ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין לוי נגד סמארטקאר השכרת רכב בע"מ :


בתי המשפט

בית משפט השלום ראשון לציון

א 004224/06

בפני:

כב' השופטת יעל בלכר

15/02/2008

בעניין:

לוי אשר

ע"י ב"כ עו"ד

עו"ד רובין מאיר

התובע

נ ג ד

1 . סמארטקאר השכרת רכב בע"מ

2 . שמגד חברה לניהול תביעות בע"מ

ע"י ב"כ עו"ד

עו"ד רייף-הורסקי אביבה

הנתבעות

פסק דין

השאלה המתעוררת בתיק זה היא האם ניתן לחייב את חברת ההשכרה, בעלת הרכב הפוגע, ואת המבטחת של הרכב, בתשלום תגמולי ביטוח בגין הנזקים שנגרמו לרכב התובע בתאונת דרכים שבה היה מעורב הרכב הפוגע, כאשר לא עלה בידי הנתבעות לאתר את הנהג.

1. מדובר ברכב של הנתבעת 1, שהיא חברת השכרה. נסיבות מסירת הרכב לנהג לא הובהרו די הצורך ולא פורטו ע"י הנתבעות בתצהיר מטעמן. בדיון נמסר מפי באת כוחן כי מדובר ברכב שהושכר לחברה שהתפרקה (עמ' 6 לפרוטוקול). מכל מקום, לנתבעת 1 אין פרטים של הנהג הפוגע לבד משמו, ולטענת הנתבעות לא עלה בידן לאתרו. לא צורפו תצהירים לפירוט האמצעים שנקטו הנתבעות לאתר את הנהג.

2. הנתבעות טוענות כי בהודעה שמסר הנהג הפוגע סמוך לאירוע לנתבעת 1, טען כי הנהג ברכב התובע ניסה לעבור את הצומת הגם שהאור ברמזור התחלף, התחרט, בלם במרכז הצומת, נסע לאחור, ואז פגע ברכב הנתבעים. לפי הטענה, ניתן למצוא תימוכין לכך בגרסת הנהג ברכב התובע במשטרה. עם הנהג היו שתי נוסעות שהתובע לא טרח להביאן ולהעמידן לחקירה נגדית. גם הנזק הוכחש ועל התובע להוכיחו. הרכב הוכנס למוסך לאחר 16 ימים ביום 6/3/05 וחוות הדעת נערכה רק ביום 10/3/05.

3. הנתבעת 1 (הבעלים) טוענת כי הבעלות ברכב כשלעצמה, אינה מהווה עילת תביעה ובהעדר הנהג הפוגע, דין התביעה כנגדה להידחות.

4. לטענת הנתבעת 2 (המבטחת), בהעדר מס' הרישיון או תעודת הזהות של הנהג הפוגע, לא ניתן לדעת שאכן רשיון הנהיגה עונה לתנאי הפוליסה. בהעדר התייצבות, לא ניתן גם לברר את שאלת היקף החבות ותרומת הרשלנות של הנהג התובע. לפיכך, מדובר בנסיבות שבהן פטורה המבטחת מאחריות לפי ס' 22 ו- 24 לחוק חוזה הביטוח, התשמ"א - 1981.

5. עוד טוענות הנתבעות כי התובע הגיש בגין נזקי התאונה הנתבעים כאן, תביעה לבית המשפט לתביעות קטנות. בית המשפט חייב את נהג הרכב הפוגע, בהעדרו, במלוא סכום התביעה ואילו התביעה נגד המבטחת נמחקה. בית המשפט קבע כי "בהעדר שיתוף פעולה בין הנתבע 1 לבין הנתבעת 2, כשכל שיש בידי הנתבעת 2 היא שאילתה במחשב המבוססת על משפט שאמר הנתבע 1 למאן דהוא, פוקע תוקף ההסכם שבין הנתבע 1 לבין הנתבעת 2 ולפיכך מפסיקה היריבות שבין התובע ובין הנתבעת 2". לטענת הנתבעות יש בכך משום מעשה בית דין והשתק פלוגתא. נקבע כממצא בענייננו כי קיים חוסר שיתוף פעולה של הנהג עם המבטחת וכי יש בכך כדי להביא לפקיעת ההסכם בין הצדדים ולהפסקת היריבות בין התובע לנתבעת 2.

6. התובע טוען כי המבוטחת היא הנתבעת 1. הנתבעת 1 משתפת פעולה ומוסרת את כל הפרטים שבידה (להבדיל מן הנהג) ולכן, אין לקבל טענות אלה. הנתבעות לא העידו אף אחד מטעמן על מנת שניתן יהא ללמוד מה נעשה על מנת לאתר את הנהג (מר אוקנין) ומדוע לא הצליחו באיתורו. התובע מעלה תהיות גם לעניין אי-האיתור, שהרי הוא קיבל פסק דין בהעדר התובע לאחר שבוצעה מסירה כדין וכתובתו של הנהג ידועה. עוד טוען התובע כי הנתבעת 1 לא נקטה כל צעד לבירור זהותו של הנהג, גם בעת שגבתה דמי השתתפות עצמית לגבי הנזקים אשר נגרמו לרכב הפוגע. בכך נהגה ברשלנות רבתי ועליה לשאת בתוצאות מחדלה.

7. על פני הדברים, אינני סבורה כי פסק הדין בתביעות קטנות מהווה בנסיבות העניין שלפנינו מעשה בי-דין. מתוך פסק הדין שצוטט לעיל, ברור כי לא הובאה בפני בית המשפט העובדה שהמבוטחת היא הנתבעת 1, סמארטקאר השכרת רכב בע"מ, ולא הנתבע שם, הנהג הלא ידוע, מר אוקנין. בית המשפט התייחס לדברים כאילו המבוטח הוא הנתבע, וזה אינו משתף פעולה. הנתבעת 1, חברת סמארטקאר, לא הייתה צד לתיק בתביעה הקטנה, כך שממילא לא יכול להיות כל מעשה בי-דין או השתק פלוגתא בעניינה. יתר על כן, התביעה נגד המבטחת נמחקה ולא נדחתה.

8. כך או כך, אינני סבורה שיש מקום להידרש לעניין קיומו של השתק עילה או השתק פלוגתא לצורך העניין שלפני. הנתבעות 1 ו- 2 מיוצגות ע"י אותו עו"ד ולא פתחו ביניהן חזית. נראה בעליל כי אין כוונה אמיתית של המבטחת להימנע מתשלום על פי הפוליסה במקרה של חיוב הנתבעת 1 על ידי בית המשפט, והטענות נטענו רק מן השפה אל החוץ. הדעת איננה נוחה מהתנהלות שכזו של חברת הביטוח. בית המשפט אינו עוסק בשאלות תיאורטיות. בנסיבות העניין, מקום שלא הייתה התנהלות משפטית המלמדת על התנערות המבטחת מחבות כלפי המבוטחת (הנתבעת 1) בשל העדר פרטי הנהג, צריכות היו הנתבעות לשאת בתשלום נזקי התובע.

9. מקובלת עלי טענת התובע, לפיה הנתבעת 1 התרשלה באי-קבלת פרטי הנהג, ועליה לשאת בתוצאות מחדלה. לא הובאו מטעם הנתבעות כל ראיות לסתור את טענת הרשלנות, לרבות לעניין הטענה שהנתבעת 1 גבתה השתתפות עצמית בגין הנזק שנגרם לרכבה שלה. די בכך לצורך העניין שלפני. מעבר לדרוש אעיר כי גם בהעדר התרשלות, ספק רב אם יש מקום לפטור את הנתבעת 1 מחבות לנזקי התובע בנסיבות העניין שלפנינו. מדובר בסיכון שהוא אינהרנטי לעסק של חברת השכרה ועליה להיערך בהתאם, לרבות בקביעת בטוחות מתאימות או תניות אחרות בחוזה ההשכרה. יש להניח שהדברים באים בחשבון גם בקביעת תעריפי ההשכרה. המדיניות המשפטית הראויה היא שהסיכון הנובע מאי-איתור הנהג, יוטל לפתחה של חברת ההשכרה וכי היא תישא בנזקים, במקרים כגון זה לפנינו, כלפי צדדים שלישיים, לרבות בטרחת ההתדיינות עם הלקוח שלה. לחברת ההשכרה האמצעים היעילים ביותר להפחית את הסיכון כבר בקביעת תנאי ההתקשרות. היא גם הנהנית מן ההתקשרות עם הלקוח. בוודאי שאין מקום שתביעתם של צדדים שלישיים תידחה, בטענה כי לא עמדו בנטל ההוכחה, אם לא עלה בידי הנתבעות לאתר את הנהג (השווה: סעיף 162 (ב) לתקנות התעבורה, תשכ"א - 1961).

10. ככל שטוענת המבטחת לפטור בגין העדר פרטי הנהג ברכב של חברת השכרה המבוטח אצלה - על המבטחת לדאוג לכך שפוליסת הביטוח תכלול תניות מתאימות, לפיהן יחול הביטוח רק אם תדאג המבוטחת לקבל את פרטי הנוהג ברכב. לא הוצגה לבית המשפט פוליסת הביטוח וגם לא נטען שהפעלתה או שהתשלום לפי הפוליסה, מותנה במסירת פרטים מלאים של הנהג. על כן, אחת משתיים: או שהנתבעת 2 התרשלה בניהול עניינה, בכך שלא עמדה על קיום תנאי שכזה לקימום החבות או שמראש הסכימה לקחת על עצמה מצבים שכאלה (שאינם בלתי ניתנים לצפיה כשמדובר בחברת השכרה) והם באים בכלל הסיכון הביטוחי שנטלה על עצמה.

11. לגופה של המחלוקת, הנהג, בנו של התובע, הגיש תצהיר ונחקר עליו. עדותו לגבי אופן קרות התאונה, היתה מהימנה ולא נסתרה, והיא עולה בקנה אחד עם העדות שמסר במשטרה. די בכך בנסיבות העניין להוכחת אחריות הנהג הפוגע במידה הדרושה. בנסיבות העניין, לא מצאתי שיש בכך שלא הובאו לעדות מטעם התובע, הנוסעות ברכב, שהן מלצריות שיש קושי לאתר אותן, לאחר שעזבו את מקום העבודה (עמוד 7 לפרוטוקול שורות 22 ואילך), כדי לגרוע מגרסתו המהימנה של הנהג ברכב התובע, או כדי לקבוע שהתובע לא עמד בנטל ההוכחה המוטל עליו.

12. אשר לגובה הנזק - הנתבעות לא הביאו חוו"ד שמאית מטעמן וחוו"ד השמאית מטעם התובע, לא נסתרה. על כן, אני מחייבת את הנתבעות, יחד ולחוד לשלם לתובע את נזקיו כפי שהוכחו בחוו"ד שמאית מטעמו ושכ"ט שמאי בסך כולל של 10,241 ₪ (כולל מע"מ), כשהם נושאים הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום הגשת התביעה. כן ישאו הנתבעות בהוצאות התובע ושכ"ט עו"ד בסך 4,000 ₪ בתוספת מע"מ.

ניתן היום ל' בשבט, תשס"ח (6 בפברואר 2008) בהעדר הצדדים.

המזכירות תמציא העתקים לב"כ הצדדים.

יעל בלכר, שופטת

004224/06א 126 אתי