ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין מאהר אסילי נגד המוסד לביטוח לאומי :

לפני: כבוד השופטת לובנא תלחמי סוידאן

התובע:
מאהר אסילי
ע"י ב"כ: עו"ד מט אנס שאער

-
הנתבע:
המוסד לביטוח לאומי
ע"י ב"כ: עו"ד מטעם הלשכה המשפטית

החלטה

1. בהחלטתו מיום 19/09/2017, דחה הנתבע את תביעת התובע להכיר באירוע מיום 17/07/2016, כתאונת עבודה.
כנגד ההחלטה הנ"ל, הוגשה התביעה אשר לפניי.

2. ביום 15/3/2020, ולאחר שנשמעו העדויות בתיק, הודיע הנתבע על הסכמתו למינוי מומחה רפואי מטעם בית הדין לבחינת הקשר הסיבתי בין האירוע מיום 17/7/2016 לבין הליקוי לו טוען התובע בליבו .
ביום 10/5/20, הגישו הצדדים רשימת עובדות מוסכמות, אשר תפורט להלן, והודיעו על הסכמתם למינוי מומחה רפואי מטעם בית הדין, בתחום הקרדיולוגי.

3. העובדות המוסכמות והרלוונטיות:
א. התובע יליד שנת 1958.
ב. בתקופה הרלוונטית לתביעה עבד התובע כצנר ומסגר בחברת אם.טי.אי הנדסה ובניה בע"מ באתר הנמצא בתחנת כוח באזור ים המלח.
ג. התובע עבד בקומה השלישית באתר ומספר המדרגות המובילות לקומה זו הינו כ- 60.
ד. ביום 17/7/2016 עלה התובע לקומה השלישית וירד ממנה 3 פעמים וזאת במסגרת השעתיים הראשונות ליום העבודה, יצוין כי ביום עבודה רגיל, נדרש התובע לעלות ולרדת במשך כל יום העבודה, כפעמיים שלוש.
ה. באותו בוקר של יום 17/7/2016, התפתח ויכוח סוער בין התובע לראש צוות העבודה באתר על כך שהתובע קיבל הוראות סותרות מבעלי תפקידים שונים ובשל כך נאלץ לעלות ולרדת מקומה שלוש לקומת הקרקע 3 פעמים במשך כשעתיים.
ו. לאחר שעלה בפעם השלישית, הרגיש התובע לחצים בחזה, נימול בפנים וכאבים ביד שמאל, הועבר למרפאה סמוכה ומשם פונה לביה"ח סורוקה ליחידת הטיפול הנמרץ ואובחן כסובל מאוטם שריר הלב.
ז. הוויכוח הסוער שהיה בין התובע לבין ראש צוות העובדים, התרגזות התובע במהלך אותו ויכוח וכן המאמץ הפיזי המוגבר בעליה ובירידת במדרגות באותו יום מהווים "אירוע חריג".

4. על מצבו הרפואי של התובע ניתן ללמוד מהמסמכים הבאים:

א. החומר הרפואי שנתקבל מקופת חולים כללית, באמצעות מכון מור בהתאם לבקשת הנתבע.
ב. החומר הרפואי שנתקבל מבית חולים סורוקה, לבקשת הנתבע.
ג. המסמכים הרפואיים שצרף התובע לתביעתו.
שימת לב הצדדים לכך שרק לאחר שכלל החומר הרפואי הנ"ל יסרק לתקליטור (דבר שמתבצע על ידי חברה חיצונית לבית הדין) תועבר החלטה זו למומחה.

5. לאור המפורט לעיל, הנני ממנה את פרופ' שמואל גוטליב כמומחה רפואי מטעם בית הדין.
שכ"ט המומחה ישולם על ידי בית הדין, כמקובל.
כבוד המומחה מתבקש להשתדל לתת חוות דעתו מוקדם ככל שניתן, ובמידת האפשר תוך 30 יום מיום קבלת החלטה זאת.

6. על המומחה ליתן את חוות דעתו בדרך שבה ניתנת חוות דעת של מומחה לפי פקודת הראיות [נוסח חדש], התשל"א-1971 וסעיף 2.8 להוראת תכ"ם 13.9.0.7, ובכלל זה לפרט את פרטי השכלתו וניסיונו, וכן להצהיר כי ידוע לו שחוות דעתו ניתנת במקום עדות בבית הדין על המשתמע מכך.

7. אם וככל שמי מן הצדדים היה או עודנו בקשר עם המומחה, לגבי תובענה זו או הפגיעה מושא התובענה, לרבות חוות דעת שקיבל מהמומחה, יגיש הודעה בכתב לבית דין זה וישירות לצד שכנד, תוך 7 ימים ממועד קבלת החלטה זו.

8. המומחה מתבקש להשיב על השאלות הבאות, וזאת בשים לב לעובדות אשר פורטו בסעיף 3 לעיל , וכן בשים לב למסמכים הרפואיים המצורפים להחלטה זו:

א. מהו הליקוי שאובחן אצל התובע ביום 17/7/2016 או בסמוך לכך?
ב. האם לדעתך קיים קשר סיבתי בין האירוע החריג, כפי שתואר בסעיף 3 לעיל, לבין הליקוי אשר אובחן אצל התובע ?
תשומת לב המומחה לכך, כי סמיכות הזמנים בין האירוע בעבודה, לבין הופעת הליקוי, היא מן הסממנים מהם ניתן להסיק על קיומו של קשר סיבתי בין האירוע לבין הליקוי.
ג. במידה והתשובה לשאלה ב' שלילית – מהו הגורם לליקוי, ככל שהמומחה יוכל לברר? (במקרה כזה, אין צורך להשיב על השאלות הבאות).
ד. במידה והתשובה לשאלה ב' חיובית – בשים לב למצבו הבריאותי של התובע, האם ניתן לקבוע כי השפעת האירוע החריג, כאמור בסעיף 3 לעיל, על הליקוי שהתגלה אצלו הייתה פחותה בהרבה מהשפעת גורמים אחרים?
אם כן - מהם אותם גורמים אחרים?

9. עם קבלת חוות הדעת, היא תועבר לצדדים והם יקבלו ארכה בת 21 יום לבקש להפנות למומחה שאלות הבהרה ביחס אליה.
במידה ותוגש בקשה להפנות למומחה שאלות הבהרה, תינתן לצד השני ארכה בת 21 יום, להגיב לה.
ככל שלא תוגשנה בקשות להפנות למומחה שאלות הבהרה וככל שלא תוגש בקשה אחרת, בתוך המועד הנקוב לעיל, יקבלו הצדדים ארכה נוספת בת 14 יום להגיש סיכומיהם, שאם לא כן, יחשבו כמסכימים למסקנה שתעלה מחוות דעתו של המומחה ולמתן פסק דין בהתאם.

ניתנה היום, כ"ז כ"ז אייר תש"פ, (21 21 מאי 2020), בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.

לובנא תלחמי סוידאן , שופטת


מעורבים
תובע: מאהר אסילי
נתבע: המוסד לביטוח לאומי
שופט :
עורכי דין: