ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין דליה בוקובזא נגד המוסד לביטוח לאומי :

לפני: סגנית הנשיאה, השופטת רוית צדיק

נציג ציבור (מעסיקים) מר יונה הנדל

התובעת
דליה בוקובזא
ע"י ב"כ: עו"ד שרעבי
-
הנתבע
המוסד לביטוח לאומי
ע"י ב"כ: עו"ד לירון דגון

פסק דין

השאלה הניצבת במוקד הליך זה היא האם כדין התקבלה החלטת הנתבע מיום 9.11.2015 על פיה נוצר חוב לתובעת , עקב קבלת גמלת הבטחת הכנסה שלא כדין מן הטעם כי מקיימת היא משק בית משותף עם בעלה לשעבר.

טענות התובעת
התובעת התגרשה מבעלה בשנת 2001, ובהעדר תמיכה מהגרוש הייתה זכאית לגמלת הבטחת הכנסה משנת 2006. התובעת והגרוש המשיכו להתגורר באותה דירה שעה שלא עלה בידי הגרוש למצוא תחליף דיור לכן התגורר עם התובעת.

הגרוש הינו הלום קרב, עובד כנהג מונית בעיקר בלילות ואינו מתגורר בדירה באופן רצוף , כאשר המפגשים בין השניים היו חלקיים לאור עבודתו בשעות הלילה.

בין התובעת לגרוש קיימת הפרדה מוחלטת, הם אינם חיים כזוג אינם מנהלים חיי משפחה או משק בית משותף והגרוש אינו נושא במזונותיה ואינו מכלכל אותה. התובעת מתגוררת בחדר נפרד ונושאת בכל הוצאות הדירה והגרוש משתתף בהוצאות אוכל עבורו בלבד .

עדות התובעת הייתה אמינה וברורה ממנה עולה כי לא ניהלה חיים משותפים או מערכת יחסים אינטימית עם הגרוש, לא כבסה את בגדיו לא בישלה עבורו ושלמה את חשבונות הבית מכספה בלבד. עדות התובעת נתמכת בעדות בנותיה ואף בעדותו של הגרוש אשר העיד כי אינם מקיימים משק בית משותף או יחסי אישות ואינו משלם חשבונות כלשהן .

עוד נטען כי חוקר הנתבע נהג בתובעת ובגרושה בחוסר תום לב, הטעה אותם הפעיל לחץ על התובעת והוציא דברים מהקשרם. בהתנהגותו גרם החוקר לכך שהתובעת לא התייעצה עם עו"ד, ובכך יצר מצג לכאור י ממנו עולה כי קיימות סתירות בין גרסתה בחקירתה בבית הדין ובין גרסתה בחקירתה על ידי חוקר הנתבע.

טענות הנתבע
בתקופה הרלוונטית לתביעה התובעת והגרוש היו ידועים בציבור וניהלו משק בית משותף על כן בדין נוצר לתובעת חוב בגין תשלום גמלת הבטחת הכנסה.

סתירות רבות דבקו בעדות התובעת בפני חוקר הנתבע ובעדותה בבית הדין.
בפני חוקר הנתבע טענה התובעת כי היא משלמת את הוצאות הדירה והגרוש עוזר בהוצאות כלכלה. בחקירתה בבית הדין טענה כי אינו נושא בהוצאות הבית. באופן דומה טענה בפני חוקר הנתבע כי היא מכבסת את בגדיו ובעדותה בפני בית הדין טענה כי אינה מכבסת את בגדיו.

משעה שתצהירי בנותיה של התובעת הובאו לידיעת הנתבע רק במעמד הדיון , לא הוצג דוח הוצאות והכנסות של הבת גב' זייתון . עם זאת עיון בדוח זה מעלה כי גרסתה על פיה הוריה נסעו יחד עמה לחו"ל משעה שהכריחה אותם על מנת לצבור זיכרונות משותפים , מנוגדת לדוח כניסות ויציאות ממנו עולה כי בשום מועד לא נסעה עם הוריה לחו"ל, ודאי לא במועדים אשר טענה.

מעיון בדוחות הכניסה ויציאה של התובעת והגרוש, עולה כי החל משנת 2008 הדוחות זהים זה לזה, עובדה המלמדת על יציאות לחו"ל יחדיו כאשר אין כל זכר ליציאה משותפת לחו"ל עם מי מילדיהם.

משמדובר בגירושין למראית עין בלבד ושעה שהתובעת והגרוש התנהלו "כידועים בציבור" לכל דבר ועניין , בדין נשללה זכאות התובעת לקצבה משהתובעת דיווחה דיווח כוזב כי אין לה בן זוג ואיש אינו מתגורר עמה. כמו כן בנסיבות העניין החלטת הוועדה לביטול חובות סבירה וצודקת לאור התנהלות התובעת והעלמת מידע מהנתבע משך שנים, תוך הוצאת כספים שלא הגיעו לה כדין.

דיון והכרעה
התשתית הנורמטיבית
חוק הבטחת הכנסה, תשמ"א- 1980 (להלן: "חוק הבטחת הכנסה) מטרתו להבטיח כרשת מגן אחרונה, אמצעי מחייה מינימאליים למי שאבד את פרנסתו ואינו יכול להפיק הכנסה מטעמים שאינם תלויים בו, וזאת כדי שיוכל להתקיים בכבוד. לא אחת נקבע כי "חוק הבטחת הכנסה הינו חוק סוציאלי, המבוסס על אבני בוחן שעניינם גובה ההכנסה והיכולת להפיק הכנסה. החוק נועד בעיקרו של דבר להבטיח לכל אדם שאינו מסוגל לפרנס עצמו, ושהכנסתו פחותה מ'רצפה' הקבועה בחוק ובתקנות שהותקנו על פיו, רמה מינימאלית של הכנסה לצורך קיום בסיסי"(עב"ל (ארצי) 1010/04 המוסד לביטוח לאומי – זהבה עמר, מיום 15.03.2005 (לא פורסם)).

עם זאת תשלום גמלת הבטחת הכנסה מותנה במספר תנאים לרבות מבחן ההכנסה קרי, הענקת הגמלה למבוטח הנעדר הכנסה מספקת ואשר אין ביכולתו להפיק הכנסה ,למילוי צרכיו הבסיסיים.

סעיף 4 לחוק הבטחת הכנסה קובע כי הזכאות לגמלה של כל אחד מבני הזוג מותנית בכך שמתקיימים גם בבן זוגו תנאי הזכאות לפי סעיף 2 לחוק. עוד יצוין כי הגדרת " בני זוג " בחוק הבטחת הכנסה היא " לרבות איש ואישה הידועים בציבור כבני זוג ומתגוררים יחדיו".

נציין כי בנסיבות מקרה זה התובעת ובן זוגה הם גרושים המתגוררים באותה דירה אם כי לטענתם אין לראותם כבני זוג משעה שאין כל קשר זוגי או כלכלי בין השניים. השאלה האם יש לראות בתובעת ובבעלה לשעבר, כבני זוג תבחן בזיקה לדרישה בעניין ניהול משק בית משותף. ניהול משק בית משותף, "פירושו שיתוף במקום מגורים, אכילה, שתייה, לינה, הלבשה ושאר צרכים שאדם נזקק להם בימינו... שיתוף במאמצים ובאמצעים לשם קיום הצרכים הנ"ל" ( ע"א 621/69 קרול נסיס נ' קוינה יוסטר פ"ד כ"ד ( 1) 617, 619).

מן הכלל אל הפרט
נקדים אחרית לראשית ונבהיר כי לאחר שבחנו את כלל מסמכי התיק והראיות ושמענו את העדים, הגענו למסקנה כי הדין עם הנתבע וב התאם לכך, במועד בו נחקרה התובעת התגוררה היא יחד עם בעלה לשעבר תוך ניהול משק בית משותף, כפי שנפרט להלן.

17. מגרסת התובעת בפני חוקר הנתבע עולה כי מהמועד בו שולמה לתובעת גמלת הבטחת הכנסה ואף קודם לכן , המשיכה לחיות עם בעלה לשעבר. התובעת מסרה לחוקר כי היא נושאת בהוצאות הבית לבדה בעוד בעלה לשעבר קונה פירות בשביל ילדיהם אשר באים להתארח בביתם (עמ' 1 להודעה שו' 18-17) עם זאת, בהמשך מסרה כי בעלה לשעבר עוזר בהוצאות כלכלה בשיעור של 20% מ ההוצאות וכן כי היא מכבסת את הכביסה עבור כולם לרבות בעלה לשעבר (עמ'1 להודעה ש' 44-41).

18. בעדותה לפנינו שינתה גרסתה וטענה כי אינה מבשלת לבעלה לשעבר, אינה מכבסת לו אלא אם במקרה משהו נפל לכביסה (עמ' 11לפרוטוקול ש' 8-7) והוא אינו משתתף כלל בהוצאות הבית , תשלומים שונים או מוצרי מזון (עמ' 11 לפרוטוקול ש' 5-4) וכן קונה לעצמו אוכל ורוב הזמן אוכל בחוץ (עמ' 11 לפרוטוקול ש' 19).

19. מעדות בנותיה של התובעת עולה כי אמם נושאת בכל ההוצאות בבית כאשר אביהם אינו משלם דבר , הם מנהלים בנפרד ורק חיים תחת אותה קורת גג .אשר לנסיעות התובעת ובעלה לשעבר לחו"ל, העידו בנותיה של התובעת כי הנסיעות היו עם אחת הבנות ולבקשתה וזאת משרצתה לבלות עם הוריה ולצבור זיכרונות מ שותפים (עמ' 17 לפרוטוקול ש'4-3; עמ' 18 לפרוטוקול ש' 29-28).

20. מר בוקובזא דניאל, בעלה לשעבר של התובעת, מסר לחוקר הנתבע כי הוא עוזר בכלכלה ומזון (עמ'1 להודעתו ש' 14-15) והבהיר כי הוא עוזר בכלכלה מאחר שהוא מתגורר עם התובעת (עמ' 1 להודעה ש' 18-17) . בהמשך חקירתו מסר כי התובעת מבשלת ומכבסת עבור שניהם (עמ' 2 להודעה ש' 11-10). בחקירתו לפנינו שינה גרסתו והעיד כי אינו משתתף בהוצאות הבית ,הם חיים בנפרד ללא כל קשר והוא קונה לעצמו "קשקושים" ואוהב לאכול בחוץ (עמ' 20 לפרוטוקול ש' 15-14).אשר לנסיעותיו המשותפות לחו"ל יחד עם התובעת העיד כי בתם הכריחה אותם לעשות זאת(עמ' 21 לפרוטוקול ש' 18-17).בהמשך העיד כי כאשר מתקיימות ארוחות משפחתיות הוא יושב בפינה ומסתכל על הילדים (עמ' 22 לפרוטוקול ש' 2).

21. סבורים אנו כי עדות התובעת ובעלה בכל הנוגע להוצאות המחייה בהם נושא התובע וכן כביסת בגדיו, הייתה שונה באופן מהותי מהדברים אשר מסרו הם לחוקר הנתבע טרם ניהול ההליך המשפטי. הלכה פסוקה היא כי יש להעדיף את הגרסה הראשונה, שנמסרה לחוקר המוסד לביטוח לאומי על פני הגרסה השונה, המאוחרת, שהוצגה בבית הדין [עב"ל (ארצי) 462/02 נ חום אברהם – המוסד לביטוח לאומי [פורסם בנבו] (4.2.2007); עב"ל (ארצי) 23746-08-11 מרדכי חלילוב – המוסד לביטוח לאומי [פורסם בנבו] (25.10.2012)]. נוסף על האמור לעיל , לא מצאנו כל בסיס לטענת התובעת על פיה גרסתה בפני חוקר הנתבע הייתה שונה משעה שהחוקר גרם לה לחץ ולכן התבלבלה (עמ' 13 לפרוטוקול ש' 7-6).

22. לאמור לעיל מתווספת עמדת התובעת באשר לנסיעותיה לחו"ל עם בעלה לשעבר. משנדרשה התובעת להסביר מדוע ככל שלטענתה אינה מקיימת כל קשר זוגי עם בעלה לשעבר, נסעה עמו לחו"ל מספר פעמים השיבה:" כן הילדים היו איתנו וגם אני. אין לנו שום מגע, גם מבחינה מחלתית אני חולה, ואסור לי גם, ככה שאין לנו שום מגע. נסענו למען הילדים לא נתגרש מהם" (עמ'12 לפרוטוקול ש' 25-24). נציין כי מעדות התובעת עלה כי לטענתה בשל חשש לחייה , לאור הפעלת אלימות מילולית ופיסית מצד בעלה לשעבר אשר סרב לצאת מהדירה, הסכימה כי יישאר בדירה (עמ' 11 ש' 32-29). ערים אנו לטענת התובעת בעניין אלימות מילולית ופיזית אשר חוותה מבעלה לשעבר אולם, לא ברור אם כך ,הכיצד נסעה עמו לחו"ל מספר פעמיים בפרט נוכח האלימות אותה מייחסת לו התובעת. נוסף על כך, ככל שלטענת בתה של התובעת בקשה מהוריה לטוס עמה לחופשה על מנת לצבור זיכרונות משותפים ( עמ' 17 לפרוטוקול ש' 6), תמוהה בעניינו הכיצד אין הלימה בין דוח היציאות והכניסות מהארץ של התובעת ובתה ,כמפורט בסיכומי הנתבע. יתרה מכך, ואף מבלי להידרש להשוואת בין דוחות היציאה והכניסה לארץ של התובעת ובתה, לא הובהר ולא נטען כי בכל ששת הפעמיים נסעו עם בתם או ילדים אחרים וכאמור ככל שהתובעת חוותה אלימות מצד בעלה לשעבר , הדברים אינם עולים בקנה עם נסיעותיהם המשותפות לחו"ל.

23. ניתוח העדויות אשר הוצגו ונשמעו בהליך זה מוביל למסקנה כי טענת התובעת על פיה מתגוררים הם בחדרים נפרדים לא נסתרה. עם זאת לא הוצגו מסמכים כלשהם להוכחת הטענה כי נושאת היא לבדה בהוצאות הבית כפי שהעידה היא ובני משפחתה. כמו כן, מששוכנענו כי גרסתה המקורית בפני חוקר הנתבע טרם קבלת ייעוץ משפטי לא נסתרה , התוצאה היא כי הגרוש נושא ב- 20% מהוצאות הכלכלה, התובעת מבשלת עבור שניהם ומכבסת את בגדי בעלה לשעבר, בני הזוג מקימים ארוחות שישי משותפות (אם כי לטענת התובעת כל אחד מהם יושב בצד, ואינם יושבים יחדיו), והתובעת ובעלה לשעבר נוסעים יחדיו לחו"ל.

סוף דבר
24.נוכח הסתי רות בגרסאות התובעת ובעלה לשעבר, בכל הנוגע לניהול משק הבית במשותף כפי שמצאו ביטויים בגרסתם לחוקר הנתבע וב עדותם לפנינו , ומשעה שלא ניתן כל הסבר לנסיעות המשותפות של התובעת ובעלה לשעבר לחו"ל, באנו לכלל מסקנה כי הנתבע הרים את הנטל להוכחת טענתו בדבר ניהול משק בית משותף במועדים הרלוונטיים להליך זה.

על יסוד כל האמור לעיל, דין התביעה ביחס לתקופה הרלוונטית להליך זה, להידחות.

25. משמדובר בתביעה מתחום משפט הביטחון הסוציאלי, לא ניתן צו להוצאות.

לצדדים זכות ערעור לבית הדין הארצי בירושלים, תוך 30 יום מיום המצאת פסק הדין.

ניתן היום, י"ב סיוון תש"פ, (04 יוני 2020), בהעדר הצדדים ויישלח אליהם.

נציג ציבור מעסיקים מר יונה הנדל

רוית צדיק, שופטת,
סגנית נשיאה

ניתן היום, י"ב סיוון תש"פ, (04 יוני 2020), במעמד הנוכחים/ בהעדר הצדדים ויישלח אליהם .

חתימה


מעורבים
תובע: דליה בוקובזא
נתבע: המוסד לביטוח לאומי
שופט :
עורכי דין: