ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין ג'וליאן רבינוביץ' נגד מדינת ישראל :

בפני כבוד ה שופט אור לרנר

מבקשים

ג'וליאן רבינוביץ'

נגד

משיבים
מדינת ישראל

החלטה

בפניי בקשה להארכת המועד להישפט בגין הודעות קנס שמספרם 90517592148, 90517640158, 90518381166. (להלן: " הדוחות ").

המבקשת טוענת כי מדובר בדוחות מהירות שתועדו באמצעות מערכת א3, ובוצעו על ידי בן זוגה מר מיכאל אגרונוב (להלן: "הנהג"), אשר החזיק בפועל ברכב, בעוד שבתקופה הרלוונטית לביצוע העבירות, היא עצמה לא החזיקה ברישיון נהיגה. המבקשת העבירה את הטיפול בדוחות לידי הנהג אשר שילם אותם. משהוציאה המבקשת רישיון נהיגה בתאריך 18/8/20, קיבלה הודעה ממשרד הרישוי להתליית הרישיון עד לסיום הדרכה לנהיגה נכונה בעקבות הנקודות שנרשמו לחובתה מהדוחות שבנדון.
המבקש מוסיפה וטוענת כי ייגרם לה עיוות דין מאחר והיא תישא בעונש בגין עבירות שלא ביצעה .

המשיבה מתנגדת לבקשה נוכח אי שליחת בקשות להישפט במועד, תשלום הקנסות ומוסיפה טוענת כי היה על המבקשת לפעול בדוחות לפי כוונתה האמתית.

דיון והכרעה
לאחר שעיינתי בבקשה, בתגובת המשיבה ובשאר המסמכים, הגעתי לכלל מסקנה, כי דין הבקשה להידחות.

נקודת המוצא לדיון, היא שהדוחות שולמו, על שמה של המבקשת, ולפיכך המבקשת נחשבת כמי המודה בביצוע העבירה וזאת על פי סעיף 229(ח) לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב- 1982 (להלן: "החוק"). החריגים לעניין זה הם ביטול הקנס על ידי תובע או שבית המשפט החליט לקיים את משפטה על אף שהודיעה באיחור על רצונה להישפט כאמור בסעיף 230 לחוק.

הקווים המנחים למתן אפשרות להישפט באיחור כאמור קבועים בסעיף 229(ה) לחוק (אליו מפנה סעיף 230 הנ"ל)-
הבקשה להישפט באיחור הוגשה בשל נסיבות שלא תלויות במבקש ומנע וממנו להגישה במועד והיא הוגשה מיד לאחר שהוסרה המניעה.
נימוקים מיוחדים אחרים המצדיקים לדעת בית המשפט קיומו של משפט, חרף האיחור שבהגשת הבקשה ותשלום הקנס.

על פי הפסיקה הנוהגת, הארכת מועד לאחר תשלום אינה אפשרית אלא במקרים חריגים ויוצאי דופן כך ברע"פ 2096/07 צפורה כוכבי נ' מדינת ישראל – מקרה בו לא ידע אדם ולא יכול היה לדעת כי תלוי נגדו אישום. עוד לעניין זה, רע"פ 8927/07 אבו עסב נ' מדינת ישראל (29.1.08); רע"פ 7839/08 קורנפלד נ' מדינת ישראל (10.11.08) ו רע"פ 9540/08 עופר מוסברג נגד מדינת ישראל (ניתנה ביום 8.1.09), ורבים אחרים.

המבקשת טוענת כאמור כי מי שנהג ברכב בזמן ביצוע העבירה היה בן זוגה ותוכמת טענה זו בעובדה שבעת ההיא לא היה ברשותה רישיון נהיגה. יחד עם זאת, על אף שנדמה כי קיימת הסתברות גבוהה לטענה שב ן זוגה של המבקשת נהג ברכב בזמן ביצוע העבירה ועל אף שקיימת הסתברות גבוהה כי הדו"ח היה מוסב על שמו לו הפנייה הייתה נעשית במועד, לא די בכך על מנת להאריך את המועד להישפט. יפים לעניין דבריו של כבוד הש' בולוס בעפ"ת 51857-11-18 חמדאן (3.12.18):

"ואילו באשר לטעם השני, ביהמ"ש העליון אשר לא אחת את המסקנה לפיה, קיומו של תצהיר שבגדרו אחר מודה בנהיגה ברכב בזמן ביצוע העבירה, לא מצדיק את מתן האורכה המבוקשת לאחר שהקנס שולם (רע"פ 7839/08 שמעון קורנפלד נ' מדינת ישראל (10.11.08); רע"פ 9540/08 עופר מוסברג נ' מדינת ישראל (8.1.09); רע"פ 8927/07 סעד אבו עסב נ' מדינת ישראל (29.1.08).

הווה אומר, כאשר הבקשה נתמכה בתצהירו של אחר שנטל אחריות לבצוע העבירה, ועל אף שעסקינן בראיה כבדת משקל אשר תוביל בהסתברות גבוהה להסבת הדוח - גם בנסיבות אלה דרכו של המבקש נחסמה בעיקר מפאת המשקל המכריע שיש ליחס לשיקולי היעילות ולפרוצדורה:

" בקשת המבקש לזנוח את הפרוצדורה ולהתמקד במהות, שובת לב ככל שתהא, אין בה כל ממש, שכן אם תתקבל טענתו, משמעות הדבר שלא יהיה לכך סוף, ובקשות הסבה יוכלו להיות מוגשות ללא תלות בזמן ביצוע העבירה. אין להלום דבר זה, ולא זו היתה כוונת המחוקק ביצירת האפשרות של עבירות ברירת משפט, שכל מהותן ליעל ולקצר הליכים". (רע"פ 9580/11 אייל יוסף נ' מדינת ישראל, פס' ה (27.12.11)".

כעולה מהבקשה, הדו"חות שול מו לבקשתה המפורשת. מקום בו הסכימה המבקשת ואף ביקשה מבן זוגה כי ישלם הדוחות , עליה לקבל על עצמה את האחריות להתנהלות זו.

חובתה של המבקשת, כבעלת הרכב, לוודא שהדוחות יטופלו כראוי ו"לדאוג כי דו"חות תעבורה הקשורים לרכבים שבבעלותו יגיעו לידיעתו, על מנת שיוכל לעמוד על זהות מבצע העבירה, ולצורך כך עליו להנחות את באי ביתו בהתאם" (עפ"ת 21821-01-12 מיכאל קופרמינץ נ' מדינת ישראל [261.12]).
ור' אף רע"פ 8927/07 אבו עסב נ' מדינת ישראל (29.1.08), שם בנסיבות דומות, ציין כבוד הש' ג'ובראן את הדברים הבאים:
"... במקרה דנן, לא הראה המערער בדרך שאינה משתמעת לשתי פנים כי לא היה יכול לדעת על הגשת כתב אישום, ובמקרה זה דו"ח תעבורה, ועל אחת כמה וכמה כאשר מפיו הוא אומר שקיימים בידו מספר כלי רכב שהיה צריך לדאוג לרישומם וקבלת כל דו"ח שיתקבל במעונו, אם על ידי בנו הנהג ברכב, ואם על ידי אחר המתגורר עימו..."

בנוסף, הגשת הבקשה מספר חודשים לאחר תשלום הדוחות ורק לאחר שהמבקשת נדרשה לבצע אמצעי תיקון, מעלה את החשד שמא הבקשה נועדה אך ורק לשחרר את המבקשת מעולו של אמצעי התיקון. יפים לעניין דבריו של כבוד הש' בולוס בעפ"ת 51587-11-18 אחמד חמדאן נ' מדינת ישראל (3.12.18):
"כן בשל עוצמת החשד שאף טבוע בבקשה מהסוג זה שלרוב מוגשת אחרי קבלת הודעה מאת משרד הרישוי באשר לצבירת נקודות ונקיטה באמצעי תיקון (כגון פסילה מנהלית). הרוב המכריע של הבקשות המוגשת אחרי קבלת הודעה מאת משרד הרישוי בדבר הפעלת אמצעי תיקון בעקבות שיטת הניקוד, נגועות בחשד כי התכלית האמיתית העומדת ביסודן שונה מזו המוצהרת:

"דומה כי יש יסוד להנחה, שפנייתו של המבקש לבית המשפט באה רק מש"חרב הפסילה" הונפה מעל ראשו. חוששני כי בנסיבות אין בטענותיו בבקשה זו כדי להצדיק - כאמור - הליך בגלגול שלישי" (רע"פ 2754/12 פול ביסמוט נ' מדינת ישראל, פס' ו (19.4.12)".

סוף דבר, כפי שציינתי לעיל, הארכת המועד להישפט לאחר תשלום הדו"ח אפשרית רק בנסיבות חריגות ביותר כמו המקרים בהם לא ידע המבקש ולא יכל היה לדעת אודות הדו"ח או כאשר בסמוך לאחר מכן לקה במחלה קשה אשר דחקה הצידה את נושא הדו"ח והטיפול בו (ר' עפ"ת (חי') 40444-10-18 פטאל פנינה נ' מדינת ישראל [2.11.18]). המקרה שבנדון אינו עובר את הסף הגבוה אותו מציבה הפסיקה לצורך זה.

המבקשת, בחרה ללכת בדרך של תשלום הדוחות על שמה ועליה לשאת בהשלכות הנובעות מכך.

סוף דבר, הבקשה נדחית.

זכות ערעור כחוק.

ניתנה היום, י"ד אדר תשפ"א, 26 פברואר 2021, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: ג'וליאן רבינוביץ'
נתבע: מדינת ישראל
שופט :
עורכי דין: