ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין קלודין מטר נגד המוסד לביטוח לאומי :

לפני:

כבוד הנשיא אלכס קוגן

המערערת
קלודין מטר
ע"י ב"כ: עו"ד וליד אבו אל ניל
-
המשיב
המוסד לביטוח לאומי
ע"י ב"כ: עו"ד רינת מישאל

פסק דין

1. זהו ערעור על החלטת הוועדה הרפואית לעררים (נכות כללית), מיום 21.5.19, אשר קבעה למערערת דרגת נכות יציבה בשיעור 30% מיום 1.12.2018.

2. המערערת ילידת 1988.

3. ועדה רפואית קבעה למערערת, ביום 4.3.19, דרגת נכות נפשית יציבה בשיעור 30%, לפי פריט ליקוי 34(א)(4), מיום 1.12.2018. המערערת הגישה ערר על החלטה זו.

החלטת הוועדה

4. ביום 21.5.19 התכנסה הוועדה הרפואית לעררים, בהרכב מומחה באורטופדיה, מומחה בפסיכיאטריה ומומחה בנוירולוגיה ("הוועדה"). הוועדה הקשיבה לתלונות המערערת, אשר הופיעה בליווי בא כוחה ורשמה מפיו את טיעוני הערר. לאחר שערכה למערערת בדיקה ועיינה בתיק הרפואי, פירטה הוועדה את ממצאיה כדלקמן:

"נכנסה לחדר בליווי ב"כ עו"ד נראית מרושלת במקצת בהופעתה החיצונית. במהלך הבדיקה מחזיקה בידיים 'משחקת עם האצבעות באופן פרסרטיבי', לא יוצרת קשר עין וגם לשאלות כמעט ולא עונה או שעונה לאחר שנמסר לה ללא שיתוף פעולה הבדיקה ללא תתבצע.
במהלך על הבדיקה ניתן היה להתרשם מהפרעה אפקטיבית ובוודאי מהפרעה אפקטיבית מגורית (ללא האטה), תגובתה שיפוט ושיקול יום יומי ללא ממצא פתולוגי (אכן הגיבה לאחר שהוסבר שעליה לשתף פעולה אחרת בדיקה ללא תתבצע)".

הוועדה התייחסה בהחלטתה לצילומי וידאו שנערכו ע"י חוקרי המוסד, וציינה, כי באחד הצילומים נראית המערערת בביתה מתנהגת באופן תקין לחלוטין , כשהיא מחזיקה את בנה בידיה. הוועדה התרשמה שהתנהגותה של המערערת בביתה שונה מהתנהגותה בעת הדיון הוועדה. לאחר מכן עיינה הוועדה במכתב רפואי מיום 6.5.19 מאת ד"ר ראוכברגר, אשר תיאר " אפקט דכאוני בולט עם מחשבות שווא, תחושה של חוסר ערך, ללא כל ביטוי לדיכאון בולט, ללא האטה בחשיבה , ללא מחשבות שווא ". הוועדה הדגישה שהרופא הפסיכיאטר המטפל אומנם ציין קיומן של מחשבות שווא, אולם לא תיאר תוכן של מחשבות שווא. לסיכום קבעה הוועדה שהיא מסתפקת בדחיית הערר, והותירה את דרגת הנכות בגין הפרעת אישיות בשיעור 30% על כנה.

טענות הצדדים

5. טענת הערעור העיקרית היא שהוועדה הפחיתה למערערת נכות נפשית קודמת בשיעור 50%, ושאבחנה באופן שגוי את מצבה הנפשי של המערערת . לפי הטענה, המערערת סובלת ממצב דכאוני בחומרה בינונית עד קשה עם סימנים פסיכוטיים, ומצבה תואם נכות לפי פירוט ליקוי 33(ב)(5).

6. לטענת המשיב, הוועדה לא הפחיתה את שיעור נכותה של המערערת אלא דחתה את הערר והותירה על כנה את החלטת הוועדה הרפואית מדרג ראשון. נטען עוד, שהוועדה הקשיבה לתלונות המערערת, עיינה בתיעוד הרפואי, ערכה לה בדיקה קלינית ואבחנה הפרעת אישיות עם תכנים דיכאוניים.

דיון והכרעה

7. לאחר שעיינתי בפרוטוקול הוועדה ובכלל החומר המונח לפני, ונתתי דעתי לטענות הצדדים בכתב ובעל פה, הגעתי לכלל מסקנה, כי דין הערעור להידחות.

8. מעיון בפרוטוקול הוועדה ניכר שפירטה בהרחבה את תלונות המערערת והתרשמה מהופעתה החיצונית והתנהגותה בחדר הבדיקה. לאחר שצפתה בסרטי הווידאו ציינה הוועדה שקיים פער בין התנהגותה של המערערת בביתה, בעת שהחזיקה את בנה ובין הופעתה לפני הוועדה. עוד הדגישה הוועדה, כי רק לאחר שהוסבר למערערת שללא שיתוף פעולה מצידה לא תבוצע בדיקה, הגיבה המערערת והשיבה לשאלות חברי הוועדה ושיתפה פעולה בבדיקה. קביעת הוועדה שאין עדות להפרעה אפקטיבית ובוודאי לא הפרעה אפקטיבית מאג'ורית, שיפוט ושיקול דעת תקין, ללא ממצא פתולוגי, היא קביעה רפואית מנומקת, סבירה וברורה. על אף הספק שנותר בנוגע למצבה הרפואי האמיתי של המערערת, הסתפקה הוועדה בדחיית הערר והותירה את דרגת הנכות הנפשית היציבה בגין הפרעת אישיות בשיעור 30%, לפי פריט ליקוי 34(א)(4), הקובע: "רמיסיה חלקית, עם סימנים קליניים אפקטיביים בחומרה בינונית, קיים צורך בטיפול תרופתי קבוע, קיימת הפרעה ניכרת בתפקוד הנפשי והחברתי, קיימת הגבלה ניכרת של כושר העבודה". בנסיבות העניין, לא מצאתי טעות משפטית בהחלטת הוועדה המצדיקה התערבות בית הדין.

9. בערעור נטען שהוועדה לא נימקה מדוע הפחיתה את דרגת נכותה של המערערת שנקבעה בשיעור 50%, לפי פריט ליקוי 33(ב)(5). בתשובתו הבהיר המשיב, כי בעקבות מידע שנמסר אודות מצבה הרפואי של המערערת הוחלט לבחון מחדש את זכאותה לקצבת נכות כללית. מהמסמכים שהגישה המערערת לתיק בית הדין ביום 4.6.2020 עולה, כי ועדה רפואית מדרג ראשון מיום 4.2.2013 קבעה לה נכות רפואית זמנית בשיעור 50% בגין מצב דכאוני בחומרה בינונית-קשה עם סימנים קטטוניים ופסיכוטיים, לפי פריט ליקוי 33(ב)(5), לתקופה שמיום 1.10.2011 ועד 31.3.2014. בתום הזמניות התכנסה ועדה רפואית וביום 6.1.2014 קבעה למערערת נכות זמנית בשיעור 50% בגין מצב דכאוני בחומרה בינונית-קשה עם סימנים פסיכוטיים, לפי פריט ליקוי 33(ב)(5), לתקופה שמיום 1.4.2014 ועד 31.12.2015. כעולה מהודעת המשיב מיום 3.6.2020, בתום הזמניות התכנסה שוב ועדה רפואית, ביום 19.10.2015, וקבעה למערערת דרגת נכות רפואית יציבה בשיעור 50% בגין הפרעה סכיזואפקטיבית ומצב פסיכוטי ממושך, לפי פריט ליקוי 33(ב)(5), בתחולה מיום 1.1.2016. בחלוף כשלוש שנים, ביום 28.11.2018 פנה המשיב במכתב למערערת בו צוין, כי "על פי מידע הקיים בידינו, ההחלטה בדבר זכאותך לקצבת נכות כללית התבססה לכאורה על מידע מוטעה שנמסר לנו על ידך או על ידי מי מטעמך". המערערת התבקשה להמציא למשיב מסמכים רפואיים המעידים על מצבה הרפואי, וצוין כי "לאחר קבלת המידע האמור, יושהה תשלום הגמלה החל מ- 1/12/18". ביום 4.3.2019, כאמור, נבדקה המערערת על ידי הוועדה הרפואית מדרג ראשון, ונכותה הנפשית היציבה של המערערת נקבעה בשיעור 30%, לפי פריט ליקוי 34(א9(4), בתחולה מיום 1.12.2018. הוועדה נשוא ערעור זה התכנסה לדון בערר המערערת על החלטת הוועדה הרפואית מדרג ראשון, וכעולה מהחלטתה, עמד לעיונה מידע שנאסף בחקירה סמויה שבוצעה בעניינה. אין ולא יכולה להיות מחלוקת בנוגע לסמכות המשיב לבצע מעקב סמוי בעניינו של מבוטח, וכבר נפסק ש הוועדה הרפואית לעררים רשאית להסתמך על צילום וידאו שבוצע במסגרת החקירה (עב"ל (ארצי) 33401-12-12 ר.ס. – המוסד לביטוח לאומי , מיום 12.3.2014). על פי ההלכה הפסוקה, עריכת הבדיקה הקלינית אינה מוגבלת לבדיקה גופנית של המבוטח, והוועדה רשאית לבסס את קביעותיה גם על אמצעים אחרים כגון צפייה במבוטח בעת שהוא מבטח פעולות שונות, בין צפייה גלויה ובין צפייה סמויה. בעניינה של המערערת, הוועדה התייחסה בהחלטתה לצילום וידאו בודד, המתעד את המערערת בביתה, ולא נתנה משקל לצילום נוסף שלגביו ציינה שלא קיימת התאמה בין התאריך והשעה שצוינו בקטע הווידאו. על יסוד האמור נדחית טענת המערערת שדו"ח החקירה אינו אמין, אינו מקצועי והשפיע על הוועדה באופן פסול. גם לא מצאתי ממש בטענת המערערת שהוועדה פעלה משיקולים זרים ופסולים עת עיינה בצילום הווידאו ובדו"ח החקירה, ושנהגה במערערת באופן מאיים. מדובר בטענות בעלמא שנטענו ללא כל ביסוס.

10. נדחית הטענה שהחלטת הוועדה כוללת אבחנה רפואית שגויה שאינה תואמת את מצבה של המערערת. מדובר בטענה המכוונת כנגד קביעה רפואית מובהקת. אף אין מקום לטענה שמצבה הנפשי של המערערת תואם נכות לפי פריט ליקוי 33(ב)(5). התאמת פריטי הליקוי המנויים בתוספת לתקנות למצבו הרפואי של המבוטח היא עניין המסור לשיקול דעתה של הוועדה, בהתאם לידע הרפואי המקצועי המצוי בידה.

11. לסיום, לא מצאתי ממש בטענת המערערת שהוועדה התעלמה ממסמכים רפואיים. טענה זו הועלתה במידה רבה בעלמא מבלי להפנות למסמך רפואי ספציפי, אשר דורש את התייחסותה המפורשת של הוועדה, והיא התעלמה ממנו. גם לא הוצג לבית הדין מסמך מהותי אליו נדרשת התייחסות מפורשת ומנומקת של הוועדה. זאת ועוד: ניכר מהחלטת הוועדה, כי תיקה הרפואי של המערערת על כל מסמכיו הרפואיים עמד בפני הוועדה, היא עיינה בו והחלטתה מבוססת על הממצאים הקליניים שמצאה בבדיקתה.

סוף דבר

12. לאור כל האמור, הערעור נדחה.

13. אין צו להוצאות.

14. לצדדים מוקנית, בתוך 30 ימים מעת שיומצא להם פסק דין זה, זכות לבקש מבית הדין הארצי לעבודה בירושלים רשות לערער על פסק הדין.

ניתן היום, ט"ו סיוון תש"פ, (07 יוני 2020), בהעדר הצדדים ויישלח אליהם .


מעורבים
תובע: קלודין מטר
נתבע: המוסד לביטוח לאומי
שופט :
עורכי דין: