ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין שמעון אלמשעלי נגד מדינת ישראל :

בפני כבוד ה שופט אביגדור דורות

העורר:

שמעון אלמשעלי
ע"י ב"כ עו"ד אלי כץ

נגד

המשיבה:

מדינת ישראל
ע"י ב"כ עו"ד מלכה גרוס
מפרקליטות מחוז ירושלים (פלילי)

החלטה

1. לפניי ערר על החלטת בית משפט השלום בירושלים (כבוד השופט אורן סילברמן) מיום 21.6.20 בתיק ה"ת 27261-02-20 בגדרה הוארך תוקפם של מספר צווי תפיסה.

2. בימ"ר ירושלים וברשות המסים מתנהלת חקירה כנגד העורר בגין חשדות להלבנת הון, מתן הלוואות בניגוד לחוק אשראי הוגן , תשנ"ג-1993 (להלן: "חוק אשראי הוגן") ועבירות על פקודת מס הכנסה [נוסח חדש], תשכ"א-1961 (להלן: "פקודת מס הכנסה").

3. ביום 31.12.19 הורה בית משפט קמא על שחרור העורר למעצר בית מלא עד ליום 6.1.20. ביום 1.3.20 דן בית משפט קמא בבקשת העורר לשחרור תפוסים אשר נתפסו על פי צווים שונים שניתנו על ידי בית משפט קמא לבקשת המשיבה. בית המשפט ציין בהחלטתו כי אף שחלפו כבר כשלושה חודשים מאז התפיסה, תפיסתם עודנה נדרשת. נקבע בהחלטה כי קיים חשד סביר בעבירות המיוחסות של הלבנת הון ועבירות מס בעיקר בהקשר של הלוואות בריבית שנתן המבקש. צוין בהחלטה כי מדובר בחקירה בהיקף לא קטן שמצריכה משאבים וזמן וכן כי המסמכים נדרשים לשם פעולות חקירה נוספות ומניעת שיבוש ועל כן אין הצדקה באותו שלב להחזרתם. הוגש ערר על ההחלטה לבית משפט זה וביום 26.3.20 הגיעו הצדדים להסכמות על פיהן תוקף התפוסים יהיה לתקופה של 180 ימים מיום תפיסתם ובכפוף להסכמה שפורטה בפרוטוקול מיום 26.3.20, הערר נדחה. עוד הוסכם, כי המשיבה תהיה רשאית לפנות לבית משפט קמא בבקשה להאריך את תקופ ת התפיסה. ביום 1.6.20 הוגשה בקשה מטעם המשיבה להארכת התפוסים עד לסיום החקירה וזאת לעוד 90 ימים. בית המשפט קמא קבע את הבקשה לדיון אולם הוצע לצדדים להסכים על הארכה אחרונה של תפיסת ההמחאות, הכספים וההתחייבויות עד ליום 31.7.20 ושל נכס המקרקעין עד ליום 15.9.20. בין הצדדים לא הושגה הסכמה ובעקבות כך ניתנה ההחלטה מיום 21.6.20 שעליה הוגש ערר זה.

4. בלב המחלוקת מצויות המחאות לפקודת העורר; שתי התחייבויות חוזיות, האחת על סך 900,000 ₪ בצ'יינג' השייך למר שמואל תמר והשנייה, על סך 600,000 ₪ בצ'יינג' השייך למר נדב בן זיקרי ; פנקס הכולל שמות של אנשים וסכומי כסף; ונכס מקרקעין ברח' האייל 64/9 בירושלים.

5. בהחלטת בית משפט קמא מיום 21.6.20 צוין כי מאז הדיון הקודם המשיבה קידמה פעולות חקירה אך לא עלה בידה להשלים את החקירה ויש עוד פעולות חקירה לביצוע, לרבות בעניין ההמחאות. נקבע כי בנסיבות העניין יש לאפשר למשיבה פרק זמן נוסף של תפיסה עד ליום 15.9.20 כדי להשלים את החקירה ולהגיע עם עמדה, בין להגשת כתב אישום ובין לשחרור התפוסים. בית המשפט קבע כי ככל שלא יוגש כתב אישום יהיה מקום לשקול שוב את שחרור מרבית התפוסים.

6. לטענת העורר, שגה בית המשפט קמא בכך שחרג באופן מפליג מההצעה שהציע לצדדים, אשר משקפת את הא יזונים המתבקשים ובין צרכי החקירה ובין זכויות הקניין של העורר. נטען כי שגה בית המשפט קמא בכך שהורה על הארכת התפיסה ללא אבחנה לגבי איזה מן התפוסים יש עוד צורך חקירתי בתפיסה. לטענת העורר ראוי היה להחזיר אליו את ההמחאות ואת הפנקס תוך שמירה על העתקים צילומיים שלהם. לטענת העורר שגה בית משפט קמא באי התייחסות לטענה כי לא התבקשה תפיסה של "רכוש בשווי" אלא התבקשה תפיסה רק לצורכי חקירה וכן באי התייחסות לטענת העורר כי צו התפיסה המקורי ניתן מלכתחילה רק בהקשר של עבירות סחיטה באיומים, אשר אינן עוד על הפרק ולא בהקשר של הלבנת הון ועבירות מס.

7. בכל הנוגע להמחאות, מדובר בחשד כי העורר נתן הלוואות בריבית קצוצה כאשר סכומי ההמחאות כוללים החזר של הקרן והריבית. לדוגמא, צוינה הלוואה שקיבל רפד מהעורר בסך 100,000 ₪, כאשר נתפסו על ידי המשיבה המחאות רבות מאוד של אותו לווה בגובה העולה על 3 מיליון ₪. נטען כי החזרת ההמחאות לעורר תאפשר לו להפקידם בבנק ובכך תאפשר המשיבה את ביצוע העבירה על פי חוק אשראי הוגן, כפי שתוקן בשנת 2017 . סכום ההמחאות המצרפי עומד על כ-5 מיליון ₪, כאשר 4.1 מיליון ₪ מתוכן הוא סכום ההמחאות שנתן אותו רפד. יתר ההמחאות, על סך של כ-900,000 ₪ , ניתנו על ידי כ-26 לווים. לטענת ב"כ העורר, אין קושי בהחזר ההמחאות, אף אם העורר ינסה לגבות אותן בלשכת ההוצאה לפועל, שכן לא קיימת "שיטה כזו של מניעה מוקדמת" מביצוע עבירות.

8. על פי הפסיקה, אחת המטרות העיקריות לתפיסת חפץ בידי המשטרה נועדה למצב בו קיים יסוד סביר להניח כי באותו חפץ "עומדים לעבור עבירה". תכלית זו היא ביסודה מניעתית, ונועדה להקשות על העבריין המיועד להוציא מן הכוח אל הפועל את תכניתו הפלילית (רע"א 6990/10 דדון בע"מ נ' מדינת ישראל (24.11.10); בש"פ 342/06 חברת לרגו עבודות עפר בע"מ נ' מדינת ישראל (12.3.06) ). יחד עם זאת, קיים קושי בעמדת המדינה בכל הנוגע לתחולת חוק אשראי הוגן כפי שתוקן בשנת 2017. בחוק המתקן נקבע כי תחילתו של החוק היא שישה חודשים מיום פרסום תקנות ראשונות או 27 חודשים מיום פרסומו של החוק המתקן, לפי המוקדם (25.8.19). נקבע כי הוא יחול על חוזה הלוואה שנכרת מיום התחילה ואילך. נראה אפוא לכאורה כי אין די בעובדה שגביית הריבית בשיעור האסור על פי החוק הינה אחרי כניסת החוק לתוקף, אם חוזה ההלוואה נכרת לפני יום 25.8.19. יחד עם זאת, ככל שיוגש כתב אישום, ההמחאות יהוו ראיה בהליך המשפטי והחזרתן עלולה לחבל בראיה זו.

9. ב"כ העורר הדגיש בדיון מיום 19.7.20 כי בפני בית משפט קמא הוצג מצג שלפיו על הרשות החוקרת לחקור כ-40 אנשים ומדובר באותם לווים שחתמו על ההמחאות לפקודת העורר. בדיון מיום 19.7.20 התברר כי כל הלווים שחתמו על ההמחאות כבר נחקרו ונותר לחקור 35 אחרים, שאינם קשורים להמחאות התפוסות. קראתי את פרוטוקול הדיון שהתקיים בבית משפט קמא ביום 21.6.20 ולא מצאתי כי ב"כ המשיבה קשרה בדיון בין 40 הנחקרים העתידיים לבין ההמחאות. מכל מקום, ההמחאות נדרשות כאמור, כראיות בהליך המשפטי ש יתקיים, ככל שיוגש כתב אישום כנגד העורר. משום כך, איני סבור כי סיום חקירת הלווים מחייב את החזרת ההמחאות התפוסות בשלב זה.

10. בכל הנוגע לפנקס התפוס, הכולל לפי החשד שמות של לווים, לרבות סכומי ההלוואה והריבית, אין מקום להחזרתו, לרבות העתק צילומי שלו, בטרם סיום החקירה וזאת לשם מניעת חשש משיבוש החקירה.

11. בכל הנוגע לכספים שמוחזקים אצל שני נותני שירותי מטבע, עיינתי בחומר החקירה שהוצג בפניי והשתכנעתי כי אין מקום בשלב זה להורות על ביטול התפיסה.

12. בכל הנוגע לנכס המקרקעין, מדובר בבית המגורים בו מתגורר העורר, אשר נרכש על ידו בשנת 2014. בכתב הערר לא מצאתי טענה ספציפית הנוגעת לבית המגורים ונראה כי העורר הסכים להצעת בית המשפט קמא שנכללה בהחלטתו מיום 16.6.20 בדבר הארכת תוקף התפיסה של נכס זה עד ליום 15.9.20. משום כך, אין מקום להתערב בהחלטת בית משפט קמא הנוגעת לנכס זה.

13. לטענת העורר, צווי התפיסה המקוריים התבקשו על רקע חשד לביצוע עבירות של סחיטה באיומים בעוד שהעילות הנוכחיות להמשך התפיסה נעוצות בחוק הלבנת הון ("רכוש בשווי") ובפקודת מס הכנסה. עיינתי בהחלטות בדבר צווי התפיסה והן כוללות חשדות בביצוע עבירות נרחבות הרבה יותר מאשר סחיטה באיומים, לרבות כאלה הקשורות בעבירות הלבנת הון. לא ראיתי החלטות בדבר צווי תפיסה הקשורות לעבירות מס. בכל הנוגע לחשדות לביצוע עבירות מס, איני משוכנע כי יש צורך בתפיסת המסמכים המקוריים, אולם די בכך שיש בסיס לתפיסה בחוק איסור הלבנת הון וכן בנחיצות המסמכים התפוסים לצורך הצגתם כראיה בהליך הפלילי, ככל שיוגש כתב אישום.

14. לאור כל האמור לעיל, הגעתי למסקנה כי אין מקום להתערב בהחלטת בית משפט קמא ב דבר הארכת תוקף התפיסה עד ליום 15.9.20. לפיכך, הערר נדחה.

המזכירות תשלח העתק החלטה זו לבאי כוח הצדדים.

חומר החקירה שנמסר לעיוני יופקד במזכירות הפלילית לשם איסופו על ידי נציג מוסמך מטעם המשיבה.

ניתנה היום, כ"ח תמוז תש"פ, 20 יולי 2020, בהעדר הצדדים.

אביגדור דורות, שופט


מעורבים
תובע: שמעון אלמשעלי
נתבע: מדינת ישראל
שופט :
עורכי דין: