ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין ולדימיר קרבציוק נגד קוולז'י דמיטרי :

לפני: כבוד השופטת שרון אלקיים
נציג ציבור מעסיקים מר חיים אפל

התובע
ולדימיר קרבציוק ת.ז. XXXXXX716
ע"י ב"כ: עו"ד לוטם מסיקה

-

הנתבע
קוולז'י דמיטרי ת.ז XXXXXX509
ע"י ב"כ: עו"ד פבל מורוז

פסק דין

1. התובע שהועסק אצל הנתבע כפקיד קבלה בבניין, עותר בתביעתו לתשלום פיצוי בגין נזק לא ממוני מכוח הפרת חוק שעות עבודה ומנוחה, תשי"א-1951 (להלן – חוק שעות עבודה ומנוחה); פיצוי בגין התעמרות בעבודה; פיצוי בגין פיטורים שלא כדין וחלף הפרשה לקרן פנסיה.
עדים
2. התובע הגיש תצהיר עדות ראשית.
הנתבע הגיש תצהיר עדות ראשית וכן, תצהיר של מר אבי זמיר, מנהל חברת הניהול "מייגרינפייס בע"מ" המנהלת את בניין המגורים בו עבד התובע (להלן – מר זמיר).

3. ואלו העובדות הרלוונטיות כפי שהן עולות מכתבי הטענות התצהירים והעדויות שהוצגו לפנינו:
א. התובע החל עבודתו כפקיד קבלה בבניין בו הוצב על ידי הנתבע ביום 15.9.2016, ופוטר מעבודתו ביום 25.4.2017. תקופת העסקת התובע מסתכמת בשבעה חודשים ועשרה ימים.
ב. הנתבע עוסק בהצבת פקידי קבלה בבנייני מגורים.
ג. בין הצדדים נחתם הסכם העסקה לפיו התובע יעבוד במשמרות וישולם לו שכר שעתי בסך של 27 ₪.
ד. התובע הצהיר בפני הנתבע כי אין לו קרן פנסיה על שמו וכי ידוע לו שהנתבע יחל להפריש עבורו לקרן פנסיה החל מהחודש השביעי לעבודתו.
ה. התובע עבד במשרה מלאה, 5 ימים בשבוע החל מהשעה 15:00 ועד השעה 23:00.
ו. החל מיום 3.4.2017 ועד ליום 22.4.2017 עבד התובע באופן רצוף מבלי שניתנה לו מנוחה שבועית.
ז. בסמוך לסיום העסקת התובע נתגלע סכסוך בינו לבין אחד הדיירים בבניין.
ביום 13.4.2017 איים הדייר על התובע תוך שהוא מבצע תנועת חיתוך הצוואר עם ידו. ביום 14.4.2017 הגיש התובע תלונה במשטרת ישראל כנגד אותו דייר.
ח. ביום 20.4.17 הוזמן התובע לשיחת שימוע שהייתה אמורה להתקיים ביום 21.4.2017. בהתאם לבקשת התובע שיחת השימוע נדחתה והתקיימה ביום 24.4.17.
ט. ביום 25.4.17 נמסרה לתובע הודעה על סיום העסקתו.
י. בחודש יוני 2017 מילא הנתבע טופס 161 והעביר הודעה לקרן הפנסיה על הפסקת עבודת התובע בה ציין כי התובע זכאי לכספי הפיצויים שבקרן הפנסיה.
דיון והכרעה
פיצוי בגין אי מתן יום מנוחה שבועי
4. לטענת התובע, בתאריכים 3-22.4.2017 הוא נדרש לעבוד ברצף מבלי שניתנה לו מנוחה שבועית וזאת, מבלי שניתן לנתבע כל היתר מתאים לכך. לתובע לא ניתנה מנוחת פיצוי והתנהלות זו מהווה הפרה של חוק שעות עבודה ומנוחה ואינדיקציה לחוסר תום ליבו של הנתבע. לפיכך התובע עתר לפיצוי בגין נזק לא ממוני בסך 5,000 ₪.
5. לטענת הנתבע, התובע אכן הועסק בתאריכים אלה באופן רצוף ומבלי שניתנה לו מנוחה שבועית. ואולם, העסקה זו נעשתה באופן חד פעמי ולבקשת התובע בשל אי שיבוצו בעבודתו הנוספת. דרישתו של התובע לפיצוי כספי נגועה בחוסר תום לב קיצוני. אין לפסוק פיצוי לזכות התובע מכוח חוק שעות עבודה ומנוחה מאחר שסעיף 26 לחוק מטיל סנקציה פלילית על מעסיק המפר את הוראות החוק ואין מדובר בפיצוי שישולם לידי העובד.
התובע קיבל שכר בגין עבודתו ביום המנוחה השבועי וקביעת פיצוי לזכות התובע עלולה לפגוע במטרתו של חוק שעות העבודה ומנוחה.
6. אשר לדעתנו ייאמר כי דינה של התביעה להידחות. נביא עמדתנו להלן.
7. חוק שעות עבודה ומנוחה הוא חוק קוגנטי, ובהיותו כזה לא ניתן להתנות עליו ואין כל רלוונטיות לשאלה האם התובע הוא זה אשר ביקש לעבוד ברציפות אם לאו.
חוק שעות עבודה ומנוחה קובע כי תינתן לעובד מנוחה שבועית בת שלושים ושש שעות רצופות בשבוע לפחות. שר העבודה רשאי לקבוע בתקנות כי בעבודות מסוימות תחומה של המנוחה השבועית תהא פחותה משלושים ושש שעות אך זו לא תפחת מעשרים וחמש שעות רצופות. העסקת עובד ביום המנוחה השבועי הינה אסורה אלא אם כן נתקבל היתר לכך מעת שר העבודה. שאז, יהא העובד זכאי למנוחת פיצוי חלף יום המנוחה השבועי.
8. סעיף 26 לחוק שעות עבודה ומנוחה קובע כך:
"(א) מי שהעסיק בניגוד לחוק זה או שלא בהתאם לתקנות או להיתר שניתנו לפיו, דינו – קנס עד חמישים לירות על כל עובד שהועסק כאמור או מאסר עד חודש אחד או שני הענשים כאחד."
עיננו הרואות כי סעיף זה מטיל סנקציה פלילית על מעסיק שהפר את הוראות חוק שעות עבודה ומנוחה. משכך, לא ניתן לקבוע פיצוי מכוח סעיף זה. לפיכך, תביעת התובע לעניין סעד זה נדחית.
נסיבות סיום העסקה ופיצוי בגין פיטורים שלא כדין 9. לטענת התובע, בתאריך 30.3.2017 הוא העיר לדיירת שניסתה להיכנס לביתן השומר בבניין וזו ענתה לו בבוטות. לאחר אירוע זה, החל בעלה של הדיירת להטריד את התובע, להשפילו, לקלל אותו ולאיים עליו באופן בלתי פוסק. התובע דיווח על הטרדות אלה למעסיקו אשר לא מנע מהדייר להטרידו בניגוד להוראות הצעת החוק למניעת התעמרות בעבודה.
ביום 13.4.2017 איים הדייר על התובע תוך שהוא מבצע תנועת חיתוך הצוואר עם ידו. ביום למחרת הגיש התובע תלונה במשטרת ישראל אודות אותו דייר בגין פעולה זו. שישה ימים לאחר הגשת התלונה קיבל התובע זימון לשימוע. לטענתו, פיטוריו נעשו לאור הגשת התלונה על ידו נגד הדייר ולפיכך התובע זכאי לפיצוי בגין פיטורים שלא כדין.
10. לטענת הנתבע, במהלך עבודתו נהג התובע להפר את הוראות הנתבע והנחיותיו בנוגע לביצוע תפקידו; התובע נהג להרים את קולו על דיירי הבניין ואורחיהם; התובע לא דיווח על תקלות במערכות הבניין בזמן אמת וסירב ללבוש מדים; מעת לעת קיבל הנתבע דיווחים על סכסוכים בין התובע לדיירי הבניין ועל התנהלותו הלא תקינה.
. הנתבע התריע בפני התובע פעמים רבות כי התנהלות זו עלולה להביא לסיום העסקתו אך, התובע בחר שלא להישמע להתרעותיו. משכך, התובע זומן לשימוע לשם השמעת טיעוניו ושקילת המשך העסקתו. שיחת השימוע נדחתה לבקשת התובע וניתנה לו האפשרות המלאה להתייחס לכלל הטענות המופנות כלפיו. לאחר שמיעת כלל טענותיו נשקל המשך העסקתו והנתבע הגיע למסקנה כי יש לפטרו.
בשלב מסוים, טען התובע למערכת יחסים עכורה עם אחד הדיירים ואף עדכן את הנתבע כי אותו דייר אף איים לתקוף אותו. הנתבע, דיווח על כך לחברת הניהול בבניין והמליץ לתובע להגיש תלונה למשטרת ישראל נגד אותו דייר כפי שאכן עשה. התובע בהתנהלותו תרם באופן משמעותי למערכת יחסים עכורה זו.
נוכח כל האמור, התובע פוטר כדין מסיבות ענייניות ולאחר שנערך לו שימוע וניתנה לו הזדמנות להשמיע טענותיו.
11. נקדים אחרית לראשית ונאמר, כי לאחר שנתנו דעתנו לחומר שהובא לפנינו ולטענות הצדדים הגענו למסקנה כי נפלו פגמים בהליך פיטוריו של התובע ולפיכך התובע זכאי לפיצוי כספי.
12. אין מחלוקת כי ביום 14.4.2017 התובע פנה למשטרת ישראל והגיש תלונה נגד אחד הדיירים המתגוררים בבניין בו הוא עובד. שישה ימים לאחר מכן הוזמן התובע לשימוע לפני פיטורים.
בזימון לשימוע נכתב כי הסיבות לשקילת המשך העסקת התובע הן כדלקמן:
"1. התנהגות לא תואמת לנהלים של העבודה.
2. לא מכבד את הנורמות המקובלות בעבודה: מסרב ללבוש מדים.
3. חוסר מקצועיות."
13. התובע צירף לתצהירו תמליל הקלטה של שיחת השימוע בה נכחו הנתבע וויקטור, הממונה על התובע. המעסיק פירט את טענותיו והתובע השיב להן כך:
"ולדימיר: בסדר. בתפקיד הזה אני עובד תקופה ארוכה, כ-8 חודשים. אני עובד טוב, ואתה יודע את זה שאני עובד טוב.
ויקטור: אתה זה, מי? אני?
ולדימיר: כן, ודימיטרי יודע שאני עובד טוב. אף פעם לא איחרתי לעבודה, אף פעם לא עשיתי בעיות, רק שמעתי מדימיטרי דברים טובים על העבודה שלי. אף פעם לא היה תלונות מדיירי הבנין, אף פעם לא היה מדימיטרי ניסיונות לפטר אותי, לתת לי מכתב לשימוע או לתת לי מכתב אזהרה על העבודה שלי לא טוב. הסיבת פיטורים זה סיבה שהוגש תלונה 14 לחודש, 14 לאפריל 2017, הוגש תלונה במשטרה על הברוך מואס שגר באהוד מנור 16 בדירה 11 (לא ברור) שגר באהוד מנור 16, בדירה B1101. במשך 5 הטרדות, בהטרדה חמישית הוגש תלונה. אחרי 5 הטרדות, בהטרדה חמישית הוגש תלונה למשטרה על התקיפת סתם ואיומים. דיסק מצורף למשטרה. על התקיפת סתם, ויקטור: תקיפת מה?
ולדימיר: תקיפת סתם, ככה רשום במשטרה.
ויקטור: סתם? תקיפת סתם כאילו?
ולדימיר: תקיפת סתם, תקיפה.
ויקטור: על התקיפה?
ולדימיר: כן, על התקיפה ואיומים. הדיסק מצורף למשטרה. דיסק וידאו מצורף למשטרה. דימיטרי לא עשה שום ניסיונות להגן אותי. עוד היום, עוד התאריך השימוע, עוד התאריך השימוע 24.04.17. כל הדברים שרשום בהזמנת מכתה שימוע לא נכונים כי כל מה שהוא אמר לי לא דיווח לי לא בכתב, לא נתן לי מכתב אזהרה כי כל מה שהוא אמר לי במכתב שימוע, ...."
מתמליל השיחה עולה כי התובע סבר שזימונו לשימוע כמו גם פיטוריו נעשו על רקע הגשת התלונה על ידו. עוד עולה כי הנתבע הכחיש את טענות התובע.
14. עת נחקר התובע לעניין השימוע הוא העיד כך:
"ש. לא הכחשת בשימוע שלא לבשת מדים?
ת. לבשתי מדים.
ש. למה לא אמרת בשימוע שאתה כן לובש מדים כאשר הם מסבירים לך שאחת הסיבות לכך שהם רוצים לפטר אותך זה בגלל שאתה לא לובש מדים.
ת. אני לובש מדים כל הזמן. אני לא זוכר אם אמרתי את זה. אני אמרתי שעבדתי טוב, אף פעם לא אחרתי, ב-7.5 חודשים הוא אף פעם לא הזמין אותי לשימוע, לא רבתי עם הדיירים אף פעם. הם אומרים בכ. ההגנה שרבתי עם דיירים, לא רבתי עם דיירים. אני עבדתי בסדר כל התקופה.
....
ש. מתי סיפרת לנתבע על התלונה שהגשת?
ת. באותו יום ב- 14.4.
ש. לא הזמינו אותך מיד לשימוע, נכון? לקח עוד שבועיים?
ת. שבוע, הזמינו אותי לשימוע ב-21, 6 ימים.
ש. למה לא ביקשת מעורכת הדין שלך לכתוב מכתב שמפטרים אותך מסיבה לא עניינית, הרי אם אתה הבנת שיש סיבה אחרת, למה לא פנית וביקשת הבהרות? היית מיוצג ת. הזמינו אותי לשימוע וזהו. הבנתי שזה קשור לתלונות. הזמינו אותי לשימוע לאחר 6 ימים."
15. כפי שנפרט להלן, הגענו למסקנה כי התובע פוטר לאחר שהגיש תלונה נגד אחד הדיירים בגין איומים ולא בשל הטעמים שפורטו במכתב הזימון לשימוע.
16. ראשית, סמיכות הזמנים בין הגשת התלונה לזימון התובע לשימוע תמוהה. מה גם, שגרסת התובע נתמכה בעדות הדייר במשטרה מיום 29.3.2018 בה העיד כך:
"אני מבין על מה אני נחקר אני מבין את הזכויות שלי. יש לי סרטון שמעיד על הכול למה לדבר, אפשר להראות. זה בניין שאני גר בו השומר קצת לא בסדר. פיטרו אותו אחרי זה, לא רק בגללי אבל גם בגללי הוא קצת לא בסדר....
ש. אז מה ההסבר שלך לתנועת יד שהעברת על גרונך מצד לצד?
ת. אמרתי לו שאני אדאג שהוא לא יעבוד פה.
ש. הוא כבר לא עובד במקום?
ת. לא." ." [הדגשות של המותב]
17. שנית, לתצהיר גילוי המסמכים של הנתבע צורפה רשימת טענות נגד התובע. על גבי רשימה זו נכתב בכתב ידו של הנתבע התאריך 13.4.2014.
בחקירתו הנגדית התבקש הנתבע להשיב מדוע המסמך נכתב ביום שבו הותקף התובע. הנתבע הופתע מאוד מהצגת המסמך ובתחילה כלל לא זיהה את המסמך, מי כתב אותו ולא הבין מי הגיש את המסמך לבית הדין. לאחר שהוסבר לו שהמסמך הוגש במסגרת תצהיר גילוי המסמכים מטעמו, הנתבע לא נתן הסביר סביר מדוע רשימת הטענות נגד התובע נכתבה כבר ביום 13.4.14, ביום שבו הותקף התובע . וכך העיד:
"ש. תסביר למה כתבת את המסמך הזה בדיוק באותו היום שהתובע הגיש תלונה נגד הדייר.
ת. זה מה שאני רואה זה הטענות שהיו לי בשימוע נגד התובע. כל הדברים שכתובים פה, תאריך וכו', אני לא זוכר. זה לא משהו שהוגש נגד מישהו. זה לא בטוח שזה היה בדיוק בתאריך הזה. יכול להיות שרשמתי את זה לאחר התאריך הזה, בגלל האירוע שהיה לו.
ש. למה אתה רושם 13.4 אירוע למרות שאתה לא מפרט בטענות נגד התובע שאתה שוקל לפטר אותו ת. זה לא אמור להיות שאני הוצאת את המכתב הזה ב-13.4 , יכול להיות שזה היה בשימוע עצמו. כי יש לי תוכן ענינים תמיד כשאני הולך לשימוע כדי לדעת מה לדבר עם העובד. מה שרשמתי בכתב יד זה מה שבטוח. אני לא יודע למה רשמתי 13.4."
מסמך זה מחזק את מסקנתנו כי הסיבה שעמדה בבסיס פיטורי התובע הייתה סכסוך בינו לבין אחד הדיירים שבעקבותיו דרשו הדייר וחברת הניהול לסיים את העסקת התובע.
שוכנענו כי הנתבע החליט לפטר את התובע בשל הסכסוך, מבלי ששקל להציב את התובע במקום עבודה חלופי וכשהוא בוחר להציג טעמים אחרים להפסקת ההעסקה.
18. שלישית, מר זמיר העיד כי הדייר המדובר פנה אליו והורה לו לפטר את התובע ונכון יהיה להביא את דבריו כלשונם:
"ש. בסעיף 9 לתצהירך אתה אומר שמר מואס שהוא דייר בבנין פנה אליך ואמר שיש מערכת יחסים עכורה.
ת. הוא פנה אליי ואמר לי תפטר אותו. בדיוק כשהיתה תקרית בין השניים. התקרית – לפי מה שמואס סיפר לי היתה תקרית, הוא בא אליו פנה אליו שמישהו היה צריך להשאיר משהו, ואז התובע התחצף למר מואס, טרק לו את החלון בפנים, מואס התעצבן וזה התגלגל לתקרית לא נעימה. באותו רגע, הוא ביקש ממני לפטר אותו, בסמוך למקרה.
ש. ואתה עדכנת את הנתבע לגבי הענין?
ת. כן. אני לא זוכר מה היתה השיחה בינינו, אמרתי לו שהיתה בעיה וצריך לטפל בזה, כי זה לא יכול להמשיך ככה." [הדגשות של המותב]
דבריו של מר זמיר מתיישבים עם רשימת הטענות שהוכנה על ידי הנתבע ביום 13.4.2017, המועד שבו אירעה אותה תקרית בין התובע לדייר שכן, מר זמיר ביקש מהנתבע "לפתור את הבעיה" ובעיה זו אכן נפתרה באמצעות פיטורי התובע.
19. רביעית, לא הוכחה טענת הנתבע כי התובע נהג לדבר לדיירי הבניין בבוטות וכי הוא קיבל תלונות רבות על התנהגותו מצד הדיירים. הנתבע לא הציג ולו ראשית ראיה לביסוס הטענה לפיה במהלך תקופת העסקתו של התובע הועלו בפניו הטענות שנטענו במכתב הזימון לשימוע. אנו סבורים כי אלה נטענו רק על מנת להאפיל על הסיבה האמיתית לפיטורי התובע.
נוסיף, כי הנתבע בעדותו לא הצביע על אירועים נוספים עם דיירים אחרים מלבד הדייר המדובר ונכון יהיה להביא את דבריו כלשונם:
"ש. סעיף 36 לתצהירך, אתה אומר שפעלת ליישר את ההדורים בין התובע לדיירי הבנין. תסביר. באיזה אופן אתה פעלת במישרין ליישר את ההדורים?
ת. (קורא). חושב. אני חושב שויקטור מנהל התפעול היה אמור לדבר עם אותו הדייר שהיה איתו את האירוע להבין את הענין ולמצוא דרך בשביל לגשר ביניהם, אני אישית לא הייתי מול הדיירים. אני פניתי לחברת הניהול וביקשתי מהם עזרה לטפל באירוע. יש עובדים בשביל זה, מנהל תפעול תפקידו לטפל בזה. הוא גם בקשר ישיר עם הדיירים ומכיר אותם.
ש. מציגה לך את הזימון לשימוע, מפנה אותך לסעיף 35 לתצהירך, אתה כותב שהיו סכסוכים חוזרים ונשנים עם הדיירים. איפה זה מופיע בזימון לשימוע?
ת. בזימון לשימוע עצמו היתה על ההתנהגות ופעולות שלו בתוך התפקיד, זה מה שהוא היה אמור לדעת את הנהלים....
ההתנהגות לא תואמת לנהלים של העבודה.
ש. אתה אומר בסעיף 35 שהתובע העבודה שלו התאפיינה בסכסוכים חוזרים ונשנים עם הדיירים.
ת. כן.
ש. בזימון לשימוע לא כתבת שזו עילה לשקול את הפיטורים שלו?
ת. זה בתוך הנוהל של ההתנהגות.
ש. אני מפנה אותך לפרוטוקול השימוע שהגשתם בכתב יד וגם לתמלול ואני רוצה שתראה לי איפה במהלך השימוע עלה נושא הסכסוך עם הדיירים. כן אתה מציין בפני התובע שהוא צועק על בעל העסק ומנהל העבודה. למה לא אמרת לו שיש גם בעיה עם ההתנהלות שלו מול הדיירים?
ת. (מעיין). אני מנסה לקרוא ולהזכר. בסעיף הראשון מתי שהתחלנו לדבר על ההתנהלות שלו עם המעסיק ומנהלת התפעול. מה שכתוב כתוב.
לשאלת בית הדין:
ש. האם הסכסוכים של התובע לשיטתך עם הדיירים היו חלק מהשיקולים שלך לפטר את התובע?
ת. הסכסוכים וההתנהגות שלו בתוך העבודה וחוסר המקצועיות מבחינתי, כל זה בשיקול הדעת כן נכון היה גורם לשיקול דעת שלי לגבי העובד, זה חלק משיקול הדעת, כמובן. כי זה חוסר מקצועיות בשבילי. אנו עובדים בענף של שירות."
בהמשך עדותו העיד הנתבע כך:
"ש. תסביר לי, עובד 7.5 חודשים, צועק עליך, צועק על ויקטור, רב עם דיירים, לא מסכים ללבוש מדים, לא יודע לתפעל מערכות, יש תלונות מדיירים בבנין, לא רק שלא מפטרים אותו אלא מחזיקים אותו במשמרות שבועות ארוכים, ולפני הפיטורים יש שבועיים רצופים שהוא עובד בבנין, ואין שום תלונות על כך , איך אתה מסביר את זה?
ת. א' אני לא הסברתי פה בשום מקום שמתחילת העסקתו העובד לא עבד לפי הנהלים, היה מתפרץ על הדיירים, עליי ומנהל התפעול, זה לא נכון, בהתחלה הוא היה עובד טוב ומצטיין, הייתי משקיע בעובד מבחינת ההדרכות כי אי אפשר לקבל עובד טוב אם לא תשקיע ותעבוד איתו. ככה בונים את העובד טוב. זה לא קורה מהיום הראשון וצריך לתת הזדמנות לעובד ללמוד.
ש. מתי מתחילות הבעיות?
ת. הבעיות התחילו בתקופה האחרונה, אולי בחודש האחרון, זו היתה תקופה כבדה שהבנתי ששום דבר אי אפשר לשפר, עדיין נותרו בעיות מבחינת המקצועיות שלו, לאחר שמספר פעמים הערתי לו לגבי דיווחים לדיירים על אורחים , שום דבר לא היה משתפר, עדיין היה ממשיך באותו מצב. הבנתי שהוא מסרב ללבוש את המדים וגם באותו יום מתי שעשיתי לו שימוע והוא המשיך לעבוד באותו יום במשמרת, הייתי בלובי של הבנין באהוד מנור 14 בלובי וראיתי אותו שהוא יצא, כבר אחרי השימוע עצמו, ללא מדים. באותוו רגע הבנתי שאני לא אוכל לשנות את ההתנהגות והמקצועיות של התובע." [הטעויות המקור; הדגשות של המותב]
עדות הנתבע כי הבעיות עם התובע החלו רק בחודש האחרון לעבודתו לא עולה בקנה אחד עם טענת הנתבע בכתב ההגנה כי "עבודתו של התובע התאפיינה בסכסוכים חוזרים ונשנים עם דיירים לרבות עם הדיירת.. ועם בעלה". כך, שמהימנות עדות הנתבע מוטלת בספק.
נוסיף כי מהעדויות עולה כי מי שהתנהל מול הדיירים והתובע היה ויקטור, הממונה על התובע. הימנעות הנתבע מלזמן לעדות את ויקטור, יוצרת חזקה כי עדותו היתה פועלת כנגד הנתבע וסותרת את גרסתו.
20. חמישית, גם עדותו של מר זמיר לא עולה בקנה אחד עם גרסת הנתבע. מר זמיר נשאל לעניין התנהלות התובע והעיד כך:
"ש. מתי לראשונה נתקלת בהתנהלות של התובע עצמו שלא נותן שירות טוב, האם ביקשת מהנתבע לחפש עובד אחר ובאיזה שלב זה היה?
ת. במהלך הזמן שהוא עבד, לא זוכר אם זה היה בחודש הראשון או חודשיים ראשונים, אך זה היה משהו מתמשך, אם לא לבוש כמו שצריך, אני ככה עברתי ושאלתי למה אתה לבוש כך, הוא אמר לא זה לא מתאים לי, וכל מיני סיבות שלא מקובלות עליי. ודיירים שהיו פונים ואומרים למה לא קיבלנו התראה על זה שצריך להגיע אלינו אורח."
כאמור הנתבע העיד כי בתחילת העסקתו התובע היה עובד מצטיין ואילו מר זמיר העיד כי בתקופה זו דווקא החלה התנהלותו הקלוקלת לכאורה של התובע. כך, שמוטל ספק רב במהימנותה של עדות זו.
21. שישית, מהראיות עולה כי ביום 14.4.17 הסיר הנתבע את התובע מקבוצת הוואטסאפ. עוד עולה כי סידור העבודה נעשה ביום שישי או שבת שלפני תחילת שבוע העבודה. היינו, סידור העבודה האחרון בו שובץ התובע נערך ביום 21-22/4 וניכר כי בסידור השבועי לשבוע שמתחיל ביום 23.4.17 ומסתיים ביום 29.4.17 שובץ התובע לעבודה פעם אחת בלבד ביום 24.4.17, היום בו נערך לו השימוע. זאת ועוד, כבר ביום 25.4.17 שובץ במקום התובע עובד אחר שהתקבל לעבודה בסמוך לפיטוריו וכפי שהעיד הנתבע:
"ש. מציגה לך צילום ווטס אפ של סידור עבודה, אני מראה לך שב-24.4 היתה שיחת שימוע לתובע, נכון? מראה לך שיש כבר סידור עבודה שמראה שב- 25,26,27,28 יש עובד שנקרא שמעון שעובד חדש במקום התובע.
ת. נכון.
ש. סידור עבודה מתי שולחים?
ת. יום שישי או יום שבת, שבוע לפני כן.
ש. איך יכולת לדעת לפני השימוע ששמעון יעבוד במקום התובע?
ת. אני לא ידעתי את זה ששמעון ימשיך לעבוד במקום התובע כי היה אמור להיות שימוע וכבר אחרי השימוע הייתי צריך להחליט לגבי המשך העסקתו. אבל בגלל התחייבויות שלי מול הבניין שהייתי צריך לספק להם פקידי קבלה 24/7 הייתי צריך להגן על עצמי אם התובע לא ימשיך לעבוד מסיבות שאני אפטר אותו או שהוא לא ירצה להמשיך לעבוד, אני הייתיצ צריך להתכונן גם לסיטואציה הזו.
ש. שמעון היה עובד חדש בעסק שלך ?
ת. נכון."
המסקנה המתבקשת מהסרת התובע מקבוצת הוואטסאפ ואי שיבוצו לעבודה היא שההחלטה על פיטורי התובע התקבלה עוד בטרם החל השימוע אליו הוזמן ומבלי שניתנה לתובע הזדמנות אמיתית לשטוח את טענותיו ולהגן על עצמו מפיטוריו.
התנהלות זו של הנתבע, בצירוף כל האמור לעיל, מביאה אותנו למסקנה כי פיטורי התובע היו ידועים מראש ושיחת השימוע נערכה לתובע למראית עין בלבד.
22. כללו של דבר, התובע פוטר מעבודתו שלא כדין, מטעמים שאינם נוגעים לביצוע תפקידו. כמו כן, השימוע שנערך לתובע נערך למראית עין בלבד. נוכח האמור הגענו למסקנה כי התובע זכאי לפיצוי בגין פיטורים שלא כדין בסך של 12,000 ₪.
פיצוי בגין התעמרות בעבודה
23. בעת האחרונה גברה המודעות לכך שהתעמרות בעבודה מהווה תופעה חברתית חמורה ורחבה וכי תופעה זו פוגעת בכבוד האדם וראויה להגנה משפטית. משכך, ביולי 2015 עברה בכנסת, בקריאה טרומית, הצעת החוק למניעת התעמרות בעבודה, התשע"ה-2015 (להלן – הצעת החוק). על אף שהצעת חוק זו טרם הפכה לחקיקה ראשית רוח הצעת החוק משמשת בסיס לפסיקת בתי הדין האזוריים בסוגיה זו.
סעיף 1 להצעת החוק מציין כי "חוק זה מטרתו לאסור התעמרות בעבודה בשירות או במוסד להשכלה לבוגרים, כדי להגן על כבוד האדם וחירותו, על רווחתו ועל חופש העיסוק."
במסגרת הצעת החוק הוגדרה התנכלות תעסוקתית כך:
"התעמרות במסגרת עבודה היא התנהגות חוזרת ונשנית כלפי אדם, במספר אירועים נפרדים, שיש בה כדי ליצור עבורו סביבה עוינת במסגרת עבודה, לרבות אחת או יותר מהתנהגויות אלה:
(1) התייחסות מבזה או משפילה או מזיקה כלפי אדם, לרבות באמצעות צעקות, קללות, האשמות שווא, או הפצת שמועות מזיקות;
(2) שיבוש יכולתו של אדם לבצע את תפקידו, לרבות באמצעות הצבת דרישות בלתי סבירות או יצירת תנאים בלתי סבירים לביצועו, שאינם נחוצים לביצוע התפקיד ואינם מטעמים ענייניים, כגון היטפלות קנטרנית למעשיו, הצגת דרישות או שינוין באופן שלא ניתן להתמודד עמן, שליטה הדוקה באופן בלתי סביר על פעילותו במסגרת עבודה או הצרה, בפועל או בכוח, של סמכויותיו או תחומי אחריותו כנגזר מתפקידו, מטעמים בלתי ענייניים וכשביצוע העבודה אינו מחייב זאת;
(3) הטלת משימות על האדם שמטרתן מילוי צרכיו האישיים של אחר ושאינן נוגעות לתחומי תפקידו;
(4) הכפפתו של אדם לאווירה של פחד ואיומים;
(5) ייחוס עבודתו, הישגיו והצלחותיו של אדם לאדם אחר או ייחוס לאסם כישלונות לא לו, תוך הסתרת עובדות או הצגה מעוותת שלהן;
(6) נקיטת פעולות שיש בהן כדי להוביל לבידוד מקצועי או חברתי של האדם;
(7) נקיטת פעולות שיש בהן כדי לפגוע באופן בלתי סביר בפרטיותו של האדם."
24. במאמר שפורסם בשנת 2012 ישנה התייחסות למונח התנכלות תעסוקתית לפיה:
"המונח 'התנכלות תעסוקתית' פירושו התייחסות במקום העבודה שהיא משפילה, עולבת ופוגעת ברמה הרגשית-נפשית. זו עשויה להתבטא באלה: התעלמות מופגנת מהעובד, כגון היעדר תגובה לפניות, היעדר התייחסות במפגשים עם העובד, אי-תשובה לדוא"ל, היעדר תגובה לברכת שלום ובוקר טוב ועד לבידודו של העובד משאר העובדים; איסורים משפילים המפלים אותו משאר העובדים (איסור לאכול או לצאת לשתות המופנה אליו בלבד ולא לחבריו); איסורים פוגעניים כלפי כל העובדים (לא לאפשר לעובדים יציאה לשירותים, לשתיית מים או לישיבה); אמצעים מילוליים כגון ביקורת, הבעת חוסר שביעות רצון, הערות מעליבות, צעקות, האשמות שווא; פגיעה במעמדו ובקידומו של העובד כגון העברה ממקום למקום, במפגין; משימות מיותרות משפילות; שלילת עבודה ומתן משימות שאינן הולמות את כישורי העובד; יצירת סביבת עבודה עוינת."
25. אשר לדעתנו ייאמר כי התובע לא הוכיח התנהגות חוזרת ונשנית שבוצעה על ידי הנתבע או מי מטעמו. ההטרדות שחווה התובע לטענתו היו מטעם אחד הדיירים שהתגוררו באותו בניין בו שימש התובע כפקיד קבלה. לא כל סכסוך יוגדר כהתעמרות בעבודה ובוודאי במעגל הרחוק מהמעסיק. לפיכך, דינה של טענה זו להידחות.
פיצוי בגין אי הפרשה לקרן פנסיה
26. לטענת התובע, על הנתבע הייתה חובה להפריש לקרן פנסיה על שמו החל מהיום הראשון לעבודתו זאת, לאור קיומה של קרן פנסיה על שמו עת החל לעבוד. בתקופת עבודתו של התובע לא הופרשו עבורו כלל כספים לקרן הפנסיה. לפיכך, ובהתאם לשכרו על הנתבע לשלם לתובע סך של 2,785 ₪ בגין רכיב התגמולים ו- 2,545 ₪ בגין רכיב הפיצויים.
27. לטענת הנתבע, התובע אישר בכתב בתחילת העסקתו כי אין לו הסדר פנסיוני פעיל. לפיכך, נערך לו ביטוח פנסיוני לאחר 6 חודשי עבודה. התובע פנה לנתבע והודיע כי חרף הצהרתו יש לו ביטוח פנסיוני פעיל ובהתאם לכך, פעל הנתבע לביצוע הפרשה רטרואקטיבית החל ממועד תחילת העסקתו.
28. בסיכומיו טען התובע כי ההפרשות לפנסיה בוצעו לאחר פיטוריו אך, אלה לא בוצעו במלואן באופן שהנתבע לא ביצע הפרשות עבור שעות העבודה בשבת ובחג כך שלנתבע נותר חוב על סך 1,901.62 ₪.
29. הנתבע טען בסיכומיו כי נפלו שגיאות קלות בביצוע הפרשות לפנסיה בשל חוסר ידיעה בדבר חובת ביצוע הפרשה לא רק משכר עבודה בפועל ולפיכך, ערך חישוב המתייחס למלוא שעות עבודתו של התובע הכוללות עבודה בימי שבת, חגים וימי חופשה עד ל-186 שעות לחודש בהתאם לאחוזי ההפרשה להם היה זכאי התובע בתקופה הרלוונטית. בהתאם לחישוב זה על הנתבע לשלם לתובע סך של 782.56 ₪.
מסגרת נורמטיבית
30. סעיף 6 לצו הרחבה [נוסח משולב] לפנסיה חובה 2011 קובע כי השכר המבוטח של העובד לצורך ביצוע ההפרשות הוא שכר העובד ורכיביו כמשמעם בחוק ובתקנות פיצויי פיטורים ועד לגובה השכר הממוצע במשק, הנמוך מבין השניים.
תקנה 1 לתקנות פיצויי פיטורים (חישוב הפיצויים והתפטרות שרואים אותה כפיטורים), תשכ"ד-1964 קובעת כי רכיבי השכר שיובאו בחשבון שכר עבודה הם: שכר יסוד; תוספת ותק; תוספת יוקר המחיה ותוספת משפחה.
הלכה היא שאין לראות בשעות הנוספות ככלולים בשכר היסוד ואין להביאן לעניין חישוב פיצוי הפיטורים. כך, שהזכאות להפרשה לקרן פנסיה תחושב עד לסך שעות של משרה מלאה היינו, 186 שעות בתקופה הרלוונטית.
31. אשר לדעתו ייאמר כי דין התביעה להתקבל בחלקה. בית הדין ערך תחשיב בהתאם לשכר השעתי בתלושי השכר במכפלת מספר השעות שעבד התובע באותו החודש ועד לסך כולל של 186 שעות. כך, ששכר הבסיס לא יעלה על סך של 5,185.68 ₪ (186 שעות X 27.88 ₪ השכר השעתי האחרון).
בהתאם לחישוב שערך בית הדין על הנתבע היה להפריש עבור התובע סך של 4,525 ₪. בפועל, הפריש הנתבע סך של 3,750 ₪ לקרן הפנסיה כך, שהיתרה לתשלום עומדת על סך של 775 ₪.
32. כללו של דבר, הנתבע ישלם לתובע פיצוי חלף הפרשה לקרן פנסיה בסך של 775 ₪ סכום זה יישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק החל מיום 1.1.2017 (למען הנוחות אמצע התקופה) ועד למועד התשלום בפועל.
סוף דבר
33. הנתבע ישלם לתובע בתוך 30 יום מיום המצאת פסק הדין את הסכומים הבאים:
א. פיצוי בגין פיטורים שלא כדין בסך 12,000 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 1.5.2017 ועד למועד התשלום בפועל.
ב. חלף הפרשה לקרן פנסיה בסך 775 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק החל מיום 1.1.2017 (למען הנוחות אמצע התקופה) ועד למועד התשלום בפועל.
34. בשים לב שהתובע זכה בחלק קטן של תביעתו, אין צו להוצאות.
ניתן היום, ט"ז תשרי תשפ"א, (04 אוקטובר 2020), בהעדר הצדדים ויישלח אליהם .

מר חיים אפל
נציג ציבור (מעסיקים)

שרון אלקיים, שופטת


מעורבים
תובע: ולדימיר קרבציוק
נתבע: קוולז'י דמיטרי
שופט :
עורכי דין: