ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין דב יצחק גיבשטיין נגד מועצה אזורית באר טוביה :

בפני: כבוד השופט אור אדם, סגן הנשיא

מבקשים

  1. דב יצחק גיבשטיין
  2. חנניה גיבשטיין

ע"י ב"כ עו"ד דיבון פרקש ועו"ד נעם מהגר

נגד

משיבים
1. מועצה אזורית באר טוביה
ע"י ב"כ עו"ד איתן מימוני

2. קורניש חן (1987) בע"מ
ע"י ב"כ עו"ד בועז נאור

3. מעוף מעיין יסכה
4. הדס יסכה בע"מ
5. גבריאל מצסה
6. טל הל יסכה בע"מ
ע"י ב"כ עו"ד עמרי אלירז

החלטה

ביום 29.1.2020 הגישו המבקשים המרצת פתיחה, במסגרתה עתרו המבקשים למתן צו לאכיפת הסכמים בין הצדדים ולהשבת המצב לקדמותו . עוד נתבקש במסגרת ההמרצה (מבלי להגיש בקשה נפרדת כמתחייב) צו לפיצול סעדים שיאפשר למבקשים להגיש תובענה כספית.
במקביל הוגשה גם בקשה דחופה לצו עשה זמני.
הבקשה לסעד זמני נדונה ביום 13.2.2020, כאשר במהלך הדיון הגיעו הצדדים להסכמות .
במקביל לכך, בהחלטה בתום הדיון הורה בית המשפט למבקשים לשקול ע מדתם אם ההליך העיקרי מתאים לדיון כהמרצת פתיחה, או שמוטב להעבירו לסדר דין רגיל.
הצדדים התבקשו לחוות דעתם לגבי סיווג ההליך והמועדים לשם מתן העמדות הוארכו מעת לעת לנוכח מצב החירום.

עמדת הצדדים
המשיבים 3 - 6 שבו על עמדתם , לפיה על תיק זה להתברר בפסים רגילים. לטענתם , מדובר בתיק סבוך מבחינה עובדתית ומשפטית , אשר יחייב שמיעת ראיות, מינוי מומחים, הגשת מסמכים רבים ועוד, כאשר הליך של המרצת פתיחה איננו ההליך הנכון לניהולו.
עוד נטען, כי אם יחליט בית המשפט להעביר את התובענה לסדר דין רגיל , יש להבהיר כי הסמכות העניינית לניהול התובענה מוגבלת לסמכותו המירבית של בית משפט השלום במישור הכספי.
המשיבה 2 טענה כי התובענה אינה ראויה להידון בהליך של המרצת פתיחה . מדובר בתובענה לצווי עשה מורכבים ומסובכים . ההכרעה הנדרשת במסגרת התובענה, תהא הן לעניין עצם החבות של כל אחד מהמשיבים הרבים, הן לעניין היקף השתתפותם אם בכלל , והן לעניין היקף הפעולות שיש לבצע. זוהי הכרעה מורכבת שאיננה הולמת הליך מהיר של המרצת פתיחה. בירור התובענה כאמור יחייב שמיעת עדים, חוות דעת מומחים והסדרי ביצוע ופיקוח. לעניין בקשת המבקשת לפיצול סעדים , נטען כי מדובר בהפרדה מלאכותית שתרבה דיונים וטרחה במקום בירור סדור ויעיל.
לטענת המשיבה 2, הדרך של הגשת המרצת פתיחה , תוך בקשה לפיצול סעדים לסעד הכספי, מיועדת לחמוק מתשלום אגרה ראויה, והתוצאה היא הרחבה וסרבול של ההליכים המשפטיים .
המבחנים להכרעה אם לשמוע הליך בהמרצת פתיחה, הם בעיקרם מורכבות ההליך, בראיה של יעילות ניהול הדיון בהיבט התועלת לציבור, ולכן אין התובענה ראויה להתברר באופן בו הוגשה.
המשיבה 1 הצטרפה ל עמדת המשיבות 2 - 6. עסקינן בסעד אופרטיבי, שגם לשיטת המבקשים ניתן לכימות כספי, ואיננו הולם המרצת הפתיחה. אף המשיבה 1 טענה כי הבחירה בניהול ההליך בדרך של המרצת פתיחה, נועדה לחמוק מתשלום אגרת בית משפט ומדיון בשאלת סמכותו העניינית של בית משפט זה . המשיבה עתרה אפוא, להורות על העברת הדיון לסדר דין רגיל, תוך מתן הוראה ל כמת את הסכום הנת בע ו לשלם אגרה בהתאם.
המבקשים עומדים על טענתם כי יש לשמוע את התובענה בהליך של המרצת פתיחה.
לטענתם, מדובר בתובענה פשוטה לאכיפת הסכמים שנחתמו בין הצדדים. מתן צווי עשה לצורך אכיפת חוזים במסגרת המרצת פתיחה, הוא עניין שבשגרה, וסעד של אכיפת חוזה, אינו סעד כספי ובירורו העובדתי פשוט. בהיעדר מחלוקת על עצם קיומם של החוזים נשוא התובענה, המרצת פתיחה הוא המקום לדון בו.
מהתגובות לבקשה לסעד זמני עולה, כי מדובר בעדים ספורים וכי אין צורך בחוות דעת מומחים.
עוד נטען, כי הסעד המבוקש נוגע ל"שימוש במקרקעין" המסור לסמכותו של בית משפט השלום , ואין עסקינן בתובענה לסעד כספי.
הבקשה לפיצול סעדים הוגשה לטענת המבקשים, מפאת זהירות משפטית גרידא, כדי שיותר להם ל הגיש תביעה כספית נפרדת, אם יהיה בה צורך בעתיד, לאחר אכיפת החיוב החוזי, ואיננה נוגעת לעניין עלות קיום החיוב החוזי.
לעניין דרישת הכימות, נטען כי לא ניתן לכמת או להעריך בשלב זה סעד כספי כלשהו, שכן עלות הפינוי של הבריכות כרוכה בתוצאות הבדיקות בשפכים, בביצה ובקרקע , ועניינים אלה אינם אפשריים להכרעה במסגרת ההליך הנוכחי.

דיון והכרעה
הסוגיה הנוגעת לשאלה אלו עניינים ניתנים להכרעה במסגרת המרצת פתיחה איננה שאלה פשוטה. תקנות 248 עד 254 לתקנות סדר הדין האזרחי תשמ"ד 1984 (להלן: "התקנות"), נותנות מסגרת כללית לסוגי העניינים שראוי לבררם בהליך מקוצר של המרצת פתיחה, אולם אין מדובר ברשימה סגורה.
תקנה 258 לתקנות קובעת כי בכל שלב של הדיון רשאי בית המשפט, אם נראה לו כי אין זה מן הראוי לטפל בבקשה בדרך המרצת פתיחה, לבטל את המרצת הפתיחה ולהפנות את בעלי הדין לתובענה בדרך הרגילה ו להורות על הגשת כתבי טענות.
במאמר מוסגר יודגש, כי התקנות החדשות, אשר יי כנסו לתוקפן בתוך חודשים ספורים, מבטלות את ההליך של המרצת פתיחה לחלוטין, מתוך תפיסה כי אין צורך בהליך ייחודי לשם בירור סוגיות אלה. בדברי ההסבר צויין, כי ראוי שפתיחתו של הליך תעשה בדרך אחת, של הגשת תובענה , ולא יהיו עוד הסדרים מיוחדים , כפי שהומלץ בדו"ח הוועדה לבחינת דרכי ייעול ההליכים המשפטיים, בראשות כבוד השופטת רות רונן.
בעניין קוטלר (ע"א 1937/92 קוטלר נגד קוטלר מט(2) 233 (1995)), נקבע כי על בית המשפט הדן בבקשה ליתן דעתו לשתי שאלות: ראשית, אם תתבררנה העובדות השנויות במחלוקת די הצורך אף במתכונת של המרצת-פתיחה בהעדר כתבי-טענות רגילים. שנית, אם יקופח אחד מבעלי הדין על-ידי הגבלת האפשרות להביא עדים ככל העולה על רוחו, כשיהיה תלוי בהיתר מבית המשפט על-פי תקנה 257 לתקנות . העברת הדיון לפסים של תביעה רגילה תיעשה, אם כן, מקום בו העובדות לא נתבררו לשופט די הצורך מן התצהירים, כאשר פרשת העובדות היא מורכבת ומסובכת.
בעניין הר נשגב (ע"א 3849/09 הר נשגב השקעות בניה ופיתוח בע"מ נ' ברוך ובר (06.07.2014) ), אושר למעשה, גם אם אגב אורחא, כי הליך של המרצת פתיחה איננו הליך ראוי לסעד עשה פשוט יחסית, של אכיפת חוזה ורישום נכס שלא נרשם ע"י הקבלן.
גם בפרשת המכס והאניה (רע"א 6681/17 רשות המיסים - מכס מרכז נ' Three D Investments Ltd (02.10.2017)‏ ), אוזכרה פסיקה רבה הנוגעת להליכים שהוגשו כהמרצת פתיחה, לרבות אכיפת חוזים, כאשר הלכה למעשה מתן הסעד ההצהרתי יגרור עניין בעל שווי כספי, ובמצב כזה יש לברר מהו הסדע האמיתי.
בעניין חצרוני (רע"א 818/08 יואל חצרוני נ' סביוני טופז בע"מ (15.01.2009) ), נקבע כי אם מוגשת תובענה לסעד הצהרתי, אשר נראה כי יש אפשרות שתשמש שלב ראשון של מערכה, כאשר בהמשך צפוי כי תוגש תובענה נוספת, על המבקשים להצביע על קיומו של אינטרס לגיטימי, המצדיק פיצול התביעה למספר תובענות שונות. זהו נטל כבד שבהעדר הסבר מניח את הדעת, יחייב העברת הדיון לפסים רגילים.
במקרה הנדון, נכון כי מתן צווי ם לאכיפת חיובים חוזיים אפשרי במסגרת המרצות פתיחה . עם זאת, נראה כי טענות המבקשים כי מדובר בסוגיה פשוטה, של עדים ספורים ללא מחלוקות עבודתיות ושאלות שבמומחיות, איננה מדוייקת.
אין מדובר אפילו בעניין גבולי, שמעורר לבטים ושאולי ניתן לשמעו כך או כך, אלא בפרשה מורכבת ועניפה ביותר: מהנתונים שעלו עד עתה, מהתגובות לסעד הזמני ומהדיון שנערך, עלה כי מדובר בהתנהלות לאורך עשרות שנים ארוכות , עם מספר רב של נתבעים, שלכל אחד מהם טענות שונות, עובדתיות ומשפטיות, בעלות מורכבות רבה. מדובר בסעד של צו עשה, עצום בהיקפו, שיחייב בירור מעמיק הכרוך בחוות דעת מקצועיות ועוד. רק הטיפול בסעד הזמני, הכולל אפס קצהו של הסעד העיקרי, מלמד עד כמה מדובר בעניין מורכב מכל בחינה עובדתית ומשפטית.
נוכח כל האמור לעיל ודאי שאין ההליך המהיר של המרצת פתיחה נכון ומתאים לבירור הסוגיות שבמחלוקת, ויש להורות על העברת התובענה לסדר דין רגיל, כמצוות תקנה 258 לתקנות.

המזכירות תשנה אפוא את סיווג התיק לת"א, המבקשים יגישו אפוא כתב תביעה כדין בתוך 30 יום, והנתבעים (הם המשיבים הנוכחיים) יגישו כתבי הגנה 60 יום לאחר מכן.
לעיוני בתוך 90 יום.

אשר לטענת המשיבים לגבי סמכות עניינית – בשלב זה לא הוגשה כל בקשה בעניין. לאחר הגשת כתב התביעה, ובמקביל להגשת כתבי הגנה, יוכלו המשיבים, שיהיו נתבעים בתובענה, להגיש כל בקשה והיא תידון ותוכרע לאחר קבלת תגובות כמקובל.

אשר לבקשה לפיצול סעדים – לא הוגשה כל בקשה נפרדת בעניין, ולכן לא נתקבלו תגובות ולא ניתנה החלטה. אם המבקשים עומדים על בקשתם, יטרחו ויגישו בקשה נפרדת.
במאמר מוסגר יודגש, כי על פניו, ובלי לקבוע מסמרות, לא יהיה מקום לפיצול סעדים בכל הנוגע לסעד כספי הכרוך באי אכיפת החיוב החוזי להשבת המצב לקדמותו. היינו אם המבקשים מעוניינים לשמור לעצמם את האפשרות לסעד כספי חלופי, למקרה שתביעתם לצו עשה תידחה – לא יינתן פיצול סעדים ושומה עליהם לכמת את הסעד הכספי ולהגישו לערכאה המתאימה.
רק אם מדובר בסעד בלתי צפוי, הנובע מקבלת התובענה לצו עשה, אם תתקבל, ומנזקים עתידיים שייגרמו לאחר מילוי צו העשה, אם יינתן, רק אז ניתן יהיה, אולי , לקבל רשות לפיצול הסעדים.

המבקשים ישלמו הוצאות בסך 1,000 ₪ למשיבים 1, 2, 3-6 (היינו 3,000 ₪ ס"ה).

ניתנה היום, כ"ו אייר תש"פ, 20 מאי 2020, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: דב יצחק גיבשטיין
נתבע: מועצה אזורית באר טוביה
שופט :
עורכי דין: