ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין אלכסנדר צ'מונדוב נגד המוסד לביטוח לאומי :

לפני: סגנית הנשיאה, השופטת אריאלה גילצר – כץ
נציגת ציבור (עובדים) גב' אורנה רזניק
נציג ציבור (מעסיקים) מר גיל אלוני

התובע:
אלכסנדר צ'מונדוב
ע"י ב"כ עו"ד נתנאל כלפון
-
הנתבע:
המוסד לביטוח לאומי
ע"י ב"כ עו"ד שירה צמיר

החלטה

האם הפגיעה בגבו נגרמה לעצמאי עקב עיסוקו בהקמת גינות חקלאיות, זוהי הסוגיה העומדת להכרעתנו בתיק דנן.

העובדות והמחלוקת :

  1. התובע יליד 1984.
  2. התובע עוסק בהקמת גינות חקלאיות.
  3. בין השנים 2006 ועד 2012 עבד התובע בעמותת "חברים בטבע".
  4. משנת 2012 עובד התובע כעצמאי.
  5. ביום 6.6.18 הגיש התובע תביעה לתשלום דמי פגיעה עקב הליקוי בגבו עפ"י תורת המיקרוטראומה.
  6. ביום 4.10.18 דחה הנתבע את התביעה.
  7. הצדדים חלוקים בשאלה, האם הונחה תשתית עובדתית על פי תורת המיקרוטראומה לפגיעה בגבו של התובע עקב תנאי עבודתו.

טענות הצדדים:
טענות התובע:

  1. התובע מבצע מידי יום פעולות חוזרות ונשנות: כיפוף ויישור גב, כריעה תוך תזוזה מתמדת במשך שלוש שעות וחצי מידי יום.
  2. התובע נדרש להרים משאות כבדים במשקלים 15-40 ק"ג במשך שלוש שעות: הרמה, פריקה והעמסה של שקי טוּף, שקי קומפוסט, שקי חלוקי נחל, אבני מדרך, תוצרת חקלאית, משיכה וסחיבה של צינורות השקייה, העמסה ופריקה של מר יצות ופריקה והעמסה של ציוד חקלאי.
  3. בין פעם לפעמיים בשבוע עבד התובע עם כלים רוטטים (ט רנצ'ר, חרמש מוטורי) ומגזמת מוט הקשורה לגבו תוך הפעלת לחץ על עמוד השדרה במשך 4-3 שעות כאשר מופעל רעד, זעזוע ורטט על עמ"ש המותני.
  4. התובע נדרש לנסוע כחצי שעה בדרך חצץ ועפר ברכבו הפרטי ללא כיסא הידראולי.
  5. התובע מפנה לעב"ל 15276-05-12 יגאל גבריאל – המל"ל שאין לשלול על הסף כי בעבודת החקלאי נדרשים כיפוף הגב ו התיישרות ע"פ עילת המיקרוטראומה.
  6. על פי הראיות, מתוך 10 שעות עבודתו במהלך 8-6 שעות עבודה ביצע התובע פעולות אשר פעלו על מקום מוגדר (עמ"ש).
  7. התובע המציא אישור מרו"ח המלמד על כמויות השקים והמשקלים ל-3 חודשים. על פי הסכמת הנתבע, בכל יום רכש התובע 6 שקים במשקלים 15-25 ק"ג. ביום עבודה נדרש התובע לבצע בין 100 ל-150 פעולות חוזרות ונשנו ת.
  8. כמו כן, נדרש התובע לבצע מידי יום במשך 3-4 שעות בין 300 – 400 פעולות חוזרות ונשנות של כיפוף ויישור של הגב וכריעה תוך תזוזה מתמדת לצורך חפירות ועידור אדמה. התובע צירף טבלה המלמדת אודות כמויות הלקוחות והחשבוניות.
  9. התובע עובד עם כלים רוטטים, 3 פעמים כ-3-4 שעות בכל פעם.
  10. התובע ביצע פעולות חוזרות ונשנות במהותן אשר פעלו על מקום מוגדר.

טענות הנתבע:

  1. הפעולות שתוארו על ידי התובע (חפירה, עידור, גיזום, נטיעה, קטיף, סיקול אבנים) שונות ומגוונות מאוד.
  2. חקירתו הנגדית של התובע אינה עולה בקנה אחד עם תצהירו. מחקירתו עלה, כי הוא עובד בכיפוף קדימה בין 5-2 שעות ביום ולפעמים בכריעה לצדדים. התובע העיד שהוא הולך בשפיפה, הולך על ארבע ומתקדם על ארבע ועובד על הברכיים בשליש מיום העבודה. התובע לא הביא הוכחה אובייקטיביית חיצונית לעדותו.
  3. התובע ביצע ביום עבודתו תנועות מגוונות. ביצוע תנועות מגוונות ותנוחה שאינה נוחה, אינם מקימים תשתית למיקרוטראומה. שותפו של התובע העיד שהשטח החקלאי הוא ע רוגות בהן מגודלים גידולים שונים ועונתיים וכל העבודה בשטח היא יומיים.
  4. הרמת משאות כבדים שתוארה על ידי התובע, הורכב ה מפעולות שונות בסדר משתנה. הרמת ארגז אינ ה דומה למשיכת צינור השקיה , שאינ ה דומה לפריקת מריצה.
  5. מחקירת שותפו של התובע עולה, כי הם מקיימים סדנאות וקורסים מודרכים. התובע לא איזכר זאת כלל בתצהירו.
  6. מאתר האינטרנט של התובע ניכר כי התובע מבצע מגוון פעולות.
  7. התובע בונה גם גינות פרטיות בבתים. הקמת גינה פרטית על גג או בפנטהאוז שונה מעבודה בשטח. טענתו של התובע, כי הוא מוציא פסולת בניין מהקרקע אינה סבירה ולא הובאה לה כל ראיה. עבודתו של התובע בבתים פרטיים מגוונת: פתיחת קרקע, איסוף ושתילה.
  8. שותפו של התובע העיד כי הם אינם בונים גינות מאפס.
  9. לא הוכחה תדירות השימוש בכלים רוטטים ומידי יום. על פי עדותו של התובע הוא עובד רק יומיים בשבוע בשטח ואין בכך כדי להניח תשתית עובדתית.
  10. התובע לא הוכיח באיזה רכב הוא נוסע בשטח ולא מקטע הדרך שבו הוא נוסע.
  11. לאחר סיום דיון ההוכחות ולאחר שהתובע הצהיר "אלו עדיי", המציא התובע תצהיר של שותפו ומסמך מרכז של משקלים וכמויות שהתובע קונה בחודשים מסויימים. התובע בחר חודשים אלו בשל היקף הרכישה באותו חודש אולם לפי היקף זה, התובע רוכש כ-6 שקים ביום ואין בכך כדי להניח תשתית עובדתית על פי תורת המיקרוטראומה.
  12. התובע לא הוכיח כמה גינות בשנה הוא בונה וכמה מתחזק.
  13. התובע לא הוכיח את תנאי עבודתו בין השנים 2006 – 2012.
  14. התובע לא הוכיח את תדירות התנועות אותן הוא מבצע, משכן, סדרן ורציפותן.
  15. עבודת התובע היא עבודה מגוונת ומורכבת מפעולות רבות, שונות ומגוונות המבוצעות בסדר משתנה על פני פרקי זמן שונים ואין יום אחד דומה למשנהו.
  16. הנתבע עותר לדחיית התביעה.

עדויות:

שמענו את עדותו של התובע וכן את עדותו של מר ליפשיץ בנימין, שותפו של התובע.

הכרעה:

לאחר ששמענו את העדויות, עיינו במסמכים שהוגשו ובחנו את טענות הצדדים, באנו לכלל מסקנה, כי יש מקום להעביר את עניינו של התובע למומחה רפואי.

אכן עבודתו של התובע מגוונת ומורכבת ממגוון סוגים של עבודות וכפועל יוצא פעולות שונות אולם, ניתן לבודד פעולות שנעשות על ידי התובע בתדירות מסויימת , אם כי לא תמיד באופן יומיומי.

זאת ועוד, מדובר באדם צעיר שהסיכוי שמדובר אצלו בשינויים ניווניים בעמוד השדרה נמוך (שאלה זו בכל מקרה שייכת לתחום מומחיות הרופא שימונה).

משכך, אנו קובעים כי הונחה התשתית העובדתית הבאה מהעדויות והמסמכים שהוצגו בפנינו:

כמחצית מנפח עבודתו (עד שנת 2017) התובע מעבד חלקה חקלאית יחד עם שותפו במושב קדרון (עמ' 2 לפ' שורות 23-24 לעדות התובע). התובע ושותפו מגדלים בערוגות ירקות מסוגים שונים. הם קוטפים וקוצרים ירקות (לפי העונות).

התובע מכופף ומיישר את הגב תוך תזוזה הן בעת החפירות והן בעת עבודת הקטיף ובעת השתילה.

התובע עובד בכריעה באופן מצטבר שעתיים עד חמש שעות ביום. התובע מתכופף, מתרומם, שותל ומאסף (עמ' 3 לפ' שורות 28-29 לעדות התובע).

התובע עובד על ברכיו בשליש מיום עבודתו. התובע הולך על ברכיו ומתקדם בעזרתן (עמ' 3 לפ' שורות 29-33 לעדות התובע).

במסגרת עבודתו נושא התובע משאות של שקי טוף, שקי אדמה, חלוקי נחל, קומפוסט, חול ועצים. התובע מעמיס אותם בבוקר לרכבו ומעביר אותם לשטח באמצע מריצה. התובע מוביל חומרים ממקום למקום ואף מפנה פסולת בניין. אם הוא עובד בבתים פרטיים, התובע מעלה אותם לקומה הנדרשת (לעיתים לא באמצעות מעלית) אך על פי רוב המשתלה שממנה קונה התובע את המוצרים מובילה את האדניות והציוד לגג (עמ' 11 לפ' שורות 19-20 לעדות ליפשיץ) או באמצעות מנוף אך לא ככלל (עמ' 12 לפ' שורות 9-10 לעדות ליפשיץ).

פעולות אלה של העמסה, פריקה והובלה למקום אורכות כשעה וחצי ביום עבודה (עמ' 4 לפ' שורות 6-8).

התובע עובד עם כלים רוטטים (טרנצ'ר, חרמש מוטורי, מגזמת מוט ) (עמ' 3 לפ' שורות 8-14) 3 פעמים בשבוע מספר שעות ביום אך לא יותר מ-45 דקות בכל פעם (עמ' 3 לפ' שורות 15-20 לעדות התובע וכן עמ' 8 לפ' שורות 23-25 לעדות ליפשיץ). צורת העבודה עם כלים אלו תומחש למומחה ע"י תמונות על אופן העבודה.

כמחצית מזמן עבודתו, התובע מקים גינות בבתים פרטיים או בגגות. התובע סוחב שקי טוף (30-20 ק"ג), שקי אדמה (5 ק"ג – 20 ק"ג) קומפוסט (10-12 ק"ג) תערובת שתילה (5 ק"ג או 10 ק"ג) (עמ' 12 ל פ' שורות 25-15 לעדות ליפשיץ).
התובע ממלא אדניות ולשם כך מרים את השק על שולי האדניות, חותך עם סכין ושופך את התכולה פנימה לתוך האדניות. האדניות מכילות עד 3,000 ליטרים (עמ' 13 לפ' שורות 3-10). העבודה משתנה מלקוח ללקוח (נפח, גודל).
התובע מרים יחד עם שותפו כ-6 שקים ביום ששוקלים מ-5 ק"ג עד 30 ק"ג. התובע מעמיס, מוריד, פורק שופך את התכולה של השק.

בגינות פרטיות התובע מבצע חפירות לצורך הוצאת פסולת משם באמצעות מכוש, טוריה ומעדר.

התובע צירף טבלה המבוססת על חשבוניות המלמדת על כמות הלקוחות. הנתבע לא סתר נתונים אלה. הטבלה מובססת על נתונים לתקופה הסמוכה להגשת התביעה (2017).

בנוסף עבודתו החקלאית, משנת 2017 התובע מארגן סיורים, סדנאות וקורסים (עמ' 9 לפ' שורות 11-29 לעדות ליפשיץ).

על פי ההלכה הפסוקה, בכדי שיכיר בית הדין כי פגיעה כלשהי נגרמה כתוצאה ממיקרוטראומה צריך שיתקיימו שני תנאים:

"...האחד - קיומן של פגיעות זעירות שכל אחת מהן הסבה נזק זעיר בלתי הדיר, עד שהצטברות הנזקים הזעירים הללו זה על גבי זה הביאה בסיכומם הכולל לנזק הממשי הפוגע בכושר עבודתו של הנפגע. הדוגמא המובאת בדרך כלל להמחשת אופן קרות הנזק האמור הינה, של טיפות מים המחוררות חור באבן עליה הן נושרות.
לגבי אותן פגיעות זעירות שהינן תוצאה של תנועות חוזרות ונישנות, אזי - התנועות אינן חייבות להיות זהות אלא "זהות במהותן" כהגדרת הפסיקה, דהיינו דומות האחת לרעותה ובלבד שיפעלו על מקום מוגדר. תדירותן אינה חייבת להיות קבועה וסדירה, אלא על התנועות לחזור ולהישנות בתכיפות הנמשכת על פרק זמן מספיק לגרימת הנזק המצטבר הפוגע בכושר עבודת הנפגע.

השני - על מנת להוכיח קיומה של מיקרוטראומה כאמור, דרושה חוות דעת של מומחה - רופא, היכול לאבחן בין פגיעות זעירות מצטברות לבין תהליך תחלואי מתפתח בהדרגה בשל הרעה נמשכת והולכת במצב בריאותו של הנפגע..." (עב"ל 313/97 המוסד - אשר יניב פד"ע לה 529, 532 (1999)) .

נפסק כי אין לשלול אפשרות לקיומה של תשתית עובדתית בתביעת מיקרוטראומה, רק בשל העובדה שעבודתו של המבוטח הייתה מגוונת וכללה פעולות שונות באופן שגרתי. ניתן לבסס תשתית עובדתית מספיקה אם ניתן לבודד בתוך מגוון התנועות רצף או רצפים של תנועות דומות במהותן, הפועלות על אזור מוגדר בגוף, וכאשר אותו רצף משתרע על פני פרקי זמן משמעותיים (עב"ל 39738-05-13 נירה צבי – המוסד לביטוח לאומי, ניתן ביום 11.8.2015, פורסם במאגרים האלקטרוניים).

סיכום:

7. התובע מבצע פעולות חוזרות ונשנות אם כי לא מידי יום אך על בסיס שבועי.

8. יפים הם לענייננו דברי בית הדין הארצי בדב"ע נג/44- 0 המוסד לביטוח לאומי – קרולה טישלר פד"ע כו 199, 209, כי מאחר שאנו מצויים בתחום הביטחון הסוציאלי בכל מקרה של ספק, יש לפרש את החוק לטובת המבוטח.

9. עניינו של התובע יועבר למומחה רפואי על מנת שיחווה דעתו בשאלת הקשר הסיבתי הרפואי.

החלטה על מינוי מומחה תישלח לצדדים.

ניתנה היום , ‏כ"א אלול תש"פ ( ‏10 ספטמבר 2020), בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.

גב' אורנה רזניק,
נציגת ציבור (עובדים)

אריאלה גילצר-כץ, שופטת
סגנית נשיאה

מר גיל אלוני,
נציג ציבור (מעסיקים)


מעורבים
תובע: אלכסנדר צ'מונדוב
נתבע: המוסד לביטוח לאומי
שופט :
עורכי דין: