ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין היאם חנג'ר נגד המוסד לביטוח לאומי :

04 אוקטובר 2020
לפני:

כבוד השופט בועז גולדברג
המערערת
היאם חנג'ר
ע"י ב"כ: עו"ד גסאן טנוס
-
המשיב
המוסד לביטוח לאומי
ע"י ב"כ: עו"ד רינת מישאל

פסק דין

1. זהו ערעור על החלטת ועדת העררים לאי כושר, מיום 25.12.19 ("הוועדה"). בהחלטתה קבעה הוועדה שהמערערת לא איבדה כדי 50% מכושרה לתפקד כעקרת בית מיום 1.6.2019.

רקע עובדתי

2. המערערת ילידת 1966.

3. ועדה רפואית לעררים קבעה למערערת ביום 11.7.2019 דרגת נכות רפואית בשיעור 79%, מיום 1.6.2019 בגין הליקויים הבאים: ליקוי שמיעה (30%), סוכרת (10%), טחורים (10%), דום נשימה בשינה (20%), הפרעה נפשית (10%), אבנים בכליות (10%), בריחת שתן (20%), פיברומיאלגיה (10%), כאבי גב (10%), כאבי צוואר (10%), CTS (5%), פגיעה בעצב בכף רגל (10%), הגבלה ביד שמאל (5%), צלקות כואבות (10%), טנטון לא תמידי (0%), יתר לחץ דם (0%).

4. בחוות דעת כושר תפקוד לעקרת בית מיום 11.10.18 (מוצג מש/1) העריכה עובדת השיקום, כי "אף אם התובעת מתקשה בביצוע חלק מהמטלות בבית בגלל צירוף מחלותיה (כולל מחלת הסוכרת ממנה היא סובלת לאחרונה), אני מעריכה שיש להמשיך ולראות את התובעת כמי שלא איבדה מעל ל- 50% מיכולתה לתפקד במשק ביתה" (ההדגשה במקור – ב.ג. ).

החלטת הוועדה

5. ביום 25.12.19 התכנסה הוועדה והקשיבה לתלונות המערערת , שתורגמו בעזרת בעלה. לדברי המערערת, בעלה מכין ומבשל את האוכל, שהיא לא מסוגלת להכין בגלל כאבים באצבעות וחוסר כוח אחיזה. המערערת התלוננה על חולשה בעמידה וכאבים בעיקר בידיים ובכתפיים, אך גם כאבים מפושטים. לדבריה מסוגלת להכניס כביסה למכונה, אך לא להוציא או לקפל כביסה. בפרק הדיון והנימוקים קבעה הוועדה כך:

"הוועדה עיינה במסמכים שבתיק וראיינה את התובעת.
מדובר בתובעת ילידת 1966 אשר אובחנה כסובלת מ ליקוי שמיעה 30%, סוכרת 10%, טחורים 10%, דום נשימה בשינה 20%, הפרעה נפשית 10%, אבנים בכליות 10%, בריחת שתן 20%, פיברומיאלגיה 10%, כאבי גב 10%, כאבי צוואר 10%, CTS 5%, פגיעה בעצב בכף רגל 10%, הגבלה ביד שמאל 5%, צלקות כואבות 10%.
נכנסה לחדר הוועדה בתמיכת בעלה. מעברים עצמאיים. לדברי בעלה אינה מתפקדת ב-3 שנים אחרונות בשל כאבים מפושטים בכל המפרקים, בעיקר כאבים בידיים ובכתפיים.
לדבריה מסוגלת למלא מכונת כביסה בישיבה.
בהתייחס לליקויים הרפואיים ולדרגת חומרתם והשפעתם המצטברת על תפקודה כעקרת בית – לדעת הוועדה מסוגלת לבצע את מרבית עבודות הבית לסירוגין בישיבה ועמידה עם מתן הפסקות להרגעת הכאבים. אינה מסוגלת לבצע עבודות בית קשות ביותר למעט הרמת והזזת חפצים כבדים. עבודות שאינן מהוות כדי 50% מכלל תפקודה במשק הבית.
הוועדה דוחה את הערר".

טענות הצדדים

6. לטענת המערערת, הוועדה לא דנה בהשפעת כל ליקוי רפואי בנפרד ובהשפעתם המצטברת של מכלול הליקויים על כושרה לתפקד כעקרת בית.

7. לטענת המשיב, הוועדה דנה בתלונות המערערת, בחנה את מלאכות הבית שהמערערת מסוגלת לבצע ונימקה את החלטתה.

דיון והכרעה

8. לבית הדין הסמכות לבחון האם נפלה טעות משפטית בהחלטת הוועדה (סעיף 213 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995).

בהלכת אופנר קבע בית הדין הארצי לעבודה, כי "המשימה של קביעת דרגת אי הכושר הינה מורכבת וסבוכה ולא בכל מקרה שבו נפל פגם כלשהו, ולו זניח, בהנמקתה או בניסוח ההנמקה יהיה מקום להתערב בהחלטת הוועדה ולהחזיר את עניינו של המבוטח לדיון נוסף בפניה" (בר"ע 39263-03-15 רוחמה אופנר – המוסד לביטוח לאומי, מיום 6/7/16, סעיף 8 לפסק הדין).

9. לאחר שעיינתי בכתב הערעור ובכתב התשובה, בפרוטוקול הוועדה ובכלל החומר המונח לפני ונתתי דעתי לטענות הצדדים בדיון, הגעתי למסקנה, כי דין הערעור להידחות.

10. מעיון בפרוטוקול הוועדה עולה, כי הוועדה הקשיבה לתלונות המערערת ופירטה אותן בהרחבה. הוועדה נתנה דעתה לדברי המערערת שהיא סובלת מכאבים מפושטים, ולכן קבעה שהמערערת זקוקה להפסקות להרגעת הכאבים בין ביצוע משימה אחת לאחרת . הוועדה אף נתנה דעתה לדברי המערערת שהיא סובלת מחולשה בעמידה וקבעה שהיא מסוגלת לבצע את מרבית עבודות משק הבית בישיבה ובעמידה לסירוגין. ניכר מהחלטת הוועדה ששקלה גם את דברי בעלה של המערערת שהיא אינה מתפקדת כלל במשק הבית, אולם הגיעה למסקנה שהמערערת מסוגלת לבצע את מרבית עבודות משק הבית, למעט עבודות בית קשות ביותר הכרוכות בהרמה ובהזזה של חפצים כבדים. מסקנה זו מבוססת בין היתר על התרשמות הוועדה מכך שהמערערת ביצעה מעברים עצמאיים בעת כניסתה לחדר הבדיקה. עוד עולה מהחלטת הוועדה, כי מרבית ליקוייה הרפואיים של המערערת הם בדרגת חומרה קלה. הנכות הגבוהה בגין ליקוי שמיעה בשיעור 30% , אין לה השפעה ישירה על כושר התפקוד של עקרת בית, ולכן אפשר להתחקות אחר הלך מחשבתה של הוועדה אשר הגיעה למסקנה, כי ליקוייה הרפואיים של המערערת מגבילים אותה באופן שאינו עולה כדי 50%. יובהר: לא יכול להיות ספק שלנוכח ליקוייה הרפואיים של המערערת קיימת הגבלה מסוימת בכושר תפקודה כעקרת בית , אלא שלדעת הוועדה ההגבלה אינה עולה כדי 50%. כבר נפסק, כי פער מסוים בין שיעור הנכות הרפואית ובין שיעור הנכות התפקודית אינו מלמד, כשלעצמו, על פגם משפטי, אלא, לכל היותר, על היקף ההנמקה לו תידרש הוועדה על מנת להסביר פער זה. מהחלטת הוועדה עולה, כי בקביעת דרגת אי כושרה של המערערת שוקללו נתוניה האישיים, הליקויים הרפואיים ותלונותיה לפני הוועדה. על כן, לא מצאתי בהחלטת הוועדה חוסר סבירות קיצוני העולה לכדי פגם המצדיק את התערבותו של בית הדין.

11. נדחית טענת המערערת שהוועדה לא דנה בנסיבותיה האישיות. הוועדה ציינה את גילה של המערערת ילידת 1966. אשר למצבה המשפחתי והטענה לטיפול בילדים: המערערת ובעלה לא התייחסו בדבריהם בוועדה לילדים המתגוררים עמם, ומדו"ח עובדת השיקום עולה ש"משק הבית כולל את התובעת ובעלה אשר אינו עובד כבר מספר שנים", וכן "התובעת מבוגרת אם לשני בנים גדולים".

סוף דבר

12. לאור כל האמור, הערעור נדחה.

13. בנסיבות העניין, אין צו להוצאות.

14. לצדדים מוקנית, בתוך 30 ימים מעת שיומצא להם פסק דין זה, זכות לבקש מבית הדין הארצי לעבודה בירושלים רשות לערער על פסק הדין.

ניתן היום, ט"ז תשרי תשפ"א, (04 אוקטובר 2020), בהעדר הצדדים ויישלח אליהם .


מעורבים
תובע: היאם חנג'ר
נתבע: המוסד לביטוח לאומי
שופט :
עורכי דין: