ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין ארז יחזקאל נגד המוסד לביטוח לאומי :

לפני כבוד השופטת הבכירה עידית איצקוביץ – אב"ד
גב' אורלי גרטי סרוסי – נציגת ציבור עובדים
גב' ברקת שני – נציגת ציבור מעסיקים

התובע
ארז יחזקאל

נגד

הנתבע
המוסד לביטוח לאומי
ע"י ב"כ עו"ד שרון חג'ג'

החלטה

התובע הגיש תביעה בגין פגיעה בעבודה בעין שמאל, שנגרמה לטענתו במהלך ניסוי של הגברת תאורה לעין שהתקיים בשוויץ. בכתב התביעה ציין התובע כתאריך הפגיעה - 15.5.17. אולם, הן בטופס התביעה והן בפנייה לטיפול רפואי צוין תאריך הפגיעה ביום 18.5.17. לכן, אנו מאמינות שמדובר בטעות קולמוס והפגיעה הנטענת אירעה ביום 18.5.17.

התובע עבד בתקופה הרלוונטית כאלגוריתמאי/פיזיקאי בחברה "איי. ויי. ויז'ון בע"מ (להלן – החברה).
החברה מפתחת מערכת הקרנת תמונה על רשתית העין, תוך שימוש במערך לייזרים נראים ובלתי נראים. המערכת כוללת גם מצלמות המצלמות את העין, ומערך של לדים המאירים את העין בתאורת אינפרא אדום. חלק מניסויי הפיתוח וההדגמות של המערכת נעשים על העובדים בחברה. ביום התאונה הנטענת השתתף התובע בניסוי לצילום העין באמצעות מצלמה מיוחדת, הדורשת עוצמת תאורה גבוהה מאוד. עוצמת התאורה הייתה פי 100 ואף יותר מעוצמת התאורה ביום שמש. הניסוי נעשה עם מקור אור חזק ומערכת עדשות המרכזת את התאורה על העין. מקור התאורה היה נורת הלוגן בהספק 150 וואט. התאורה צומדה לתוך מערך של סיבים אופטיים ואחר כך באמצעות מערך עדשות רוכזה לאזור עינו של התובע. הניסוי נעשה בניהולו של אחד הבעלים ומנהל הטכנולוגי של החברה, מר בוריס גרינברג (להלן – בוריס). במהלך הניסוי הוגברה עוצמת התאורה ללא ידיעת התובע. התובע חש כאב בעין. התובע ראה שעוצמת התאורה הוגברה למקסימום במהלך הניסוי ע"י בוריס. במהלך האירוע חש התובע כאב קל בעין ולאחר זמן מה ראה נפיחות קלה של העין ושל כלי הדם באזור ואדמומיות קלה. למחרת חש טשטוש קל וסנוור קל בלילה בעין שמאל. לאחר מספר ימים פנה התובע לטיפול אצל רופא עניים.

התובע הגיש חוות דעת רפואית של פרופ' אילה פולק, שלפיה "יש אינדיקציות היכולות להעיד כי עין שמאל חוותה טראומה". על כן, ביקש התובע להכיר באירוע מיום 18.5.17 כפגיעה בעבודה.

הנתבע טען בכתב ההגנה כי תביעת התובע לפגיעה בעבודה נדחתה כדין. התובע פנה לוועדת התביעות ביום 9.4.18. הוועדה קבעה כי היא אינה מוסמכת לדון בהחלטת פקיד התביעות בנושאים רפואיים או בהחלטה המסתמכת על התייעצות עם רופא.

הנתבע טען כי לא אירעה לתובע פגיעה בעבודה כמשמעותה בסעיף 79 לחוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב) התשנ"ה-1995 (להלן – חוק הביטוח הלאומי).
כן נטען כי אין קשר סיבתי בין האירוע הנטען ובין הפגימה בעין שמאל (בכתב ההגנה כתוב עין ימין, אך מדובר בטעות קולמוס).
לחלופין, נטען בכתב ההגנה כי השפעת האירוע על מצב עינו של התובע פחותה בהרבה מהשפעת גורמים אחרים, לרבות מצבו הקונסטיטוציונלי של התובע.

ראיות שנשמעו

התובע נחקר בדיון.
נוסף על כך , העיד מטעם הנתבע בוריס. בוריס כתב מכתב שהופנה אל הנתבע שבו נאמר:
"לבקשת העובד, הריני לאשר כי בתאריך 18.5.2017 במסגרת ניסוי עם מצלמה מיוחדת לצילום העין, עם מקור תאורה מיוחד נחשף העובד (כמו גם הח"מ) לתאורה מיוחדת זאת. לטענתו, בעקבות האירוע הוא סובל מכאבים בעין ולעיתים אף להפרעות בראיה. (הח"מ לא סובל מתופעות כאמור)".

בתום הדיון נשמעו סיכומי הצדדים והתיק הועבר להכרעתנו.

נציין כי במהלך הדיון התובע, שלא היה מיוצג על ידי עורך דין, טען למספר אירועים חוזרים, שבהם לא הייתה הקפדה על נושא הבטיחות (ע' 5, ש' 11-13 לפרוטוקול הדיון). זו טענה מסוג של "מיקרוטראומה" אך בגינה לא הוגשה תביעה למוסד לביטוח לאומי ולכן, לא נבדקה על ידו. לא ניתן לקבל טענה כזו שמו עלית לראשונה בדיון להוכחות ולכן היא לא פלוגתא בתיק ואנו לא נתייחס אליה.

האם ארעה "תאונת עבודה" ?
סעיף 79 לחוק הבטוח הלאומי קובע כי פגיעה בעבודה היא מחלת מקצוע (שהיא אחת מתוך רשימה סגורה של מחלות שנקבעו בתקנות, ואין עניינה לכאן) או "תאונת עבודה". תאונת עבודה מוגדרת כתאונה שארעה לעובד תוך כדי עבודתו ועקב עבודתו אצל מע סיקו.

תנאי ראשון לבחינת קיומה של "תאונה", הוא קיומו של אירוע תאונתי – כלומר, אירוע בלתי צפוי מראש, שניתן לאיתור מבחינת המקום והזמן.
אין הוא אפילו חייב להיות חריג, או שונה בעוצמתו מאירועים אחרים בחיי היומיום, אך עדיין יש צורך שיהיה אירוע כלשהו בעבודה שאליו ניתן לקשור את הפגימה, כתנאי הכרחי (ולאו דווקא מספיק) לשם קביעה שמדובר בתאונת עבודה (ראה דב"ע מד/ 90- 0, צבי שפיר - המוסד, פד"ע טו 93, דב"ע נא/ 218 -0 המוסד - משה דרוד , פד"ע כד 545).

בהתאם להלכה ידועה, "תאונה" מורכבת משני יסודות חיוניים: גורם או מחולל מחד גיסא ונזק או פגיעה מאידך גיסא (דב"ע נג/0-153 עווד גאבר פארג' – המוסד , דב"ע נב/ 0-88 כמאל קופטי - המוסד , פד"ע כט 169).

אשר לפגיעה או נזק שנגרם לתובע כתוצאה מן התאונה הנטענת, הגיש התובע חוות דעת של פרופ' אילה פולק, רופאת עיניים מנתחת. לפי האמור בה, לא נגרמה לתובע פגיעה בחדות הראיה, אך הוא סובל מסנוור בעין, אי נוחות, העין מצריבה ומדמעת. לכן, קיים האלמנט של נזק או פגיעה, הגם שהתובע לא נעדר מהעבודה ולכן, אינו זכאי - ולא מבקש - תשלום של דמי פגיעה.

התובע תיאר בעדותו שהוא נסע עם בוריס למעבדה בשוויץ לצורך ניסוי שנמשך יומיים.
התובע ובוריס עשו ניסוי על עצמם, בעין אחת, תוך הגברת עצמת התאורה.

התובע אמר בעדותו בדיון:
"האור הוגבר לאורך כמה פעמים. הרגשתי את הכאב מספר רב של פעמים. רק פעם אחת הפסקתי את הניסוי באמצע ומשכתי את הראש אחורה וראיתי שהעוצמה היא במקסימום. אותו יום לא זוכר במדויק אם המשכתי אחר כך או הפסקתי. לא זוכר.
ש. הטענות שלך רק כנגד עין שמאל?
ת. האירוע היה בעין שמאל בלבד.
ש. לא עשיתם אותה על עין ימין?
ת. עשינו ניסויים אחרים עין ימין וגם בהזדמנויות אחרות אבל באותו יום זה היה בעין שמאל".
(ע' 6, ש' 5-11 לפרוטוקול הדיון) .

התובע אף נשאל אם היו ניסויים כאלה בדרך כלל במסגרת עבודתו בחברה והשיב:
"ש. אתה עושה ניסויים בדרך שבשגרה?
ת. בעבודה הרלבנטית הזאת הייתי במעבדה כמעט כל יום. השתתפתי בניסויים במערכות של החברה, קשה לי להגיד כמה לפעמים יותר ולפעמים פחות. בוצעו הרבה ניסויים על עובדי החברה. הביאו אנשים מבחוץ – חלק מההדגמות בוצעו על אנשים מבחוץ שבאו לראות את המערכת. כמעט ולא בוצעו ניסוייים על מתנדבים ייעודיים מבחוץ".
(ע' 6 ש' 13-16 לפרוטוקול הדיון ).

גם בוריס נשאל לגבי האירוע הנטען בשוויץ ואישר את מה שהוא כתב במסמך שהופנה אל הנתבע.
כשהוא נשאל לגבי הניסוי הוא השיב:
"זה משהו חד פעמי. בשווייץ בחברה שלשם נסענו לערוך את הניסוי יש סוג מסוים של מצלמה שיכול לראות ברזולוציה ספקטרלית יותר גבוהה ממצלמות רגילות. נבנה מערך ניסוי שנבדק בארץ קודם מבחינת ביצועים ומבחינת בטיחות. נסענו עם המערכת.
ש. מה נעשה ספציפית?
ת. רצינו לראות בצבעים שונים איך נראה המבנה החיצוני של העין. התאורה הייתה מהצד על פני העין. לא זוכר אם הניסוי נעשה רק בעין אחת".
(ע' 7, ש' 24-29 לפרוטוקול הדיון).

מן העדויות שנשמעו עולה באופן ברור כי התובע השתתף בניסוי של מצלמה בשוויץ, הניסוי נעשה על עיניו (ככל הנראה רק על עין שמאל) תוך הגברת התאורה וחשיפתה לעין.
גם התובע וגם בוריס השתתפו בניסוי, שהיה חלק מן עבודת התובע.
עצם העובדה שמדובר ב"ניסוי" מצביעה על כך שלא מדובר בעבודה שגרתי ת. אף אם התובע השתתף בניסויים אחרים על עיניו, אין בכך כדי למנוע את המסקנה שכל אחד מהם יכול להיות "אירוע תאונתי בעבודה". במקרה הנידון, העלאת עוצמת התאו רה על עין שמאל היא בגדר "תאונה" – אירוע בלתי צפוי, שניתן לתיאור בזמן ובמקום.

התובע טען בדיון ובמסגרת חקירתו הנגדית של בוריס כי היו ליקויי בטיחות בניסויים שנערכו על ידי החברה, חלקם על עובדיה. אין זה רלוונטי להכרעה בתיק שבו אנו דנים בתאונה שאירעה לתובע ביום 18.5.17 תוך כדי ועקב עבודתו.

על כן, אנו קובעות כי אירעה לתובע "פגיעה בעבודה" ביום 18.5.17 עת הוגברה באופן פתאומי התאורה לה נחשפה העין השמאלית של התובע, הוא הרגיש כאב ולאחר מכן נפיחות ואדמומיות.

אשר לקשר הסיבתי בין האירוע ובין הפגימה הנטענת, ימונה מומחה יועץ רפואי מטעם בית הדין, מומחה ברפואת עיניים.

6. התקבל חומר רפואי מטעם שירותי בריאות כללית ובית החולים קפלן.
הצדדים רשאים להגיש חומר רפואי נוסף עד ליום 30.5.20.

לאחר מכן, החלטה על מינוי מומחה תינתן בנפרד.

ניתנה היום, י"ג אייר תש"פ, 7 מאי 2020, בהעדר הצדדים.

גב' אורלי גרטי – סרוסי,
נציגת עובדים

עידית איצקוביץ - שופטת בכירה,
אב"ד

גב' ברקת שני,
נציגת מעסיקים


מעורבים
תובע: ארז יחזקאל
נתבע: המוסד לביטוח לאומי
שופט :
עורכי דין: