ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין ש.ל נגד עיריית אשדוד :

בפני כבוד ה שופטת רוני סלע

תובע
ש.ל
ע"י ב"כ עוה"ד אדם אשכנזי ואח'

נגד

נתבעת
עיריית אשדוד
ע"י ב"כ עוה"ד קובי צדיק

החלטה

בפניי בקשה מטעם התובע לפטור מהגשת חוות דעת רפואית.

לאחר שבחנתי הבקשה, התגובה לבקשה ותשובת התובע, לרבות המסמכים שצורפו להם, הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה לפטור מהגשת חוות דעת רפואית לה ידחות.

כידוע, הנחת המוצא בתקנה 127 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד -1984 (להלן: "התקנות"), היא כי על בעל דין הרוצה להוכיח עניין שברפואה לצרף חוות דעת רפואית לכתב טענותיו כדי לבסס את עילת תביעתו. כחריג לכלל, רשאי בית המשפט לפטור בעל דין מהגשת חוות דעת, וזאת "מטעמים מיוחדים שיירשמו". תקנה 130(א) לתקנות מסמיכה את בית המשפט למנות מומחה לעניין שבמחלוקת בין בעלי הדין, לאחר שניתנה להם הזדמנות נאותה להשמיע עמדתם.

ההלכה היא כי שילובן של שתי התקנות מאפשרת לבית המשפט, מטעמים מיוחדים שיירשמו, לפטור את התובע מהגשת חוות דעת ולמנות מומחה מטעמו, למרות שהתובע לא הגיש חוות דעת (רע"א 10251/02 כץ נ' דואני , פ"ד נז(1) 797, 799 (2003)). בקשה שכזו לא תענה כדבר שבשגרה, אלא בהתקיים אותן נסיבות חריגות המצדיקות מתן פטור לבעל הדין מהצגת חוות דעת ובהתקיים, בנוסף לכך, הטעמים המיוחדים המצדיקים מינוי מומחה רפואי מטעם בית המשפט (רע"א 6614/12 פלונית נ' בית חולים המשפחה הקדושה (פורסם בנבו) (23.10.12); רע"א 4928/11 חיר נ' מובדא (פורסם בנבו) (28.12.11)).

על מנת שבקשתו של תובע לפטור מהגשת חוות דעת ומינוי מומחה בית משפט תתקבל, עליו להוכיח כי קיימות נסיבות של ממש שאין הוא יכול להתגבר עליהן באמצעים סבירים, שמונעות ממנו מלהגיש חוות דעת (רע"א 6614/12 הנ"ל). כמו כן, עליו להראות כי קיים יסוד לתביעתו ובפיו טענה הראויה להיטען, כך שאין מדובר בתביעת סרק, מופרכת (רע"א 1358/12 מרכז רפואי רבין בית החולים בילינסון נ' עזבון המנוח אייזנבך ז"ל (פורסם בנבו) (8.5.12)). על פי הפסיקה, יש אף לבחון קיומה של 'ראשית ראיה' או 'ראיה לכאורה' שהעניין שברפואה מבוסס, חרף העדרה של חוות הדעת (בר"ע (ב"ש) 511/06 אמויאל נ' פלונית (פורסם בנבו) (2006)).

בענייננו, טוען התובע כי מתקיימות לגבי ו נסיבות מיוחדות של חי סרון כיס, אשר בעטיין אין ביכולתו לממן שכרו של מומחה ר פואי בהכנת חוות דעת רפואית מטעמו. התובע, בן כ-22 שנה, הצהיר כי הוא מתגורר אצל הוריו, עובד בתור קופאי בסופר ומשתכר כ- 1,400-1,500 ₪ לחודש , ואמנם אין לו יותר מידי הוצאות, אולם תשלום בגין חוות דעת הוא מעמסה גדולה עבורו. עוד הצהיר, כי בתשלום שקיבל מביטוח לאומי סייע להוריו, שגם הם משתכרים לטענתו שכר נמוך. עוד ציין כי אין בבעלותו רכב פרטי ולא פנקס שיקים, אולם יש לו כרטיס אשראי. כתמיכה לטענותיו צירף התובע בין היתר תדפיס דף חשבון בנק .

אני סבורה כי אין במסמכים שהוצגו להראות כי התובע סובל מחיסרון כיס כזה שמונע ממנו לפנות למומחה לצורך קבלת חוות דעת רפואית . לא הונחה התשתית הראייתית המספקת שתעיד על מצוקה כלכלית המונעת פניה לקבלת עזרה של בני משפחה, ולא צורפו מסמכים או אסמכתאות המעידות על הכנסתם של הורי התובע. היה על התובע להראות כי עשה מאמצים כנים לגייס כספים מסביבתו הקרובה וכי אלו לא צלחו בידיו. על פי תלושי השכר אותם צירף התובע, שכרו בינואר 2020 עמד על 3,357 ₪ נטו, בחודש פברואר 2020 שכרו עמד על 2,526 ₪ נטו, ובחודש מרץ 2020 על 5,104 ₪ נטו. בנוסף, על פי העתק דף החשבון שצורף התובע מצוי ביתרת זכות בחשבונו וזה אינו מוגבל בביצוע פעולות.

נוכח כל המקובץ, נראה כי במקרה דנן, לא מתקיימים הטעמים המיוחדים המצדיקים מתן פטור מ הגשת חוות דעת רפואית מטעם התובע.

היות ולתובע נקבעה נכות צמיתה בשיעור של 14.5% על ידי המוסד לביטוח לאומי, ויש בכך כדי לתמוך, לכאורה, בטענתו כי נותרה לו נכות כתוצאה מהתאונה, אני רואה לנכון לתת לתובע שהות נוספת על מנת להגיש חוות דעת מטעמו. אני מאריכה, אפוא, את המועד להגשת חוות דעת מטעם התובע עד ליום 26.8.20. ככל ולא תוגש חוות דעת עד אז, ייראה התובע כמי שוויתר על טענת הנכות.
5129371

תז"פ ליום 27.8.20.

ניתנה היום, ד' אב תש"פ, 25 יולי 2020, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: ש.ל
נתבע: עיריית אשדוד
שופט :
עורכי דין: