ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין שלמה שובל נגד בטחון שרותים אבידר בע"מ :

לפני: סגנית הנשיאה, השופטת אריאלה גילצר – כץ
נציגת ציבור (עובדים) גב' סמק שוש
נציג ציבור (מעסיקים) מר אבינועם בן יצחק

התובעים הייצוגיים:
1. שלמה שובל
2. אביב זליג דפנה
3. יוסף מכוריש

-
הנתבעת הייצוגית:
בטחון שרותים אבידר בע"מ

החלטה

לאחר שעיינו בבקשה לקביעת שכר טרחה מיום 3.8.2020 ובתשובה מטעם הנאמנים מיום 30.8.2020, להלן החלטתנו:

רקע כללי
ביום 20.6.2018 ניתן פסק דין חלקי בבית הדין הארצי לעבודה בתיק ע"ע 54650-09-16 בו נקבע כי הבקשה בנוגע לרכיב דמי ההבראה ראויה במהותה להתאשר כתובענה ייצוגית. קרי, כי יש מקום לתשלום זכויות סוציאליות בגין אותו חלק מדמי ההבראה העולה על שיעור דמי ההבראה הקבוע בצו ההרחבה, לחברי הקבוצה (קבוצת פקחי התנועה אשר הועסקו באמצעות הנתבעת הייצוגית וכמפורט בסעיף 38 לבקשה המתוקנת לאישור תובענה ייצוגית). עוד נקבע כי אכיפתה של זכות זו תיעשה בידי וועדת האכיפה בהתאם להסכמת הצדדים (להלן: " פסק הדין החלקי").

בהמשך יצא תיקון לפסק הדין החלקי בו צוין כי קבלת הערעור בהקשר לייחוס גבוה מערך השעה לדמי ההבראה יפה הן בהקשר לזכויות הסוציאליות והן בהקשר לגמול השעות הנוספות.

ביום 24.10.2018 ניתן פסק דין בע"ע (ארצי) 54650-09-16 בו התייחס בית הדין הארצי לשכר הטרחה של ב"כ התובעים הייצוגיים (להלן: "ב"כ התובעים") ונקבע כי יורכב משני סכומים:
25,000 ₪ בגין עצם אישור התובענה הייצוגית בעילה בנוגע לרכיב דמי ההבראה.
נוסף על כך, נקבע כי ב"כ התובעים זכאי ל"שכר טרחה כולל" אשר יש לקבוע אותו בדרך קביעת אחוז ממימוש פסק הדין (כשהאחוז שיהווה שכר הטרחה מהסכום הממומש אמור להיקבע על ידי בית הדין האזורי). עוד נקבע כי ישולם לב"כ המייצג "על חשבון" "שכר הטרחה הכולל" העתידי סך של 25,000 ₪ (כאמור בסעיפים 17 - 18 ו-21(ב) ו-(ג) לפסק הדין).

התיק הוחזר לבית הדין האזורי לעבודה על מנת לקבוע הוראות בדבר הגשת דין וחשבון על ידי הצדדים (המעסיקה וההסתדרות), והכל בהתאם למיטב שיקול דעתו.

בעקבות פסק הדין, וועדת האכיפה קבעה מתווה לאכיפה המורכב מארבעה שלבים: שלב ראשוני - איסוף נתונים וגיבוש רשימת זכאים; שלב שני - פניה לזכאים; שלב שלישי - תשלום לזכאים; שלב רביעי - ביקורת ועדת האכיפה על יישום מתווה הפעולה.

בהמשך לכך הנתבעת הייצוגית גיבשה את רשימת העובדים הזכאים לכספים בצירוף החישובים הנלווים ונמצא על ידה כי סך הכל סכום הזכאות הממודד של פקחי התנועה לתקופה הנבחנת הינו, 931,281 ₪.

בהתאם להודעת ההסתדרות מיום 8.9.2019, הרשימה כאמור נבדקה, באמצעות הגורם המקצועי בוועדת האכיפה, רו"ח לירון קליינר, ובהתבסס על האישור שלה (שצורף כנספח ב' להודעת ההסתדרות מיום 8.9.2019) פנתה ההסתדרות ביום 2.9.2019 אל הנתבעת הייצוגית על מנת שתחל ביישום השלב השני במתווה האכיפה - פנייה לעובדים הזכאים.

בסמוך לאמור התובעים הייצוגיים טענו במסגרת ההליך בתיק זה שיש להעביר אליהם את מלוא המידע הנוגע לשלב הראשון (איסוף נתונים וגיבוש רשימת זכאים) ושאין לעבור לשלב השני (פנייה לעובדים הזכאים) לפני שתינתן להם הזכות להביא את השגותיהם לגבי הרשימה שהתגבשה. נוסף על כך, טענו כי הסכומים שהיו אמורים להיות משולמים היו צריכים להיות בצירוף הפרשי הצמדה וריבית ולא הפרשי הצמדה בלבד, כפי שחושב.

בעניין זה ניתנה ביום 15.10.2019 החלטה, לפיה, במתווה האכיפה נקבעו דרכים שונות שנועדו להבטיח בקרה על מימוש העילה שאושרה וכי התובעים ובא כוחם אינם גורם מפקח על ועדת האכיפה. לעניין הפרשי הריבית נקבע כי אין מקום להתערב בהחלטת ועדת האכיפה שהתקבלה לפי המודל של ועדת האכיפה בהסכם הקיבוצי, לפיה הפיצוי יוחזר אך ורק בצירוף הפרשי הצמדה. משכך, נקבע כי הוועדה תמשיך ביישום השלבים הבאים במתווה האכיפה ותגיש דיווח תוך 3 חודשים בדבר ההתקדמות.

בעקבות האמור, התובעים הייצוגים הגישו בקשת רשות ערעור (בר"ע 3922-11-19) על ההחלטה שלא להתערב בהחלטת ועדת האכיפה לפיה הפיצוי המגיע לעובדי הנתבעת הייצוגית יוחזר בצירוף הפרשי הצמדה בלבד. בהחלטה מיום 12.11.2019 נדחתה הבקשה למתן רשות ערעור ונקבע כי ניתן יהיה להעלות את הטענות בעניין זה במסגרת ערעור על פסק הדין הסופי, ככל שיוגש, ואין צורך במתן רשות ערעור מיידית.

אלא שביום 8.1.2020 הודיעה הנתבעת הייצוגית כי היא מצויה בהקפאת הליכים (מכוח חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח-2018) ובעקבות כך עוכבו ההליכים נגדה בתיק זה (כאמור בהחלטה מיום 9.1.2020).

הבקשה מושא ההליך דנן

הבקשה דנן הוגשה לאחר שבית המשפט המחוזי אישר את ההודעה המוסכמת בחתימת ב"כ התובעים והנאמנים לפיה ב"כ התובעים יפנה לבית הדין למתן פסק דין ביחס לקביעת שכר טרחתו (זאת מבלי שיהא בהסכמת הנאמנים כאמור כדי להוות הכרעה כלשהי בתביעת החוב שעל התובעים הייצוגים להגיש בהתאם להוראות הדין) .

בבקשה מושא ההליך ב"כ התובעים מבקש :
למנות את ב"כ התובעים ככונס נכסים, לצורך ביצוע הטיפול בגביית הסכומים המגיעים לעובדי הנתבעת הייצוגית, הזכאים לקבל פיצוי ואינו יודעים עליו, שאם לא כן כל הכסף המגיע להם (ושניתן לקבלו דרך המל"ל) יאבד.
ב"כ התובעים טוען כי יש מקום לסטות מהנוהל המקובל ולפסוק ששכר הטרחה ישולם מתוך הסכום המגיע לחברי הקבוצה. זאת משום ששכר הטרחה אינו בדין קדימה ולמוסד ל ביטוח לאומי אין כל חובה לכסותו ועל פי ההתנהלות המקובלת השכר שיגיע לב"כ התובעים לא ישולם בפועל על ידי אף אחד. לטענת ב"כ התובעים, עדיף לחברי הקבוצה לקבל פחות מאשר לא לקבל כלום ואילולא יוזמת ב"כ התובעים אף אחד מהעובדים לא היה מקבל כלום.
אשר לגובה שכר הטרחה –
ב"כ הנתבעים מבקש לפסוק כי הוא יהיה זכאי ל-25% מהסכום שישולם בפועל לחברי הקבוצה בצירוף מע"מ (בניכוי 25,000 ₪ + מע"מ שכבר קיבל על חשבון השכר).
לטענתו, הגשת התביעה הייתה כרוכה בעבודה רבה והשקעת מאמצים רבים. ב"כ התובעים פעל במשך 4 שנים לייצוג הקבוצה במסגרת ההליכים דנן שעה שייחוס דמי ההבראה למשכורת נעשה בדרכים שונות ומשונות (ב"כ התובעים נאלץ מעבר להכנה המשפטית לעבור על עשרות רבות של תלושי שכר של כל אחד משלושת המבקשים על מנת שיוכל להציג את התמונה המלאה). ב"כ התובעים נטל סיכון בעצם נקיטת ההליך וניהולו לאורך שנים ארוכות תוך קבלת הסיכון שלא ישולם שכ"ט כלשהו עבור כך.
ניהול התביעה לא היה פשוט והוא נאלץ שלוש פעמים לפנות לבית הדין הארצי לעבודה תוך כדי ניהול הבקשה. מ ערכה נוספת וקשה לא פחות הייתה ההתדיינות עם ההסתדרות הכללית החדשה שלא גילתה כל עניין בפגיעה שנגרמה לעובדים ותמכה בעמדתו של המעסיק לאורך כל הדרך.
מינוי ועדת האכיפה "נכפה" על הח"מ על ידי בית הדין הארצי שרצה כמדיניות לשמור על מעורבות האיגוד המקצועי בתביעה. אם מעורבות ועדת הפיקוח תביא להקטנת שכה"ט של עורכי הדין, יביא הדבר בהכרח לסירוב של עורכי הדין לקבל מתווה זה. נוסף על האמור נדרש ב"כ התובעים למעורבות בלתי פוסקת בהליך האכיפה וזאת לנוכח הביצוע האיטי של ההליך.
אילולא הוגשה הבקשה לא היו חברי הקבוצה זוכים לקבל פיצוי בגין העוול שנגרם להם. לתביעה שהוגשה יש גם חשיבות ציבורית וחברתית בכך שתרמה למניעת עוול מקבוצה חברתית מוחלשת. תוך כדי ניהול התביעה הייצוגית נחתם הסכם קיבוצי ובו הוסדר כיאות תשלום דמי הבראה וב"כ התובעים משוכנע כי האמור הוא פועל יוצא של התובענה הייצוגית.
אם יאושר מינויו ככונס נכסים, הח"מ יטפל בהגשת מאות הוכחות חוב בשם חברי הקבוצה ואין הוא מבקש שכר נפרד עבור טיפול זה (להוציא כיסוי הוצאות בעין).

ביום 30.8.2020 הוגשה תשובה מטעם הנאמנים. הנאמנים כלל לא התייחסו לטענות ב"כ התובעים לעניין גובה שכר הטרחה. הנאמנים הודיעו כי אין להם התנגדות למינוי ב"כ התובעים ככונס נכסים לצורך הגשת תביעות חוב אולם סמכויותיו ככונס לא יחולו על בדיקת תביעת החוב שתוגש לנאמנים על ידי המוסד לביטוח לאומי, הגשת ערעור או השגה על קביעת המל"ל.
הנאמנים ציינו כי בהתאם לתקנה 133(א) לתקנות חדלות פירעון ושיקום כלכלי, תשע"ט-2019, תביעות חוב של עובדים המיוצגים על ידי עו"ד מטעמם, בגין רכיבים של שכר עבודה (נושא הליך זה), מוגשות באופן ישיר למוסד לביטוח לאומי בהגשה מקוונת ואינן עוברות תחת ידיהם של הנאמנים. זאת, בניגוד לפרקטיקה שהייתה נהוגה בטרם כניסת החוק לתוקף ולפיה תביעות החוב היו מוגשות לבעלי התפקיד והם היו מגישים אותן למוסד לביטוח לאומי, בצירוף חתימתם.
עוד ציינו כי בשיחה שנערכה עם ב"כ התובעים הובהר הצורך במינויו ככונס נכסים זאת מאחר ומדוב ר בתביעה ייצוגית ואין בידיו יפויי כוח מתאימים מכל העובדים בשמם הוגשה התביעה ונכללו בהגדרת הקבוצה.

דיון והכרעה

נקדים ונציין כי לאחר ששקלנו את טענות הצדדים ונוכח הסכמת הנאמנים אנו קובעים כי ב"כ התובעים ימונה ככונס נכסים וזאת בכפוף למפורט בהמשך.
ההלכה המנחה בתובענות ייצוגיות אשר לגובה שכר הטרחה של ב"כ המייצג היא החלטת ביהמ"ש העליון בע"א 2046/10 עזבון המנוח משה שמש נ' דן רייכרט ואח' (ניתן ביום 23.5.2012, לעיל ולהלן: "הלכת רייכרט"). הלכה זו אומצה על ידי בית הדין הארצי לעבודה (ע"ע 15001-03-14 עו"ד גור טננבאום נ' הפניקס חב' לביטוח, ניתן ביום 1.9.2014).

בהלכת רייכרט אומצה שיטת האחוזים כשיטה המובילה לפסיקת שכר טרחה בתובענות ייצוגיות בהן ניתן סעד כספי סופי. בשיטה זו נקבע שכר הטרחה של ב"כ המייצג כאחוז מתוך הסעד שניתן לקבוצה, כאשר נקבע כי: "שיעור האחוזים שיפסק יושפע הן מנסיבותיו הספציפיות של ההליך, הן מהאופן בו הסתיים ההליך והן מגובה הסכום שנפסק. כמו כן, יחושב שיעור שכר הטרחה מתוך הסכום שנגבה על ידי הקבוצה בפועל. כמו כן, מן הראוי לפסוק את שכר הטרחה בשיעור מדורג, במובן זה שככל שסכום הזכייה גדל, אחוז שכר הטרחה קטן" (סעיף 11 להחלטה).

בהלכת רייכרט הובהר כאמור כי "שכר טרחתו של עורך הדין ייגזר מהסכום שנגבה בפועל על ידי הקבוצה ולא מהסכום שנפסק". זאת בשל הפער, שעשוי להיות משמעותי, בין הסכום אותו קבע בית המשפט או הסכום אליו מגיעים הצדדים בפשרה, לבין הסכום ששולם לחברי הקבוצה בסופו של דבר, וכן על מנת לתמרץ את ב"כ המייצג לפעול להוצאתו של פסק הדין או הסכם הפשרה אל הפועל עד סופו.

בפסק דין רייכרט נקבע כי נוכח נסיבותיו המיוחדות של המקרה על כל סכום שנגבה בפועל עד ל-5 מיליון ש"ח, ייפסק לטובת בא-הכוח המייצג שכר טרחה בשיעור של 25% (כאמור בסעיף 16 לפסק הדין). עם זאת, במקרים אחרים בפסיקה נפסקו גם אחוזים נמוכים יותר ( ראו, בין השאר, ע"ע (ארצי) 12485-06-14 ספרנסקי רומן נ' מרחב אבטחה שמירה ניקיון ושרותים בע"מ (בפירוק) (5.6.2018) (להלן: " פסק הדין בעניין רומן")).

אשר למקרה דנן, כאמור לעיל, שכר הטרחה של ב"כ התובעים מורכב מסכום שנפסק לו בגין אישור הבקשה להגיש תובענה ייצוגית בעילה של דמי ההבראה (בסך 25,000 ₪) ובנוסף נפסק לו תשלום על חשבון "הסכום הכולל" בסך 25,000 ₪ ועלינו לפסוק איזה אחוז ממימוש פסק הדין ישולם לב"כ התובעים.

לאחר ששקלנו את בקשת ב"כ התובעים ותגובת הנאמנים, הגענו לכלל מסקנה כי בנסיבות הספציפיות של ההליך, ב"כ התובעים זכאי לקבל 18% מהסכום שישולם בפועל לעובדים וזאת בכפוף למפורט בהמשך (לשם השוואה ראו לעניין זה סעיפים 52 – 63 לפסק הדין בעניין רומן) . סכום זה כולל את הסך של 25,000 ₪ שנפסק לב"כ התובעים על חשבון "הסכום הכולל", ויש להפחית אותו מכל סכום שב"כ התובעים יקבל בגין האמור.

בקביעת שכר טרחת ב"כ התובעים נלקחה בחשבון התועלת שצמחה לחברי הקבוצה מעצם העובדה כי בסופו של יום אושרה עילת התביעה בגין הרכיב דנן וזאת נוכח ההליכים בהם נקט ב"כ התובעים. כמו כן, נלקחו בחשבון הטרחה שטרח ב"כ התובעים במסגרת ההליכים מאז שאושרה עילת התביעה (הן בעצם הגשת בקשות לתיק דנן מאז הוחזר התיק לבית הדין האזורי והן בהגשת בר"ע 3922-11-19).

במקביל נלקח בחשבון הסכום הכולל שלו זכאים חברי הקבוצה - כאמור בבקשה המתוקנת לאישור התובענה כייצוגית נאמד על ידי התובעים סכום התביעה בסך של 1,004,280 ₪ (כאמור בסעיף 45 לבקשה המתוקנת לאישור התובענה כייצוגית) ולפי הבדיקה של ועדת האכיפה, כאמור לעיל, נמצא כי הסכום לתשלום הוא 931,281 ₪ (כולל הפרשי הצמדה). עם זאת, לא ידוע בשלב זה מה הסכום הסופי שישולם במסגרת הליכי חדלות הפירעון שננקטו נגד הנתבעת הייצוגית, לעובדים שהיו זכאים לתשלום זה, ומשכך לא ידוע מהו סכום המימוש בפועל (אם וככל שישולמו סכומים כלשהם בגין כך) – האם מדובר על כמיליון ₪ או פחות מכך (אם בכלל).

נוסף על האמור, לקחנו בחשבון את הסכומים שנפסקו כאמור לב"כ התובעים בכלל זה העובדה כי בגין עצם אישור הבקשה ברכיב זה נפסק לו כבר שכר טרחה בסך 25,000 ₪ שאינו על חשבון שכר הטרחה הכולל וכן כי בכל מקרה ב"כ התובעים זכאי ל-25,000 ₪ נוספים על חשבון שכר הטרחה הכולל .

מעבר לאמור לקחנו בחשבון, מחד, דבר מינויו של ב"כ התובעים ככונס נכסים דבר שיצריך ממנו עבודה נוספת, בין השאר, בפנייה לעובדים הזכאים וטיפול בהגשת תביעות החוב. מאידך, העובדה כי שכר טרחת ב"כ התובעים ישולם מתוך הסכום לו יהיו זכאים חברי הקבוצה, דבר שאינו מקובל בתובענות ייצוגיות .

הטעמים התומכים במינויו של ב"כ התובעים ככונס נכסים ובשכר הטרחה כאמור הם שיהיה באמור כדי לקדם את מימוש הזכויות של העובדים במצב שהחברה בהליכי חדלות פירעון והמתווה שנקבע (מתווה ועדת האכיפה) אינו רלבנטי עוד. כל זאת בגין העילה שאושרה במסגרת התובענה הייצוגית דנן אשר אלמלא המינוי של ב"כ התובעים ככונס נכסים, ספק אם אותם עובדים היו טורחים להגיש בגינה תביעת חוב או היו יודעים על עצם הזכאות שלהם. עם זאת, שלא כמקובל בתובענות ייצוגיות במקרה זה שכר הטרחה לב"כ התובעים משולם מהסכום לו זכאים חברי הקבוצה והם לבדם נושאים בו. משכך, הגם שהגענו לכלל מסקנה כי יש למנותו ככונס נכסים, איננו סבורים כי הוא זכאי לשכר טרחה בגובה של 25% (בצירוף מע"מ) מהסכום שישולם לחברי הקבוצה.

יובהר כי מינוי ב"כ התובעים ותשלום שכר הטרחה כאמור מותנה בכך שב"כ התובעים יפנה לחברי הקבוצה ויידעם על הזכות בהתאם לפסק הדין בהליך דנן ויחתים אותם על כתב התחייבות כי הם מסכימים לניכוי שכר הטרחה לב"כ התובעים בגובה שנקבע כאמור בהחלטה זו (18% בצירוף מע"מ, לרבות 25,000 ₪ שנפסקו על חשבון שכר הטרחה הכולל) .

למען הסר ספק, יובהר גם כי שיעור שכר הטרחה שנפסק כאמור לעיל ייגבה מהסכומים שישולמו לחברי הקבוצה בגין תביעות החוב שיוגשו בשמם בגין העילה שאושר ה בהליך הייצוגי דנן .

משכך, הבקשה מתקבלת בחלקה בכפוף לאמור לעיל.

ניתנה היום, ג' תשרי תשפ"א, (21 ספטמבר 2020), בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.

גב' שוש סמק,
נציג ציבור (עובדים)

אריאלה גילצר-כץ, שופטת
סגנית נשיאה

מר אבינועם בן יצחק, נציג ציבור (מעסיקים)


מעורבים
תובע: שלמה שובל
נתבע: בטחון שרותים אבידר בע"מ
שופט :
עורכי דין: