ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין נציגות הבית המשותף ברחוב זלמן שניאור... נגד ובעניין הודעת צד שלישי :

לפני כבוד השופט הבכיר (עמית) יהודה פרגו

תובעים

1.נציגות הבית המשותף ברחוב זלמן שניאור 15,17,19 הרצליה
2.גיא סווירי
3.איל בש
ע"י ב"כ עו"ד: טל רבינוביץ

נגד

נתבעים

ובעניין הודעת צד שלישי

1.טרמוסינטקס החזקות בע"מ
ע"י ב"כ עו"ד: גיורא בן טל ו/או זהר פדובה ו/או אורן אילני
2.שחר לשם ייזום ופיתוח בע"מ
ע"י ב"כ עו"ד: רם אורן

טרמוסינטקס החזקות בע"מ

נגד

  1. שחר – לשם ייזום ופיתוח בע"מ
  2. מיכאל רודניצקי
  3. ליאוניד חץ

על ידי ב"כ עו"ד רם אורן

4. אינג' עמי בוך
5. מיכאל הורביץ
על ידי ב"כ עו"ד אסתי קוך

6. תרמוקיר תעשיות (1980) בע"מ
על ידי ב"כ עו"ד יוסף רנרט ו/או שהם סלומון

החלטה

הנושא: פיצול דיון בין תביעה עיקרית והודעת צד שלישי – תקנה 222 לתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד 1984.

בפניי תביעה אשר הוגשה על ידי נציגות הבניינים ברחוב זלמן שניאור 15, 17, 19 בהרצליה.

בכתב התביעה נאמר:

"תביעה זו עניינה קבלת צו שיורה לנתבעת לתקן את ליקויי הבנייה ואי ההתאמה היסודית שנפלו בקירות חוץ המחופים בלוחות אבן של הבניינים שברחוב זלמן שניאור 15, 17, ו-19 בהרצליה (להלן: "הבניין" ) והנזקים שנובעים מהם עקב נשירת מספר אבני חיפוי חוץ מקירות החוץ של שניים מתוך שלושת הבניינים – שנובעים מכשל בביצוע החיפוי שלא בהתאם לתקן החל".

בכתב התביעה מפורט חלקה ואחריותה של כל אחת מהנתבעות לכשל זה:

הנתבעת 1 – טרמוסינטקס החזקות בע"מ – "מי שיזמה, בנתה ומכרה את הדירות בבניין, והיא בבחינת "מוכר" ל פי חוק המכר {דירות)"

הנתבעת 2 – שחר לשם ייזום ופתוח בע"מ – "הינה הקבלן המבצע אשר לידיעת התובעים שימש כקבלן מבצע מטעם הנתבעת 1 והוא זה אשר ביצע את חיפוי החוץ בבניינים הנ"ל".

הנתבעת 1 - טרמוסינטקס החזקות בע"מ – הגישה הודעת צד שלישי נגד: הנתבעת 2 שחר לשם ייזום ופתוח בע"מ החברה הקבלנית מבצעת העבודה, נגד מיכאל רודניצקי ונגד וליאוניד חץ בעלי מניות ומנהלים בנתבעת 2, ונגד אינג' עמי בוך המהנדס האח ראי על הפרוייקט מטעם הנתבעת 2 ונגד מיכאל הורביץ את עמיאל בוך מהנדס בניין בע"מ החברה המעסיקה של אינג' עמי בוך ונגד תרמוקיר (1980) בע"מ אשר לטענת הנתבעת 1 היא החברה בה נעזרה הנתבעת 2 להדבקת לוחות האבן.

לכתב התביעה צירפו התובעים :

תמונות המצביעות על הכשלים הנטענים.
דוח בדיקה של מכון התקנים מיום 21.1.19
חוות דעת מומחה – ד"ר אברהם בן עזרא – מיום 23.8.2018 מעודכנת לים 3.2.2019.
מסמכים נוספים להוכחת תביעתם.
לטענת התובעים מדובר בכשלים נטענים חמורים ביותר המסכנים באופן מידי ויום יומי חיי אדם .

נפילת האריחים הראשונה התרחשה ב-4.3.2010 עת נפלו אריחים מחזית בניין 15 למרפסת הדיור של אחת המשפחות.

הנתבעות הוזעקו למקום ותיקנו נזק זה.

בחוות דעתו כותב המומחה ד"ר בן עזרא:

" בינואר 2017 ובפברואר 2018 אירעו עוד שני אירועים חמורים של נשירת אריחים מהבניינים..

בעניין נפילת אבני חיפוי בינואר 2017 מהקומה העליונה של בניין 19 :
נפלה בבת אחת קבוצת אבני חיפוי ארצה – 18 יח '
... נפילת אבני חיפוי בבניין מס 15 – שתי שורות אבנים נשרו מאמצע הבניין בבת אחת
( בתפר בין קומה 2 לקומה 3 )
...
- אירוע נוסף: נפילת אבן חיפוי צרה מעל חלון בחדר ילדים מזרחי בדירה 9 בניין 15"

בחוות דעתו, מצלם ד"ר בן עזרא את הבניינים, מצביע על הכשלים בעבודת חיפוי האריחים , מצרף את הבדיקות שנעשו על ידי מכון התקנים, מצביע על המסוכנות של הבניינים ומגיע למסקנה, שהפתרון היחיד הוא הסרת אבני החיפוי וביצוע עבודת חיפוי חדשה בהתאם לתקן.

למסוכנות הנמשכת של הבניינים יש תימוכין בהודעת העדכון אותו הגישו התובעים ביום 16.9.2020 בה הם כותבים:

" חשוב לתובעים לעדכן כי היום בבוקר התגלה כי בבניין 15 התנתקה שורה של אריחים בתפר שבין קומה 3 לבין המעקה הבנוי של קומה 4 – ורואים שאין טיפת דבק בגב האריחים. שורה זו עומדת תלויה על בלימה , להלן תמונות:"

ללמדך, עד כמה מדובר בסכנה מיידית מתמשכת ויום יומית לחיי אדם אותה יש למנוע בדחיפות.

יש לברך על כך שעד היום, למעט נזקי רכוש, לא היו פגיעות בנפש.

דא-עקא, שבעוד שאת ביצוע התיקון הראשון בשנת 2010 לקחו על עצמן הנתבעים וביצעו אותו, לא כך היו פני הדברים באשר לשאר התיקונים שנדרשו ונדרשים עתה.

הנתבעים בכתבי הגנתם דוחים את דרישת התובעים לבצע את העבודות הנדרשות לתיקון הכשל הנטען בעבודות החיפוי, בין השאר בטענות הבאות: היעדר אחריות, תום תקופת האחריות, ההתיישנות, שיהוי, ואחרות.

נוכח טענות אלו, לא הותירו הנתבעים בידי התובעים את הברירה לתקן בעצמם את הנזק המיידי ולעגן בעצמם את אותן נקודות תורפה הנראות לעין המהוות סכנה

בהתייחסו לכך כותב ביום 14.9.2020 המומחה ד"ר בן עזרא:

"2. בתמונות רואים בין היתר כי הדיירים ביצעו תיקון מקומי שהוא פתרון זמני למניעת סכנה, אך אינו פתרון אשר עומד בדרישות התקן החל ואינו יכול להוות פתרון קבע, וחמור מכך לא מבטיח שהנשירה לא תחזור ותופיע גם במקומות בהם ננקט פתרון זה, שלא לדבר על שטחים נרחבים בכל מעטפת הבניינים של חיפוי אבן בהם לא נעשה שום תיקון והסיכון לדיירים ברור.
.....
9. ......לאור האירוע האחרון (נשירת אבנים ממעטפת הבניין) קיים סיכון מידי לנשירת אבנים ופגיעה בעוברי אורח" ( ההדגשה במקור י.פ )

עשיתי כיכולתי להביא את הצדדים לידי הסכמה על פיה בשלב ראשון יבוצעו התיקונים הדרושים כדי למנוע סיכון חיי אדם, כאשר במקביל תידון שאלת האחריות.

בקדם המשפט שהתקיים ביום 12.7.2020 הצעתי "שהצדדים בעזרת שני המומחים של שני הצדדים יבואו בדברים בניסיון למצוא פתרון הולם שיתן מענה וב טחון מפני הישנות של נפילת אריחים"

הצעתי לנתבעות להותיר את טע נותיהם בעניין ההתיישנות והשיהוי לשלב שמיעת הראיות.

אפשרתי לנתבעות להודיע עמדתן לכך תוך 7 ימים.

דא-עקא, שהנתבעות הודיעו לבית המשפט שהן עומדות על כך שטענות אלו יידונו כטענות סף.

ביום 2.9.2020 ניתנה החלטה מפורטת של בית המשפט הדוחה את הבקשה לסילוק/דחיית התביעה על הסף כאשר בסיומה נאמר:

"אני שב ומפנה הצדדים להמלצת בית המשפט שניתנה בדיון שהתקיים ביום 12.7.2020 ש"הצדדים בעזרת שני המומחים של שני הצדדים יבואו בדברים בניסיון למצוא פתרון הולם שיתן מענה ובטחון מפני הישנות של נפילת אריחים".

דא-עקא, שפנייתו זו של בית המשפט לדאוג להסרה מיידית של איום נפילה נוספת של אריחים, במקביל לדיון במחלוקות שבין הצדדים – לא צלח.

ביום 3.9.2020 התקבל העדכון מהתובעים על התנתקות שורה נוספת של אריחים ( העדכון והתייחסות המומחה צוטטו לעיל)

החלטתי לקיים דיון ביום 21.9.2020 בנוכחות שני המומחים תוך תקווה שאוכל בכל זאת בעזרת המומחים להביא להסכמות כלשהן.

לדיון התייצבו כל הצדדים – לרבות הצדדים השלישים – והמומחה ד"ר בן עזרא.

מומחה הנתבעים – המהנדס דובדבני – שוחרר מהדיון על פי בקשתו, עקב טיפול רפואי שנקבע לו לאותו היום.

בדיון שהתקיים אמר המומחה ד"ר בן עזרא:

"מידי פעם יש נשירות של אבני חיפוי, בעיקר במעקי מרפסות, מעל חלונות באורך מיישקים וגם באמצע השטח ויש סימנים של החלשות האבן. יש סדקים שנראים על פני האבן ויש פגמי מקצועות באבנים. לדעתי הפתרון הוא לסלק את האבן, האבן דקה מדי על מנת לבצע בה כל פתרון אחר. חיזוק האבן ישבור אותה.
...
לא נפגשתי במקום עם מהנדס נתבעים שוחחתי עם המהנדס דובדבני, שוחחתי אתו ארוכות בטלפון. לא הגענו להסכמה מפני שאי אפשר לשנות את עובי האבן והוא הציע פתרון של ברגים. אי אפשר לבצע ברגים באבן הספציפית הזו, היא תיסדק"

עו"ד רם אורן – ב"כ הנתבעת 2 – הגיב לדברים אלו:

"הגענו לדיון לאור טענת התובעים כי קיים מצב חירום, לכך שהאבנים נפלו. במאמר מוסגר אציין כי הנתבעת לפנים משורת הדין ומבלי להודות בחבות הייתה מוכנה לבצע תיקונים ומסתבר כי התובעים הקדימו אותה וביצעו עיגון וחיזוק האריחים הרופפים"

נכון עשו התובעים עת מיהרו להרחיק את הסכנה המיידית לחיי אדם.

כל עוד לא נקבע אחרת, אחריות זו מוטלת על התובעים בהיותם הבעלים של הבניינים ועליהם לנקוט בכל האמצעים על מנת להרחיק כל סכנה.

על פי חוות דעת המומחה ד"ר בן עזרא תיקון "טלאי" על "טלאי" אינו פתרון. כפי שהבנתי מדבריו גם המהנדס דובדבני אינו סבור כך והפתרון שלו הוא אחר.

לאור כל שנאמר עד כה ולאחר שנוכחתי לדעת ש ללא שמיעת הראיות בהקדם, לא ניתן יהיה להסיר את האיום המסוכן של נפילת אריחים נוספים, סברתי שיש להפריד את הדיון בין התביעה העיקרית ובין ההודעה לצד שלישי, כפי הסמכות הנתונה לבית המשפט בתקנה 222 לתקנות סדר הדין האזרחי תשמ"ד 1984. סברתי, ששמיעת התביעה העיקרית יחד עם ההודעה לצד שלישי נגד 5 נתבעים, בעילות נוספות ושונות מעילות התביעה ( במערכת עובדות ועילות שאינן קשורות כלל לתובעים), רק תסבך ותאריך את הדיון ותביא לעיכוב במתן פסק דין במערכת היחסים בין התובעים לבין הנתבעים.

" הערת בית המשפט
בית המשפט מבהיר לצדדים שלאור הנזקים החוזרים ונשנים ולאור הסכנה הטמונה בהם, בכוונתו להפריד את הדיון בין התביעה העיקרית ובין ההודעות לצד שלישי שהוגשו על ידי הנתבעים".

הצדדים ביקשו להביא את טיעוניהם בכתב וכך עשו.

התובעים מסכימים לפיצול הדיון.

הצדדים השלישים 4,5,6 הגישו במאוחד את התייחסותם לפיצול הדיון.

בהתייחסותם זו הם מסכימים לפיצול הדיון.

בנמקם הסכמתם זו הם טוענים בין השאר, שבטרם שמיעת הראיות בתיק, יש לדון תחילה בבקשתם למחי קה על הסף של התביעה/ההודעה לצד שלישי שהוגשה נגדם בהיעדר פירוט בהודעה זו של עילות התביעה נגדם, כך גם יש לדון בבקשות שהוגשו לגילוי מסמכים, פרטים נוספים ומענה על שאלונים.

בנספח להתייחסותם זו, הם מצרפים את פניות שנעשו בנדון לנתבעת 1 שלא נענו עד כה.

הנתבעת 1 כותבת שהיא אינה מתנגדת לפיצול הדיון בין התביעה העיקרית לבין הצדדים השלישים 2-3 היות וההכרעה בעניינם אינה נוגעת לשאלת האחריות אלא בעניין "הרמת מסך"

האומנם ?

האם מי שנטען נגדו שהוא אחראי אישית אין לו עניין בשאלת האחריות ?

באשר לשאר הצדדים השלישים סבורה הנתבעת 1, שאין לפצל את הדיון היות ומדובר באותה מערכת עובדות, שיהיה בכך כפל דיון והדבר שיכול להביא גם להחלטות סותרות. לחילופין, הצעתה היא לפצל את הדיון לנושאים.

אכן בדרך כלל רצוי שהתביעה העיקרית וההודעה לצד שלישי יידונו במאוחד.

לכל כלל יש יוצא מהכלל והעניין הנדון בפני הוא היוצא מהכלל.

במקרה הנדון, עסקינן בחיי אדם. יש לדון בתביעה זו במהירות על מנת לקבוע במערכת היחסים בין התובעים לבין הנתבעים על מי חלה האחריות לתיקון הכשלים הנטענים באבני החיפוי – על התובעים או על הנתבעים- את אופן ביצוע התיקון ועלותו.

הדיון בשאלת האחריות בין הנתבעת 1 לבין הצדדים השלישים אינו מעניינם של התובעים ואינו מעניינו של הציבור שאת בריאותו שיש להבטיח.

הדיון בשאלת אחריות בין הנתבעת 1 ובין הצדדים השלישים רק יסבך את הדיון ויאריך אותו . הוא יביא עמו גם לעיכוב משמעותי בשמיעת התיק בשל ההליכים המקדמיים אשר יש עדיין לקיימם בהליך זה, בעוד שבתביעה העיקרית הסתיימו ההליכים המקדמיים והתיק קבוע לשמיעת ראיות.
גם אם בהמשך יתברר שיש נושאים מסוימים בהם לא יהיה מנוס מכפל דיון, במקרה הנדון, אין מנוס מכך.

למטרה זו נועד הנאמר בתקנה 222 לתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד 1984:

" 222 בית המשפט ...רשאי להורות שנושא ההודעה יידון בשעת הדיון או אם הוא סבור שהדיון בו עלול לסבך את הדיון בתובענה שלא לצורך- לאחר סיום הדיון בתובענה או לאחר מתן פסק הדין בה , ולשם כך רשאי הוא לתת הוראות בדבר סדרי הדיון בתובענה ובהודעה , כפי שימצא לנכון."

סוף דבר

אשר על כן, אני מחליט להפריד את הדיון בין התביעה העיקרית ובין ההודעה לצד שלישי.

מזכירות בית המשפט תפתח תיק חדש עם מספר חדש להודעה לצד שלישי ולכתבי ההגנה שהוגשו בתביעה/הודעה לצד שלישי זו.

התביעה לא תקבע לדיון ובהתאם לתקנה 153 לתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד 1984 לא תהא ברשימת המשפטים התלויים ועומדים. היא תחודש רק לאחר מתן פסק דין בתביעה הנדונה עתה.

הדיונים בתיק זה קבועים לימים 1.11.2020, 8.11.2020 ו – 9.11.2020 ויתנהלו על פי הפרוצדורה שנקבע ה בהחלטת בית המשפט מיום 21.9.2020.

בשל מהות התביעה ודחיפותה אני חוזר על הנאמר בהחלטתי מיום 21.9.2020:

" למותר לציין כי נוכח המפורט בהחלטה זו, ודחיפות שמיעת תיק זה, התאריכים ומועדם שנקבעו הם מחייבים על אף פגרת בית המשפט במהלך חג הסוכות או כל צו חירום אחר, כל עוד לא ניתנה החלטה האחרת בנדון על ידי בית המשפט"

ניתנה היום, י"ח תשרי תשפ"א, 06 אוקטובר 2020, בהעדר הצדדים.

המזכירות תשלח החלטה זו לצדדים.


מעורבים
תובע:
נתבע: ובעניין הודעת צד שלישי
שופט :
עורכי דין: