ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין זאב חבצלת נגד המוסד לביטוח לאומי :

לפני: כבוד ה שופטת קרן כהן
נציג ציבור (עובדים) מר חיים מויסי
נציגת ציבור (מעסיקים) גב' דליה שפירא

התובע
זאב חבצלת
ע"י ב"כ עו"ד אמיליה ציגלר מטעם הלשכה לסיוע משפטי
-
הנתבע
המוסד לביטוח לאומי
ע"י ב"כ עו"ד הדס אהרוני

פסק דין

האם יש להחיל את תוספת ותק הקבועה בסעיף 248 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995 גם על תוספת תלויים לקצבת אזרח ותיק הקבועה בסעיף 244(ב) לחוק?
זו השאלה הדרושה הכרעה במסגרת פסק הדין.

הרקע העובדתי
התובע יליד חודש 4/1951, נשוי ואב לילדה קטינה (ילידת 10/2003).

עד חודש 4/2018 שולמה לתובע קצבת נכות כללית מלאה, שכללה תוספת תלויים בגין רעייתו ובתו הקטינה. מקצבת הנכות המלאה של התובע (5,386 ₪) הופחת סכום של 1,330 ₪ מידי חודש, המהווה "הכנסה" בהתאם לסעיף 2 לפקודת מס הכנסה [נוסח חדש]. לפיכך, סמוך למועד הגיעו של התובע לגיל פרישת חובה שולמה לו קצבת הנכות בסכום של 4,056 ₪.

בחודש 4/2018 הגיע התובע לגיל פרישת חובה והתגבשה זכאותו לתשלום קצבת אזרח ותיק. לפיכך, מחודש 5/2018 משולמת לו קצבת אזרח ותיק. קצבת האזרח הוותיק של התובע כוללת תוספת תלויים בגין רעייתו ובתו הקטינה וכן תוספת ותק והיא בסכום של 4,190 ₪ .

ביום 1.5.2018 הודיע הנתבע לתובע כי קצבת האזרח הוותיק גבוהה מקצבת הנכות ששולמה לו לפני הגיעו לגיל פרישת חובה ולכן אינו זכאי להשלמה לקצבה בהתאם להוראות סעיף 251(ב) לחוק הביטוח הלאומי [נוסח חדש], התשנ"ה- 1995 (להלן: החוק). וכך כתב הנתבע:
"במענה לפנייתך באמצעות האינטרנט ולפניות הציבור הריני להשיבך:
הגעת לגיל פרישה ועד חודש 4.18 כולל שולמה לך קצבת נכות כללית. קצבת הנכות עמדה בחודש 4.18 על סך 4056 ₪.
להלן הרכב קצבת הנכות אשר שולמה לך בחודש 4.18:
קצבת נכות שלך - 3272 ₪
תוספת בת זוג 1175 ₪
תוספת עבור ילד 939 ₪
סה"כ 5386 ₪
בגין הכנסה שלא מעבודה הופחתו 1330 ₪ ולתשלום נותר 4056 ₪ = 1330 – 5386 ₪.

מחודש 5.18 משולמת לך קצבת אזרח ותיק העומדת על סך 4190 ₪. מאחר וקצבת אזרח ותיק עולה על קצבת הנכות (4056 ₪), אין בקצבתך רכיב של השלמה לנכות.

להלן הרכב קצבת אזרח ותיק:
קצבה בסיסית- 1535 ₪
תוספת ותק 50% - 768 ₪
תוספת בת זוג - 1158 ₪ (סכום זה כולל תוספת ותק בסכום של 386 ₪ - ק.כ).
תוספת ילד- 729 ₪ (סכום זה כולל תוספת ותק בסכום של 243 ₪ - ק.כ).
סה"כ 4190 ₪
מסכום זה מנוכה סכום של 284 ₪ עבור ביטוח בריאות.
......".

ההליכים המשפטיים
ביום 16.5.2018 הגיש התובע כתב תביעה ללא ייצוג משפטי מכיוון שהלשכה לסיוע משפטי דחתה את בקשתו לקבלת ייצוג משפטי.

התובע הגיש ערעור לבית המשפט המחוזי על החלטת הלשכה לסיוע משפטי וערעורו התקבל.

לפיכך, ביום 29.4.2019 הוגש כתב תביעה מתוקן על ידי ב"כ התובע שמונתה לייצגו על ידי הלשכה לסיוע משפטי.

ביום 2.6.2019 הגיש הנתבע כתב הגנה מתוקן.

ביום 29.1.2020 התקיים דיון קדם משפט שבו הודיע התובע שאין מחלוקות עובדתיות בין הצדדים ושמדובר במחלוקת משפטית בלבד בשאלה "אם יש להוסיף את תוספת הוותק שבסעיף 248 לחוק גם על תוספת תלויים לקצבת אזרח ותיק הקבועה בסעיף 244(ב) לחוק".

בנסיבות אלה, ניתן צו להגשת סיכומים.

ביום 2.2.2020 הוגשו סיכומי התובע ו ביום 29.3.2020 הוגשו סיכומי הנתבע.

טענות הצדדים
התובע טען כי אין להחיל את תוספת הוותק הקבועה בסעיף 248 לחוק על תוספת התלויים לקצבת אזרח ותיק. תוספת זו יש להחיל רק על סכום הקצבה הבסיסי. פרשנות הנתבע המטיבה עם אזרחים ותיקים פוגעת בתובע, שכן אם תוספת הוותק לא תתווסף לתוספת התלויים הוא יקבל השלמה לקצבת הנכות בסכום של 496 ₪ לחודש.
בהתאם לחוק יש לחשב את קצבת האזרח הוותיק באופן הבא: קצבת אזרח ותיק + תוספת ותק לקצבת אזרח ותיק + תוספת תלוי (אשה) + תוספת תלוי (בת). פרשנות הנתבע שלפיה יש להוסיף את תוספת הוותק גם לתוספות התלויים מרעה את מצבו של התובע ולכן יש להחיל בנוגע אליו את הגישה המטיבה עימו.

יצוין כי בכתב התביעה המתוקן נטען שיש להשוות את קצבת האזרח הוותיק לקצבת הנכות הכללית לפני ההפחתה שבוצעה בגין "הכנסה". עם זאת, כאמור, התובע חזר בו מטענה זו.

הנתבע טען כי אין להפריד בין סעיף 244(א) לסעיף 244(ב) לחוק מכיוון ששניהם יחד מהווים את קצבת האזרח הוותיק, הכוללת סכום בסיסי אליו מתווספת תוספת התלויים. קבלת פרשנות התובע תפחית במאות שקלים את קצבת האזרח הוותיק הכוללת תוספת תלויים המשולמת לאזרחים רבים שהגיעו לגיל פרישת חובה, קצבה המהווה את הנדבך המרכזי ברשת הביטחון הסוציאלי לעת זקנה. מספר האזרחים הוותיקים הולך וגדל והם נשענים על תשלומי הקצבה לאורך זמן רב בשל הגידול באוכלוסין ובתוחלת החיים. לאזרחים אלה צרכים רבים עם התקדמות הגיל, כאשר יציאתם משוק העבודה אינה רצונית אלא מנדטורית בשל חוק גיל פרישה. מקור ההכנסה העיקרי של מרביתם הוא קצבת האזרח הוותיק. פרשנות הנתבע מתיישבת עם לשון החוק ו מגשימה באופן מיטבי את תכליתו. אי לכך, יש לדחות את התביעה.

דיון והכרעה
כאמור, השאלה המשפטית שבה עלינו להכריע היא אם תוספת הוותק הקבועה בסעיף 248 לחוק חלה גם על תוספת התלויים לקצבת אזרח ותיק הקבועה בסעיף 244(ב) לחוק.

קצבת אזרח ותיק וסעיפי החוק הרלוונטיים לענייננו פרק י"א לחוק קובע, בין היתר, את הזכאות לקצבת אזרח ותיק. קצבה זו היא הרובד הבסיסי של מערכת הבטחת ההכנסה לאזרחים בגיל פרישה, והוגדרה כקצבה שהיא "מיסודות הביטוח הסוציאלי במדינת ישראל".

תכלית הקצבה היא להבטיח "מקור קיום מינימאלי ובסיסי לתושבי ישראל שהגיעו לגיל זקנה והגנה על יכולתם להתקיים בכבוד, מתוך הנחה כי בגיל זה מפסיקים מרבית המבוטחים להשתכר מעבודה בעוד שעלויות הקיום אינן פוחתות ואף עשויות לגדול".

סעיף 244 לחוק שכותרתו "קצבת אזרח ותיק", קובע כך:
"(א) מבוטח שהגיע לגיל המזכה בקצבת אזרח ותיק, ישלם לו המוסד, בכפוף להוראות סימן זה, קצבה חודשית בשיעור של 17.7% מהסכום הבסיסי.
(ב) היו למבוטח האמור בסעיף קטן (א) תלויים - תשולם לו בעדם, בנוסף לקצבה שלו, תוספת תלויים כדלהלן:
(1) בעד בן הזוג לפי סעיף 247(1) או (3) – 8.9% מהסכום הבסיסי;
(2) בעד כל אחד משני ילדיו הראשונים – 5.6% מהסכום הבסיסי.
.......".

סעיף 247א לחוק דן במבוטח שהגיע לגיל 80 וקובע כי הוא זכאי ל"תוספת לקצבה", בזו הלשון:
"מבוטח שהגיע לגיל 80, תשולם לו, נוסף על קצבתו, תוספת בשיעור ההפרש שבין 18.7% לבין השיעור האמור בסעיף 244(א)".

סעיף 248 לחוק שכותרתו "תוספת ותק" קובע כך:
"מי שהיה מבוטח כעובד מבוטח או כעובדת מבוטחת לפני היום שבו הגיעה לו לראשונה קצבת אזרח ותיק, יוגדלו הקצבה, והתוספת כאמור בסעיף 247א, ב-2% לכל שנת ביטוח שבעדה שולמו דמי הביטוח, אך לא תוגדל מכוח סעיף זה ביותר מ-50%" (ההדגשה הוספה – ק.כ).

סעיף נוסף הרלוונטי לענייננו הוא סעיף 251 לחוק הדן במבוטח ששולמה לו קצבת נכות סמוך למועד זכאותו לקצבת אזרח ותיק. וכך קובע הסעיף:
"(א) בסעיף זה –
'קצבת נכות' – קצבה חודשית כמשמעותה בסעיף 199(1) וכן גמלה מיוחדת לעולה המשתלמת לפי הסכם מכוח סעיף 9;
'סכום קצבת אזרח ותיק' – סכום השווה לקצבה המשתלמת לפי הוראות סעיפים 244(א) ו-(ב) ו-248, וכן גמלת אזרח ותיק מיוחדת לעולה;
'גמלה נוספת לנכה' – סכום השווה להפרש שבין קצבת נכות וסכום קצבת אזרח ותיק;
.......
(ב) מבוטח ששולמה לו קצבת נכות בתכוף לפני שנעשה זכאי לקצבת אזרח ותיק, וסכום קצבת האזרח הוותיק שהוא זכאי לו נמוך מסכום קצבת הנכות האמורה, זכאי לקצבת האזרח הוותיק בצירוף גמלה נוספת לנכה (בסעיף זה – קצבת אזרח ותיק לנכה), ואולם תוספת התלויים תחושב בעד כל חודש בהתאם למספר התלויים בנכה באותו חודש כמשמעותם בסעיף 200(ג); קצבת האזרח הוותיק לנכה תעודכן בשיעורים ובמועדים שבהם מתעדכנת קצבת הנכות.
......." (ההדגשה הוספה – ק.כ).

כאמור, השאלה שבמחלוקת היא אם תוספת הוותק המפורטת בסעיף 248 לחוק חלה על סעיף 244 לחוק בשלמותו, כך שהיא חלה גם על תוספת התלויים המפורטת בסעיף 244(ב) או שמא התוספת חלה רק על הקצבה הבסיסית המפורטת בסעיף 244(א) לחוק.

אם ייקבע שתוספת הוותק חלה על סעיף 244(א) לחוק הקובע את סכום הקצבה הבסיסי בלבד, התובע יהיה זכאי ל גמלה נוספת לנכה שהיא הסכום השווה להפרש בין קצבת הנכות לקצבת האזרח הוותיק.

התשתית המשפטית
בית המשפט העליון קבע את הדברים הבאים בנוגע לפרשנותו של חוק:
"נקודת המוצא לפרשנותו של חוק היא לשונו ולא ניתן לפרש את החוק באופן שאינו מתיישב עימה. אולם, מקום שבו מאפשרת לשון החוק יותר מפירוש אחד יש לבחור את הפירוש המגשים באופן מיטבי את תכלית החוק וכן יש לחתור להשגת הרמוניה פרשנית בינו ובין יתר הוראותיו של אותו החוק, מתוך ההכרה כי כל סעיף מסעיפי החוק אינו אלא פיסה אחת מתוך השלם (ראו אהרון ברק פרשנות כרך שני89-84 (1993); עע"ם 1621/08 מדינת ישראל - משרד הפנים נ' חטיב, פסקה 7 (30.1.2011)). חוק הביטוח הלאומי הוא חוק סוציאלי מובהק המיועד בעיקרו של דבר להבטיח בדרך של תשלום קצבאות וגמלאות מסוגים שונים רמת חיים בסיסית לתושבי המדינה העומדים בתנאים ובקריטריונים שנקבעו לכך בחוק (ראו: ע"א 516/86 "אררט" חברה לביטוח בע"מ נ' אזולאי, פ"ד מ(4), 690, 704 (1986) (להלן: עניין אררט); בג"ץ9163/02 וינטראוב נ' שר העבודה והרווחה, פסקה 5 (9.8.2006) (להלן: עניין וינטראוב)). פרשנות דבר חקיקה העוסק בביטחון סוציאלי, מחייבת מחד גיסא רגישות ותשומת לב מיוחדת למטרות וליעדים הסוציאליים אותם נועד החוק להגשים וכבר נפסק כי ככל שיש ספק, יפורש החוק לטובת המבוטח (ראו עב"ל (ארצי) 188/08 המוסד לביטוח לאומי נ' אלון, פסקה 8 (12.11.2008); עב"ל (ארצי) 229/09 פוריפיקשין נ' המוסד לביטוח לאומי, פסקה 11 (24.3.2010)). מאידך גיסא, נדרשת זהירות יתרה נוכח השלכות הרוחב העשויות להיות לכל קביעה פרשנית כזו ובהקשר זה נפסק כי 'ככל שבפרשנות תכליתית עסקינן, הרי שמובן, כי גם שמירה על המסגרת התקציבית של המוסד לביטוח לאומי היא תכלית מתכליותיו של החוק' (ע"א 110/08 המוסד לביטוח לאומי נ' טרבלסי, פסקה 22 (28.1.2014) (להלן: עניין טרבלסי))" .

מלאכת הפרשנות המוטלת על בית הדין נעשית בשני שלבים. השלב הראשון, נוגע להיבט הלשוני של החוק ובמסגרתו יש לאתר מתוך הכתוב את כל האופציות הלשוניות האפשריות. השלב השני, נוגע לתכלית החקיקה ובמסגרתו יש לבחור מתוך האופציות השונות את זו שתגשים את תכלית החקיקה באופן המיטבי .

בנוגע לתכלית החקיקה נקבע שניתן ללמוד עליה מ"הכוונה הסובייקטיבית" של המחוקק המהווה אמצעי מרכזי להבנתה, אולם יש לבחון גם את "התכלית האובייקטיבית". תכלית זו נוגעת למטרות, לערכים ולעקרונות שהחוק נועד להגשים בחברה דמוקרטית מודרנית. על תכליות אלה ניתן ללמוד מלשון החוק, מההיסטוריה החקיקתית, מההיסטוריה הפרלמנטרית , מהרקע החברתי והמשפטי שהביא לחקיקתו , מהתקלה שהחוק ניסה למנוע ומעקרונות היסוד של השיטה . וכך כתב פרופ' ברק:
"שיקולים של דמוקרטיה... מחייבים, כי בפרשנות החוק יתן השופט ביטוי לרצון המחוקק, כלומר לתכלית שהמחוקק ביקש להשיג ולמטרה אותה שאף להגשים... חובתו של השופט היא ליתן ביטוי לדבר המחוקק כפי שמצא ביטוי בחוק... אין ליתן למילות החוק משמעות שמבחינה לשונית היא בלתי אפשרית. המחוקק חוקק את החוק תוך שימוש במילים מסוימות. מילים אלה קובעות את המקסימום ואת המינימום לכל פרשנות אפשרית" .

ובהמשך:
"לעתים יש לחוק כמה תכליות... השופט צריך להתחשב, בגיבוש תכלית החקיקה, לא רק בתכלית הסובייקטיבית שעמדה לנגד עיני המחוקק ההיסטורי, אלא גם בתכלית האובייקטיבית שהחוק צריך להגשים בחברה הדמוקרטית בת זמננו... ההנחה הפרשנית הינה, כי כל נורמה משפטית נועדה להגשים את עקרונות-היסוד של השיטה...".

בהתאם לכללי פרשנות אלה נבחן מהו הפירוש הראוי בענייננו.

מן הכלל אל הפרט
סעיף 248 לחוק הדן ב"תוספת הוותק" קובע כי "מי שהיה מבוטח כעובד מבוטח או כעובדת מבוטחת לפני היום שבו הגיעה לו לראשונה קצבת אזרח ותיק, יוגדלו הקצבה, והתוספת כאמור בסעיף 247א, ב-2% לכל שנת ביטוח שבעדה שולמו דמי הביטוח, אך לא תוגדל מכוח סעיף זה ביותר מ-50%" (ההדגשה הוספה – ק.כ).

המחלוקת בין הצדדים היא בשאלה למה הכוונה במילה "קצבה". האם מילה זו מתייחסת לרכיב הקצבה הבסיסית המפורט בסעיף 244(א) לחוק, טענת התובע, או שמה היא מתייחסת לסעיף 244 במל ואו, כך שהיא כוללת הן את רכיב הקצבה הבסיסית והן את רכיב תוספת התלויים.

לאחר ששקלנו את טענות הצדדים אנו סבורים כי פרשנות הנתבע היא הפרשנות המתיישבת עם לשון החוק ועם תכליתו ולכן יש להחיל את תוספת הוותק על מלוא קצבת האזרח הוותיק, הכוללת בתוכה גם את תוספת התלויים, כפי שיפורט להלן.

ראשית, לשון החוק מלמדת על הסדר שלפיו תוספת ותק בשיעור שאינו עולה על 50% תתווסף לקצבת האזרח הוותיק במלואה ולא לרכיב הקצבה הבסיסית בלבד.

סעיף 244 לחוק שכותרתו "קצבת אזרח ותיק" קובע כך:
"(א) מבוטח שהגיע לגיל המזכה בקצבת אזרח ותיק, ישלם לו המוסד, בכפוף להוראות סימן זה, קצבה חודשית בשיעור של 17.7% מהסכום הבסיסי.
(ב) היו למבוטח האמור בסעיף קטן (א) תלויים - תשולם לו בעדם, בנוסף לקצבה שלו, תוספת תלויים כדלהלן:
(1) בעד בן הזוג לפי סעיף 247(1) או (3) – 8.9% מהסכום הבסיסי;
(2) בעד כל אחד משני ילדיו הראשונים – 5.6% מהסכום הבסיסי.
.......".

כלומר, סעיף 244 לחוק קובע כי קצבת האזרח הוותיק מורכבת משני רכיבים: האחד, קצבה בסיסית בשיעור של 17.7% (סעיף 244(א)) והשני, תוספת תלויים למבוטח שיש לו תלויים (סעיף 244(ב)) כהגדרתם בסעיף 247 לחוק.
מכאן, שמלשון החוק עולה כי הן רכיב הקצבה הבסיסית והן רכיב תוספת התלויים מהווים יחדיו את קצבת האזרח הוותיק ו אין לעשות הבחנה ביניהם.

כמו כן, סעיף 248 לחוק ה דן ב"תוספת ותק" קובע כי הקצבה תוגדל בשיעור שאינו עולה על 50% . בסעיף זה לא נעשתה הבחנה לעניין הגדלת הקצבה בין הרכיב העוסק בקצבה הבסיסית לבין הרכיב העוסק ב תוספת התלויים. מלשון סעיף זה עולה שההגדלה חלה על קצבת האזרח הוותיק במלואה, הכוללת כאמור את שני הרכיבים.

מכאן, שלפי לשון החוק תוספת הוותק מתווספת אף לרכיב תוספת התלויים שהוא חלק בלתי נפרד מקצבת האזרח הוותיק.

שנית, חיזוק לפרשנות כי קצבת האזרח הוותיק כוללת שני הרכיבים - הקצבה הבסיסית הקבועה בסעיף 244(א) ותוספת התלויים הקבועה בסעיף 244(ב) - ניתן למצוא בנוסח של סעיף 247א' לחוק, הדן בתוספת לקצבה הבסיסית למבוטח שהגיע לגיל 80.
וכך קובע הסעיף: "מבוטח שהגיע לגיל 80, תשולם לו, נוסף על קצבתו, תוספת בשיעור ההפרש שבין 18.7% לבין השיעור האמור בסעיף 244(א)" (ההדגשה הוספה – ק.כ).

כלומר, מסעיף זה עולה שלמבוטח שהגיע לגיל 80 תשולם בנוסף לקצבה האזרח הוותיק המלאה, תוספת בשיעור ההפרש שבין רכיב הקצבה הבסיסית הקבוע בסעיף 244(א) לחוק לבין 18.7%.

יובהר, כי אם קצבת האזרח הוותיק הייתה כוללת רק את רכיב הקצבה הבסיסי, כטענת התובע, המחוקק היה קובע כי התוספת תתווסף ל"קצבת האזרח הוותיק". ההבחנה שערך המחוקק עשה הבחנה בין רכיב הקצבה הבסיסית לבין רכיב תוספת התלויים בעת קביעת התוספת לאזרח שהגיע לגיל 80, מצביעה על כך שתוספת התלויים היא חלק בלתי נפרד מקצבת האזרח הוותיק.

כלומר, מנוסח סעיף 247א' לחוק עולה שתוספת התלויים היא חלק בלתי נפרד מקצבת האזרח הוותיק.

עוד יאמר, כי מסעיף 247א' לחוק ניתן ללמוד גם שכאשר המחוקק ביקש לעשות הבחנה בין רכיב הקצבה הבסיסית לבין רכיב תוספת התלויים, הוא עשה זאת באופן מפורש. לכן, משהמחוקק לא ערך הבחנה בין שני הרכיבים בעת קביעת תוספת הוותק שבסעיף 248 לחוק, הדבר מלמד כי כווננו הייתה שתוספת הוותק משולמת הן על רכיב הקצבה ה בסיסית הקבועה בסעיף 244(א) והן על רכיב תוספת התלויים הקבועה בסעיף 244(ב), רכיבים המהווים יחדיו את קצבת האזרח הוותיק.

שלישית, אנו דוחים את טענת התובע שלפיה אם תתקבל פרשנות הנתבע משמעות הדבר הוא שתוספת הוותק תגדיל את קצבה האזרח הוותיק בכ-80% . ההגבלה בסעיף 248 לחוק שלפיה תוספת הוותק לא תגדיל את הקצבה ביותר מ-50%, משמעותה שלמבוטח שעבד 25 שנים ומעלה לא תשתלם תוספת ותק העולה על 50% מקצבת האזרח הוותיק במלואה, קרי – מהקצבה המפורטת בסעיף 244 לחוק (הקצבה הבסיסית ותוספת התלויים) ומהתוספת שבסעיף 247א' שמתייחסת לאזרח ותיק שגילו עולה על 80. כפי שניתן לראות מחישוב הנתבע תוספת הוותק לקצבת האזרח הוותיק של התובע אינה עולה על 50%, ונסביר:
קצבת אזרח ותיק של התובע: הקצבה הבסיסית בסכום של 1,535 ₪ + תוספת בת זוג בסכום של 772 ₪ + תוספת ילדה בסכום של 486 ₪ = 2,793 ₪.
"תוספת וותק" לקצבת אזרח ותיק : 50% מסכום הקצבה, קרי – סכום של 1,396.5 ₪.
מכאן, שקצבת האזרח הוותיק של התובע בצירוף תוספת ותק היא בסכום של 4,190 ₪.
כלומר, תוספת הוותק אינה מגדילה את הקצבה ביותר מ-50% אף כשהיא מתווספת לתוספת התלויים. אי לכך, לא מצאנו שפרשנות הנתבע אינה מתיישבת עם לשון החוק, כטענת התובע.

רביעית, ראיה לכך שכוונת המחוקק הייתה להחיל את תוספת הוותק על תוספת התלויים שבקצבת האזרח הוותיק ניתן למצוא בדברי ההסבר להצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון מס' 109) התשס"ח-2008. במסגרת תיקון זה תוקנו השיעורים הקבועים בסעיף 244 לחוק והתווסף סעיף הדן ב"תוספת לקצבת אזרח ותיק שהגיע לגיל 80". וכך נכתב בדברי ההסבר:
"... מוצע, בהצעת החוק המתפרסמת בזה, להגדיל את שיעור קצבת הזקנה.....
עוד מוצע, בהתאם להחלטות הממשלה, לתת תוספת לקצבת הזקנה והשאירים למי שמלאו לו 80 שנים. שיעור התוספת שתינתן לבני 80 ומעלה תעמוד על סך..... עוד יודגש כי על תוספת זו יחולו ההוראות החלות על הקצבה עצמה. כך למשל היא תובא בחשבון לעניין חישוב תוספת הוותק המגיעה למקבל הקצבה (בדומה לדין החל לעניין קצבת זקנה ביחס לתוספת תלויים)" (ההדגשות אינן במקור – ק.כ).

כלומר, מדברי ההסבר עולה באופן מפורש כי כוונת המחוקק הייתה להחיל את תוספת הוותק גם על רכיב תוספת התלויים שבקצבת האזרח הוותיק.

מכאן, שהנתבע פועל לפי כוונת המחוקק כאשר הוא מחשב את תוספת הוותק גם על תוספת התלויים המשולמת למבוטח הזכאי לקצבת אזרח ותיק.

חמישית, פרשנות הנתבע שלפיה מלשון החוק עולה שיש להחיל את תוספת הוותק גם על רכיב תוספת התלויים מגשימה אף את תכלית החקיקה.

קצבת האזרח הוותיק נועדה להבטיח מקור קיום מינימלי ובסיסי למבוטחים שהגיעו לגיל זקנה והגנה על יכולתם להתקיים בכבוד, מתוך הנחה שבגיל זה מרבית המבוטחים אינם משתכרים עוד מעבודה, בעוד שעלויות הקיום אינן פוחתות ואף עשויות לגדול.
לפיכך, פרשנות הנתבע שלפיה יש להחיל את תוספת הוותק גם על תוספת התלויים המשולמת למבוטח שהגיע לגיל פרישת חובה, היא פרשנות המטיבה עם המבוטחים משום שהיא מגדילה את שיעור הקצבה. כל פרשנות אחרת, לרבות פרשנות התובע שלפיה יש להחיל את תוספת הוותק רק על רכיב הקצבה החודשית, תוביל להפחתה ניכרת בשיעור הקצבה, לא יהיה בה כדי להגשים את תכלית החקיקה והיא אף עשויה לפגוע בזכותם של האזרחים הוותיקים להתקיים בכבוד.

בעניין שירזי קבע בית הדין הארצי ש "במקרה של ספק בפרשנות החוק יש לבחור בפרשנות המיטיבה עם המבוטחים, וזאת בפרט כאשר אנו עוסקים בקצבת זקנה המהווה כאמור רובד בסיסי ומשמעותי להבטחת הקיום בגיל המבוגר".

כלומר, במקרה שלפנינו החלת תוספת ותק גם על תוספת התלויים שבקצבת אזרח ותיק תיטיב עם מרבית המבוטחים ותגשים את תכלית החקיקה ולכן יש להעדיפה על פני פרשנותו של התובע.

מן האמור עולה שיש להעדיף את פרשנות הנתבע על פני פרשנות התובע. לשון סעיף 248 לחוק ברורה וממנה עולה שיש להחיל את תוספת הוותק על "קצבת האזרח הוותיק", כהגדרתה בסעיף 244 לחוק ועל התוספת לקצבה למבוטח שגילו מעל 80 המפורטת בסעיף 247א' לחוק. "קצבת אזרח ותיק" משולמת למבוטח לפי גילו והרכב משפחתו. לפי סעיף 244 לחוק תוספת תלויים מהווה חלק בלתי נפרד מ"קצבת האזרח הוותיק" ולכן תוספת הוותק מחושבת גם לפי תוספת זו . פרשנות זו עולה בקנה אחד עם כוונת המחוקק הנלמדת מתיקון 109 לחוק והיא אף מגשימה את תכלית החקיקה. קצבת האזרח הוותיק נועדה לאפשר למבוטחים מקור קיום מינימאלי ובסיסי על מנת שיוכלו להתקיים בכבוד ולכן יש להחיל את תוספת הוותק על מלוא קצבת האזרח הוותיק הכוללת בתוכה הן את הקצבה הבסיסית והן את תוספת התלויים.

בנסיבות אלה, ל"קצבה האזרח הוותיק" לה זכאי התובע הכוללת הן את הקצבה הבסיסית והן את תוספת התלויים (אשה וילדה) מתווספת תוספת ותק בשיעור 50%, ולכן קצבתו היא בסכום של 4,190 ₪ לחודש. משסכום "קצבת האזרח הוותיק" של התובע גבוה מסכום קצבת הנכות לה היה זכאי לפני הגיעו לגיל אזרח ותיק (4,056 ₪), הוא אינו זכאי לגמלה נוספת לנכה בהתאם לסעיף 251(ב) לחוק.

סוף דבר
התביעה נדחית.

משמדובר בתביעה בתחום הביטחון הסוציאלי – אין צו להוצאות.

על פסק הדין ניתן לערער בזכות בפני בית הדין הארצי לעבודה בירושלים. הודעת ערעור יש להגיש לבית הדין הארצי בתוך 30 ימים ממועד קבלת פסק הדין.

ניתן היום, י"ג ניסן התש"ף, (7 אפריל 2020), בהעדר הצדדים ויישלח אליהם .

מר חיים מויסי
נציג ציבור (עובדים)

קרן כהן, שופטת

גב' דליה שפירא
נציגת ציבור (מעסיקים)


מעורבים
תובע: זאב חבצלת
נתבע: המוסד לביטוח לאומי
שופט :
עורכי דין: