ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין getsadze tea מס' דרכון GEO15AB נגד אוריון שרותי כח אדם בע"מ :

לפני:

כבוד הרשמת קארין ליבר-לוין

התובעת
getsadze tea מס' דרכון GEO15AB00216 (גאורגיה)
ע"י ב"כ: עו"ד יניב אלנקרי
-
הנתבעת
אוריון שרותי כח אדם בע"מ ח.פ. 512132952
ע"י ב"כ: עו"ד זיו עירוני

בית הדין פנה לתובעת בשאלה האם היא חתומה על התצהיר עצמו שכן חתימתה לא נערכה בבית הדין, וכשהתובעת פנתה להשיב התברר כי היא אינה דוברת עברית אלא אנגלית ורוסית בלבד . לאור האמור ב"כ התובעת ביקש לקיים את הדיון באנגלית וטען כי לא יכול היה לאתר מתורגמן לרוסית על אף שבית הדין הורה לתובעת לזמן מתורגמן לדיון בהחלטתו מיום 8.6.20. ב"כ התובעת הודיע כי ככל ובית הדין לא יאפשר את חקירת התובעת באנגלית ללא מתורגמן, התובעת תבקש למשוך את תצהיר עדותה הראשית מהתיק שכן ניתן ללמוד על זכויותיה מהמסמכים המצויים בתיק .

פסק דין

לפני תביעתה של התובעת לזכויות המגיעות לה לטענתה מהנתבעת בעקבות תקופת עבודתה אצלה וסיומה.

הרקע העובדתי
התובעת, עובדת זרה מגיאורגיה.

הנתבעת היא חברה לשירותי כוח אדם.

התובעת הועסקה אצל הנתבעת מיום 18.6.17 ועד ליום 30.4.19 (ראה סעיף 2 לתצהיר עדות ראשית מטעם נציגת הנתבעת).

התובעת עבדה באמצעות הנתבעת במלון נורמן בבעלות חברת דה נורמן בע"מ (להלן: המלון) אשר אף היא נתבעה בהליך זה ונמחקה כפי שיפורט להלן.

התובעת היתה עובדת שעתית. מרבית תקופת ההעסקה שכרה עמד על סך 32 ₪ לשעה. שכרה האחרון עמד על סך 35 ₪ לשעה.

בכתב התביעה טענה התובעת כי פוטרה מעבודתה בנסיבות המזכות אותה בפיצויי פיטורים. בכתב ההגנה טענה הנתבעת כי התובעת סיימה העסקתה אצלה בחודש אפריל 2019 והחל מחודש מאי 2019 נקלטה כעובדת בבית המלון ללא מעורבות של הנתבעת, עד אשר התפטרה גם שם.

ההליך המשפטי
בכתב התביעה תבעה התובעת את הנתבעת כאן ואת המלון גם יחד.

הרכיבים שנתבעו היו: פיצויי פיטורים, הפרשות לפנסיה, דמי הבראה, דמי חגים, פיצוי בגין אי מתן הודעה לעובד, פדיון חופשה, ביצוע ניכויים שלא כדין.

בדיון הראשון שהתקיים בהליך זה ביום 8.6.20 הודיעו התובעת והמלון כי הגיעו להסכמות למחיקת התביעה כנגד המלון ללא צו להוצאות. בהתאמה ניתן פסק דין חלקי אשר מחק את התביעה כנגד המלון - חברת דה-נורמן בע"מ והנתבעת נותרה נתבעת יחידה בהליך זה.

עוד בדיון האמור העמידה התובעת את תביעתה על רכיבים הבאים: היעדר ביצוע הפרשות פנסיוניות, ביצוע ניכוי שלא כדין וכן אי מתן הודעה על תנאי העסקה (ראה עמ' 1 לפרוטוקול ש' 22-23). בהמשך הדיון ויתרה התובעת גם על רכיב 'פיצוי בגין אי מתן הודעה על תנאי העסקה' (ראה עמ' 2 לפרוטוקול ש' 12).

בנסיבות הללו רכיבי התביעה שנותרו להכרעה בהליך זה הם תביעת התובעת בגין היעדר ביצוע הפרשות לפנסיה ולפיצויים וכן ביצוע ניכויים שלא כדין משכרה (ראה עמ' 5 לפר' ש' 15-16).

תצהיר עדותה הראשית של התובעת הוגש לתיק כאשר הוא חתום על ידה אולם אינו מאומת בהתאם לדין.

התובעת הגיבה ובא כוחה ציין כי עבר עם התובעת על התצהיר טלפונית. מדובר בתצהיר קצר ואין מחלוקת על העובדות. מדובר בזכויות קוגנטיות שהתובעת תובעת בתביעתה.

בית הדין פנה לתובעת בשאלה האם היא חתומה על התצהיר עצמו שכן חתימתה לא נערכה בבית הדין, וכשהתובעת פנתה להשיב התברר כי היא אינה דוברת עברית אלא אנגלית ורוסית בלבד . לאור האמור ב"כ התובעת ביקש לקיים את הדיון באנגלית וטען כי לא יכול היה לאתר מתורגמן לרוסית על אף שבית הדין הורה לתובעת לזמן מתורגמן לדיון בהחלטתו מיום 8.6.20. ב"כ התובעת הודיע כי ככל ובית הדין לא יאפשר את חקירת התובעת באנגלית ללא מתורגמן, התובעת תבקש למשוך את תצהיר עדותה הראשית מהתיק שכן ניתן ללמוד על זכויותיה מהמסמכים המצויים בתיק .

הנתבעת טענה כי מדובר בהוכחה נוספת לכך שהתובעת נוקטת ב'בזיון מתמשך' כלפי ההליך המשפטי. לתובעת היו חודשיים לאתר מתורגמן ולא ניתנה כל הודעה מטעמה שלא הצליחה לעשות כן. כמו כן ההודעה על כך לא ניתנה בפתח הדיון אלא עלתה בדרך אגב כשבית הדין הפנה שאלה לתובעת. ב"כ הנתבעת פנה בשלב זה לתובעת באנגלית ושאל אותה אם היא חתמה על התצהיר. התובעת אישרה זאת. על כן פנה לבית הדין והתנגד למשיכת התצהיר מהתיק בשל הצורך להראות כי לא הרימה את הנטל המוטל על כתפיה בהליך זה וכי אמינותה מוטלת בספק. על כן ביקשה הנתבעת כי ככל והתביעה לא תימחק בהתאם לבקשתה, הדיון יידחה ויזומן מתורגמן בלתי תלוי למועד הדיון הנדחה כדי שניתן יהיה לחקור את התובעת כדבעי.

התובעת הגיבה לכך בטענה כי כל הנוכחים באולם מבינים את השפה האנגלית ולכן ניתן לקיים את הדיון באנגלית, כך שלמעשה התנגדה לדחיית מועד הדיון.

בהחלטתי קבעתי כי מאחר והתובעת אינה דוברת את השפה העברית, לא ניתן לחקור אותה ללא מתורגמן. על כן התקבלה בקשתה של התובעת למשיכת תצהירה מהתיק.

הנתבעת ביקשה לעכב את הדיון כדי לערער על ההחלטה האמורה. התובעת השאירה את העניין לשיקול דעת בית הדין.

בהחלטתי דחיתי את הבקשה לעכב את הדיון שכן מדובר בדיון מהיר וממילא אין בו זכות ערעור על החלטות ביניים. יחד עם זאת הובהר כי פסק דין לא יינתן טרם יחלוף המועד להגשת ערעור בהתאם לדין, כדי לאפשר לנתבעת להגיש ערעור ככל שתחפוץ בכך.

בהתאם לכך, תצהירה של התובעת כאמור נמשך מהתיק ועל כן לא נותרו בתיק ראיות מטעם התובעת. מטעם הנתבעת העידה גב' אירנה אושרוביץ, רכזת כוח אדם ומנהלת משרד בנתבעת. לתצהירה צורפו תלושי השכר של התובע ת לתקופת עבודתה וכן הסכם ההתקשרות בין הנתבעת לבין המלון שנמחק מההליך (נספח 2 לתצהירה) .

עוד יצוין כי מעיון בתיק עולה שעד ליום חתימת פסק דין זה, לא הגישה הנתבעת ערעור על ההחלטה למשוך את תצהיר התובעת מהתיק.

דיון והכרעה
ראשית, יש לדון בטענת הנתבעת כי בשל משיכת התצהיר של התובעת והתנהלותה בהליך זה, יש להורות על מחיקת התביעה.

התובעת, כמפורט לעיל, לא עמדה בדווקנות בהחלטות בית הדין ולאור מחדלה לזמן מתורגמן על אף שניתנה החלטה מפורשת על כך, משכה את תצהירה מהתיק.

נוכח חשיבותה של זכות הגישה לערכאות ותוך לקיחה בחשבון את חולשת מעמדם של מהגרי עבודה, הכירה פסיקתו של בית הדין הארצי באפשרות ניהול הליך ללא תצהירו של התובע. נקבע כי:
"התביעה תוכל להמשיך להתברר על יסוד הראיות האחרות שבתיק, לבד מתצהיר התובע שנמשך ממנו, ובית הדין יבחן האם די באותן ראיות כדי ללמד על זכאותו של העובד לסעדים שתבע, כולם או חלקם" (ראה: ע"ע 393/09 פרידמן חכשורי חברה להנדסה ולבניין בע"מ – קסנקין ז קי (18.10.11) ).

כחריג לכך נקבע כי אין לאפשר ניהול תביעה ללא חקירת התובע כאשר מתברר כי התנהלות התובע או בא כוחו נגועה בחוסר תום לב קיצוני, בהטעיית בית הדין והצד שכנגד, בזלזול חמור בהליך השיפוטי או בהפרת החובה לקיום הליך הוגן (ראה: עניין קסנקין לעיל וכן ע"ע 664/09 גורסים איליה – סולל בונה בנין ותשתית בע"מ (13.10.10)).

יצוין כי הפסיקה קבעה מפורשות שאין בכך כדי לשנות מסדרי הראיות לפיהם במשפט מוטלת על התובע החובה לפתוח בהבאת ראיות ולהניח ראיות לכאורה להוכחת תביעתו וזאת גם במקרים בהם הדין מטיל את נטל השכנוע על המעסיק שכן על התובע כאמור להביא ראשית ראיה להוכחת רכיבי תביעתו (עניין גורסים לעיל).

הנתבעת טענה כי התובעת התנהלה באופן שמבזה את ההליך המשפטי בכך שלא עמדה בהחלטות בית הדין וכן ניצלה לרעה את ההליך המשפטי ובאה לדיון במטרה שלא להיחקר על תצהירה. מאחר וכך ותצהירה נמשך, הרי שאין לה גרסה עובדתית ובכך יש לדחות את תביעתה ולחייבה בהוצאות שידגימו את שאט הנפש של בית הדין מהתנהלותה. במהלך ישיבת ההוכחות עמדה הנתבעת על כך שנמנעה ממנה זכותה לחקור את התובעת ולהראות לבית הדין כי היא אינה מהימנה.

בהתאם לפסיקה שהובאה לעיל, הרי שעל התובעת מוטל הנטל להביא ראשית ראיה לרכיבי תביעתה. על כן בהיעדר תצהיר מטעמה, תביעתה יכול ותיבחן אך מהמסמכים המצויים בתיק – אשרת השהייה שלה ת/1 שהוגשה במסגרת חקירת נציגת הנתבעת, תלושי השכר – נספח 1 לתצהיר גב' אושרוביץ והסכם ההתקשרות בין הנתבעת למלון, נספח 2 לתצהיר גב' אושרוביץ ומגרסת הנתבעת המצויה בתיק.

כמפורט לעיל, הרכיבים שנותר להכריע בהם מתביעת התובעת הם חלף הפרשה לפנסיה ולפיצויים וכן ביצוע ניכויים שלא כדין משכרה של התובעת. באשר לרכיבים הללו, נדמה כי חקירת התובעת לא היתה משנה דבר, אף אם הנתבעת היתה מצליחה להראות כי מדובר בעדה שאינה מהימנה שכן לא מדובר בעילות המצריכות בירור עובדתי וניתן ללמוד על קיומן או היעדרן מעיון בתלושי השכר של התובעת. דווקא התובעת מפסידה מכך שלא נחקרה על תצהירה, שכן כל רכיב שיש בו צורך בהוכחת עובדות לא יכול להתקבל בתביעתה .

מקום בו מדובר בעובדת זרה, שאי תשלום זכויותיה הנתבעות עולה מתלושי השכר, לא מצאתי כי זה המקרה שיש לקבוע כי מדובר בהתנהלות הנגועה בחוסר תום לב קיצוני או זלזול חמור בהליך המשפטי. מצאתי כי התנהלות התובעת בכל הנוגע להליך המשפטי עולה לכל היותר כדי רשלנות.

עמדתי זו אף מתחזקת לנוכח בקשת ב"כ התובעת בשמה למשוך את תצהירה מהתיק, כדי שלא להאריך את הדיון שלא לצורך בידיעה כי הזכויות שנתבעו עולות מהמסמכים המצויים בתיק וכן בידיעה כי התובעת עלולה להיפגע מאי מתן עדותה ככל שהיא זכאית לזכויות הטעונות הוכחה עובדתית וזאת בהיעדר גרסה מטעמה .

לאור התנהלות התובעת התוצאה היא למעשה כי התביעה תתנהל על בסיס מסמכים וגרסת הנתבעת בלבד ועל כן תביעתה להשלמת פיצויי פיטורים, כפי שיפורט להלן, אינה יכולה להתברר בנסיבות האמורות.

על יסוד האמור נפנה לבחון את רכיבי תביעתה של התובעת.

חלף הפרשות לפנסיה ולפיצויים
התובעת טענה בכתב התביעה כי לא שולמו לה פיצויי פיטורים וכן לא בוצעו עבורה הפרשות לפנסיה. לאחר מכן ויתרה על רכיב פיצויי הפיטורים והעמידה את תביעתה על ההפרשות לפנסיה ולפיצויים.

בכתב התביעה טענה התובעת לתחולת צו ההרחבה בענף כ"א או בענף המלונאות. מאחר ואין חולק כי התו בעת עבדה בבית מלון טענה התובעת בסיכומיה כי מכוח השוואת תנאים לפי חוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם, התשנ"ו-1996 (להלן – החוק ), יש להחיל עליה את צו ההרחבה בענף המלונאות 2011 , שם סעיף 35.3 קובע כי עובד שעבר את גיל 30 זכאי לביצוע הפרשות מהיום הראשון לעבודתו. בהתאם לאשרת השהיה של התובעת היא ילידת 1979 ולכן במועד העסקתה ענתה על קריטריון זה ועל כן זכאית להפרשות מהיום הראשון לעבודתה.

הנתבעת טענה כי בהתאם לחקיקה ולפסיקה לאחר 9 חודשים התובעת היא ע ובדת בית המלון ועל כן אין לחייב את הנתבעת בדבר. בתצהיר מטעמה טענה כי בהסכם ההתקשרות בינה לבין המלון (נספח 2 לתצהיר גב' אושרוביץ) על המלון הוטל לשלם את ההפרשות לפנסיה ולפיצויים עבור התובעת וככל שהמלון לא עמד בחובתו הרי שהאחריות לכך חלה על המלון.

הכרעה

בהעדר תצהיר מטעם התובעת, הרי שאין בתיק גרסה עובדתית מטעמה. אולם יחד עם זאת ניתן ללמוד מגרסת הנתבעת ומהמסמכים שצורפו לתצהיר שהוגש מטעם נציגת הנתבעת כי לא בוצעו הפרשות פנסיוניות משכרה של התובעת. גב' אושרוביץ אישרה זאת בחקירתה (עמ' 13 לפרוטוקול ש' 27) וכן בתלושי השכר של התובעת שצורפו לתצהירה של גב' אושרוביץ אין הפרשות פנסיוניות כלשהן.

עיון בהסכם ההתקשרות בין הנתבעת למלון מעלה כי הוא נחתם ביום 1.5.14. ההסכם אינו עוסק באופן ספציפי בהעסקת התובעת אלא בכך שהנתבעת תספק שירותי כוח אדם למלון. בהסכם נקבעה האפשרות של הצדדים לשקול קליטת עובד מטעם הנתבעת במלון לאחר 9 חודשים (סעיף 3ג' להסכם) . עוד נקבע כי ככל והעובד יהיה זכאי להפרשות פנסיוניות בהתאם לחוק, המלון יחויב בעלות האמורה (סעיף 4 להסכם) . עוד הצהירה הנתבעת בהסכם כי היא המעסיקה של כל העובדים שנשלחים מטעמה וכי העמלה שהמלון משלם לנתבעת כוללת את כל התנאים הסוציאליים בהתאם לחוק (סעיף 5 להסכם).

ראשית, אין בידי לקבל את טענת הנתבעת כי על המלון חלה חובה לשלם לתובעת את חלף ההפרשות לפנסיה ולפיצויים. ההתקשרות העסקית בין הנתבעת למלון אינה מעניינה של התובעת. ככל שהנתבעת סבורה כי ההסכם עם המלון מקנה לה זכות כלשהי, הרי שהעניין ממילא אינו בסמכותו העניינית של בית הדין בהיותו קשור לטענות חוזיות - עסקיות בין הנתבעת למלון. בנוסף, הנתבעת לא הציגה הסכם העסקה של התובעת בו סוכם כי לא היא נושאת בעלות ההפרשות הפנסיוניות. גם עיון בהסכם ההתקשרות עם המלון אינו מועיל לנתבעת שכן מפורט בו באופן ברור כי התשלום שהמלון מבצע עבור העובדים כולל בתוכו את כלל התנאים הסוציאליים. לבסוף באשר לטענה כי בהתאם לחוק לאחר 9 חודשים התובעת נחשבת עובדת של המלון, הרי שאין מחלוקת שהנתבעת העסיקה את התובעת בתקופה הנתבעת ושילמה את זכויותיה באותה תקופה ולכן אינה יכולה להיבנות מהטענה שהתובעת הייתה אמורה לקבל זכויות אלה מהמלון . לאור האמור טענת הנתבעת כי המלון הוא שצריך לשאת בעלות ההפרשות הפנסיוניות – נדחית.

עוד אציין כי הנתבעת לא הכחישה את היותה חברת כוח אדם, ומעיון בהסכם ההתקשרות עולה כי היא סיפקה למלון כוח אדם.

בסעיף 13 ל חוק נקבע כי העסקה באמצעות קבלן כוח אדם מביאה לכך כי תנאי העובדים באמצעותו יושוו לתנאי עובדי מזמין השירות מהיום הראשון להעסקתם. מאחר ואין חולק כי התובעת עבדה מטעם הנתבעת במלון, הרי שיש להשוות את תנאי העסקתה לתנאי העסקתם של עובדי בית המלון כלומר, להחיל עליה את התנאים המפורטים בצו ההרחבה בענף המלונאות 2011. עיון בת/1 - אשרת השהייה של התובעת, מעלה כי היא ילידת 22.4.1979. משמע בתחילת עבודתה עבור הנתבעת במלון, ביום 18.6.17 היתה בת יותר מ-30 שנים ועל כן המפורט בסעיף 35.3.4 לצו ההרחבה האמור חל עליה ולפיו יש לבצע עבורה הפרשות פנסיוניות מהיום הראשון לעבודתה – 6% לפנסיה ו-6% לפיצויים.

באשר לטענת הנתבעת בסיכומיה כי מאחר והתובעת התפטרה מתפקידה ועל כן אינה זכאית לתשלום הפרשות לפיצויי פיטורים, הרי שסעיף 35.10 לצו ההרחבה קובע מפורשות כי הפרשות המעסיק לפיצויי פיטורים אינן ניתנות להחזרה למעסיק וישוחררו לעובד עם סיום עבודתו. על כן טענת הנתבעת ביחס לכך נדחית.

לאור האמור זכאית התובעת להפרשות לפנסיה ופיצויים בשיעור כולל של 12% לחודש מתחילת העסקתה.

איני מקבלת את תחשיב התובעת אשר לא בוצע עבור חודש בחודשו למרות שכל תלושי השכר קיימים בתיק.

לאחר ביצוע חישוב הכולל את שכרה החודשי של התובעת כל חודש בהתאם לשעות שביצעה בשווי 100% במכפלת השכר השעתי לכל חודש וגזירת 12% מתוכו, התוצאה היא שהיה על הנתבעת להפריש לתובעת בתקופת עבודתה עבור פנסיה ופיצויים סך כולל של 14,047 ₪.

על יסוד המפורט לעיל, הנתבעת תשלם לתובעת 14,047 ₪ עבור חלף הפרשות לפנסיה ופיצויים.

השלמת פיצויי פיטורים
התובעת טענה בסכומיה כי היא זכאית להשלמת פיצויי פיטורים מאחר ונקלטה לעבודה במלון. בכתב התביעה טענה התובעת כי פוטרה ללא שימוע בשל גניבה שנטענה כלפי ה וכלפי אחותה .

הנתבעת טענה כי התובעת לא פוטרה אלא התפטרה ו עברה לעבוד כעובדת ישירה של המלון. בנסיבות הללו טענה הנתבעת כי התובעת כלל אינה זכאית לפיצויי פיטורים.

תצהירה של התובעת כאמור נמשך מהתיק ועל כן לא קיימת גרסה עובדתית מטעם התובעת באשר לסיום העסקתה בנסיבות המזכות בפיצויי פיטורים . בתביעתה כאמור לא תבעה השלמת פיצויי פיטורים בשל קליטה במלון אלא טענה כי פוטרה, גרסה עובדתית שכלל לא הוכחה על ידה. מנגד קיימת גרסה עובדתית של הנתבעת כי התובעת התפטרה ונקלטה במלון. מאחר והתובעת לא הוכיחה כי פוטרה בהתאם לנטען בכתב תביעתה, היא אינה זכאית לפיצוי י פיטורים.

למעלה מן הדרוש, אציין כי באשר לטענת התובעת כי מגרסת הנתבעת ניתן ללמוד על זכאותה להשלמת פיצויי פיטורים בשל קליטתה במלון, הרי שאין בידי לקבל טענה זו שכן לא הוכח מקור חוקי המצדיק קביעה זו ולא מצאתי שיש בכך שהתובעת התפטרה ועברה לעבוד ישירות במלון כדי לחייב את הנתבעת בהשלמת פיצויי פיטורים. לאור האמור התביעה ברכיב זה –נדחית.

ביצוע ניכויים עבור ביטוח צד ג'
התובעת טענה בכתב התביעה כי בוצעו משכרה ניכויים שלא כדין בסך 30 ₪ כל חודש עבור ביטוח צד ג' בניגוד לתקנות עובדים זרים ועל כן יש להשיב לה את הסכומים שנוכו.

הנתבעת טענה בכתב ההגנה כי ביצעה ניכוי ביטוח צד ג' כדין בהתאם להסכם העסקה שנחתם בין הצדדים. יצוין כי הסכם זה לא הוצג.
בתצהירה טענה נציגת הנתבעת כי הנתבעת שילמה לתובעת את מלוא הכספים המגיעים לה וכי רכיבי התביעה אינם ברורים.

הכרעה

בהיעדר תצהיר מטעם התובעת ניתן ללמוד על ביצוע הניכוי מעיון בתלושי שכרה שם צוין כל חודש ניכוי עבור 'ביטוח צד ג'' בסכומים משתנים ולא בסכום קבוע כפי שציין ב"כ התובעת בתחשיבו.

ניכוי סכומים משכרו של עובד לרבות משכרו של עובד זר נדרשת להתבצע בהתאם לדין. מ עיון בחוק עובדים זרים, התשנ"ב -1991 ניתן ללמוד את התנאים להעסקת עובד זר. ניכויים מותרים מהשכר מפורטים שם וכאשר ניתן היתר לניכוי ביטוח רפואי, הוא עוגן בתקנות עובדים זרים (שיעור ניכוי מהשכר בעד דמי ביטוח רפואי), התשס"ב – 2001. הנתבעת לא הצביעה על מקור המצדיק ניכוי של ביטוח צד ג' וכן לא טענה ולא הוכיחה כי הניכוי בוצע עבור ביטוח רפואי או כי בפועל ערכה ביטוח רפואי עבור התובעת.

בנסיבות הללו מדובר בניכוי בניגוד לדין ויש להשיב לתובעת את הסכומים שנוכו משכרה בגין רכיב זה.

תחשיבו של ב"כ התובעת אינו תואם את התלושים ועל כן אין בידי לקבלו. עיון בתלושים מעלה כי הסכום שנוכה עבור ביטוח צד ג' הוא בסך כולל של 481 ש"ח. מאחר ובכתב התביעה העמידה התובעת את הסכום של רכיב זה על סך 350 ₪ בשל שיקולי אגרה, הרי שלא ניתן לפסוק לה יותר מכך.

לאור האמור, הנתבעת תשלם לתובעת סך של 350 ₪ בשל ביצוע ניכויים שלא כדין עבור ביטוח צד ג'.

סוף דבר
הנתבעת תשלם לתובעת את הסכומים הבאים:
חלף הפרשות לפנסיה ולפיצויים בסך 14,047 ₪.
השבת ניכויים שלא כדין עבור ביטוח צד ג' בסך 350 ₪.
הסכומים האמורים יישאו הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 9.5.19 ועד למועד התשלום בפועל.

באשר להוצאות- אין להקל ראש בהתנהלות התובעת בהליך זה. החל מאי הגשת תצהיר עדות ראשית מאומת כדין במועד שנקבע בהחלטתי מיום 8.6.20 וכלה בכך שהתייצבה לדיון ללא מתורגמן על אף שאינה שולטת בשפה העברית ועל אף שהחלטתי מיום 8.6.20 קבעה מפורשות כי עליה לזמן מתורגמן בלתי תלוי לדיון. יציאתה מנקודת הנחה כי בית הדין יסכים לנ הל את הדיון באנגלית היתה שגויה והיה עליה להגיש הודעה מבעוד מועד על כך שאינה מצליחה לאתר מתורגמן ולא לעשות דין לעצמה ולהעמיד את בנתבעת ובית הדין בפני עובדה.

לאור התנהלות התובעת נגרמו לנתבעת הוצאות שכן ב"כ הנתבעת נערך לחקירת התובעת לצורך שלילת גרסתה העובדתית. יתר על כן על התובעת לשאת בהוצאות בשל התנהלותה זו, שכן לא קיימה כאמור את החלטות בית הדין במועדם.

לאור האמור, על אף שהתובעת זכתה בתביעתה, תישא בהוצאות הנתבעת ובשכ"ט עורך דינה בסך כולל של 4,000 ₪ אשר ישולמו תוך 30 ימים, שאם לא כן יישאו הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד למועד התשלום בפועל.

על פסק דין זה ניתן להגיש בקשת רשות ערעור לבית הדין הארצי לעבודה תוך 15 ימים ממועד קבלתו אצל הצד המבקש לעשות כן.

ניתן היום, ט' תשרי תשפ"א, (27 ספטמבר 2020), בהעדר הצדדים ויישלח אליהם .


מעורבים
תובע: getsadze tea מס' דרכון GEO15AB
נתבע: אוריון שרותי כח אדם בע"מ
שופט :
עורכי דין: