תיתן ערובה מספקת לתשלום הוצאות הנתבע אם יזכה בדין, ורשאי הוא לעכב את ההליכים עד שתינתן הערובה, אלא אם כן סבר כי נסיבות העניין אינן מצדיקות את חיוב החברה או חברת החוץ בערובה או אם החברה הוכיחה כי יש ביכולתה לשלם את הוצאות הנתבע אם יזכה בדין".
הפסיקה פירשה את ההוראה האמורה ככלל, קרי, שכעקרון על כל חברה תובעת יש להפקיד ערובה להבטחת הוצאות הנתבע אלא אם קמו נסיבות לפטור אותה מהפקדתה. סעיף 353א לחוק מונה למעשה שני תנאים חלופיים אשר בהתקיים כל אחד מהם רשאי בית המשפט לפטור את החברה מהפקדת הערובה. האחד, אם סבר בית המשפט שבנסיבות העניין אין הצדקה לחייב את החברה בהפקדת הערובה. השני, אם החברה הוכיחה שיש ביכולתה לשלם את הוצאות הנתבע אם יזכה בדין. תנאים אלה יוצרים את האיזון הראוי שבין הצדדים, ומסדירים את מערכת היחסים שבין זכות הגישה לערכאות והזכות לקניין מחד גיסא לבין זכותו של הנתבע לכך שלא ייצא מפסיד באם תידחה התביעה נגדו מאידך גיסא.

ברע"א 10376/07 ל.נ הנדסה ממוחשבת בע"מ נ' בנק הפועלים (פורסם במאגרים המשפטיים, ביום 11.2.2019) (להלן: "עניין ל.נ. הנדסה") נקבע כי יש ליישם את "המבחן המשולש" מקום בו הוגשה בקשה להורות לתובע שהוא תאגיד להפקיד ערובה להבטחת הוצאות הנתבע. בשלב הבדיקה הראשון, על בית המשפט לשקול בראש ובראשונה את מצבה הכלכלי של החברה. במידה והחברה לא הוכיחה שתוכל לשלם את הוצאות הנתבע אם יזכה בדין, על בית המשפט לעבור לבחינת השלב השני. בשלב השני, על בית המשפט לבחון האם נסיבות העניין מצדיקות חיוב החברה בערובה, אם לאו. ביחס לשלב זה יש לשקול את הזכויות החוקתיות של הצדדים ואת ההנחה שחיוב החברה בהפקדת ערובה מבטאת את הכלל ואילו הפטור הוא החריג. משהסתיים שלב הבדיקה השני יש לבחון, במסגרת שלב הבדיקה השלישי, את גובה הערובה הנדרשת והאם היא מידתית.

ראו גם רע"א 537/19 ניסקו ואח' נ' אלקטרו לייט (14.2.19) [פורסם בנבו] בסעיפים 9 ו-10 לפסק הדין: "סעיף 353א ל חוק החברות מורה כי תובעת שהיא חברה בעירבון מוגבל תחויב, לבקשת הנתבע, במתן ערובה להוצאותיה – אלא אם הוכיחה שיהיה ביכולתה לשלם הוצאות אלה, או שבית המשפט סבר כי "נסיבות העניין אינן מצדיקות" חיוב בערובה. הסדר זה, המגדיר את החיוב בהפקדת ערובה להוצאות ככלל, ואת ההימנעות מהטלתו כחריג, נועד להפיג את החשש שמא נתבע שזכה בדין לא יוכל להיפרע בגין הוצאותיו מתובעת המסתתרת מאחורי ישות משפטית ערטילאית נטולת נכסים (רע"א 10905/07 נאות אואזיס מלונות בע"מ נ' זיסר, [פורסם בנבו] פסקה 6 (13.7.2008); אורי גורן סוגיות בסדר דין אזרחי 684 (מהדורה שתיים עשרה, 2015)).
(10) הנטל להוכיח כי יש הצדקה לפטור את החברה-התובעת מהפקדת ערובה להוצאות מוטל על כתפיה. כך היה עוד טרם חיקוק הסעיף, שעה שהכלל בדבר חזקת הפקדת ערובה היה כלל פסיקתי (ראו: רע"א 544/89 אויקל תעשיות (1985) בע"מ נ' נילי מפעלי מתכת בע"מ, פ"ד מד(1) 647, 652 (1990)), וכך גם לאחר חיקוק סעיף 353א ל חוק החברות אשר הוסף במסגרת חוק החברות (תיקון מס' 3), התשס"ה- 2005 (ראו רע"א 9237/18 כרמל דיירקט בע"מ נ' R.H. PETERSON CO, [פורסם בנבו] פסקה 5 (12.2.2019); רע"א 9618/11 ארט יודאיקה בע"מ נ' ג. טלי עד שינוע בע"מ, [פורסם בנבו] פסקה 5 (29.12.2011). להיסטוריה החקיקתית של סעיף 353א ל חוק החברות ראו פסק דינו המקיף של השופט (כתוארו אז) חנן מלצר ב רע"א 10376/07 ל. נ הנדסה ממוחשבת בע"מ נ' בנק הפועלים בע"מ [פורסם בנבו] (11.2.2009)) .

לעניין גובה הערובה ראוי להביא את הדברים הבאים:
"המבחן הראוי אינו מבחן טכני, קרי, הכפלת סכום התביעה באחוז מסוים אלא מהו שיעור ההוצאות שניתן לצפות כי בית המשפט ישית על התובעות היה ותביעתה תידחה".
ת"א (כלכלית) 15200-05-11 מאיה פרישר נ' מטלות טכנולוגיות (1997) בע"מ (פורסם במאגרים המשפטיים, [פורסם בנבו] ביום 12.9.2011).

מהלכה ליישומה

במקרה הנדון אין חולק כי המשיבה הינה חברה בערבון מוגבל ולכן ברירת המחדל כי עליה להפקיד ערובה להבטחת תשלום ההוצאות אלא אם תוכיח כי יש ביכולתה לשאת בתשלום הוצאות או אם ביהמ"ש יקבע כי בנסיבות העניין יש לפטור אותה מהפקדה זו. יצוין כי על פי נוסח התקנות החדשות- קובעת תקנה 157(א) כי "בית המשפט רשאי, אם נראה לו הדבר, לצוות על תובע לתת ערובה לתשלום הוצאותיו של נתבע".

לפיכך – אין לקבל את טענת המשיבה לפיה המבקשים כשלו להוכיח את חוסר יכולתה הכלכלית. המשיבה הופכת את היוצרת ועליה הנטל להוכיח חוסן כלכלי, לכן גם אין צורך לתמוך את בקשת המבקשים בתצהיר.

ולגופו של עניין, סבורה אני כי אין במסמכים שצירפה המשיבה כדי להעיד על איתנות פיננסית. כל שצורף הוא מכתב לקוני וקצר של רו"ח החברה, רו"ח רוקח דובי, המפרט את מחזור ההכנסות של החברה. מחזור הכנסות אינו מלמד כהוא זה על הרווח ועל איתנות פיננסית – שכן לא ידוע מהן הוצאות החברה והתחייבויותיה . לכן לא די בהצגת מחזור ההכנסות כדי לחלוץ מסקנה בדבר איתנות פיננסית, יתכן שדווקא הבחירה להציג נתון זה בלבד מלמדת על החוסן הכלכלי. בנוסף – בחרה החברה שלא לפרט מהם נכסיה, ועניין זה מתיישב עם טענת המבקשים לפיה מדובר בחברה שהוקמה לצורך פרויקט אחד בלבד.

גם בטענת המשיבה לפיה השקיעה בעבר בפרויקט סכום נכבד של 1,189,668 ₪ אין כדי להעיד על איתנות כלכלית מצידה . לצורך בקשה להפקדת ערובה יש להעריך את מצבה הנוכחי של החברה וזה העתידי – שכן יש לבחון האם תוכל לשאת בהוצאות משפט שיוטלו עליה.

איני מקבלת את טענת המשיבה לפיה מקום שמדובר בהליך שנפתח כהמרצת פתיחה לאכיפת הסכם תמ"א 38 אין מקום לחייב בהפקדת ערובה - ראשית אזכיר כי הליך המרצת פתיחה עבר מהעולם עם כניסת התקנות החדשות; כמו כן, אין כל חריג לעניין הפקדת ערובה לסוג מסוים של תביעות, וחלים הכללים "הרגילים", תוך התייחסות כמובן לסיכויי התביעה.

לגבי סיכויי התביעה, איני נדרשת לקבוע מסמרות לעניין זה בשלב מקדמי, כאשר טרם התקיימה ישיבת קדם משפט, טרם הוגשו ראיות ונחקרו עדים. סבורה אני כי לא ניתן לקבוע שסיכויי התביעה גבוהים מאוד או קלושים מאוד וראו להרחבה עניין ל.נ הנדסה לעיל.

לעניין גובה הגובה הערובה, המבקש ים אמנם לא תמכו את בקשת ם בהערכות באשר לגובה ההוצאות במסגרת הליך זה. במקרה כזה על בית המשפט להעריך באופן כללי את ההוצאות הכרוכות בניהול התובענה, לנוכח טיבה ואופיה. סבורה אני כי בקשת המבקשים תואמת את הערכת בימ"ש ולפיכך מורה למשיבה להפקיד סך של 50,000 ₪ להבטחת הוצאות המבקש ים שיופקדו בקופת ביהמ"ש בתוך 30 יום ממתן החלטתי זו. מעקב מזכירות בהתאם.

לשם השלמת התמונה ייאמר שהמבקשים טענו בבקשתם כי העלו במסגרת כתב התשובה שהוגש להמרצת הפתיחה ביום 31.12.2020 בקשה לסילוק התביעה על הסף. אזכיר כי התיק נותב לטיפולי רק ביום 17.1.2021 ובמסגרת החלטתי זו (ראו בפרט סעיפים 2-3 לה) הבהרתי למבקשים כי ככל ועומדים על בקשתם יש להגיש בקשה נפרדת ואין להסתפק בהעלאת טענות סף במסגרת כתבי טענות. מעיון בתיק האלקטרוני עולה כי בקשה נפרדת לא הוגשה.

54678313המזכירות תשגר את החלטתי לידיעת הצדדים ובאי כוחם ותסגור את בקשה מס' 4 בתיק

ניתנה היום, כ"א אדר תשפ"א, 05 מרץ 2021, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: שולה כהן
נתבע: יסודות הזהר יזמות וניהול פרויקטים בע"מ
שופט :
עורכי דין: