ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין מעיין יוסף דיגה נגד איריס שניידר :


בפני כבוד ה שופטת אושרית הובר היימן

מבקשים

מעיין יוסף דיגה
דביר דיגה

נגד

משיבה
איריס שניידר

החלטה

לפני בקשה לביטול פסק דין שניתן בהעדר הנתבעים ביום 18.12.19.

עסקינן בתביעה כספית שהוגשה כנגד הנתבעים, אשר סכומה (לאחר תיקון כתב התביעה) הועמד ע"ס של 11,500 ₪.

דיון נקבע לפני, ליום 18.12.19. הנתבעים הוזמנו לדיון ואישור מסירה נמצא בתיק בית המשפט. התובעת התייצבה ואילו הנתבעים לא הופיעו לדיון. ראוי לציין, כי הנתבעים הגישו כתב הגנה לכתב התביעה וכן כי ביום 21.11.19 הגישו בקשה לשינוי מקום ההתדיינות, מכאן אני למדה, כי ידעו אודות ההליך וכן אודות מועד הדיון. מן הנימוקים שפורטו, החלטתי לדון בהעדרם, ובהתאם לסמכותי לפי תקנה 11 לתקנות שיפוט בתביעות קטנות (סדרי דין), תשל"ז- 1976, ניתן פסק דין המחייב את הנתבעים לשלם לתובעת סך של 6,599 ₪, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה ועד לביצוע התשלום המלא בפועל. כן, חויבו הנתבעים בהוצאות התובעת בסך של 650 ₪.

הבקשה שלפניי:
ביום 7.01.20, הגישו הנתבעים בקשה לביטול פסק הדין, במסגרתה טענו, כי הדיון אשר היה קבוע תחילה לחודש ספטמבר 2019, נדחה לבקשתם לתאריך 18.12.19 והדבר היה ידוע להם. ואולם, לטענתם, ביום הת קבלה שיחת טלפון ממזכירות בית המשפט במסגרתה הודע להם כי מועד הדיון נדחה לחודש פברואר 2020 בשל "עומס על מערכת בתי המשפט". בשל כך, לא התייצבות לדיון, ועל פסק הדין שניתן בהיעדרם גילו להפתעתם הרבה בסמוך למועד הגשת בקשת הביטול, עת שקיבלו פסק הדיון בדואר.

היות ובקשת הנתבעים הוגשה בהיעדר תצהיר, הוריתי בהחלטתי מאותו היום לצרף תצהיר לאימות טענות הנתבעים במסגרת הבקשה בתוך 7 ימים והבהרתי כי ככל שלא יעשו כן, אראה אותם כמי שזנחו בקשתם.

ביום 30.01.20 הגישו הנתבעים תצהיר לתמיכה בבקשתם , וזאת בחלוף מנין הימים להגשתו, שכן עפ"י אישור המסירה שבתיק בית המשפט החלטתי מיום 07.01.20 הומצאה לידיהם ביום 14.01.20, באמצעות דואר רשום עם אישור מסירה.

ביום 9.02.20 ניתנה החלטתי לפיה על הנתבעים, לצרף תצהיר נוסף, שם תובהרנה הנסיבות לשיהוי בהגשת התצהיר, חרף מניין הימים שנקבעו בהחלטתי.

ביום 4.03.20 הגישו הנתבעים תגובה, בה פרטו השתלשלות העניינים וכן הנסיבות שבהגשת התצהיר באיחור, זאת ללא תצהיר (ר' החלטה נוספת מיום 23.03.20).

ביום 17.03.20 הגישו הנתבעים בקשה לעיכוב ביצוע פסק הדין. נעתרתי לבקשתם לאחר הפקדת סכום של 650 ₪. הסך האמור הופקד בקופת בית המשפט.

ביום 6.04.20 הגישה התובעת תגובתה לבקשה לביטול פסק הדין וכן הביעה התנגדותה להחלטת בית משפט באשר לעיכוב ביצוע פסק הדין. לטענת התובעת דין הבקשה להידחות, בין השאר מן הנימוקים שיפורטו להלן: הבקשה הוגשה בחוסר תום לב, בשיהוי ותוך הטעיית בית המשפט; התנהלות הנתבעים בניגוד להחלטות בית המשפט (למשל, אי צירוף תצהיר, שיהוי וכו') עולה כדי זילות במערכת בית המשפט; שיקול סופיות הדיון. יצוין, כי גם תגובת התובעת אינה נתמכת בתצהיר.

ביום 7.05.20 הגישו הנתבעים בקשה לקבוע דיון לפני בית משפט.

דיון והכרעה:

כפי שפורט לעיל, הנתבעים חדלו מספר מחדלים דיוניים – לא התייצבו לדיון, לא תמכו בקשותיהם בתצהיר לאימות טענותיהם העובדתיות ואת התצהיר שהוגש בסופו של דבר, הגישו הם באיחור.

לאחר שהתרשמתי מטיעוני הצדדים וממכלול נסיבות העניין, נחה דעתי כי דין הבקשה להתקבל.

כידוע, זכות הגישה לערכאות הינה זכות יסודית ולא בנקל ינעל בית המשפט את שעריו לפני המתדיינים. העדפה של ממש היא לקבל הכרעות שיפוטיות לאחר דיון ממצה לגופו של עניין ובמעמד שני הצדדים.

שתי עילות לביטול פסק דין שניתן בהעדר – האחת, מן הדין עת שהתרשם בית המשפט כי לא בוצעה מסירה כדין של כתב התביעה וההזמנה לדין לידי המבקש, והשנייה מן הצדק – במסגרתה בודק בית המשפט עפ"י שיקול דעתו מה היא עילת המחדל ומהם סיכויי ההגנה להתקבל.

במקרה דנן, אין חולק כי ההזמנה לדיון נמסרה לנתבעים כדין ועל כן לא מתקיימת עילת ביטול מן הצדק. על כן, יש לבחון האם מתקיימת עילה לביטול פסק הדין עפ"י שיקול דעת בית המשפט.

אכן, כאמור לעיל, הנתבעים פעלו מספר פעמים שלא בהתאם להחלטות בית המשפט. עם זאת, המדובר בנתבעים שהגישו כתב הגנה, וכן הגישו בקשה לביטול פסק דין מיד בסמוך למועד שזה הומצא לידיהם, כלומר אין עסקינן בנתבעים המתעלמים מניהול ההליך המשפט כנגדם. כמו כן, יש לזכור כי מדובר בהליך של תביעה קטנה שבה הנתבעים אינם מיוצגים, ואילו התובעת נעזרת בליווי וייעוץ בן זוגה שהינו עורך דין ועפ"י העולה מתגובת התובעת הינו בקיא בהתנהלות הליך משפטי.

בהתאם להלכה הפסוקה, נדיר הפגם הדיוני אשר אינו ניתן לריפוי באמצעות פסיקת הוצאות מתאימה. בית המשפט מבכר מתן הכרעות לגופן של טענות ושלא על בסיס מחדלים דיוניים.

בשים לב לכל אלו ולאורה של זכות הגישה לערכאות, החלטתי שלא לחסום את הנתבעים מלקבל את יומם בבית המשפט, ועל כן אני מקבלת את הבקשה וקובעת שפסק הדין יבוטל בכפוף לתשלום הוצאות לתובעת בסך של 650 ₪. התשלום יבוצע באמצעות הכספים שהופקדו ע"י הנתבעים בקופת בית המשפט ויועברו ע"י המזכירות לתובעת.

באשר לבקשת הנתבעים להעביר את התיק להתנהל בבית משפט השלום בראשון לציון – הבקשה נדחית. העובדה שבן זוגה של התובעת הינו עורך דין במקצועו ומופיע בבית משפט השלום ברחובות, ככל שהיא נכונה, אינה מהווה עילה להעברת התיק להתנהל בבית משפט אחר.

המזכירות תשלח החלטתי זו לצדדים, תקבע מועד דיון עפ"י היומן ותזמן את הצדדים.

ניתנה היום, כ"ב אייר תש"פ, 16 מאי 2020, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: מעיין יוסף דיגה
נתבע: איריס שניידר
שופט :
עורכי דין: