ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין מיטל חלבי נגד המוסד לביטוח לאומי :

לפני:

כבוד השופטת אופירה דגן-טוכמכר
נציג ציבור (עובדים) מר איסר באומל
נציג ציבור (מעסיקים) מר יהודה פינקלשטיין

התובעת
מיטל חלבי
ע"י ב"כ: עו"ד ג. הראל
-
הנתבע
המוסד לביטוח לאומי
ע"י ב"כ: עו"ד צ. רטר

פסק דין

האם יש להכיר בפגימה בצווארה של התובעת (בלטי דיסק ושינויים ניווני ים) כפגיעה בעבודה? בשאלה זו נדרש בית הדין להכריע בהליך דנן.

עיקר העובדות הצריכות לעניין
התובעת ילידת 1973 עובדת במוסד לביטוח לאומי משנת 1993, תחילה כפקידה, לאחר מכן במחלקת משאבי אנוש ומאז אפריל 2013 מכהנת בתפקיד מנהלת מחלקת סיעוד בסניף חולון.
בסוף שנת 2013 אובחנו אצל התובעת פגימות בצוואר ובמאי 2015 היא נזקקה לניתוח.
ביום 1.3.16 התובעת הגישה תביעה להכרה בפגימה בצווארה כפגיעה בעבודה. בטופס התביעה טענה כי בעבודתה היא עושה שימוש אינטנסיבי במחשב תוך ביצוע עבודת הקלדה אגב ביצוע תנועות חוזרות ונשנות של הצוואר מעלה ומטה (לכיוון המסמך ולכיוון המסך לסירוגין) .
התביעה למל"ל נדחתה ביום 25.5.16 מן הטעם שלא הוכחה פגיעה בעבודה לפי תורת המיקרוטראומה ולפיכך הוגשה התובענה דנן.

טענות הצדדים
לטענת התובעת, בעבודתה במל"ל היא עובדת באופן קבוע מול מחשב, ועסוקה בהקלדה של נתונים ממסמכים ומטפסים (הכתובים על ניר) אל מערכת המחשב תוך ביצוע תנועות של הצו ואר מטה לכיוון המסמך ומעלה לכיוון המקלדת והמסך.
לטענת התובעת, עדותה נתמכה בתעודת עובד ציבור של שתי עובדות שעובדות עמה שכם אל שכם, ולטענתה מאחר שכלל לא נחקרה על תצהירה, הרי שיש לקבל את האמור בו במלואו , ולהורות על מינוי מומחה על מנת שיחווה דעתו בשאלת הקשר הסיבתי.
התובעת מפנה להחלטה שניתנה בהליך אחר שבו הוכרה פגיעה צווארית בנסיבות של עבודה בת כעשר שנים מול מחשב (תיק ב"ל 15498-08-14 ברוך נ' המל"ל ).
לטענת הנתבע עדותה של התובעת לא נתמכה בכל ראיה, שכן התובעת בחרה לוותר על זימון העדות מטעמה ולפיכך אין כל משקל ל"תעודת עובד הציבור" עליה חתמו.
עוד טוען הנתבע כי העדות של התובעת בעצמה אינה מקימה תשתית עובדתית לפי תורת המיקרוטראומה, שכן התובע ת, אשר מלכתחילה הציגה את עצמה כפקידה / כקלדנית בלבד , ביצעה למעשה שורה של תפקידים שבכל אחד מהם עבודתה הייתה שונה ומגוונת, כפי שפירטה בהודעתה בפני חוקר המל"ל .
הנתבע מצידו מפנה לפסיקת בתי הדין האזוריים ואף בית הדין הארצי לעבודה (עב"ל 456/07 דליה בן ישי נ' המל"ל) שבה עבודה מול מחשב לא הוכרה כמקימה תשתית לפגיעה צווארית במנגנון של מיקרוטראומה.

הכרעה

המסגרת הנורמטיבית
בעיות אורתופדיות ופגימות במפרקי הגוף הן תופעה שכיחה ביותר, המאפיינת את כלל האוכלוסייה מעל גיל מסוים. פגימות מסוג זה אינן מיוחדות למי שמבצע עבודה פיסית (מסוג כזה או אחר) שכן הן עשויות לנבוע מגורמים שונים ומגוונים, לפעמים הם תוצאה של אירוע תאונתי נקודתי או מצטבר (מנגנון מיקרוטראומה), ולפעמים הם תוצאה טבעית ובלתי נמנעת של הזדקנות וחולשת הגוף.
בית הדין הארצי לעבודה קבע בשורה ארוכה של פסקי דין את הכללים להכרה בפגימה כתאונת עבודה לפי תורת המיקרוטראומה. בעב"ל 317/97 המל"ל נ' יניב פד"ע לה 532, 533 נקבע כדלקמן:
"תנאי להכרה בפגיעה בעבודה במסגרת תורת המיקרוטראומה הוא קיומן של פגיעות זעירות שכל אחת מהן הסבה נזק זעיר בלתי הדיר, עד שהצטברות הנזקים הזעירים הללו זה על גבי זה הביאה לנזק אצל המבוטח".
בעב"ל 1012/00 אלי שבח – המל"ל (פסק הדין מיום 28/7/02 פורסם בנבו) נקבע:
"יסודותיה של הפגיעה הזעירה המרכיבה את המיקרוטראומה.. בדומה ליסודותיה של התאונה בעבודה הינם שניים, דהיינו האירוע – האירוע החיצוני של תנועה חוזרת ונשנית המתבצעת עקב העבודה והנזק הבלתי הדיר הנגרם בעטיה של כל תנועה כזו. לאור האמור יש לאבחן בין פעילות חוזרת על עצמה הכוללת מספר רב של תנועות לבין התנועות המרכיבות אותה"
כפי שנקבע בעב"ל 57714-11-12 המוסד לביטוח לאומי – אסתר נוח [פורסם בנבו] (22.12.2014) על המבוטח להוכיח קיומם של אירועים חוזרים ונשנים, משך זמן ממושך ובתדירות גבוהה. רק מקום שבית הדין מתרשם כי ניתן לבודד תנועה קונקרטית, חוזרת ונשנית, יש מקום למינוי מומחה רפואי על מנת שיחווה דעתו בשאלת הקשר הסיבתי שבין תנאי העבודה לבין הפגימה.
בשוק העבודה המודרני העבודה מול מחשב, תוך שימוש בעכבר ובמקלדת, היא שכיחה ביותר ומתקיימת בכל ענפי המשק, הן במשרות פקידות, טלמרקטינג וכיו"ב והן בעבודה משפטית, אדריכלית, בתחום ההייטק, בהוראה, בשירות הרפואי, במסחר ולמעשה כמעט בכל תחומי התעסוקה. השימוש במחשב הוא למטרות שונות, ובמידת אינטנסיביות שונה, לעיתים הוא נמשך לאורך כל שעות יום העבודה, לפעמים הוא נעשה לסירוגין תוך ביצוע מטלות אחרות, ומטבע הדברים בתפקידים שונים האינטנסיביות של ההקלדה ושל השימוש במחשב משתנה.
בבחינת ידיעה שיפוטית היא כי שאלת הקשר הסיבתי שבין פגימות בעמוד השדרה לבין ביצוע תנועות כאלה או אחרות בעבודה היא שאלה הנתונה במחלוקת בין מומחים מתחום הרפואה, ובמשך שנים רבות מקובל היה שלא להכיר בפגימות בעמוד השדרה כתוצאה של מנגנון המיקרוטרואומה.
לנוכח האמור, לטעמנו לא בכל מקרה שבו אדם עושה שימוש במחשב בעבודתו, יש הצדקה להכיר בעבודתו כמקימה תשתית עובדתית לפי תורת המיקרוטראומה אלא שיש לבחון את אופי ההקלדה והשימוש במחשב , את האינטנסיביות שלהם ואת משך השנים שארכו .
לנוכח האמור, לטעמנו, אין הצדקה למנות מומחה רפואי, בכל מקרה שבו עובד עושה שימוש במחשב אלא באותן נסיבות בהן המאמץ הרפטטיבי של הצוואר אגב הקלדה/שימוש בעכבר, הוא אכן אינטנסיבי ומובהק.

מן הכלל אל הפרט
השתלשלות העניינים בהליך דנן
התובעת מילאה שורה של תפקידים בנתבע ולמעשה מחקירתה בפני חוקר המל"ל עולה כי עד אפריל 2013 הועסקה בתחום משאבי אנוש במשרה שכללה מטבע הדברים וגם לפי עדותה פעילות רבה שאיננה מול מסך המחשב אלא באמצעות הטלפון בפגישות עם עובדים ועם מנהלים ועוד כיו"ב.
נדמה כי התובעת בעצמה מרכזת את טענותיה בדבר מיקרוטראומה בתקופת העסקתה כמנהלת מחלקת סיעוד, שאז חלק מתפקידה היה לבצע הקלדה של נתונים שהובאו בטפסים למערכת המחשב.
התובעת אישרה בעדותה כי תפקיד מנהלת מחלקת הסיעוד כרוך גם בביצוע שיחות טלפון הן עם מבוטחים והן עם נותני שירותים (חברות סיעוד) וכן במטלות ניהוליות, בפגישות עבודה ועוד כיו"ב, אלא שהעידה שהמטלה העיקרית שעליה לבצע מדי יום היא ההקלדה למחשב.
על רקע האמור יש להבהיר כי טענתה של התובעת כי עיקר תפקידה כמנהלת מחלקת סיעוד הוא בהקלדה סיזיפית של נתונים למערכת המחשב, לא נתמכה בכל עדות / ראיה ואנו מתקשים לקבלה.
בהקשר זה נציין כי במהלך ההתדיינות בפנינו, ביקשה התובעת לתמוך את תביעתה בשתי "תעודות עובד ציבור" שנחתמו על ידי עובדות שכפופות אליה. נציין כי לא הובררו בפנינו הנסיבות המדויקות בהן נחתמו "התעודות" הללו ואולם אין כל ספק כי לא מדובר בתעודות עובד ציבור ועצם ההחתמה של העובדות הכפופות לתובעת על מסמך מסוג זה מעורר קושי, וזאת בלשון המעטה.
לגופו של עניין ניתנו לתובעת מספר הזדמנויות להזמין עדים מטעמה על מנת שיתארו לפני בית הדין על שגרת עבודתה, ואולם התובעת נמנעה מכך, ו היא מבקשת להסתמך על עדותה היחידה.
ודוק, איננו מקבלים את טענת התובעת כי נגרם לה נזק ראייתי מחמת היותה עובדת המל" ל. אנו סבורים כי לו רצתה התובעת לברר את אופי עבודתה בפני בית הדין , לא הי יתה כל מניעה כי תבקש לזמן מי מעמיתיה או מהממונים עליה, על מנת שימסרו עדות אמת כמקובל.
בסופו של יום אנו סבורים כי על אף שחלק משמעותי מעבודתה של התובעת התבצעה תוך שימוש במערכת המחשב שבה מצוי המידע הנדרש לעבודה ובה מתאפשר לבצע משימות שונות. השימוש במחשב היה הן לצורך איתור מידע והן לצורך עדכון המידע. ואולם בהעדר עדות או ראיה לתמוך, אנו מתקשים לקבל את טענתה כי בעבודתה כמנהלת מחלקת סיעוד היא עסקה בעיקר בהקלדה טכנית סיזיפית של טפסים במשך רוב שעות העבודה , ואנו סבורים כי חלק גדול מעבודתה כמנהלת מחלקת סיעוד היה כרוך בעבודה מקצועית ניהולית כגון ניהול והנחיית פקידי התביעות, השתתפות בוועדות המאשרות תכניות שטיפול וסל שירותים, דין ודברים עם מבוטחים ועם נותני שירותים (חברות סיעוד) ועוד כיו"ב משימות הנגזרות מתפקידה כמנהלת מחלקת סיעוד, שהדעת נותנת כי מעצם הגדרתו הוא שונה מתפקיד של קלדנית.
עוד יש לציין כי מחקירתה בפני חוקר המל"ל עולה כי התובעת עברה מתפקידה בניהול כ"א לתפקיד מנהלת מחלקת סיעוד רק בחודש אפריל 2013 כאשר מהמסמכים הרפואיים עולה כי בשלהי 2013 היא כבר התלוננה על כאבי צוואר. דהיינו מדובר בתקופת עבודה בת חודשים ספורים, תקופה שהיא קצרה ביותר לשם ביסוס תשתית עובדתית לפי תורת המיקרוטראומה, אשר כאמור ממילא לא הוכחה.
אנו סבורים כי תפקידיה השונים של התובעת במל"ל הן בתחום כ"א והן כמנהלת מחלקת סיעוד היו כרוכים בעבודה מגוונת, תוך שימוש במחשב. לא התרשמנו כי מדובר בהקלדה סיזיפית של נתונים למחשב אלא בניהול אינטראקציה עם גורמים שונים ומגוונים בעל פה ובשיחות טלפוניות, וכי השימוש במחשב נעשה לסירוגין אגב עבודה שכוללת מתן שירות פרונטלי למבוטחים, שיחות טלפון, השתתפות בוועדות, עיון וטיפול במסמכים, מסירת מידע לפונים, לרבות בפניות טלפוניות, ועבודה פקידותית נוספת.
לנוכח האמור לעיל, אנו סבורים כי עבודתה של התובעת איננה מקימה תשתית עובדתית המצדיקה מינוי מומחה רפואי ולפיכך התביעה נדחית.
לצדדים זכות ערעור על פסק הדין, ערעור יש להגיש לבית הדין הארצי לעבודה בירושלים בתוך 30 ימים.

ניתן היום, ב' סיוון תש"פ, (25 מאי 2020), בהעדר הצדדים ויישלח אליהם .

מר איסר באומל
נציג עובדים

אופירה דגן-טוכמכר, שופטת – אב"ד

מר יהודה פינקלשטיין
נציג מע סיקים


מעורבים
תובע: מיטל חלבי
נתבע: המוסד לביטוח לאומי
שופט :
עורכי דין: